דב קוטלר פועלים
צילום: גדי דגון

בנק הפועלים בתוכנית לרכישה עצמית של אג"ח ב-1 מיליארד שקל

לבנק שהרוויח אשתקד 7.4 מיליארד שקל, עודפי נזילות גדולים שלא נדרשים לפעילות השוטפת; במקביל מקבל המלצת קנייה מאי.בי.אי באפסייד של 26% 
דור עצמון |

בנק הפועלים אחרי התוצאות הכספיות הטובות ברבעון האחרון של שנת 2023 (רווח של 1.76 מיליארד שקל) ובכלל אחרי שנה טובה (רווח של 7.4 מיליארד שקל), עומד להשתמש ב-1 מיליארד שקל לרכישת אגרות חוב של עצמו.

לרוב רכישה עצמית של אגרות חוב נעשית כאשר הרוכשת סבורה שאגרות החוב בתשואה מעניינת וגבוהה. במקרה של בנקים ובמקרה הספציפי של בנק הפועלים, הסיבה הבסיסית היא עודפי נזילות מאוד גבוהים. לבנק אין מה לעשות עם הכסף. 

הרכישה תהיה בחמ סדרות של אגרות חוב והיא תסתיים בסוף הרבעון

נזכיר כי הבנק מוגבל ברכישה עצמית של מניות וחלוקת דיבינדים לאור האיסור של המפקח על הבנקים ולכן הוא מנתב את עודפי הנזילות לרכישת אגרות חוב. לכאורה, זה צעד שפוגע בבעלי המניות כי הבנק מייצר תשואה להון של 14%-15% בעוד שאגרות החוב נסחרות בתשואה של 5% בערך. כלומר, הבנק רוכש נכס שמייצר תשואה של 5% במקום להשתמש בכספים האלו לפעילות השוטפת ולייצר תשואה של פי 3. אבל בפועל, בשל עודפי נזילות מאוד גדולים, ה-1 מיליארד שקל שיוקצה לרכישות לא נדרש, לא צפוי שיהיה נדרש והוא לא באמת מייצר תשואה. 

לבנק יש כספים הרבה מעבר לנדרש לפעילות השוטפת ולכן הוא רוכש אגרות חוב בחזרה. היה ועוד חצי שנה-שנה יתברר שמסיבות שונות, הוא יצטרך מקוורת נוספים, הוא יחזור לשוק. אגב, אם זה יהיה, כנראה שזה יקרה בתשואות נמוכות יותר כי הריבית בדרך למטה. 

 

התוצאות ברבעון הרביעי 

במקביל לדוחות הכספיים בשבוע שעבר, הנהלת הבנק עדכנה כי בהמשך להנחיות בנק ישראל שניתנו למערכת הבנקאית בנושא, דירקטוריון הבנק התאים את החלטתו להנחיות והכריז על חלוקת דיבידנד המהווה כ-20% מהרווח הנקי לרבעון הרביעי שהם כ-352 מיליון שקל. הסכום לציבור שנהנה מהדיבידנד בגין רווחי שנת 2023 כולה יעמוד על כ-2.3 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תיק האשראי צמח במהלך השנה בשיעור אחראי של כ-4.8% תוך איזון בין מרכיבי סיכון, רווחיות וצמיחה, והצגת מדדי איכות אשראי גבוהים התואמים את תיאבון הסיכון של הבנק

עם פרוץ המלחמה, הבנק הודיע על סדרת הטבות משמעותיות ללקוחותיו כדי להקל עליהם בהתמודדות עם השלכות המלחמה. עלות כלל הצעדים עשויה להגיע בניצול מלא לכ-470 מיליון שקל. לאור המשך אי הוודאות והסיכונים המשקיים בשל השלכות אפשריות של המלחמה על המשק ועל כלכלת ישראל –הבנק המשיך ברבעון הרביעי להגדיל את ההוצאה להפסדי אשראי ב-453 מיליון שקל והיא הסתכמה בשנת 2023 ב-1,879 מיליון שקל.

 

סך ההכנסות של הבנק בשנת 2023 הסתכמו ל-21,382 מיליון שקל, בהשוואה ל-17,920 מיליון שקל בשנת 2022. הבנק מציג יחסים פיננסיים איתנים וחזקים, גבוהים משמעותית מדרישות ההון: יחס הון עצמי רובד 1 של הבנק עמד בסוף שנת 2023 על 12.02%. יחס ההון הכולל ליום 31 בדצמבר 2023 עמד על 15.07%. יחס כיסוי הנזילות ממשיך להיות גבוה ועמד בסוף השנה על 129%. לבנק הפועלים בסיס פיקדונות קמעונאיים רחב בסך 321.2 מיליארד שקל.

הכנסות מימון מפעילות שוטפת הסתכמו ב-17,287 מיליון ש"ח בשנת 2023 בהשוואה ל-14,548 מיליון ש"ח בשנת 2022, גידול אשר נבע בעיקר מהשפעות עליית שיעורי הריבית השקלית והדולרית וכן מהצמיחה בתיק האשראי. עמלות והכנסות אחרות הסתכמו בשנת 2023 ב-4,030 מיליון ש"ח בהשוואה ל-3,872 מיליון ש"ח בשנת 2022. העלייה נבעה בעיקר מגידול בעמלות מעסקי מימון וטיפול באשראי ועמלות מכרטיסי אשראי וכן גידול בסינדיקציות שארגן הבנק, אשר קוזזו כתוצאה מירידה בעמלות מפעילות בניירות-ערך.בנוסף, ההכנסות המימוניות והעמלות הושפעו ברבעון הרביעי של השנה מהטבות שניתנו ללקוחות כדי להקל על התמודדות עם השלכות המלחמה.

על רקע התוצאות, פרסם לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר באי.בי.אי בהמלצה חיובית על הבנק עם אפסייד של 26% על מחיר המניה; "עוד דוח מצויין – ההוצאה להפסדי אשראי ברבעון הקודם היתה מספקת", כותב לובלין ומוסיף - "בנק הפועלים היה הראשון במערכת לפרסם את התוצאות לרבעון הרביעי של 2023 והציג תוצאות מצוינות שהיו מעל לצפי המוקדם שלנו. הבנק רשם תשואה להון של 14% אל מול הערכות שלנו לתשואה להון של כ-12.1% זאת בזכות הוצאות להפסדי אשראי נמוכות מהערכות וירידה משמעותית בהוצאות השכר המיוחסת לירידה במענקים תלויי תשואה. בצד ההכנסות, המרווח הפיננסי המשיך לרדת בעיקר בגלל ההתייצבות בסביבת הריבית והשפעה זניחה של המדד. לאור המלצת הפיקוח על הבנקים הבנק שומר על שיעור חלוקת דיבידנד נמוך של 20% מהרווח לרבעון אל מול מדיניות של 40% וזאת חרף עודפי ההון הגבוהים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.3%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ניו מד מזנקת 6.5%, אלביט ב-2.5% - המדדים במגמה מעורבת

עסקת הייצוא למצרים יוצאת לדרך - ניו מד מזנקת

מערכת ביזפורטל |

  


המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.3%. ת"א נדל"ן חיובי עם עליה של 0.3% בעוד ת"א נפט וגז יורד 0.1%.


נתוני ביצועי התקציב לנובמבר שפרסם משרד האוצר הפתיעו לטובה את האנליסטים והכלכלנים - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%. עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, אומר כי מדובר בנתונים אומר טובים בהרבה מהציפיות "שמשנים את התמונה הכלכלית של ישראל. "הכנסות המדינה ממסים עמדו על כ-43 מיליארד ש"ח (ללא מע"מ יבוא ביטחוני), עלייה נומינלית של כ-18% לעומת נובמבר אשתקד, שהם כ-10% גידול ריאלי בניכוי שינויי חקיקה", מפרט קליין. "הן ההכנסות הישירות והן ההכנסות העקיפות היו גבוהות מהצפוי." במקביל לזינוק בהכנסות, נרשמה ירידה דרמטית בהוצאות. "הוצאות הממשלה ירדו משמעותית בנובמבר ועמדו על כ-49 מיליארד ₪, עדיין רמה גבוהה אך הנמוכה ביותר מאז פברואר השנה", מציין קליין, "בעיקר בשל ירידה בהוצאות המנהליות ובהוצאות מערכת הביטחון." - "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים


רפורמה בדיווחי החברות יוצאת לדרך כבר ב-2026: ד"וח הדירקטוריון המלא לצד תיאור עסקי התאגיד והדוחות עצמם ופרטים נוספים על תאגיד הם כמות בלתי נתפסת של מידע חלקו לא רלבנטי, חלקו חוזר על עצמו. מדובר על מאות עמודים שמתקבלים בדוח השנתי, וגם המשקיעים הרציניים ביותר, לא באמת קוראים את כל הדוח. רשות ניירות רוצה לעשות בו סדר. הבעיה היחידה היא שלפעמים כשמצמצמים "זורקים" בלי לשים לב מידע חשוב על הדרך. בגישה הקיימת הוחלט שכל המוסיף הרי זה משובח. זו גישה בעיתית, אבל לפחות לחרוצים יש יכולת לקבל את המידע שנדרש לצורך קבלת החלטת השקעה ולצורך הבנת העסק. כעת, בגישה החדשה, ירדו סעיפים ויהיה מיקוד, אבל בדרך אנחנו עלולים לאבד מידע חשוב.