דב קוטלר פועלים
צילום: גדי דגון

בנק הפועלים בתוכנית לרכישה עצמית של אג"ח ב-1 מיליארד שקל

לבנק שהרוויח אשתקד 7.4 מיליארד שקל, עודפי נזילות גדולים שלא נדרשים לפעילות השוטפת; במקביל מקבל המלצת קנייה מאי.בי.אי באפסייד של 26% 
דור עצמון |

בנק הפועלים אחרי התוצאות הכספיות הטובות ברבעון האחרון של שנת 2023 (רווח של 1.76 מיליארד שקל) ובכלל אחרי שנה טובה (רווח של 7.4 מיליארד שקל), עומד להשתמש ב-1 מיליארד שקל לרכישת אגרות חוב של עצמו.

לרוב רכישה עצמית של אגרות חוב נעשית כאשר הרוכשת סבורה שאגרות החוב בתשואה מעניינת וגבוהה. במקרה של בנקים ובמקרה הספציפי של בנק הפועלים, הסיבה הבסיסית היא עודפי נזילות מאוד גבוהים. לבנק אין מה לעשות עם הכסף. 

הרכישה תהיה בחמ סדרות של אגרות חוב והיא תסתיים בסוף הרבעון

נזכיר כי הבנק מוגבל ברכישה עצמית של מניות וחלוקת דיבינדים לאור האיסור של המפקח על הבנקים ולכן הוא מנתב את עודפי הנזילות לרכישת אגרות חוב. לכאורה, זה צעד שפוגע בבעלי המניות כי הבנק מייצר תשואה להון של 14%-15% בעוד שאגרות החוב נסחרות בתשואה של 5% בערך. כלומר, הבנק רוכש נכס שמייצר תשואה של 5% במקום להשתמש בכספים האלו לפעילות השוטפת ולייצר תשואה של פי 3. אבל בפועל, בשל עודפי נזילות מאוד גדולים, ה-1 מיליארד שקל שיוקצה לרכישות לא נדרש, לא צפוי שיהיה נדרש והוא לא באמת מייצר תשואה. 

לבנק יש כספים הרבה מעבר לנדרש לפעילות השוטפת ולכן הוא רוכש אגרות חוב בחזרה. היה ועוד חצי שנה-שנה יתברר שמסיבות שונות, הוא יצטרך מקוורת נוספים, הוא יחזור לשוק. אגב, אם זה יהיה, כנראה שזה יקרה בתשואות נמוכות יותר כי הריבית בדרך למטה. 

 

התוצאות ברבעון הרביעי 

במקביל לדוחות הכספיים בשבוע שעבר, הנהלת הבנק עדכנה כי בהמשך להנחיות בנק ישראל שניתנו למערכת הבנקאית בנושא, דירקטוריון הבנק התאים את החלטתו להנחיות והכריז על חלוקת דיבידנד המהווה כ-20% מהרווח הנקי לרבעון הרביעי שהם כ-352 מיליון שקל. הסכום לציבור שנהנה מהדיבידנד בגין רווחי שנת 2023 כולה יעמוד על כ-2.3 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תיק האשראי צמח במהלך השנה בשיעור אחראי של כ-4.8% תוך איזון בין מרכיבי סיכון, רווחיות וצמיחה, והצגת מדדי איכות אשראי גבוהים התואמים את תיאבון הסיכון של הבנק

עם פרוץ המלחמה, הבנק הודיע על סדרת הטבות משמעותיות ללקוחותיו כדי להקל עליהם בהתמודדות עם השלכות המלחמה. עלות כלל הצעדים עשויה להגיע בניצול מלא לכ-470 מיליון שקל. לאור המשך אי הוודאות והסיכונים המשקיים בשל השלכות אפשריות של המלחמה על המשק ועל כלכלת ישראל –הבנק המשיך ברבעון הרביעי להגדיל את ההוצאה להפסדי אשראי ב-453 מיליון שקל והיא הסתכמה בשנת 2023 ב-1,879 מיליון שקל.

 

סך ההכנסות של הבנק בשנת 2023 הסתכמו ל-21,382 מיליון שקל, בהשוואה ל-17,920 מיליון שקל בשנת 2022. הבנק מציג יחסים פיננסיים איתנים וחזקים, גבוהים משמעותית מדרישות ההון: יחס הון עצמי רובד 1 של הבנק עמד בסוף שנת 2023 על 12.02%. יחס ההון הכולל ליום 31 בדצמבר 2023 עמד על 15.07%. יחס כיסוי הנזילות ממשיך להיות גבוה ועמד בסוף השנה על 129%. לבנק הפועלים בסיס פיקדונות קמעונאיים רחב בסך 321.2 מיליארד שקל.

הכנסות מימון מפעילות שוטפת הסתכמו ב-17,287 מיליון ש"ח בשנת 2023 בהשוואה ל-14,548 מיליון ש"ח בשנת 2022, גידול אשר נבע בעיקר מהשפעות עליית שיעורי הריבית השקלית והדולרית וכן מהצמיחה בתיק האשראי. עמלות והכנסות אחרות הסתכמו בשנת 2023 ב-4,030 מיליון ש"ח בהשוואה ל-3,872 מיליון ש"ח בשנת 2022. העלייה נבעה בעיקר מגידול בעמלות מעסקי מימון וטיפול באשראי ועמלות מכרטיסי אשראי וכן גידול בסינדיקציות שארגן הבנק, אשר קוזזו כתוצאה מירידה בעמלות מפעילות בניירות-ערך.בנוסף, ההכנסות המימוניות והעמלות הושפעו ברבעון הרביעי של השנה מהטבות שניתנו ללקוחות כדי להקל על התמודדות עם השלכות המלחמה.

על רקע התוצאות, פרסם לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר באי.בי.אי בהמלצה חיובית על הבנק עם אפסייד של 26% על מחיר המניה; "עוד דוח מצויין – ההוצאה להפסדי אשראי ברבעון הקודם היתה מספקת", כותב לובלין ומוסיף - "בנק הפועלים היה הראשון במערכת לפרסם את התוצאות לרבעון הרביעי של 2023 והציג תוצאות מצוינות שהיו מעל לצפי המוקדם שלנו. הבנק רשם תשואה להון של 14% אל מול הערכות שלנו לתשואה להון של כ-12.1% זאת בזכות הוצאות להפסדי אשראי נמוכות מהערכות וירידה משמעותית בהוצאות השכר המיוחסת לירידה במענקים תלויי תשואה. בצד ההכנסות, המרווח הפיננסי המשיך לרדת בעיקר בגלל ההתייצבות בסביבת הריבית והשפעה זניחה של המדד. לאור המלצת הפיקוח על הבנקים הבנק שומר על שיעור חלוקת דיבידנד נמוך של 20% מהרווח לרבעון אל מול מדיניות של 40% וזאת חרף עודפי ההון הגבוהים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיותרונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיות

564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים מרגע קבלת צו התחלה, התשלום לפי כמויות בפועל ובהצמדה למדדים, אך בינתיים ההתקשרות עדיין לא נסגרה

ליאור דנקנר |

דניה סיבוס דניה סיבוס 1.68%  מודיעה על זכייתה במכרז של דרך ארץ הייווייז (1997), החברה שמפעילה ומתחזקת את כביש 6, לביצוע הרחבת הכביש בשני מקטעים באזור מחלף דניאל ועד מנהרת חדיד. מדובר בפרויקט תשתית רחב שמצטרף לצבר העבודות של החברה בתחום התחבורה, עם עבודות שמתפרסות על כמה חזיתות ולא מסתכמות רק בהוספת נתיב.

היקף התמורה הכולל מוערך בכ-564 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. התמורה צמודה לתמהיל מדדים שכולל את מדד תשומות הבניה למגורים ואת מדד תשומות סלילה וגישור, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים. בענף שבו עלויות החומרים והעבודה משתנות מהר, להצמדה הזו יש משמעות, גם אם היא לא מעלימה את חוסר הוודאות סביב מה שיקרה בשטח בפועל, מתי זה יתחיל ובאיזה קצב. נכון לעכשיו עדיין לא נחתמו חוזים מפורטים ומחייבים מול המזמינה, ועדיין לא התקבל צו התחלת עבודה.

המניה נסחרת היום סביב 149 שקלים, וכרגע בעלייה קלה של אזור ה-1%. מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-34%, והיא כבר נוגעת באזור הגבוה של הטווח השנתי, אחרי שבשפל של השנה האחרונה הייתה סביב 90 שקלים. גם במחזור יש תנועה, עם מסחר יומי של כ-33 מיליון שקלים, ושווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקלים.


ברקע הזכייה: הצבר גדל והפעילות מתרחבת

בדוח האחרון שפרסמה דניה סיבוס באוגוסט היא הציגה המשך התרחבות בפעילות, עם גידול בהכנסות וצבר הזמנות שהמשיך לעלות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקלים, והצבר הגיע לכ-18.6 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות כניסת חלקה בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לדוחות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ארז עוזיר

לפי שווי של מיליארד שקל: עופר ינאי בדרך לרכוש את השליטה באלומיי קפיטל

העסקה, בהיקף של כ־460–500 מיליון שקל, תאפשר לנופר אנרגיה שבשליטת עופר ינאי להיכנס לייצור חשמל קונבנציונלי באמצעות אחזקת אלומיי בתחנת הכוח דוראד

אדיר בן עמי |

חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרגיה , שבשליטת איש העסקים עופר ינאי, נמצאת במשא ומתן מתקדם לרכישת השליטה בחברת האנרגיה אלומיי קפיטל. לפי הדיווחים, היקף העסקה מוערך בכ־460–500 מיליון שקל, והיא משקפת לאלומיי שווי של כ־1 מיליארד שקל, פרמיה מתונה ביחס לשווי השוק של החברה בבורסה.

העסקה צפויה להתבצע באמצעות רכישת מניותיהם של בעלי השליטה הנוכחיים באלומיי: שלמה נחמה, רני פרידריך וענת רפאל, אלמנתו של חמי רפאל המנוח. שלושת השותפים מחזיקים יחד בכ־45.9% ממניות אלומיי, ומנסים זה כשנתיים למצוא רוכש לאחזקה. נופר, שפועלת מאז הקמתה כמעט אך ורק בתחום האנרגיה המתחדשת, רואה במהלך רכישה אסטרטגית שמאפשרת לה כניסה מהירה לתחום ייצור החשמל הקונבנציונלי. זאת, על רקע העלייה בביקוש לחשמל בישראל והסביבה הרגולטורית התומכת בהרחבת כושר הייצור.


הנכס המרכזי של אלומיי

הנכס המרכזי של אלומיי הוא אחזקתה בתחנת הכוח דוראד, תחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל, הממוקמת מדרום לאשקלון. אלומיי מחזיקה, בשרשור, בכ־17% ממניות דוראד, וביחד עם קבוצת לוזון מדובר באחזקה משמעותית בגוף המייצר כ־850 מגה־וואט חשמל. בנוסף לדוראד, לאלומיי פעילות רחבה גם בתחום האנרגיה המתחדשת. החברה מחזיקה מתקנים סולאריים פעילים ובייזום בישראל, ארה״ב ומספר מדינות באירופה, ובהן איטליה, ספרד והולנד. בישראל היא שותפה גם בפרויקט אגירה שאובה בצוק מנרה, הנמצא בשלבי הקמה.

מבחינה פיננסית, אלומיי אינה מציגה בשלב זה רווחיות. במחצית הראשונה של 2025 רשמה החברה הכנסות של כ־20.1 מיליון אירו וסיימה בהפסד נקי של כ־1.6 מיליון אירו. בחברה ייחסו את הגידול בהכנסות לחיבור מתקנים סולאריים חדשים באיטליה.


תקופה סוערת בנופר

אלומיי נסחרת כעת לפי שווי של מיליארד שקל, בעוד נופר נסחרת כיום לפי שווי של כמעט 4 מיליארד שקל. הרכישה מגיעה לאחר תקופה סוערת בנופר, שכללה עזיבת המנכ״לים המשותפים ומכירת מניותיהם. בעקבות זאת, חיזק ינאי את שליטתו בחברה, בין היתר באמצעות הקמת חברה משותפת עם לאומי פרטנרס, שאליה הועברו רוב מניותיו בנופר.