בנקים
צילום: אילוסטרציה

הבנקים חוגגים עם עמלות של 6 מיליארד שקל, מי לוקח הכי הרבה?

המפקח על הבנקים חושף: הירידה בעמלות הבנקים נבלמה וחזרה ארבע שנים אחורה. הבנקים הכניסו בממוצע 27 שקל בחודש מעמלות לחשבון הבנק, עלייה של 2 שקלים לעומת שנה שעברה. גם העמלה על כרטיס אשראי עלתה בכמעט 2 שקלים לחודש ל-15.4 שקל

נחמן שפירא | (10)

הבנקים הרוויחו בשנת 2022 המון כסף זה ידוע אבל כמה מתוכו הגיע מעמלות. המפקח על הבנקים הגיש היום לוועדת הכלכלה של הכנסת את הדוח על העמלות של הבנקים לשנת 2022. לפי הנתונים בשנת 2022 חלה עלייה בגובה העמלות של הבנקים, וכן ביחס של ההכנסות מעמלות לנכסי המערכת הבנקאית.

לפי הנתונים, הכנסות הבנקים מעמלות הסתכמו ב-6 מיליארד שקל בשנת 2022. עלייה של 200 מיליון שקל בהשוואה לשנת 2021. כאשר 26% מהעמלות שולמו בגין ניירות ערך, וכ-20% היו כתוצאה מניהול חשבון עובר ושב. העלות הממוצעת של ניהול חשבון עו"ש בבנק והחזקת כרטיסי אשראי לחשבון בשנת 2022 עומדת על 26.9 שקל בחודש - עליה של 2.3 שקל בחודש בהשוואה לשנת 2021. עלות זו זהה לעלות שנמדדה ב-2019.

בבנק ישראל מסבירים כי העלייה נובעת בעיקרה מגידול בפעילות של עסקאות במט"ח שביצע הציבור באמצעות כרטיסי חיוב. גידול זה נובע מתהליך החזרה לשגרה לאחר משבר הקורונה.

 

בשנת 2022  חלה עלייה קלה ביחס הכולל בין הכנסות המערכת הבנקאית מעמלות לסך הנכסים מ-0.73% ל-0.74% עלייה זו נובעת מגידול בהכנסות מעמלות בשיעור של 9.1%, בהשוואה לגידול בסך נכסי המערכת הבנקאית בשיעור של 7.5% במונחים שנתיים.

המפקח מציין כי עיקר העלייה בהכנסות מעמלות מקורה בגידול בהיקף העמלות הנגבות מעסקים גדולים ומעמלות הנגבות בכרטיסי חיוב, הנובע מגידול בהיקף הפעילות, כחלק מהחזרה לשגרה לאחר משבר נגיף הקורונה. עלייה זו קוזזה בחלקה בירידה בעמלות הנגבות מיחידים ועסקים קטנים בגין פעילות בניירות ערך.

בבנק ישראל מציינים כי במהלך 14 השנים האחרונות, מאז כניסתה לתוקף של הרפורמה בתחום העמלות, חלה ירידה מצטברת של 46% בשיעור סך הכנסות המערכת הבנקאית מעמלות ביחס לסך הנכסים. בפיקוח על הבנקים טוענים כי ירידה מתמשכת זו מיוחסת למכלול המצטבר של פעולות הפיקוח על הבנקים בתקופה הזו. 

פיקוח על הבנקים בק ישראל

קיראו עוד ב"שוק ההון"

המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי אמר "הדיווח לוועדת הכלכלה הוא גם הזדמנות להביא לתשומת לב הציבור את החשיבות להתנהלות בנקאית נכונה, לרבות בכל הקשור להשוואת מחירים. במסגרת זו אני קורא לציבור לעשות שימוש בכלים המפורסמים באתר בנק ישראל מעולם הבנקאות לרווחת הציבור, ולהכיר את הכלים ומדריכים שמנגישים מידע וידע רב כמו מחשבון מסלולי עמלות, תעודת הזהות הבנקאית ועוד. כלים אלו מסייעים במשא ומתן מול המערכת הבנקאית על תנאי ומחירי השירותים הבנקאיים".

 

6 מיליארד שקל מעמלות

בנוסף, המפקח על הבנקים ציין כי התפלגות ההכנסות הבנקים מעמלות הסתכמו ב-6 מיליארד שקל בשנת 2022.  עלייה של 200 מיליון שקל בהשוואה לשנת 2021. כאשר 26% מהעמלות שולמו בגין ניירות ערך, בהשוואה לכ-31% ב-2021. כ-20% היו כתוצאה מניהול חשבון עובר ושב, שנותר ללא שינוי בהשוואה ל-2021.

לפי הנתונים, ב-12 השנים האחרונות, חלה ירידה בעלות ניהול עו"ש והחזקת כרטיס חיוב בשיעור של 17.1% במצטבר

המפקח מציין כי בתקופת הדוח נצפתה עליה בהכנסות מעמלת פעולה ב"ערוץ ישיר", בעיקר בשל עלייה בתעריף שירות זה בבנק הפועלים. כ-21% מהכנסות הבנקים מעמלות נובע מעמלות המשולמות בגין כרטיסי אשראי, בהשוואה ל-17% ב-2021. ו-15% מהכנסות הבנקים מעמלות נובע מעמלות המשולמות בגין אשראי. שיעור זה ירד בהשוואה ל-2021, כאשר ירידה זו נגרמה בעיקר מקיטון בהכנסות המערכת הבנקאית מעמלת "טיפול באשראי ובביטחונות-הלוואות לדיור" שמוכרת בציבור בשם "עמלת פתיחת תיק משכנתא" בעקבות קביעת גובה עמלה מקסימלי של 360 שקל בחוק הבנקאות.

בנק ישראל

בנק הפועלים העלה את העמלות

בשנת 2022 חלה עליה של 0.7 שקל בעלות ניהול חשבון העו"ש בהשוואה לשנת 2021 והיא עמדה על 11.5 שקל לחודש בממוצע. כאשר עלייה זו נובעת בעיקר מעלייה בהכנסות מעמלת פעולה בערוץ ישיר בעקבות העלאת תעריף עמלת ערוץ ישיר בבנק הפועלים מ-1.35 שקל ל-1.75 שקל לפעולה.

לפי הנתונים, ב-12 השנים האחרונות חלה ירידה של כ-44% במצטבר בעלות זו. המפקח  מציין כי  העלות החודשית הממוצעת להחזקה ושימוש בכרטיסי חיוב הסתכמה ב-15.4 שקל בממוצע לחודש לחשבון, עליה של כ-1.6 שקל בממוצע לחודש בהשוואה לשנת 2021.

בנק ישראל

החל משנת 2014 הבנקים מחויבים להציע ללקוחותיהם את שירות מסלולים בסיסי ומורחב בחשבון העו"ש. השירות מציע תשלום של סכום חודשי קבוע עבור ביצוע מספר פעולות מוגדר מראש. על פי הנתונים, במחצית הראשונה לשנת 2022 הצטרפו לשירות המסלולים 64 אלף חשבונות, מרביתם חשבונות של משקי בית.

מנתוני הפיקוח על הבנקים, עולה כי 57% מסך החשבונות הללו משלמים פחות מ-10 שקל בממוצע בחודש. חשבונות אלו נהנים ממחיר מוזל ושירות המסלולים אינו מיטיב את מצבם. 14% מהחשבונות כבר מצורפים לשירות המסלולים ועבור 29% מהחשבונות הנותרים, מוצע לשקול להצטרף לשירות.

כמה עולה כל מסלול?

המסלול הבסיסי  של הבנקים הוא מסלול העמלות הבסיסי שכולל עד 10 פעולות בערוץ הישיר ועד פעולה אחת על ידי פקיד בחודש, כאשר מחירו מפוקח ואינו יכול לעלות על 10 שקל.

לפי בדיקת בנק ישראל, בבנק יהב ובבנק מסד העלות בפועל ללא מסלול נמוכה יותר מתעריף המסלול הבסיסי. בהשוואה לשנה שעברה בבנק ירושלים העלו את תעריף המסלול הבסיסי  מ-6.5 שקל  ל-9.5 שקל.

בנק ישראל

לגבי עלות  המסלול המורחב שכולל עד 50 פעולות בערוץ הישיר ועד 10 פעולות באמצעות פקיד, ועלותו נעה בין 20 שקל ל-30 שקל בבנקים השונים. גם פה העלה בנק ירושלים את עלותו ב-3 שקלים.

 

איזה בנק לוקח הכי הרבה עמלות?

בנק ישראל

על פי הנתונים, בבנק מסד ומרכנתיל לוקחים את העמלות הגבוהות בותר במסלול הישיר, 26 שקלים לחודש  מעט אחריהם נמצאים הבינלאומי מזרחי ודיסקונט עם 24 שקלים לחודש. אחריהם הפועלים עם 23 שקל ולאומי עם 22 שקל. במסלול הבסיסי מרכנתיל הכי זולים עם 8.5 שקל לחודש

בנק ישראל

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    דמוקרט 14/08/2023 08:49
    הגב לתגובה זו
    לא מפלים לקוחות ובכלל נאורים
  • 7.
    בראבו עליכה (ל"ת)
    מוטי 14/08/2023 08:18
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    רון 13/08/2023 21:47
    הגב לתגובה זו
    המדינה שומרת עליהם
  • 5.
    תבטלו את הקביעות בבנקים, שיוכלו לפטר עובדים. (ל"ת)
    מני 13/08/2023 18:50
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    rangil77 13/08/2023 18:18
    הגב לתגובה זו
    או סתומים שאומרים, יאללה, מה זה 20 שקל בחודש. ואז הם מגיעים לגיל 67 ובוכים שהמדינה חרא ואין להם שקל על התחת.
  • 3.
    האמיתי 13/08/2023 17:30
    הגב לתגובה זו
    שודדים לאלץ את הנגיד לכפות על הנגיד הורדה דרסטית בעמלות של המופקרים
  • 2.
    שולתתתת1 13/08/2023 16:45
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל חייב לבטל לבנקים את עמלת המינימום לרכישת מניות או אגח. למה שתהיה עמלת מינימום? ולמה היא כל כך גבוהה ?
  • 1.
    מבין2 13/08/2023 16:15
    הגב לתגובה זו
    כולם באותה אליטה והציבור משלם. הנגיד הבא חייב להיות מחוץ לאליטה הזאת ולעזור לציבור סוף סוף.
  • חחחחחח 13/08/2023 23:08
    הגב לתגובה זו
    40 שנה ימין בשלטון ואתה מאשים שמאלנים חחחחח מי טיפח את כל המונופולים בכל תחום אה...שמאל? עובדים על כולנו כאילו הם נלחמים בהם אבל האמת הממשלה היחידה שמרוויחה מכל העסק
  • כדאי שהנגיד הבא יהיה רב. (ל"ת)
    פנסי 13/08/2023 16:39
    הגב לתגובה זו
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.