הראל: למרות גידול בתביעות בשל המלחמה, הרווח זינק ל-233 מיליון שקל
הרווח הכולל של חברת הביטוח הראל הראל השקעות 0.64% , לאחר מס, הסתכם בכ-233 מיליון שקל, ומשקף תשואה להון של 11%, לעומת רווח כולל לאחר מס של כ-33 מיליון שקל ברבעון המקביל של שנת 2023 - כך עולה מהדוחות הכספיים.
השיפור ברווח נובע מהמשך שיפור חיתומי בתחומי הפעילות וכן מתשואת נוסטרו ריאלית חיובית לעומת תשואה ריאלית שלילית שנרשמה בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול ברווח הושג על אף גידול בעלות התביעות בביטוח חיים ובביטוח בריאות בסך של כ-34 מיליון שקל לפני מס, כתוצאה מהשלכות מלחמת "חרבות ברזל".
מניית הראל השקעות עלתה ב-13.3% מתחילת השנה. היא נסחרת סביב 31.3 שקל למניה. שווי השוק עומד על 6.47 מיליארד שקל.
בהשוואה לרבעון המקביל של שנת 2023, החברה רשמה שיפור חיתומי של כ-178 מיליון שקל ברווח מעסקי הביטוח לסך של כ-269 מיליון שקל, שיפור של כ-16 מיליון שקל בתחום ניהול הנכסים לסך של כ-62 מיליון שקל, ושיפור של כ-6 מיליון ש"ח בתחום האשראי לסך של כ-30 מיליון שקל. כמו כן, היא הציגה המשך צמיחה בפרמיות ברוטו, דמי גמולים ותקבולים בגין חוזי השקעה, שהסתכמו ברבעון הראשון של שנת 2024, בכ-9.9 מיליארד שקל, צמיחה של כ-9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד (9.2 מיליארד שקל).
ההון העצמי של הראל הסתכם בכ-8.7 מיליארד שקל, וזאת לאחר חלוקת דיבידנד בסך 350 מיליון שקל בגין שנת 2023 ורכישה עצמית של מניות בסך של כ-39 מיליון שקל. עודף ההון הסתכם בכ-3.9 מיליארד שקל.
- אלפאבית עקפה את הציפיות עם צמיחה חזקה בענן
- מיקרוסופט עקפה את הציפיות - זה לא הספיק למשקיעים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, התשואות משוק ההון בתקופה היו חיוביות, לעומת תשואות שליליות בתקופה המקבילה אשתקד. סך ההשפעה השלילית של הכנסות מהשקעות על הרווח לפני מס בתקופת הדוח הסתכמה בכ-6 מיליון שקל, לעומת השפעה שלילית בסך של כ-311 מיליון שקל ברבעון המקביל של שנת 2023. ברבעון הזה השפעות הריבית הביאו לקיטון בסך של כ-19 מיליון שקל בהתחייבויות הביטוחיות בביטוח כללי, זאת לעומת קיטון בסך של כ-186 מיליון שקל אשתקד.
בחלוקה למגזרים: הרווח החיתומי של החברה מעסקי הביטוח, הסתכם ברבעון הראשון של שנת 2024 בכ-269 מיליון שקל, לעומת כ-91 מיליון שקל. הרווח החיתומי בביטוח בריאות הסתכם בכ-144 מיליון שקל, שיפור משמעותי של כ-136 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל של שנת 2023, בו הסתכם הרווח בכ-8 מיליון שקל.
ומה לגבי ביטוח חיים? הרווח החיתומי בביטוח חיים הסתכם בכ-84 מיליון שקל, שיפור של כ-4 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל של שנת 2023, בו הסתכם הרווח בכ-80 מיליון שקל. השיפור נבע בעיקר כתוצאה מגידול ברווח ממוצרי סיכונים בשל המשך הגידול בפעילות. השיפור החיתומי כאמור, קוזז בחלקו על ידי גידול בכמות התביעות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" בסך של כ-30 מיליון שקל (פרט וקבוצתי).
- טאואר ואורמת יורדות 2%, הבנקים מוסיפים 0.4% - פתיחה מעורבת במדדים
- קמטק זינקה 9%, טבע 4.2%; ת"א 35 קפץ 1.6%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
הרווח הכולל לפני מס בביטוח חיים הסתכם בכ-47 מיליון שקל, לעומת הפסד כולל לפני מס של כ-18 מיליון שקל ברבעון המקביל של שנת 2023. השיפור ברווחיות נובע בעיקר משיפור חיתומי ומשיפור בתשואות נוסטרו ריאליות: תשואה חיובית ברבעון, בהשוואה לתשואת נוסטרו שלילית ברבעון המקביל של שנת 2023.
מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה
אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72% ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:
מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול
אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.
הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?
מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.
לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה
מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית
בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.
- רייזור: ההכנסות ברבעון הראשון זינקו כמעט פי 6
- רייזור: ההכנסות קפצו פי 2; "הצפי שלנו ל-2025 הוא גבוה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפקת הייפ שנעלם במהרה
ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות
וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים
והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס,
רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגטאואר ואורמת יורדות 2%, הבנקים מוסיפים 0.4% - פתיחה מעורבת במדדים
סוכנות הדירוג פיץ' מעלה את אופק הדירוג של הבנקים הגדולים - לאומי, פועלים, מזרחי טפחות ודיסקונט - זה מגיע עוד לפני עדכון דירוג האשראי של מדינת ישראל כשבעצם יש כאן אמירה של תמחור מחדש של הסביבה העסקית עם הנחה שסיום המלחמה מתקרב. למעשה, האי-ודאות הביטחונית הייתה עד עכשיו ה"תירוץ" העיקרי של הנגיד להימנע מהפחתת ריבית, וכעת הסבירות להפחתת ריבית בהחלטת סוף נובמבר נראית כמעט ודאית.
כשהמשקיעים שומעים הורדת ריבית הם מיד חוששים שבתרחיש של הורדת ריבית, מרווחי הריבית של הבנקים ייפגעו והרווחיות תישחק. אבל אם בוחנים את המצב לאשורו רואים שהמערכת הבנקאית ערוכה היטב לשינוי כזה. היא רזה, היא דיגיטלית ויעילה הרבה יותר מבעבר, עם יחס הוצאות להכנסות נמוך משמעותית ויכולת לייצר רווח גם בסביבה של ריבית נמוכה. אפשר לומר שפיץ' "מצטרפת" לניתוח שכבר פרסמנו כאן - שהבנקים ממוצבים טוב יותר מחברות הביטוח. בזמן שחברות הביטוח נסחרות במכפילי רווח מייצגים גבוהים של 15-20, הבנקים נסחרים סביב מכפילים של 11-13, גם אחרי שמגלמים את הפגיעה האפשרית מהריבית. יש עדיין פער שמדגיש את הבסיס התפעולי היציב יותר של הבנקים זה גם הסיבה שאנחנו רואים לאחרונה היפרדות בביצועי המניות של חברות הביטוח והבנקים - בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח.
הבנקים יכולים להמשיך להתייעל ולצמצם עלויות, אבל נראה שיש כבר מי שלוטש עיניים לרווחים שלהם. ברבעון השני הרוויחו הבנקים כ-8.5 מיליארד שקל, עלייה של כ-12% לעומת התקופה המקבילה ויש כמה "רובין-הודים" שרוצים לחתוך להם בזה. בדיון שנערך בסוף השבוע בין ראש הממשלה נתניהו לשר האוצר סמוטריץ' על תקציב 2026, העלה נתניהו הצעה לקדם מס מיוחד על רווחי הבנקים, בהיקף של כשלושה מיליארד שקל בשנה, כשהתקבולים יועברו ישירות לרוכשי דירות שהמשכנתאות שלהם התייקרו עם עליית הריבית. הפרטים עדיין לא סופיים, וספק גדול אם זה יקודם בפועל. אפשר לחשוב על אלף ואחת סיבות לצמצם את הרווחים של הבנקים אבל הצורה הזאת נועדה בעיקר לתדלק את העליות בשוק הנדל"ן וכנראה נדחפת על ידי לוביסטים. מי שלקח בטיפשותו משכנתא שהוא לא יכול לעמוד בו צריך לשלם את המחיר, לא הבנקים. אפשר לדון בדרכים אחרות לשפר את "ההוגנות" כמו לחייב את הבנקים לשלם X ריבית על העו"ש, להפחית עמלות וכו' אבל המהלך הזה נשמע יותר כמו אמירה פופליסטית של שנת בחירות מאשר יוזמה שיש לה סיכוי להתממש.
הלילה הגדול של ענקיות היה אתמול אחרי סגירת המסחר בוול סטריט עם דוחות כספיים של גוגל, מיקרוסופט ומטא. גוגל עולה אחרי המסחר, מטא ומיקרוסופט יורדות חזק. כולן ממשיכות להשקיע ב-AI - אנבידיה עלתה אחרי המסחר בוול סטריט ב-2% והתממשה לעלייה של 0.8% ועדיין מדובר על זינוק של 9% בשלושה ימים.
- קמטק זינקה 9%, טבע 4.2%; ת"א 35 קפץ 1.6%
- תיגבור איבדה 7%, דנאל 11%; ורידיס זינקה 8% - נעילה שלילית ברקע תקיפות אוויריות בעזה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העליות האלו מניעות את כל השווקים וגם את הבורסה בת"א. למה בעצם? מה הקשר בין דוחות ענקיות הטק לבורסה המקומית? כשחברות הטכנולוגיה מפרסמות תוצאות טובות ועולות, זה ממשיך לייצר אווירה חיובית. אווירה חיובית זה גורם שמשפיע על השווקים - לא הכל זה מספרים וניתוחים, מניות עולות גם ואפילו בעיקר כשיש סנטימנט חיובי. אז העליות בשנים האחרונות בוול סטריט מקרינות על כל העולם.
