דב קוטלר פועלים
צילום: גדי דגון

בנק הפועלים בתוכנית לרכישה עצמית של אג"ח ב-1 מיליארד שקל

לבנק שהרוויח אשתקד 7.4 מיליארד שקל, עודפי נזילות גדולים שלא נדרשים לפעילות השוטפת; במקביל מקבל המלצת קנייה מאי.בי.אי באפסייד של 26% 
דור עצמון |

בנק הפועלים אחרי התוצאות הכספיות הטובות ברבעון האחרון של שנת 2023 (רווח של 1.76 מיליארד שקל) ובכלל אחרי שנה טובה (רווח של 7.4 מיליארד שקל), עומד להשתמש ב-1 מיליארד שקל לרכישת אגרות חוב של עצמו.

לרוב רכישה עצמית של אגרות חוב נעשית כאשר הרוכשת סבורה שאגרות החוב בתשואה מעניינת וגבוהה. במקרה של בנקים ובמקרה הספציפי של בנק הפועלים, הסיבה הבסיסית היא עודפי נזילות מאוד גבוהים. לבנק אין מה לעשות עם הכסף. 

הרכישה תהיה בחמ סדרות של אגרות חוב והיא תסתיים בסוף הרבעון

נזכיר כי הבנק מוגבל ברכישה עצמית של מניות וחלוקת דיבינדים לאור האיסור של המפקח על הבנקים ולכן הוא מנתב את עודפי הנזילות לרכישת אגרות חוב. לכאורה, זה צעד שפוגע בבעלי המניות כי הבנק מייצר תשואה להון של 14%-15% בעוד שאגרות החוב נסחרות בתשואה של 5% בערך. כלומר, הבנק רוכש נכס שמייצר תשואה של 5% במקום להשתמש בכספים האלו לפעילות השוטפת ולייצר תשואה של פי 3. אבל בפועל, בשל עודפי נזילות מאוד גדולים, ה-1 מיליארד שקל שיוקצה לרכישות לא נדרש, לא צפוי שיהיה נדרש והוא לא באמת מייצר תשואה. 

לבנק יש כספים הרבה מעבר לנדרש לפעילות השוטפת ולכן הוא רוכש אגרות חוב בחזרה. היה ועוד חצי שנה-שנה יתברר שמסיבות שונות, הוא יצטרך מקוורת נוספים, הוא יחזור לשוק. אגב, אם זה יהיה, כנראה שזה יקרה בתשואות נמוכות יותר כי הריבית בדרך למטה. 

 

התוצאות ברבעון הרביעי 

במקביל לדוחות הכספיים בשבוע שעבר, הנהלת הבנק עדכנה כי בהמשך להנחיות בנק ישראל שניתנו למערכת הבנקאית בנושא, דירקטוריון הבנק התאים את החלטתו להנחיות והכריז על חלוקת דיבידנד המהווה כ-20% מהרווח הנקי לרבעון הרביעי שהם כ-352 מיליון שקל. הסכום לציבור שנהנה מהדיבידנד בגין רווחי שנת 2023 כולה יעמוד על כ-2.3 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תיק האשראי צמח במהלך השנה בשיעור אחראי של כ-4.8% תוך איזון בין מרכיבי סיכון, רווחיות וצמיחה, והצגת מדדי איכות אשראי גבוהים התואמים את תיאבון הסיכון של הבנק

עם פרוץ המלחמה, הבנק הודיע על סדרת הטבות משמעותיות ללקוחותיו כדי להקל עליהם בהתמודדות עם השלכות המלחמה. עלות כלל הצעדים עשויה להגיע בניצול מלא לכ-470 מיליון שקל. לאור המשך אי הוודאות והסיכונים המשקיים בשל השלכות אפשריות של המלחמה על המשק ועל כלכלת ישראל –הבנק המשיך ברבעון הרביעי להגדיל את ההוצאה להפסדי אשראי ב-453 מיליון שקל והיא הסתכמה בשנת 2023 ב-1,879 מיליון שקל.

 

סך ההכנסות של הבנק בשנת 2023 הסתכמו ל-21,382 מיליון שקל, בהשוואה ל-17,920 מיליון שקל בשנת 2022. הבנק מציג יחסים פיננסיים איתנים וחזקים, גבוהים משמעותית מדרישות ההון: יחס הון עצמי רובד 1 של הבנק עמד בסוף שנת 2023 על 12.02%. יחס ההון הכולל ליום 31 בדצמבר 2023 עמד על 15.07%. יחס כיסוי הנזילות ממשיך להיות גבוה ועמד בסוף השנה על 129%. לבנק הפועלים בסיס פיקדונות קמעונאיים רחב בסך 321.2 מיליארד שקל.

הכנסות מימון מפעילות שוטפת הסתכמו ב-17,287 מיליון ש"ח בשנת 2023 בהשוואה ל-14,548 מיליון ש"ח בשנת 2022, גידול אשר נבע בעיקר מהשפעות עליית שיעורי הריבית השקלית והדולרית וכן מהצמיחה בתיק האשראי. עמלות והכנסות אחרות הסתכמו בשנת 2023 ב-4,030 מיליון ש"ח בהשוואה ל-3,872 מיליון ש"ח בשנת 2022. העלייה נבעה בעיקר מגידול בעמלות מעסקי מימון וטיפול באשראי ועמלות מכרטיסי אשראי וכן גידול בסינדיקציות שארגן הבנק, אשר קוזזו כתוצאה מירידה בעמלות מפעילות בניירות-ערך.בנוסף, ההכנסות המימוניות והעמלות הושפעו ברבעון הרביעי של השנה מהטבות שניתנו ללקוחות כדי להקל על התמודדות עם השלכות המלחמה.

על רקע התוצאות, פרסם לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר באי.בי.אי בהמלצה חיובית על הבנק עם אפסייד של 26% על מחיר המניה; "עוד דוח מצויין – ההוצאה להפסדי אשראי ברבעון הקודם היתה מספקת", כותב לובלין ומוסיף - "בנק הפועלים היה הראשון במערכת לפרסם את התוצאות לרבעון הרביעי של 2023 והציג תוצאות מצוינות שהיו מעל לצפי המוקדם שלנו. הבנק רשם תשואה להון של 14% אל מול הערכות שלנו לתשואה להון של כ-12.1% זאת בזכות הוצאות להפסדי אשראי נמוכות מהערכות וירידה משמעותית בהוצאות השכר המיוחסת לירידה במענקים תלויי תשואה. בצד ההכנסות, המרווח הפיננסי המשיך לרדת בעיקר בגלל ההתייצבות בסביבת הריבית והשפעה זניחה של המדד. לאור המלצת הפיקוח על הבנקים הבנק שומר על שיעור חלוקת דיבידנד נמוך של 20% מהרווח לרבעון אל מול מדיניות של 40% וזאת חרף עודפי ההון הגבוהים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אילן רביב
צילום: קובי קנטור
דוחות

מיטב סוגרת עשור של תביעות - ומציגה רבעון שיא

הסדר הפשרה הוסיף 375 מיליון שקל לרבעון, הרווח הנקי זינק ב־57% והנכסים המנוהלים מתקרבים ל־400 מיליארד שקל - לצד שינוי בצמרת הדירקטוריון

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מיטב אילן רביב

מיטב מיטב השקעות 1.88%  הציגה רבעון חזק. אחרי שנים ארוכות שבהן נגררה בתביעות הייצוגיות בבתי המשפט, ההסדר שאושר סופית תרם לרבעון הנוכחי הכנסה חד-פעמית של 375 מיליון שקל וסיים פרק משפטי שארך יותר מעשור. עם הסרת הערפל הזה, התוצאות הכספיות של מיטב מציגות צמיחה מהירה, יציבה ורחבה. במצטבר לתשעת החודשים הראשונים של השנה, הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות זינק ב-57% בנטרול השפעות משפטיות, וה-EBITDA המנוטרלת עלתה ב-47%. בקצב שנתי, מיטב מתקרבת ל-EBITDA של כ-876 מיליון שקל והכנסות של יותר מ-2 מיליארד שקל. בתוך זה החברה ממשיכה במדיניות חלוקת הדיבידנדים וצפויה לחלק 79 מיליון שקל נוספים לבעלי המניות.


הצמיחה הזו ניכרת גם בנכסים המנוהלים. נכון לנובמבר, מיטב מתקרבת לרף של 400 מיליארד שקל בנכסים מנוהלים אחרי גיוסים מתמשכים בכל מוצרי החיסכון. במבט מגזרי, שלוש הפעילויות המרכזיות של מיטב רשמו רבעון שיא. מגזר החיסכון לטווח ארוך קפץ ב-55% ברווחיות, חבר הבורסה עלה ב-24%, ומגזר האשראי החוץ בנקאי המשיך להתרחב ורשם עלייה של 33% ברווח המגזרי. תיק האשראי של החברות בקבוצה הגיע ל-3.6 מיליארד שקל.


ברמת המאקרו, מיטב מציגה שיפור רוחבי בהכנסות בכל המגזרים. חיסכון ארוך טווח עלה ל-206 מיליון שקל ברבעון לעומת 161 מיליון שקל אשתקד, בזכות גידול בנכסים ודמי ניהול גבוהים יותר. החיסכון השוטף צמח ל-122 מיליון שקל לעומת 107 מיליון שקל, חבר הבורסה עבר את רף 112 אלף לקוחות והגדיל הכנסות ל-57 מיליון שקל, ואילו מגזר האשראי החוץ בנקאי עלה ל-99 מיליון שקל הודות לתיקי אשראי מתרחבים.


לצד התוצאות, בעלי השליטה הודיעו על רוטציה בהנהלת הדירקטוריון. אבנר סטפק ימונה ליו״ר הדירקטוריון במקום אלי ברקת שיישאר דירקטור פעיל. המהלך מגיע בתקופה שבה החברה נמצאת בעמדת כוח, אחרי הרחבת פעילות, רצף גיוסים ושיפור ניכר ברווחיות.


אילן רביב, מנכ"ל מיטב בית השקעות: "מיטב עומדת באופן עקבי ביעדי הצמיחה השאפתניים שהצבנו לעצמנו. אנחנו ממשיכים להתרחב בכל אחד מתחומי הפעילות שלנו, מנצלים את יתרון הגודל ועל ידי כך משפרים בצורה משמעותית ומתמשכת את התוצאות הכספיות שלנו. אישור הסדר הפשרה בתובענות הייצוגיות על ידי בית המשפט העליון ויישומו על ידי החברה, מסיים הליך משפטי ארוך של למעלה מעשור ומאפשר לראות היטב את התוצאות הכספיות ללא הפרשות והחזרי הפרשות בגין תביעות אלו."


אורן עזר אלקטריאון
צילום: ניר סלקמן

היצירתיות של אלקטריאון: רוכשת חברה עם מוצר כמעט זהה כדי לגייס הון

תרכוש את InductEV האמריקאית, ותקצה לבעלי מניותיה 4.1% ממניות אלקטריאון, בתמורה ל-6 מיליון דולר בלבד כלומר המוכרים מקבלים דיסקאונט של 50% על אלקטיראון; השאלות כאן רבות: האם טכנולוגיית הטעינה כבר קיימת אצל אלקטריאון? האם כל זה הוא תירוץ לגייס עוד 60 מיליון שקל ולדלל? והאם כל זה ביחד הוא בכלל "רמז עבה" לתוצאות חלשות לרבעון השלישי?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אלקטריאון

אלקטריאון אלקטריאון 2.34%   הודיעה על חתימת מזכר הבנות לרכישת InductEV, חברה אמריקאית פרטית שפיתחה טכנולוגיית טעינה אלחוטית סטטית לרכב חשמלי. העסקה, לפי ההודעה לבורסה, צפויה לחזק את היצע המוצרים ולהרחיב את הנוכחות בצפון אמריקה. בפועל, זה מהלך שמעורר הרבה סימני שאלה, הן בנוגע להיגיון האסטרטגי שלו והן מבחינת ההשפעה שלו על בעלי המניות שראו את השווי של המניות שלהן נחתך בכמעט 70% מתחילת השנה.

העסקה תעבוד ככה: אלקטריאון תיצור חברה ייעודית חדשה שתקבל לידיה 100% מהנכסים של InductEV וזאת לאחר שזו תעבור הליך ABC (מעין פירוק מסודר תחת פיקוח משפטי). בתמורה, תקצה אלקטריאון למוכרים מניות בשיעור של כ-4.1% מההון שלה, כשהם מצידם יזרימו 6 מיליון דולר לאלקטריאון שיוחזקו בנאמנות עד להשלמת ההליך. במקביל, אלקטריאון הודיעה כי תקדם הקצאת הון פרטית בהיקף של עד 60 מיליון שקל. 

ננסה לפשט מה קורה בעסקה הסיבובית הזאת. כבר בהתחלה אנחנו יכולים ללמוד לא מעט על מצבה של החברה הנרכשת, עוד לפני שנכנסים לעומק הטכנולוגיה שלה (ועל כך בהמשך). אלקטריאון "משלמת" למוכרים כ-4.8 מיליון דולר תמורת מלוא הבעלות בחברה, וזאת דרך הקצאת 4.1% מההון שאם נחשב לפי שווי שוק של כ-850 מיליון שקל, זה הקצאה של כ-10.8 מיליון דולר. שזה אומר שהמוכרים מקבלים את המניות בדיסקאונט של יותר מ-50% מהשווי הנוכחי, בתקופה שבה מניית אלקטריאון ממילא איבדה מעל 60% מערכה.

מי שמסכים להפוך לבעל מניות בתנאים כאלו ועוד עם תקופת נעילה של כ-120 יום שחושפת אותו לירידת ערך נוספת) זה מסמן גם על המצב העסקי של InductEV, הם לא היו אמורים להתלהב להיפטר מהקניינים הרוחניים והפעילות העסקית אם זו הייתה אכן "פורחת". מה גם שהעסקה הזאת נחתמת בלי שום פירוט כספי על תוצאות החברה הנרכשת, כמקובל ברכישות בהן ההנהלה מעדכנת על הפרמטרים של הישות הנרכשת. ההנהלה של אלקטריאון, שהובילה בשנה האחרונה להתרסקות הערך של החברה ולשורת גיוסים שכבר דיללו אותכם מבקשת שתאמינו לשיקול דעתה גם במקרה הזה.

שכפול או סינרגיה?

אבל בואו נדבר גם על המוצר של החברה הנרכשת כי גם פה יש סימני שאלה. InductEV מתוארת בהודעה כחברה שפיתחה פתרון לטעינה אלחוטית סטטית מהירה לציי רכב, והדגש הוא על "אולטרה-מהירה", כאילו מדובר בטכנולוגיה פורצת דרך. אלא שלפי הדיווחים של אלקטריאון עצמה לרבות בתיאור עסקי התאגיד כבר קיימת לה טכנולוגיית טעינה סטטית, לצד טעינה דינמית וסמי-דינמית. כלומר, לא מדובר בהשלמה טכנולוגית למה שאין לחברה, אלא לכל היותר בשכפול של פתרון שאמור כבר להתקיים בפיתוח הפנימי. אם זה באמת המצב, השאלה המתבקשת היא מדוע נדרש לרכוש טכנולוגיה מקבילה במקום להאיץ את המסחור של מה שכבר קיים. זה נכון גם עסקית וגם תקציבית, במיוחד עבור חברה שצמצמה פעילות והצהירה לאחרונה על מיקוד במשאבים קיימים.