ניר כהן מנכל הראל
צילום: טל שחר
דוחות

הראל: למרות גידול בתביעות בשל המלחמה, הרווח זינק ל-233 מיליון שקל

הגידול בתביעות בביטוח חיים ובריאות בסך 34 מיליון שקל, לא הפריע לחברה לשפר את השורה התחתונה והרווח זינק לאחר שבתקופה המקבילה היא הרוויחה 33 מיליון שקל בלבד. 
איציק יצחקי |

הרווח הכולל של חברת הביטוח הראל הראל השקעות 0.14% , לאחר מס, הסתכם בכ-233 מיליון שקל, ומשקף תשואה להון של 11%, לעומת רווח כולל לאחר מס של כ-33 מיליון שקל ברבעון המקביל של שנת 2023 - כך עולה מהדוחות הכספיים.

השיפור ברווח נובע מהמשך שיפור חיתומי בתחומי הפעילות וכן מתשואת נוסטרו ריאלית חיובית לעומת תשואה ריאלית שלילית שנרשמה בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול ברווח הושג על אף גידול בעלות התביעות בביטוח חיים ובביטוח בריאות בסך של כ-34 מיליון שקל לפני מס, כתוצאה מהשלכות מלחמת "חרבות ברזל".

מניית הראל השקעות עלתה ב-13.3% מתחילת השנה. היא נסחרת סביב 31.3 שקל למניה. שווי השוק עומד על 6.47 מיליארד שקל.

בהשוואה לרבעון המקביל של שנת 2023, החברה רשמה שיפור חיתומי של כ-178 מיליון שקל ברווח מעסקי הביטוח לסך של כ-269 מיליון שקל, שיפור של כ-16 מיליון שקל בתחום ניהול הנכסים לסך של כ-62 מיליון שקל, ושיפור של כ-6 מיליון ש"ח בתחום האשראי לסך של כ-30 מיליון שקל. כמו כן, היא הציגה המשך צמיחה בפרמיות ברוטו, דמי גמולים ותקבולים בגין חוזי השקעה, שהסתכמו ברבעון הראשון של שנת 2024, בכ-9.9 מיליארד שקל, צמיחה של כ-9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד (9.2 מיליארד שקל).

ההון העצמי של הראל הסתכם בכ-8.7 מיליארד שקל, וזאת לאחר חלוקת דיבידנד בסך 350 מיליון שקל בגין שנת 2023 ורכישה עצמית של מניות בסך של כ-39 מיליון שקל. עודף ההון הסתכם בכ-3.9 מיליארד שקל.

בנוסף, התשואות משוק ההון בתקופה היו חיוביות, לעומת תשואות שליליות בתקופה המקבילה אשתקד. סך ההשפעה השלילית של הכנסות מהשקעות על הרווח לפני מס בתקופת הדוח הסתכמה בכ-6 מיליון שקל, לעומת השפעה שלילית בסך של כ-311 מיליון שקל ברבעון המקביל של שנת 2023. ברבעון הזה השפעות הריבית הביאו לקיטון בסך של כ-19 מיליון שקל בהתחייבויות הביטוחיות בביטוח כללי, זאת לעומת קיטון בסך של כ-186 מיליון שקל אשתקד.

בחלוקה למגזרים: הרווח החיתומי של החברה מעסקי הביטוח, הסתכם ברבעון הראשון של שנת 2024 בכ-269 מיליון שקל, לעומת כ-91 מיליון שקל. הרווח החיתומי בביטוח בריאות הסתכם בכ-144 מיליון שקל, שיפור משמעותי של כ-136 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל של שנת 2023, בו הסתכם הרווח בכ-8 מיליון שקל.

ומה לגבי ביטוח חיים? הרווח החיתומי בביטוח חיים הסתכם בכ-84 מיליון שקל, שיפור של כ-4 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל של שנת 2023, בו הסתכם הרווח בכ-80 מיליון שקל. השיפור נבע בעיקר כתוצאה מגידול ברווח ממוצרי סיכונים בשל המשך הגידול בפעילות. השיפור החיתומי כאמור, קוזז בחלקו על ידי גידול בכמות התביעות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" בסך של כ-30 מיליון שקל (פרט וקבוצתי).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הרווח הכולל לפני מס בביטוח חיים הסתכם בכ-47 מיליון שקל, לעומת הפסד כולל לפני מס של כ-18 מיליון שקל ברבעון המקביל של שנת 2023. השיפור ברווחיות נובע בעיקר משיפור חיתומי ומשיפור בתשואות נוסטרו ריאליות: תשואה חיובית ברבעון, בהשוואה לתשואת נוסטרו שלילית ברבעון המקביל של שנת 2023.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הדמיית תחנת קסם. קרדיט: קסם אנרגיההדמיית תחנת קסם. קרדיט: קסם אנרגיה

מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים

היזמים קבוצת שמיר אנרגיה, קיבוץ גבעת השלושה, חזי קוגלר ואלון פולישוק וכלל ביטוח, חתמו על הסכמי מימון של החוב הבכיר; העסקה מבססת את קבוצת שמיר אנרגיה כיצרן אנרגיה פרטי משמעותי במשק החשמל הישראלי, בפרויקט שמוגדר על ידי הממשלה כ-"מיזם תשתיות חיוני"

רן קידר |

 מבטח שמיר מבטח שמיר 2.45%  הודיעה כי חברת הבת המאוחדת קסם אנרגיה  (שבה מחזיקה הקבוצה 42.4% באמצעות שמיר אנרגיה) חתמה על הסכמי מימון מקיפים מול בנק הפועלים להקמת תחנת הכוח החדשה במחלף קסם. מהדיווחים עולה כי היקף מסגרות האשראי מגיע לכ-1.1 מיליארד אירו וכ-300 מיליון שקל, למימון ההקמה, התפעול והתחזוקה של התחנה. הסגירה הפיננסית מהווה אבן דרך משמעותית בפרויקט שמוגדר על-ידי הממשלה כ"מיזם תשתית חיוני".

בנק הפועלים, שיוביל את המימון במסגרת סינדיקציה הכוללת את בנק מזרחי, הבנק הבינלאומי ומיטב, ציין כי ההיקף הכולל של העסקה מגיע לכ־5 מיליארד שקל. במסגרת זו יעמיד הבנק כ־3 מיליארד שקל, כאשר שאר המימון יינתן במטבע אירו על ידי שותפיו לסינדיקציה. התחנה, שתוקם בצפון-מזרח מחלף קסם, תתבסס על טכנולוגיית מחזור משולב (מחז"מ) מתקדמת מתוצרת סימנס. על פי הדיווחים, קסם תהיה התחנה היעילה ביותר בישראל, תתרום להפחתת פליטות מזהמות ותענה למצוקת ההיצע הצפויה במחצית השנייה של 2029, מועד יעד להפעלה מסחרית.

בהמשך להיתרי בנייה והסכמים לרכישת טורבינות גז וקיטור, קסם אנרגיה אף התקשרה בהסכמי תחזוקה ותפעול ארוכי טווח. התחנה תעמוד לרשות מנהל המערכת ותתמוך בביקושים העולים באזור גוש דן והמרכז.

לפי דיווח מבטח שמיר, תקופות הפירעון יהיו רבעוניות (קרן וריבית) במהלך חיי הפרויקט. הריבית תהיה שילוב של ריבית קבועה על בסיס Euro Swap וריבית Euribor + מרווח של 2.3%-3.3%. הבטי המימון.

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל וממונה על החטיבה העסקית בבנק הפועלים: "בנק הפועלים גאה להוביל את הסגירה הפיננסית של עסקת הקמת תחנת כוח קסם אנרגיה שהוגדרה על ידי הממשלה כחיונית למשק האנרגיה ולהבטחת המשך הספקת החשמל במרכז הארץ. פרויקט הקמת תחנת הכוח קסם אנרגיה הינו פרויקט מרכזי בשוק האנרגיה העתידי שיבטיח רציפות אנרגטית למשק ומהווה נדבך באסטרטגיית הצמיחה של הכלכלה. העסקה המשמעותית ופורצת הדרך אורגנה על ידי סקטור מימון פרויקטים ותשתיות לאומיות בחטיבה העסקית, בהובלתו של ליאור מנצר. אני רואה חשיבות רבה בהובלת תחום זה כחלק מאסטרטגיה רב שנתית לפיתוח התשתיות במשק, חיזוק תשתיות המדינה והוצאה לפועל של תוכניות הממשלה וצרכי המדינה, במיוחד בימים אלה."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?