הראל: למרות גידול בתביעות בשל המלחמה, הרווח זינק ל-233 מיליון שקל
הרווח הכולל של חברת הביטוח הראל הראל השקעות 0.14% , לאחר מס, הסתכם בכ-233 מיליון שקל, ומשקף תשואה להון של 11%, לעומת רווח כולל לאחר מס של כ-33 מיליון שקל ברבעון המקביל של שנת 2023 - כך עולה מהדוחות הכספיים.
השיפור ברווח נובע מהמשך שיפור חיתומי בתחומי הפעילות וכן מתשואת נוסטרו ריאלית חיובית לעומת תשואה ריאלית שלילית שנרשמה בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול ברווח הושג על אף גידול בעלות התביעות בביטוח חיים ובביטוח בריאות בסך של כ-34 מיליון שקל לפני מס, כתוצאה מהשלכות מלחמת "חרבות ברזל".
מניית הראל השקעות עלתה ב-13.3% מתחילת השנה. היא נסחרת סביב 31.3 שקל למניה. שווי השוק עומד על 6.47 מיליארד שקל.
בהשוואה לרבעון המקביל של שנת 2023, החברה רשמה שיפור חיתומי של כ-178 מיליון שקל ברווח מעסקי הביטוח לסך של כ-269 מיליון שקל, שיפור של כ-16 מיליון שקל בתחום ניהול הנכסים לסך של כ-62 מיליון שקל, ושיפור של כ-6 מיליון ש"ח בתחום האשראי לסך של כ-30 מיליון שקל. כמו כן, היא הציגה המשך צמיחה בפרמיות ברוטו, דמי גמולים ותקבולים בגין חוזי השקעה, שהסתכמו ברבעון הראשון של שנת 2024, בכ-9.9 מיליארד שקל, צמיחה של כ-9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד (9.2 מיליארד שקל).
ההון העצמי של הראל הסתכם בכ-8.7 מיליארד שקל, וזאת לאחר חלוקת דיבידנד בסך 350 מיליון שקל בגין שנת 2023 ורכישה עצמית של מניות בסך של כ-39 מיליון שקל. עודף ההון הסתכם בכ-3.9 מיליארד שקל.
- אורקל תפרסם דוחות השבוע: מהזינוק מעל 305 דולר לנפילה של 37%
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, התשואות משוק ההון בתקופה היו חיוביות, לעומת תשואות שליליות בתקופה המקבילה אשתקד. סך ההשפעה השלילית של הכנסות מהשקעות על הרווח לפני מס בתקופת הדוח הסתכמה בכ-6 מיליון שקל, לעומת השפעה שלילית בסך של כ-311 מיליון שקל ברבעון המקביל של שנת 2023. ברבעון הזה השפעות הריבית הביאו לקיטון בסך של כ-19 מיליון שקל בהתחייבויות הביטוחיות בביטוח כללי, זאת לעומת קיטון בסך של כ-186 מיליון שקל אשתקד.
בחלוקה למגזרים: הרווח החיתומי של החברה מעסקי הביטוח, הסתכם ברבעון הראשון של שנת 2024 בכ-269 מיליון שקל, לעומת כ-91 מיליון שקל. הרווח החיתומי בביטוח בריאות הסתכם בכ-144 מיליון שקל, שיפור משמעותי של כ-136 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל של שנת 2023, בו הסתכם הרווח בכ-8 מיליון שקל.
ומה לגבי ביטוח חיים? הרווח החיתומי בביטוח חיים הסתכם בכ-84 מיליון שקל, שיפור של כ-4 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל של שנת 2023, בו הסתכם הרווח בכ-80 מיליון שקל. השיפור נבע בעיקר כתוצאה מגידול ברווח ממוצרי סיכונים בשל המשך הגידול בפעילות. השיפור החיתומי כאמור, קוזז בחלקו על ידי גידול בכמות התביעות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" בסך של כ-30 מיליון שקל (פרט וקבוצתי).
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
הרווח הכולל לפני מס בביטוח חיים הסתכם בכ-47 מיליון שקל, לעומת הפסד כולל לפני מס של כ-18 מיליון שקל ברבעון המקביל של שנת 2023. השיפור ברווחיות נובע בעיקר משיפור חיתומי ומשיפור בתשואות נוסטרו ריאליות: תשואה חיובית ברבעון, בהשוואה לתשואת נוסטרו שלילית ברבעון המקביל של שנת 2023.
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
