ניר כהן מנכל הראל
צילום: טל שחר
דוחות

הראל: למרות גידול בתביעות בשל המלחמה, הרווח זינק ל-233 מיליון שקל

הגידול בתביעות בביטוח חיים ובריאות בסך 34 מיליון שקל, לא הפריע לחברה לשפר את השורה התחתונה והרווח זינק לאחר שבתקופה המקבילה היא הרוויחה 33 מיליון שקל בלבד. 
איציק יצחקי |

הרווח הכולל של חברת הביטוח הראל הראל השקעות -1.04% , לאחר מס, הסתכם בכ-233 מיליון שקל, ומשקף תשואה להון של 11%, לעומת רווח כולל לאחר מס של כ-33 מיליון שקל ברבעון המקביל של שנת 2023 - כך עולה מהדוחות הכספיים.

השיפור ברווח נובע מהמשך שיפור חיתומי בתחומי הפעילות וכן מתשואת נוסטרו ריאלית חיובית לעומת תשואה ריאלית שלילית שנרשמה בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול ברווח הושג על אף גידול בעלות התביעות בביטוח חיים ובביטוח בריאות בסך של כ-34 מיליון שקל לפני מס, כתוצאה מהשלכות מלחמת "חרבות ברזל".

מניית הראל השקעות עלתה ב-13.3% מתחילת השנה. היא נסחרת סביב 31.3 שקל למניה. שווי השוק עומד על 6.47 מיליארד שקל.

בהשוואה לרבעון המקביל של שנת 2023, החברה רשמה שיפור חיתומי של כ-178 מיליון שקל ברווח מעסקי הביטוח לסך של כ-269 מיליון שקל, שיפור של כ-16 מיליון שקל בתחום ניהול הנכסים לסך של כ-62 מיליון שקל, ושיפור של כ-6 מיליון ש"ח בתחום האשראי לסך של כ-30 מיליון שקל. כמו כן, היא הציגה המשך צמיחה בפרמיות ברוטו, דמי גמולים ותקבולים בגין חוזי השקעה, שהסתכמו ברבעון הראשון של שנת 2024, בכ-9.9 מיליארד שקל, צמיחה של כ-9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד (9.2 מיליארד שקל).

ההון העצמי של הראל הסתכם בכ-8.7 מיליארד שקל, וזאת לאחר חלוקת דיבידנד בסך 350 מיליון שקל בגין שנת 2023 ורכישה עצמית של מניות בסך של כ-39 מיליון שקל. עודף ההון הסתכם בכ-3.9 מיליארד שקל.

בנוסף, התשואות משוק ההון בתקופה היו חיוביות, לעומת תשואות שליליות בתקופה המקבילה אשתקד. סך ההשפעה השלילית של הכנסות מהשקעות על הרווח לפני מס בתקופת הדוח הסתכמה בכ-6 מיליון שקל, לעומת השפעה שלילית בסך של כ-311 מיליון שקל ברבעון המקביל של שנת 2023. ברבעון הזה השפעות הריבית הביאו לקיטון בסך של כ-19 מיליון שקל בהתחייבויות הביטוחיות בביטוח כללי, זאת לעומת קיטון בסך של כ-186 מיליון שקל אשתקד.

בחלוקה למגזרים: הרווח החיתומי של החברה מעסקי הביטוח, הסתכם ברבעון הראשון של שנת 2024 בכ-269 מיליון שקל, לעומת כ-91 מיליון שקל. הרווח החיתומי בביטוח בריאות הסתכם בכ-144 מיליון שקל, שיפור משמעותי של כ-136 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל של שנת 2023, בו הסתכם הרווח בכ-8 מיליון שקל.

ומה לגבי ביטוח חיים? הרווח החיתומי בביטוח חיים הסתכם בכ-84 מיליון שקל, שיפור של כ-4 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל של שנת 2023, בו הסתכם הרווח בכ-80 מיליון שקל. השיפור נבע בעיקר כתוצאה מגידול ברווח ממוצרי סיכונים בשל המשך הגידול בפעילות. השיפור החיתומי כאמור, קוזז בחלקו על ידי גידול בכמות התביעות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" בסך של כ-30 מיליון שקל (פרט וקבוצתי).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הרווח הכולל לפני מס בביטוח חיים הסתכם בכ-47 מיליון שקל, לעומת הפסד כולל לפני מס של כ-18 מיליון שקל ברבעון המקביל של שנת 2023. השיפור ברווחיות נובע בעיקר משיפור חיתומי ומשיפור בתשואות נוסטרו ריאליות: תשואה חיובית ברבעון, בהשוואה לתשואת נוסטרו שלילית ברבעון המקביל של שנת 2023.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ג'ין טכנולוגיה מזנקת 15%, ארית מתרסקת 17%, טאואר עולה 3.2%; המדדים במגמה מעורבת

אפולו מגייסת ונופלת; בלייד ריינג׳ר מזנקת אחרי החתימה עם ויז׳ן ווייב; הכוונה להנפיק את רשף מפילה את ארית שנסחרת בצניחה חדה; טאואר חוזרת מחו״ל עם רוח גבית; יום המסחר האחרון של השבוע מתנהל במגמה מעורבת

מערכת ביזפורטל |

אחרי שנעלה בחולשה המסחר בבורסה במגמה מעורבת כשת״א 35 מתחזק ב-0.8% ות״א 90 נחלש 1%.

בהסתכלות ענפית המגמה גם היא מעורבת, במגזר הפיננסים - ת״א בנקים עולה 1.3% ואילו מדד ת״א ביטוח תנודתי ונסחר כרגע בירידה של 0.9%.

ת״א נדל״ן מאבד 1.3% ות״א נפט וגז שהיה תנודתי אתמול ואיבד 1.1% ממשיך בתנודיות, ולאחר עליות, יורד כעת עד 0.8%.


נחשף בביזפורטל: נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.68%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. אמנם זהו איננו תשלום מהותי אך יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים - נאוויטס נכנסת לגיאנה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה




ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה - האם בישראל צריכים לחשוש? טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים - טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?


לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נשא נאום שבו הוא פורש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים. ״אני לא נגד עשירים״ הוא אומר בנאומו ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״


רכבת הרים עברה על הנדל״ן בארץ. אחרי ירידות חדות ב-2023, התאוששות מסוימת ב-2024, ושוב חולשה במכירות לאורך 2025, השחקנים המרכזיים בשוק מנסים להבין האם אנחנו רואים שינוי מבני בענף או שזה רק אירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדל״ן והתשתיות שנערך בוועידה הכלכלית של ביזפורטל שמענו מהשחקנים הגדולים בתחום מה הם חושבים על המצב. בפאנל השתתפו דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית. 

אחד ההסברים המפתיעים שהם נתנו לירידה בביקושים ב-2024 וב-2025 מגיע דווקא מהכיוון הדמוגרפי. לדברי דן פרנס, ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו. עדיין נזכיר שההיצע הדירות הלא מכורות שובר שיאים בחודשים האחרונים ועומד על למעלה מ-83 אלף דירות. עם זאת הקבלנים והיזמים מנסים להישאר אופטימיים - "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות" הם אומרים בפאנל.