בנקים
צילום: אילוסטרציה

הבנקים חוגגים עם עמלות של 6 מיליארד שקל, מי לוקח הכי הרבה?

המפקח על הבנקים חושף: הירידה בעמלות הבנקים נבלמה וחזרה ארבע שנים אחורה. הבנקים הכניסו בממוצע 27 שקל בחודש מעמלות לחשבון הבנק, עלייה של 2 שקלים לעומת שנה שעברה. גם העמלה על כרטיס אשראי עלתה בכמעט 2 שקלים לחודש ל-15.4 שקל

נחמן שפירא | (10)

הבנקים הרוויחו בשנת 2022 המון כסף זה ידוע אבל כמה מתוכו הגיע מעמלות. המפקח על הבנקים הגיש היום לוועדת הכלכלה של הכנסת את הדוח על העמלות של הבנקים לשנת 2022. לפי הנתונים בשנת 2022 חלה עלייה בגובה העמלות של הבנקים, וכן ביחס של ההכנסות מעמלות לנכסי המערכת הבנקאית.

לפי הנתונים, הכנסות הבנקים מעמלות הסתכמו ב-6 מיליארד שקל בשנת 2022. עלייה של 200 מיליון שקל בהשוואה לשנת 2021. כאשר 26% מהעמלות שולמו בגין ניירות ערך, וכ-20% היו כתוצאה מניהול חשבון עובר ושב. העלות הממוצעת של ניהול חשבון עו"ש בבנק והחזקת כרטיסי אשראי לחשבון בשנת 2022 עומדת על 26.9 שקל בחודש - עליה של 2.3 שקל בחודש בהשוואה לשנת 2021. עלות זו זהה לעלות שנמדדה ב-2019.

בבנק ישראל מסבירים כי העלייה נובעת בעיקרה מגידול בפעילות של עסקאות במט"ח שביצע הציבור באמצעות כרטיסי חיוב. גידול זה נובע מתהליך החזרה לשגרה לאחר משבר הקורונה.

 

בשנת 2022  חלה עלייה קלה ביחס הכולל בין הכנסות המערכת הבנקאית מעמלות לסך הנכסים מ-0.73% ל-0.74% עלייה זו נובעת מגידול בהכנסות מעמלות בשיעור של 9.1%, בהשוואה לגידול בסך נכסי המערכת הבנקאית בשיעור של 7.5% במונחים שנתיים.

המפקח מציין כי עיקר העלייה בהכנסות מעמלות מקורה בגידול בהיקף העמלות הנגבות מעסקים גדולים ומעמלות הנגבות בכרטיסי חיוב, הנובע מגידול בהיקף הפעילות, כחלק מהחזרה לשגרה לאחר משבר נגיף הקורונה. עלייה זו קוזזה בחלקה בירידה בעמלות הנגבות מיחידים ועסקים קטנים בגין פעילות בניירות ערך.

בבנק ישראל מציינים כי במהלך 14 השנים האחרונות, מאז כניסתה לתוקף של הרפורמה בתחום העמלות, חלה ירידה מצטברת של 46% בשיעור סך הכנסות המערכת הבנקאית מעמלות ביחס לסך הנכסים. בפיקוח על הבנקים טוענים כי ירידה מתמשכת זו מיוחסת למכלול המצטבר של פעולות הפיקוח על הבנקים בתקופה הזו. 

פיקוח על הבנקים בק ישראל

קיראו עוד ב"שוק ההון"

המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי אמר "הדיווח לוועדת הכלכלה הוא גם הזדמנות להביא לתשומת לב הציבור את החשיבות להתנהלות בנקאית נכונה, לרבות בכל הקשור להשוואת מחירים. במסגרת זו אני קורא לציבור לעשות שימוש בכלים המפורסמים באתר בנק ישראל מעולם הבנקאות לרווחת הציבור, ולהכיר את הכלים ומדריכים שמנגישים מידע וידע רב כמו מחשבון מסלולי עמלות, תעודת הזהות הבנקאית ועוד. כלים אלו מסייעים במשא ומתן מול המערכת הבנקאית על תנאי ומחירי השירותים הבנקאיים".

 

6 מיליארד שקל מעמלות

בנוסף, המפקח על הבנקים ציין כי התפלגות ההכנסות הבנקים מעמלות הסתכמו ב-6 מיליארד שקל בשנת 2022.  עלייה של 200 מיליון שקל בהשוואה לשנת 2021. כאשר 26% מהעמלות שולמו בגין ניירות ערך, בהשוואה לכ-31% ב-2021. כ-20% היו כתוצאה מניהול חשבון עובר ושב, שנותר ללא שינוי בהשוואה ל-2021.

לפי הנתונים, ב-12 השנים האחרונות, חלה ירידה בעלות ניהול עו"ש והחזקת כרטיס חיוב בשיעור של 17.1% במצטבר

המפקח מציין כי בתקופת הדוח נצפתה עליה בהכנסות מעמלת פעולה ב"ערוץ ישיר", בעיקר בשל עלייה בתעריף שירות זה בבנק הפועלים. כ-21% מהכנסות הבנקים מעמלות נובע מעמלות המשולמות בגין כרטיסי אשראי, בהשוואה ל-17% ב-2021. ו-15% מהכנסות הבנקים מעמלות נובע מעמלות המשולמות בגין אשראי. שיעור זה ירד בהשוואה ל-2021, כאשר ירידה זו נגרמה בעיקר מקיטון בהכנסות המערכת הבנקאית מעמלת "טיפול באשראי ובביטחונות-הלוואות לדיור" שמוכרת בציבור בשם "עמלת פתיחת תיק משכנתא" בעקבות קביעת גובה עמלה מקסימלי של 360 שקל בחוק הבנקאות.

בנק ישראל

בנק הפועלים העלה את העמלות

בשנת 2022 חלה עליה של 0.7 שקל בעלות ניהול חשבון העו"ש בהשוואה לשנת 2021 והיא עמדה על 11.5 שקל לחודש בממוצע. כאשר עלייה זו נובעת בעיקר מעלייה בהכנסות מעמלת פעולה בערוץ ישיר בעקבות העלאת תעריף עמלת ערוץ ישיר בבנק הפועלים מ-1.35 שקל ל-1.75 שקל לפעולה.

לפי הנתונים, ב-12 השנים האחרונות חלה ירידה של כ-44% במצטבר בעלות זו. המפקח  מציין כי  העלות החודשית הממוצעת להחזקה ושימוש בכרטיסי חיוב הסתכמה ב-15.4 שקל בממוצע לחודש לחשבון, עליה של כ-1.6 שקל בממוצע לחודש בהשוואה לשנת 2021.

בנק ישראל

החל משנת 2014 הבנקים מחויבים להציע ללקוחותיהם את שירות מסלולים בסיסי ומורחב בחשבון העו"ש. השירות מציע תשלום של סכום חודשי קבוע עבור ביצוע מספר פעולות מוגדר מראש. על פי הנתונים, במחצית הראשונה לשנת 2022 הצטרפו לשירות המסלולים 64 אלף חשבונות, מרביתם חשבונות של משקי בית.

מנתוני הפיקוח על הבנקים, עולה כי 57% מסך החשבונות הללו משלמים פחות מ-10 שקל בממוצע בחודש. חשבונות אלו נהנים ממחיר מוזל ושירות המסלולים אינו מיטיב את מצבם. 14% מהחשבונות כבר מצורפים לשירות המסלולים ועבור 29% מהחשבונות הנותרים, מוצע לשקול להצטרף לשירות.

כמה עולה כל מסלול?

המסלול הבסיסי  של הבנקים הוא מסלול העמלות הבסיסי שכולל עד 10 פעולות בערוץ הישיר ועד פעולה אחת על ידי פקיד בחודש, כאשר מחירו מפוקח ואינו יכול לעלות על 10 שקל.

לפי בדיקת בנק ישראל, בבנק יהב ובבנק מסד העלות בפועל ללא מסלול נמוכה יותר מתעריף המסלול הבסיסי. בהשוואה לשנה שעברה בבנק ירושלים העלו את תעריף המסלול הבסיסי  מ-6.5 שקל  ל-9.5 שקל.

בנק ישראל

לגבי עלות  המסלול המורחב שכולל עד 50 פעולות בערוץ הישיר ועד 10 פעולות באמצעות פקיד, ועלותו נעה בין 20 שקל ל-30 שקל בבנקים השונים. גם פה העלה בנק ירושלים את עלותו ב-3 שקלים.

 

איזה בנק לוקח הכי הרבה עמלות?

בנק ישראל

על פי הנתונים, בבנק מסד ומרכנתיל לוקחים את העמלות הגבוהות בותר במסלול הישיר, 26 שקלים לחודש  מעט אחריהם נמצאים הבינלאומי מזרחי ודיסקונט עם 24 שקלים לחודש. אחריהם הפועלים עם 23 שקל ולאומי עם 22 שקל. במסלול הבסיסי מרכנתיל הכי זולים עם 8.5 שקל לחודש

בנק ישראל

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    דמוקרט 14/08/2023 08:49
    הגב לתגובה זו
    לא מפלים לקוחות ובכלל נאורים
  • 7.
    בראבו עליכה (ל"ת)
    מוטי 14/08/2023 08:18
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    רון 13/08/2023 21:47
    הגב לתגובה זו
    המדינה שומרת עליהם
  • 5.
    תבטלו את הקביעות בבנקים, שיוכלו לפטר עובדים. (ל"ת)
    מני 13/08/2023 18:50
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    rangil77 13/08/2023 18:18
    הגב לתגובה זו
    או סתומים שאומרים, יאללה, מה זה 20 שקל בחודש. ואז הם מגיעים לגיל 67 ובוכים שהמדינה חרא ואין להם שקל על התחת.
  • 3.
    האמיתי 13/08/2023 17:30
    הגב לתגובה זו
    שודדים לאלץ את הנגיד לכפות על הנגיד הורדה דרסטית בעמלות של המופקרים
  • 2.
    שולתתתת1 13/08/2023 16:45
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל חייב לבטל לבנקים את עמלת המינימום לרכישת מניות או אגח. למה שתהיה עמלת מינימום? ולמה היא כל כך גבוהה ?
  • 1.
    מבין2 13/08/2023 16:15
    הגב לתגובה זו
    כולם באותה אליטה והציבור משלם. הנגיד הבא חייב להיות מחוץ לאליטה הזאת ולעזור לציבור סוף סוף.
  • חחחחחח 13/08/2023 23:08
    הגב לתגובה זו
    40 שנה ימין בשלטון ואתה מאשים שמאלנים חחחחח מי טיפח את כל המונופולים בכל תחום אה...שמאל? עובדים על כולנו כאילו הם נלחמים בהם אבל האמת הממשלה היחידה שמרוויחה מכל העסק
  • כדאי שהנגיד הבא יהיה רב. (ל"ת)
    פנסי 13/08/2023 16:39
    הגב לתגובה זו
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.