בנקים
צילום: אילוסטרציה

הבנקים חוגגים עם עמלות של 6 מיליארד שקל, מי לוקח הכי הרבה?

המפקח על הבנקים חושף: הירידה בעמלות הבנקים נבלמה וחזרה ארבע שנים אחורה. הבנקים הכניסו בממוצע 27 שקל בחודש מעמלות לחשבון הבנק, עלייה של 2 שקלים לעומת שנה שעברה. גם העמלה על כרטיס אשראי עלתה בכמעט 2 שקלים לחודש ל-15.4 שקל

נחמן שפירא | (10)

הבנקים הרוויחו בשנת 2022 המון כסף זה ידוע אבל כמה מתוכו הגיע מעמלות. המפקח על הבנקים הגיש היום לוועדת הכלכלה של הכנסת את הדוח על העמלות של הבנקים לשנת 2022. לפי הנתונים בשנת 2022 חלה עלייה בגובה העמלות של הבנקים, וכן ביחס של ההכנסות מעמלות לנכסי המערכת הבנקאית.

לפי הנתונים, הכנסות הבנקים מעמלות הסתכמו ב-6 מיליארד שקל בשנת 2022. עלייה של 200 מיליון שקל בהשוואה לשנת 2021. כאשר 26% מהעמלות שולמו בגין ניירות ערך, וכ-20% היו כתוצאה מניהול חשבון עובר ושב. העלות הממוצעת של ניהול חשבון עו"ש בבנק והחזקת כרטיסי אשראי לחשבון בשנת 2022 עומדת על 26.9 שקל בחודש - עליה של 2.3 שקל בחודש בהשוואה לשנת 2021. עלות זו זהה לעלות שנמדדה ב-2019.

בבנק ישראל מסבירים כי העלייה נובעת בעיקרה מגידול בפעילות של עסקאות במט"ח שביצע הציבור באמצעות כרטיסי חיוב. גידול זה נובע מתהליך החזרה לשגרה לאחר משבר הקורונה.

 

בשנת 2022  חלה עלייה קלה ביחס הכולל בין הכנסות המערכת הבנקאית מעמלות לסך הנכסים מ-0.73% ל-0.74% עלייה זו נובעת מגידול בהכנסות מעמלות בשיעור של 9.1%, בהשוואה לגידול בסך נכסי המערכת הבנקאית בשיעור של 7.5% במונחים שנתיים.

המפקח מציין כי עיקר העלייה בהכנסות מעמלות מקורה בגידול בהיקף העמלות הנגבות מעסקים גדולים ומעמלות הנגבות בכרטיסי חיוב, הנובע מגידול בהיקף הפעילות, כחלק מהחזרה לשגרה לאחר משבר נגיף הקורונה. עלייה זו קוזזה בחלקה בירידה בעמלות הנגבות מיחידים ועסקים קטנים בגין פעילות בניירות ערך.

בבנק ישראל מציינים כי במהלך 14 השנים האחרונות, מאז כניסתה לתוקף של הרפורמה בתחום העמלות, חלה ירידה מצטברת של 46% בשיעור סך הכנסות המערכת הבנקאית מעמלות ביחס לסך הנכסים. בפיקוח על הבנקים טוענים כי ירידה מתמשכת זו מיוחסת למכלול המצטבר של פעולות הפיקוח על הבנקים בתקופה הזו. 

פיקוח על הבנקים בק ישראל

קיראו עוד ב"שוק ההון"

המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי אמר "הדיווח לוועדת הכלכלה הוא גם הזדמנות להביא לתשומת לב הציבור את החשיבות להתנהלות בנקאית נכונה, לרבות בכל הקשור להשוואת מחירים. במסגרת זו אני קורא לציבור לעשות שימוש בכלים המפורסמים באתר בנק ישראל מעולם הבנקאות לרווחת הציבור, ולהכיר את הכלים ומדריכים שמנגישים מידע וידע רב כמו מחשבון מסלולי עמלות, תעודת הזהות הבנקאית ועוד. כלים אלו מסייעים במשא ומתן מול המערכת הבנקאית על תנאי ומחירי השירותים הבנקאיים".

 

6 מיליארד שקל מעמלות

בנוסף, המפקח על הבנקים ציין כי התפלגות ההכנסות הבנקים מעמלות הסתכמו ב-6 מיליארד שקל בשנת 2022.  עלייה של 200 מיליון שקל בהשוואה לשנת 2021. כאשר 26% מהעמלות שולמו בגין ניירות ערך, בהשוואה לכ-31% ב-2021. כ-20% היו כתוצאה מניהול חשבון עובר ושב, שנותר ללא שינוי בהשוואה ל-2021.

לפי הנתונים, ב-12 השנים האחרונות, חלה ירידה בעלות ניהול עו"ש והחזקת כרטיס חיוב בשיעור של 17.1% במצטבר

המפקח מציין כי בתקופת הדוח נצפתה עליה בהכנסות מעמלת פעולה ב"ערוץ ישיר", בעיקר בשל עלייה בתעריף שירות זה בבנק הפועלים. כ-21% מהכנסות הבנקים מעמלות נובע מעמלות המשולמות בגין כרטיסי אשראי, בהשוואה ל-17% ב-2021. ו-15% מהכנסות הבנקים מעמלות נובע מעמלות המשולמות בגין אשראי. שיעור זה ירד בהשוואה ל-2021, כאשר ירידה זו נגרמה בעיקר מקיטון בהכנסות המערכת הבנקאית מעמלת "טיפול באשראי ובביטחונות-הלוואות לדיור" שמוכרת בציבור בשם "עמלת פתיחת תיק משכנתא" בעקבות קביעת גובה עמלה מקסימלי של 360 שקל בחוק הבנקאות.

בנק ישראל

בנק הפועלים העלה את העמלות

בשנת 2022 חלה עליה של 0.7 שקל בעלות ניהול חשבון העו"ש בהשוואה לשנת 2021 והיא עמדה על 11.5 שקל לחודש בממוצע. כאשר עלייה זו נובעת בעיקר מעלייה בהכנסות מעמלת פעולה בערוץ ישיר בעקבות העלאת תעריף עמלת ערוץ ישיר בבנק הפועלים מ-1.35 שקל ל-1.75 שקל לפעולה.

לפי הנתונים, ב-12 השנים האחרונות חלה ירידה של כ-44% במצטבר בעלות זו. המפקח  מציין כי  העלות החודשית הממוצעת להחזקה ושימוש בכרטיסי חיוב הסתכמה ב-15.4 שקל בממוצע לחודש לחשבון, עליה של כ-1.6 שקל בממוצע לחודש בהשוואה לשנת 2021.

בנק ישראל

החל משנת 2014 הבנקים מחויבים להציע ללקוחותיהם את שירות מסלולים בסיסי ומורחב בחשבון העו"ש. השירות מציע תשלום של סכום חודשי קבוע עבור ביצוע מספר פעולות מוגדר מראש. על פי הנתונים, במחצית הראשונה לשנת 2022 הצטרפו לשירות המסלולים 64 אלף חשבונות, מרביתם חשבונות של משקי בית.

מנתוני הפיקוח על הבנקים, עולה כי 57% מסך החשבונות הללו משלמים פחות מ-10 שקל בממוצע בחודש. חשבונות אלו נהנים ממחיר מוזל ושירות המסלולים אינו מיטיב את מצבם. 14% מהחשבונות כבר מצורפים לשירות המסלולים ועבור 29% מהחשבונות הנותרים, מוצע לשקול להצטרף לשירות.

כמה עולה כל מסלול?

המסלול הבסיסי  של הבנקים הוא מסלול העמלות הבסיסי שכולל עד 10 פעולות בערוץ הישיר ועד פעולה אחת על ידי פקיד בחודש, כאשר מחירו מפוקח ואינו יכול לעלות על 10 שקל.

לפי בדיקת בנק ישראל, בבנק יהב ובבנק מסד העלות בפועל ללא מסלול נמוכה יותר מתעריף המסלול הבסיסי. בהשוואה לשנה שעברה בבנק ירושלים העלו את תעריף המסלול הבסיסי  מ-6.5 שקל  ל-9.5 שקל.

בנק ישראל

לגבי עלות  המסלול המורחב שכולל עד 50 פעולות בערוץ הישיר ועד 10 פעולות באמצעות פקיד, ועלותו נעה בין 20 שקל ל-30 שקל בבנקים השונים. גם פה העלה בנק ירושלים את עלותו ב-3 שקלים.

 

איזה בנק לוקח הכי הרבה עמלות?

בנק ישראל

על פי הנתונים, בבנק מסד ומרכנתיל לוקחים את העמלות הגבוהות בותר במסלול הישיר, 26 שקלים לחודש  מעט אחריהם נמצאים הבינלאומי מזרחי ודיסקונט עם 24 שקלים לחודש. אחריהם הפועלים עם 23 שקל ולאומי עם 22 שקל. במסלול הבסיסי מרכנתיל הכי זולים עם 8.5 שקל לחודש

בנק ישראל

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    דמוקרט 14/08/2023 08:49
    הגב לתגובה זו
    לא מפלים לקוחות ובכלל נאורים
  • 7.
    בראבו עליכה (ל"ת)
    מוטי 14/08/2023 08:18
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    רון 13/08/2023 21:47
    הגב לתגובה זו
    המדינה שומרת עליהם
  • 5.
    תבטלו את הקביעות בבנקים, שיוכלו לפטר עובדים. (ל"ת)
    מני 13/08/2023 18:50
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    rangil77 13/08/2023 18:18
    הגב לתגובה זו
    או סתומים שאומרים, יאללה, מה זה 20 שקל בחודש. ואז הם מגיעים לגיל 67 ובוכים שהמדינה חרא ואין להם שקל על התחת.
  • 3.
    האמיתי 13/08/2023 17:30
    הגב לתגובה זו
    שודדים לאלץ את הנגיד לכפות על הנגיד הורדה דרסטית בעמלות של המופקרים
  • 2.
    שולתתתת1 13/08/2023 16:45
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל חייב לבטל לבנקים את עמלת המינימום לרכישת מניות או אגח. למה שתהיה עמלת מינימום? ולמה היא כל כך גבוהה ?
  • 1.
    מבין2 13/08/2023 16:15
    הגב לתגובה זו
    כולם באותה אליטה והציבור משלם. הנגיד הבא חייב להיות מחוץ לאליטה הזאת ולעזור לציבור סוף סוף.
  • חחחחחח 13/08/2023 23:08
    הגב לתגובה זו
    40 שנה ימין בשלטון ואתה מאשים שמאלנים חחחחח מי טיפח את כל המונופולים בכל תחום אה...שמאל? עובדים על כולנו כאילו הם נלחמים בהם אבל האמת הממשלה היחידה שמרוויחה מכל העסק
  • כדאי שהנגיד הבא יהיה רב. (ל"ת)
    פנסי 13/08/2023 16:39
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.