דב קוטלר פועלים
צילום: גדי דגון

בנק הפועלים בתוכנית לרכישה עצמית של אג"ח ב-1 מיליארד שקל

לבנק שהרוויח אשתקד 7.4 מיליארד שקל, עודפי נזילות גדולים שלא נדרשים לפעילות השוטפת; במקביל מקבל המלצת קנייה מאי.בי.אי באפסייד של 26% 
דור עצמון |

בנק הפועלים אחרי התוצאות הכספיות הטובות ברבעון האחרון של שנת 2023 (רווח של 1.76 מיליארד שקל) ובכלל אחרי שנה טובה (רווח של 7.4 מיליארד שקל), עומד להשתמש ב-1 מיליארד שקל לרכישת אגרות חוב של עצמו.

לרוב רכישה עצמית של אגרות חוב נעשית כאשר הרוכשת סבורה שאגרות החוב בתשואה מעניינת וגבוהה. במקרה של בנקים ובמקרה הספציפי של בנק הפועלים, הסיבה הבסיסית היא עודפי נזילות מאוד גבוהים. לבנק אין מה לעשות עם הכסף. 

הרכישה תהיה בחמ סדרות של אגרות חוב והיא תסתיים בסוף הרבעון

נזכיר כי הבנק מוגבל ברכישה עצמית של מניות וחלוקת דיבינדים לאור האיסור של המפקח על הבנקים ולכן הוא מנתב את עודפי הנזילות לרכישת אגרות חוב. לכאורה, זה צעד שפוגע בבעלי המניות כי הבנק מייצר תשואה להון של 14%-15% בעוד שאגרות החוב נסחרות בתשואה של 5% בערך. כלומר, הבנק רוכש נכס שמייצר תשואה של 5% במקום להשתמש בכספים האלו לפעילות השוטפת ולייצר תשואה של פי 3. אבל בפועל, בשל עודפי נזילות מאוד גדולים, ה-1 מיליארד שקל שיוקצה לרכישות לא נדרש, לא צפוי שיהיה נדרש והוא לא באמת מייצר תשואה. 

לבנק יש כספים הרבה מעבר לנדרש לפעילות השוטפת ולכן הוא רוכש אגרות חוב בחזרה. היה ועוד חצי שנה-שנה יתברר שמסיבות שונות, הוא יצטרך מקוורת נוספים, הוא יחזור לשוק. אגב, אם זה יהיה, כנראה שזה יקרה בתשואות נמוכות יותר כי הריבית בדרך למטה. 

 

התוצאות ברבעון הרביעי 

במקביל לדוחות הכספיים בשבוע שעבר, הנהלת הבנק עדכנה כי בהמשך להנחיות בנק ישראל שניתנו למערכת הבנקאית בנושא, דירקטוריון הבנק התאים את החלטתו להנחיות והכריז על חלוקת דיבידנד המהווה כ-20% מהרווח הנקי לרבעון הרביעי שהם כ-352 מיליון שקל. הסכום לציבור שנהנה מהדיבידנד בגין רווחי שנת 2023 כולה יעמוד על כ-2.3 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תיק האשראי צמח במהלך השנה בשיעור אחראי של כ-4.8% תוך איזון בין מרכיבי סיכון, רווחיות וצמיחה, והצגת מדדי איכות אשראי גבוהים התואמים את תיאבון הסיכון של הבנק

עם פרוץ המלחמה, הבנק הודיע על סדרת הטבות משמעותיות ללקוחותיו כדי להקל עליהם בהתמודדות עם השלכות המלחמה. עלות כלל הצעדים עשויה להגיע בניצול מלא לכ-470 מיליון שקל. לאור המשך אי הוודאות והסיכונים המשקיים בשל השלכות אפשריות של המלחמה על המשק ועל כלכלת ישראל –הבנק המשיך ברבעון הרביעי להגדיל את ההוצאה להפסדי אשראי ב-453 מיליון שקל והיא הסתכמה בשנת 2023 ב-1,879 מיליון שקל.

 

סך ההכנסות של הבנק בשנת 2023 הסתכמו ל-21,382 מיליון שקל, בהשוואה ל-17,920 מיליון שקל בשנת 2022. הבנק מציג יחסים פיננסיים איתנים וחזקים, גבוהים משמעותית מדרישות ההון: יחס הון עצמי רובד 1 של הבנק עמד בסוף שנת 2023 על 12.02%. יחס ההון הכולל ליום 31 בדצמבר 2023 עמד על 15.07%. יחס כיסוי הנזילות ממשיך להיות גבוה ועמד בסוף השנה על 129%. לבנק הפועלים בסיס פיקדונות קמעונאיים רחב בסך 321.2 מיליארד שקל.

הכנסות מימון מפעילות שוטפת הסתכמו ב-17,287 מיליון ש"ח בשנת 2023 בהשוואה ל-14,548 מיליון ש"ח בשנת 2022, גידול אשר נבע בעיקר מהשפעות עליית שיעורי הריבית השקלית והדולרית וכן מהצמיחה בתיק האשראי. עמלות והכנסות אחרות הסתכמו בשנת 2023 ב-4,030 מיליון ש"ח בהשוואה ל-3,872 מיליון ש"ח בשנת 2022. העלייה נבעה בעיקר מגידול בעמלות מעסקי מימון וטיפול באשראי ועמלות מכרטיסי אשראי וכן גידול בסינדיקציות שארגן הבנק, אשר קוזזו כתוצאה מירידה בעמלות מפעילות בניירות-ערך.בנוסף, ההכנסות המימוניות והעמלות הושפעו ברבעון הרביעי של השנה מהטבות שניתנו ללקוחות כדי להקל על התמודדות עם השלכות המלחמה.

על רקע התוצאות, פרסם לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר באי.בי.אי בהמלצה חיובית על הבנק עם אפסייד של 26% על מחיר המניה; "עוד דוח מצויין – ההוצאה להפסדי אשראי ברבעון הקודם היתה מספקת", כותב לובלין ומוסיף - "בנק הפועלים היה הראשון במערכת לפרסם את התוצאות לרבעון הרביעי של 2023 והציג תוצאות מצוינות שהיו מעל לצפי המוקדם שלנו. הבנק רשם תשואה להון של 14% אל מול הערכות שלנו לתשואה להון של כ-12.1% זאת בזכות הוצאות להפסדי אשראי נמוכות מהערכות וירידה משמעותית בהוצאות השכר המיוחסת לירידה במענקים תלויי תשואה. בצד ההכנסות, המרווח הפיננסי המשיך לרדת בעיקר בגלל ההתייצבות בסביבת הריבית והשפעה זניחה של המדד. לאור המלצת הפיקוח על הבנקים הבנק שומר על שיעור חלוקת דיבידנד נמוך של 20% מהרווח לרבעון אל מול מדיניות של 40% וזאת חרף עודפי ההון הגבוהים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

אל על ישראייר
צילום: דוברות אל על ומוני שפיר
ניתוח

סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות

שנתיים של שיאים יוצאי דופן בתעופה הישראלית מגיעות לסיומן: עם חזרת החברות הזרות לשמיים - אל על, ישראייר וארקיע נערכות לתחרות עזה ולשחיקה ברווחיות; מה צפוי בכל חברה והאם תור הזהב של החברות הישראליות יסתיים בנחיתה רכה? 

רונן קרסו |

מלחמת חרבות ברזל, הביאה את התעופה הישראלית לשיאים שלא היו בעבר. מרבית חברות התעופה הזרות הפסיקו לטוס ארצה, מה שהשאיר את השטח לחברות התעופה הישראליות. נתח השוק של חברות התעופה הישראליות, הכפיל את עצמו ואף יותר. שוך הקרבות מעלה את השאלה הגדולה: לאן פני הענף? יש לציין כי בשעות האחרונות יש התפתחויות שמעידות שאולי המערכה עדיין איננה מאחורינו אבל עדיין ניתן לצייר כבר את המגמה, החברות הישראליות כבר לא שולטות בשמיים והן נערכות בהתאם.

כך למשל אל על שהיתה עם נתח שוק של 21.75% בשנת 2022 הגיע לנתח שוק של 47.5% בשנת 2024 . ישראייר שהיתה בשנת 2022 עם נתח שוק של 4.3% ובאוגוסט 2025 הגיעה לנתח שוק של 15% ביציאת ישראלים לחו"ל. וארקיע שהיתה עם נתח שוק  של 3.7% בשנת 2022 ובקיץ השנה ,בחודש  אוגוסט, טסה לנתח שוק של 12.3% בנמל בן גוריון. אלו נתונים פנומינליים ,שאינן אפשריים במהלך עסקים רגיל ,שבו המאבק הוא על גידול או קיטון ,של שברי אחוזים.

מניית אל על הגיבה בהתאם ומשווי שוק של  2.4 מיליארד שח, לפני המלחמה ,הגיעה לשווי שוק של מעל 9 מיליארד ולרווחים עצומים. אל הרוויחה בשנה שעברה 545 מיליון דולר,נתח השוק בקו לארצות הברית עלה ל-90% החוב ירד מ-1.4 מיליארד דולר לפני המלחמה ל-75 מיליון דולר בסוף 24 ומגרעון של 210 מיליון דולר עברה להון חיובי של 520 מיליון דולר בסוף 2024.

ישראייר לפני המלחמה היתה בשווי שוק של 260 מיליון שח ובשיא הגיעה ל 600 מיליון שקל, היא הכניסה 453 מיליון דולר בשנת 2024 ,הרווח הנקי שלה באותה השנה ,עמד על 24 מיליון דולר וכמות הנוסעים שהטיסה החברה בשנת 2024 עמדה על 1.46 מיליון. ארקיע היא חברה פרטית, ההערכה היא שהשנה ארקיע תסיים עם שיא בהכנסות של למעלה מ-450 מיליון דולר ועם רווח של כ 20 מיליון דולר. אלא שתור הזהב של התעופה הישראלית עומד בפני סיום, עדיין יש התפתחויות בשעות האחרונות אנחנו עדים להתחממות גזרתית נוספת ואין לדעת לאן זה יתפתח, עם זאת, מרבית החברות הזרות המשמעותיות חזרו לטוס לארץ בקו ת"א-ניו יורק דלתא ויונייטד חזרו ואמירקן איירליינס בדרך ובכללי הצפי הוא שגם רינאייר ואיזיגט ,ישובו לטוס ארצה באפריל הקרוב. 

אפילו ישנם דיבורים על כך שטורקיש ,ישובו לטוס לארץ. בשיא ,לפני המלחמה, ביצעה טרקיש 49 טיסות שבועיות ארצה ,ששימשו בעיקר עבור טיסות הקונקשיין ונתח השוק  שלה בנתב"ג ,עמד על כמעט 7% בשנת 2022 לפני המלחמה.