דב קוטלר פועלים
צילום: גדי דגון

בנק הפועלים בתוכנית לרכישה עצמית של אג"ח ב-1 מיליארד שקל

לבנק שהרוויח אשתקד 7.4 מיליארד שקל, עודפי נזילות גדולים שלא נדרשים לפעילות השוטפת; במקביל מקבל המלצת קנייה מאי.בי.אי באפסייד של 26% 
דור עצמון |

בנק הפועלים אחרי התוצאות הכספיות הטובות ברבעון האחרון של שנת 2023 (רווח של 1.76 מיליארד שקל) ובכלל אחרי שנה טובה (רווח של 7.4 מיליארד שקל), עומד להשתמש ב-1 מיליארד שקל לרכישת אגרות חוב של עצמו.

לרוב רכישה עצמית של אגרות חוב נעשית כאשר הרוכשת סבורה שאגרות החוב בתשואה מעניינת וגבוהה. במקרה של בנקים ובמקרה הספציפי של בנק הפועלים, הסיבה הבסיסית היא עודפי נזילות מאוד גבוהים. לבנק אין מה לעשות עם הכסף. 

הרכישה תהיה בחמ סדרות של אגרות חוב והיא תסתיים בסוף הרבעון

נזכיר כי הבנק מוגבל ברכישה עצמית של מניות וחלוקת דיבינדים לאור האיסור של המפקח על הבנקים ולכן הוא מנתב את עודפי הנזילות לרכישת אגרות חוב. לכאורה, זה צעד שפוגע בבעלי המניות כי הבנק מייצר תשואה להון של 14%-15% בעוד שאגרות החוב נסחרות בתשואה של 5% בערך. כלומר, הבנק רוכש נכס שמייצר תשואה של 5% במקום להשתמש בכספים האלו לפעילות השוטפת ולייצר תשואה של פי 3. אבל בפועל, בשל עודפי נזילות מאוד גדולים, ה-1 מיליארד שקל שיוקצה לרכישות לא נדרש, לא צפוי שיהיה נדרש והוא לא באמת מייצר תשואה. 

לבנק יש כספים הרבה מעבר לנדרש לפעילות השוטפת ולכן הוא רוכש אגרות חוב בחזרה. היה ועוד חצי שנה-שנה יתברר שמסיבות שונות, הוא יצטרך מקוורת נוספים, הוא יחזור לשוק. אגב, אם זה יהיה, כנראה שזה יקרה בתשואות נמוכות יותר כי הריבית בדרך למטה. 

 

התוצאות ברבעון הרביעי 

במקביל לדוחות הכספיים בשבוע שעבר, הנהלת הבנק עדכנה כי בהמשך להנחיות בנק ישראל שניתנו למערכת הבנקאית בנושא, דירקטוריון הבנק התאים את החלטתו להנחיות והכריז על חלוקת דיבידנד המהווה כ-20% מהרווח הנקי לרבעון הרביעי שהם כ-352 מיליון שקל. הסכום לציבור שנהנה מהדיבידנד בגין רווחי שנת 2023 כולה יעמוד על כ-2.3 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תיק האשראי צמח במהלך השנה בשיעור אחראי של כ-4.8% תוך איזון בין מרכיבי סיכון, רווחיות וצמיחה, והצגת מדדי איכות אשראי גבוהים התואמים את תיאבון הסיכון של הבנק

עם פרוץ המלחמה, הבנק הודיע על סדרת הטבות משמעותיות ללקוחותיו כדי להקל עליהם בהתמודדות עם השלכות המלחמה. עלות כלל הצעדים עשויה להגיע בניצול מלא לכ-470 מיליון שקל. לאור המשך אי הוודאות והסיכונים המשקיים בשל השלכות אפשריות של המלחמה על המשק ועל כלכלת ישראל –הבנק המשיך ברבעון הרביעי להגדיל את ההוצאה להפסדי אשראי ב-453 מיליון שקל והיא הסתכמה בשנת 2023 ב-1,879 מיליון שקל.

 

סך ההכנסות של הבנק בשנת 2023 הסתכמו ל-21,382 מיליון שקל, בהשוואה ל-17,920 מיליון שקל בשנת 2022. הבנק מציג יחסים פיננסיים איתנים וחזקים, גבוהים משמעותית מדרישות ההון: יחס הון עצמי רובד 1 של הבנק עמד בסוף שנת 2023 על 12.02%. יחס ההון הכולל ליום 31 בדצמבר 2023 עמד על 15.07%. יחס כיסוי הנזילות ממשיך להיות גבוה ועמד בסוף השנה על 129%. לבנק הפועלים בסיס פיקדונות קמעונאיים רחב בסך 321.2 מיליארד שקל.

הכנסות מימון מפעילות שוטפת הסתכמו ב-17,287 מיליון ש"ח בשנת 2023 בהשוואה ל-14,548 מיליון ש"ח בשנת 2022, גידול אשר נבע בעיקר מהשפעות עליית שיעורי הריבית השקלית והדולרית וכן מהצמיחה בתיק האשראי. עמלות והכנסות אחרות הסתכמו בשנת 2023 ב-4,030 מיליון ש"ח בהשוואה ל-3,872 מיליון ש"ח בשנת 2022. העלייה נבעה בעיקר מגידול בעמלות מעסקי מימון וטיפול באשראי ועמלות מכרטיסי אשראי וכן גידול בסינדיקציות שארגן הבנק, אשר קוזזו כתוצאה מירידה בעמלות מפעילות בניירות-ערך.בנוסף, ההכנסות המימוניות והעמלות הושפעו ברבעון הרביעי של השנה מהטבות שניתנו ללקוחות כדי להקל על התמודדות עם השלכות המלחמה.

על רקע התוצאות, פרסם לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר באי.בי.אי בהמלצה חיובית על הבנק עם אפסייד של 26% על מחיר המניה; "עוד דוח מצויין – ההוצאה להפסדי אשראי ברבעון הקודם היתה מספקת", כותב לובלין ומוסיף - "בנק הפועלים היה הראשון במערכת לפרסם את התוצאות לרבעון הרביעי של 2023 והציג תוצאות מצוינות שהיו מעל לצפי המוקדם שלנו. הבנק רשם תשואה להון של 14% אל מול הערכות שלנו לתשואה להון של כ-12.1% זאת בזכות הוצאות להפסדי אשראי נמוכות מהערכות וירידה משמעותית בהוצאות השכר המיוחסת לירידה במענקים תלויי תשואה. בצד ההכנסות, המרווח הפיננסי המשיך לרדת בעיקר בגלל ההתייצבות בסביבת הריבית והשפעה זניחה של המדד. לאור המלצת הפיקוח על הבנקים הבנק שומר על שיעור חלוקת דיבידנד נמוך של 20% מהרווח לרבעון אל מול מדיניות של 40% וזאת חרף עודפי ההון הגבוהים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל

סינאל מפרסמת טעות מהותית של כ-20 מיליון שקל בהכנסות בשלוש שנות דיווח, זמן קצר לאחר שאקסל השלימה את רכישת השליטה בחברה. כעת נבחנים היקף התיקון, ההשפעה על הדוחות ויכולת אקסל להפעיל מנגנוני שיפוי מול המוכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה סינאל אקסל

סינאל סינאל -14.37%   דיווחה הבוקר על טעות מהותית בדוחותיה הכספיים בשלוש שנות דיווח, 2023, 2024 וחצי ראשון של 2025, הכוללת הכרה עודפת בהכנסות בהיקף מצטבר של כ-20 מיליון שקל. מדובר בשיעור גבוה במיוחד של כ-8.8% מסך הכנסותיה המצטברות בתקופה, שנעו סביב כ-228 מיליון שקל במצטבר. הטעות נבעה מרישום שגוי של הפרשה לחובות מסופקים במקום קיזוז חשבוניות משורת ההכנסות, והשלכותיה צפויות לגעת בכל שורת הרווח, מהרווח הגולמי ועד הרווח הנקי, לצד עדכון מאזן הלקוחות והעודפים.

החברה תפרסם בתוך 21 יום את היקף התיקון המדויק, לאחר השלמת בדיקות עם רואי החשבון ויועצים חיצוניים. הטעות עשויה להשפיע גם על מענקים מבוססי יעדים שניתנו לנושאי משרה, שכן אלו חושבו על בסיס נתונים שהתבררו כחריגים.

אלא שהדיווח מגיע לאחר נקודת זמן מעניינת, בה אקסל אקסל -5.99%   רכשה 68.94% ממניות סינאל. על פי דיווח לבורסה, אקסל הפכה לבעלת השליטה ב-22 בספטמבר 2025, במחיר של 23.75 שקלים למניה ובתמורה כוללת של עד 92.7 מיליון שקל. ההשלמה כללה רכישה של 3.9 מיליון מניות מחוץ לבורסה, כאשר חלק מהתמורה צפוי להיות משולם דרך הלוואת מוכר בפריסה.

אקסל רכשה את סינאל בעסקה ששיקפה לחברה שווי של כ-134 מיליון שקל, פרמיה של כ-23% על שווי השוק ערב הדיווח. מניית סינאל זינקה בכ-18% ביום ההודעה, אך מאז מחקה כמעט את כל העלייה, עוד לפני גילוי הטעות. לא ברור אם מדובר בחוסר אמון של המשקיעים בפרמיה הגבוהה, או פשוט הערכה שהנתונים של סינאל אינם מצדיקים את המחיר ששולם, חשד שהתעצם כעת עם פרסום התקלה החשבונאית.

לפני הרכישה נרשמה ירידה בביצועים: ההכנסות של סינאל ירדו מ-98.5 מיליון שקל ב-2023 ל-93 מיליון שקל ב-2024, והרווח הנקי נשחק מ-14 מיליון ל-12 מיליון שקל, ירדו לפחות מ-1.5 מיליון שקל במחצית הראשונה. כעת, עם תיקון של 20 מיליון שקל בהכנסות המצטברות, ייתכן שהרווחיות בפועל הייתה נמוכה עוד יותר.