הראל עם התראה לפני נקיטת הליכים נגד חנן מור
אחרי שהקבוצה הגישה בקשה להגנה מפני נושים לפני כשבועיים, וזאת בהמשך לכך שלאומי לאומי 2.23% הודיע על נקיטת הליכים כנגדה, חנן נור חנן מור מודיעה שגם קבוצת הראל הראל השקעות 2.89% פנתה אליה בבקשה לפירעון מיידי של ההלוואה לפני נקיטת הליכים.
יתרת החוב אותה חנן מור נדרשת לשלם להראל באופן מיידי עומדת, נכון למועד הדיווח, על 483.6 מיליון שקל, זאת בנוסף ל-250 מיליון שקל שבנק לאומי דרש ממנו בפירעון מיידי ומאות מיליוני השקלים שהחברה תצטרך לשלם למחזיקי האג"ח החודש.
בהודעה של הראל נטען כי "החברה הפרה את הסכם הצדדים, הפרה יסודית, ובין היתר, לא פרעה את מסגרת הגישור ביום 27.11.2023 ומשכך, בהתאם להוראות ההסכם, לגופי הראל קמה הזכות לפעול בקשר לחובות ובכלל זה, להעמיד לפירעון מיידי את כלל החוב, וכן לממש את מסמכי הביטחונות בהתאם להסכם ההלוואה". הראל ציינה כי במידה ויתרת החוב לא תשולם תוך 7 ימים מקבלת במכתבים היא תנקוט בהליכים משפטיים כנגד החברה.
חנן מור הגישה כאמור לפני שבועיים בקשה לצו עיכוב הליכים לפי תיקון 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. זו לא הקפאת הליכים, זה כלי משפטי שיצא בתקופת הקורונה לפיו חברה שנקלעה לקשיים (לא רק בשל הקורונה) יכולה להגיש בקשה על פי תיקון 4 כדי לאפשר לה להגיע עם נושיה להסדר כשעד שתגיע לאותו הסדר, היא תזכה לצו עיכוב הליכים שימנע מנושיה לפתוח ולנהל נגדה הליכים משפטיים.
- הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%
- הראל תשקיע כ-200 מיליון שקל בקרן לוגיסטיקה אירופית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 7.דנה 09/12/2023 08:52הגב לתגובה זובשדה דב המחיר הוא 40 אלף שקל למטר. אחרי 15 שנים של עושק המפולת במחירי הדירות בגוש דן בעיצומה.
- נדלניסט 11/12/2023 10:38הגב לתגובה זובשדה דב מוכרים לפי 70 אלף לדירה חדשה. לא מתאים לך? לך תקנה דירה ישנה ב 40 אלף.
- 6.שגית 09/12/2023 08:50הגב לתגובה זותעבירו את כספי הפנסיה למסלול הכספי, שקלי. גם קרנות השתלמות באותו אפיק. הבורסה בישראל תקרוס, האגחים הקונצרניים גם.
- 5.ליצני חוב 08/12/2023 23:14הגב לתגובה זואת המחיר על מחדל כזה? נתנו חצי מיליארד שקל הלוואות לליצן הממונף הזה. מה חשבו לעצמם. אני זוכר איזה כתבות יחצ הם עשו על זה שהם רק נכנסו להשקעה בחברה
- 4.יצחק 08/12/2023 17:54הגב לתגובה זובהצלחה לאלו שיצאו לסופ״ש עם מניות של חנן מור. שיחקתם אותה.
- 3.גבי 07/12/2023 19:31הגב לתגובה זוהיתה כתבה שרק הבנקים יקבלו את כספם וכל היתר כמו חברות ביטוח וחברות אשראי בספק אם יקבלו משהו וכל אלה שרכשו תעודות אגחים לא יקבלו כלום והלך הכסף ככה זה כשיש שיגעון של מינופים ללא הבחנה וכל העדר שרץ לזה הולך לשחיטה
- 2.אולי שילוו לי ארבע מאות מיליון ש'ח ואח'כ ישלחו לי התראה (ל"ת)אאט 07/12/2023 18:52הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 07/12/2023 15:35הגב לתגובה זוהנייר פשוט מורץ ומישהו יכבה שם את האור
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"
"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"
הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?
את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.
הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".
אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים
לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.
