שרי אריסון
צילום: יח"צ
בלעדי

כלל היא זו שרוכשת משרי אריסון מניות בנק הפועלים ב-336 מיליון שקל. אריסון מחזיקה כעת פחות מ-5% - כבר לא בעלת עניין

כך נודע לביזפורטל. היא תרד להחזקה של 4.88% מהמניות. בעלת השליטה לשעבר אריסון מכרה בסך הכל מניות בשווי של כ-5.8 מיליארד שקל ויש לה עוד מניות בהיקף של 2.2 מיליארד שקל. אריסון כבר לא תהיה בעלת עניין בפועלים ולמעשה ממשיכה לצאת מההחזקות בישראל - ולכאורה לא תצטרך לדווח יותר על מכירות נוספות, אם יהיו
נתנאל אריאל | (7)

בלעדי:

שרי אריסון כבר לא בעלת עניין בבנק הפועלים פועלים 2.09% . היא מכרה אתמול מניות בשער הסגירה (33.6 שקלים) ובהיקף כולל של 336 מיליון שקל והיא תחזיק מעתה ב-4.88% ממניות בנק הפועלים. לביזפורטל נודע כי הרוכשת של המניות היא כלל ביטוח.

המכירה כעת מתבצעת כאשר מניית בנק הפועלים חוזרת לשיאים שלה ומבחינתה של אריסון מדובר בתזמון טוב. מאז 2018 אריסון מכרה בסך הכל מניות בהיקף של כ-5.8 מיליארד שקל והיא מחזיקה במניות הבנק עוד סכום של כ-2.2 מיליארד שקל. 

למעשה, כעת אריסון כבר מחזיקה בפחות מ-5% ממניות הבנק והיא כבר לא מהווה 'בעלת עניין' במניה. המשמעות היא שהיא כבר לא תצטרך לדווח על שאר המימושים שלה במניה, אם היא תממש את ה-2.2 מיליארד שקל הנוספים.

כזכור, בספטמבר האחרון אריסון מכרה מניות בהיקף של 1.03 מיליארד שקל, לפני כן מכרה בדצמבר 2021 מניות בהיקף של 1.42 מיליארד שקל, שהגיעו אחרי מכירה של עוד 1.5 מיליארד שקל באפריל 2021. בסוף שנת 2018 מכרה אריסון גם כן כ-1.45 מיליארד שקל, אז החליטה לוותר על השליטה בבנק, וסגרה עם בנק ישראל על מתווה יציאה מדורג מהמניות שלה בבנק.

אריסון גם יצאה מהחזקותיה בשיכון ובינוי שיכון ובינוי -0.91%  ולמעשה מחסלת את ההשקעות שלה בישראל. אריסון שווה מיליארדים רבים והיא מהעשירים בארץ, וההחלטה שלא להשקיע כאן היא פגיעה מסוימת בכלכלה המקומית. נכון, אנחנו לא תלויים באף מיליארדר, ועדיין - מיליארדרית שרצתה להשקיע וקיבלה רגליים קרות, צריכה להדליק נורה אדומה, שם למעלה, וגם בתקשורת שבהרבה מובנים לא נתנה לה סיכוי.

מניית בנק הפועלים קפצה בשבוע האחרון (יחד עם שאר מניות הבנקים) וב-12 החודשים האחרונים היא עלתה ב-15% למחיר של 33.4 שקל מניה ושווי שוק של 44.62 מיליארד שקל. המניה נסחרת כעת בתשואה להון של 0.93 ומחקה את רוב הדיסקאונט מהחודשים האחרונים.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    לרון 22/07/2023 09:39
    הגב לתגובה זו
    נוחי לימד את כולם לקח בא די בי,ומה עושים עכשיו הופכים את חברות הביטוח לסוג חדש ישן של אי די בי,מוזר ולא בריא משקית
  • 6.
    משה 21/07/2023 15:20
    הגב לתגובה זו
    הבנק מרוויח מיליארדים מחלק דיונדיד מעל 5% כבר החודש ירויחווהם אלופים קנו אל על כנפיים מניות שעפו. כנראה שהם יודעים להשקיע בניגוד אליי
  • 5.
    ההימור שלהם על הבורסה הישראלית ולא האמריקאית והאיר 20/07/2023 23:24
    הגב לתגובה זו
    ההימור שלהם על הבורסה הישראלית ולא האמריקאית והאירופאיות חיסלה השנה את התשואות. מאז שעזב מנהל ההשקעות החברה חזרה לסורה עם תשואות גרועות בהשוואה לשאר.
  • 4.
    גיל 20/07/2023 13:43
    הגב לתגובה זו
    הפקירה את ניהול עסקיה בידי מנהלות שכירות שקיבלו החלטות גרועות בפועלים ובשיכון ובינוי וכך לא ניהלה ומכרה הכל. מיליארדרית , בזכות אביה טד אריסון ולא בזכות עצמה או שכירותיה.
  • 3.
    אימלה ,מה עושים עם כל כך הרבה כסך? (ל"ת)
    sdsd 20/07/2023 13:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דב 20/07/2023 11:08
    הגב לתגובה זו
    אם היא מכרה ורואים לאחר עליה לא מבוטלת במניות בנק הפועלים זה סימן מובהק בשבילכם למכור ולעשות קופה
  • 1.
    יפה ידעה למכור בפיק אתמול רוח הקודש (ל"ת)
    רוני 20/07/2023 11:05
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הדמיית השלב הסופי של השתלת מערכת העגינה RoseDoc באמצעות צנתור, אולמד סולושנסהדמיית השלב הסופי של השתלת מערכת העגינה RoseDoc באמצעות צנתור, אולמד סולושנס

אולמד סולושנס: ניסוי השתלת מסתם לב מלאה דרך דקירת מחט בלבד

אולמד השלימה השתלת מסתם שפותח על ידי חברת הבת תרוליף בצנתור בשני חולים עם דליפה טריקוספידלית חמורה, וממשיכה לגייס מטופלים לניסויים במדינות נוספות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אולמד סולושנס

חברת הביומד אולמד סולושנס אולמד סולושנס 4.56%   השלימה ניסוי שבו הוחלף מסתם בלבם של שני מטופלים באמצעות צנתור, ללא פתיחת בית החזה. שני המטופלים, שסבלו מאי ספיקת לב מתקדמת בעקבות דליפה חמורה במסתם הטריקוספידלי, קיבלו את הטיפול במסגרת "טיפול חמלה" לאחר שהאפשרויות הרפואיות המקובלות לא התאימו להם. לפי דיווחי החברה, מצבם השתפר והם מיועדים לשחרור בימים הקרובים.

ההליך התבסס על טכנולוגיה שפותחה בחברת הבת תרוליף. הוא בוצע בשני שלבים: לפני כשלושה חודשים הושתלה מערכת עיגון ייעודית, וכעת הושתל המסתם עצמו, RoseDoc. על פי נתוני החברה, תועד שיפור המודינמי כבר בסיום ההשתלה.

פרופ' עוז שפירא, מנכ"ל אולמד סולושנס ומנתח לב, מציין כי האפשרות לבצע החלפת מסתם מלאה דרך צנתור מרחיבה את מנעד הפתרונות לחולים המוגדרים כבעלי סיכון ניתוחי גבוה. לדבריו, מערכת העיגון שפיתחה החברה מאפשרת התאמה לשני סוגי מסתמים, בצד ימין ובצד שמאל של הלב. "ההצלחה שנרשמה בימים האחרונים היא רגע מכונן. היכולת להחליף מסתמים בצורה מלאה דרך דקירת מחט, ללא חתכים וללא פתיחת בית החזה, היא בשורה אדירה. אנחנו בדרך לעידן חדש ובטוח יותר עבור המטופלים".

תרוליף הוקמה ב-2017 על ידי בנימין ספנסר, נתנאל בנישו וד"ר רוזנשטיין ז"ל. השלושה היו מעורבים בפיתוח מסתם שהושתל בצנתור בחברת PVT, שנמכרה ל-Edwards Lifesciences. החברה ממשיכה כעת בגיוס מטופלים לניסויים נוספים בהודו ובאוזבקיסטן, במסגרת ההיערכות לתהליכי רגולציה ושיווק במדינות נוספות.