אהרון פרנקל מזגזג בשופרסל – למה זה נשמע מוכר והאם הוא בסוף ירכוש את החברה?
אהרון פרנקל מנהל משא ומתן עם המוסדיים לרכישת מניות שופרסל – שתיים מהם, מגדל ומנורה, לא מצטרפות לקבוצת המוכרים. יתר המוסדיים (8 גופים) אומרים כן למחיר ההצעה – 25 שקל למניה (וייתכן שיהיה אפסייד). אבל בלי מגדל ומנורה, פרנקל לא מבטיח שליטה. אז הוא אומר - "עד כאן", וכנראה מנסה להפעיל לחץ – הוא מפוצץ את העסקה. יכול להיות שזה על אמת, יכול להיות שזה תרגיל בדרך להשתלטות.
הסיכויים - פיפטי-פיפטי. פרנקל מהמר. אותו סיפור היה גם בגב ים ולבסוף הוא הצליח לרכוש בחלקים נתח גדול שקירב אותו לשליטה. הפעם המוסדיים מנסים להיות חכמים יותר ולהתאגד או לקבל פיצוי באם המחיר יעלה אחרי העסקה, אבל פרנקל מנסה לפרק את כיסי ההתנגדות, ולאסוף נתח קבוע מהמניות של כל המוסדיים. זה לא יהיה פשוט. המוסדיים יודעים ששופרסל יכולה להיות נכס נהדר אם הנדל"ן יושבח, הם גם זוכרים שפרנקל עשה עליהם סיבוב מהיר עם גב ים.
מגדל מחזיקה בשיעור של 12.2% משופרסל, אלטשולר מחזיק ב-10.2%, מנורה ב-10%, הראל ב-9.5%, כלל ביטוח ב-8.9% והפניקס-אקסלנס ב-8.4%. בהצעה המקורית של ארנסט אנד יאנג שהיא פירמת רואי חשבון, שלאחרונה עמוסה בשערוריות חשבונאיות (יונט קרדיט, BOL של עמיר שיווק, מלרן) שגם עוסקת בייעוץ ונבחרה ללוות את המהלך מצד פרנקל, הכוונה שכל גוף ימכור 15% מאחזקותיו לפרנקל. פרנקל היה אמור להגיע למעל 15%, אבל ברגע שמנורה ולאחר מכן מגדל אמרו לא, החבילה התפרקה.
יש כאן כמה שאלות עקרוניות – התלך מגדל עם אלטשולר והפניקס? מה זה איחוד הכוחות הזה? כל גוף צריך להשיא את ערך מניותיו. על פניו, איחוד שכזה מייצר להם יתרון וכח, אבל זה גם מגביל אותם – למה למשל לא למכור בשוק מעל המחיר שפרנקל הציע? דווקא משא ומתן מסוג כזה מחליש ומפריע להם לפעול באופן שוטף בשוק מהטעם שהם נגועים- יש להם מידע פנים. זה דומה למוסדיים שמעורבים בהסדר חוב באגרות חוב, הם לא יכולים לפעול באגרות החוב האלו.
- תמר פטרוליום מסכמת רבעון: ירידה ברווח הנקי ל-10.3 מיליון מול גידול בתזרים
- אלוני חץ: הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב-90 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרנקל בעצם גורם להם שלא לפעול בשוק – אולי זו הטקטיקה שלו? אז בינתיים, פרנקל בחוץ. הוא רוצה שליטה ואת כל המוסדיים. הוא כנראה מחכה שהם יתכופפו. ממש לא בטוח שהוא אמר את המילה האחרונה.
- 3.עוזי 10/11/2022 18:40הגב לתגובה זוקנה את גן שמואל ותעשה אותה איפריה.הקיבוצים מוכרים הכל.
- 2.כמה חוסר הבנה וגיבוב של שטויות (ל"ת)אנונימי 10/11/2022 08:48הגב לתגובה זו
- 1.dw 10/11/2022 07:45הגב לתגובה זובעזרת העמדה לפירעון מיידי בג'י סיטי והמרת חוב להון אפשר להשתלט השתלטות עוינת על ג'י סיטי ויתכן שזה מתחיל יותר לעניין את פרנקל
המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה
נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65% מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.
לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!
לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב
בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.
הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי
של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול
אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.
- נופר אנרגיה מגדילה הספק ייצור, אך הוצאות המימון מעמיקות את ההפסד
- 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס
(קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.
גדעון תדמור מבקש 9 מיליון שקל בשנה
אחרי הגיוס המשמעותי לפיתוח בפוקלנד של 1.2 מיליארד שקל ועם שווי שוק שזינק לכ-13 מיליארד יו"ר נאוויטס מבקש תגמול גבוה פי 4 מהשנים האחרונות
אחרי הקפיצה במניית נאוויטס וגיוס ההון המוצלח, שותפות נאוויטס פטר יהש -2.52% מבקשת לאשר חבילת תגמול חדשה ליו"ר גדעון תדמור, שתגיע עד ל־8.8 מיליון שקל בשנה במקום תגמול שנתי של פחות מ־2 מיליון שקל שקיבל עד כשיו. השינוי
מגיע כשלשותפות יש תוכניות להאיץ את הפיתוח באיי פוקלנד, אחרי תחילת ההפקה בפרויקט שננדואה.
לפי ההצעה שתעלה באסיפה הקרובה, שכר הבסיס של תדמור יעלה בכמעט 50% ל־170 אלף שקל בחודש, יוצמד למדד, ויוגדל גם מענק ההסתגלות (ל־9 חודשי שכר) ומענק הפרישה (ל־12
חודשי שכר). בנוסף, יוענק תגמול הוני שיכול להגיע לתקרה שנתית של 8.8 מיליון שקל שיהיה גם המקסימום שתוכל החברה לשלם לו.
בהסברים שמצורפים לזימון האסיפה, מציינת נאוויטס כי מאז 2022 צמחו נכסי השותפות פי 2.5, וכי שוויה של החברה זינק בלמעלה מ־9 מיליארד
שקל, לשווי של כ־11-13 מיליארד שקל, עם כניסה למדד ת"א־35. השותפות גם מדגישה במסמך כי תדמור ושותפיו פעלו לאיתור, רכישה ופיתוח של נכסים, והיו מנוע הצמיחה המרכזי של החברה.
לפי נאוויטס זה מהלך חשוב שנועד כדי לשמר את הנהגת החברה ואת המוטיבציה. "התגמול
מביא בחשבון את היקף הפעילות, האתגרים הגלובליים ואת הצורך להבטיח המשך העסקתם של נושאי משרה בכירים" נכתב עוד.
- ביקושים חזקים להנפקה של נאוויטס לקראת FID בפרויקט סי ליון
- נאוויטס: קצב ההפקה משננדואה - ביעד, נערכים לפיתוח סי ליון - תוצאות הרבעון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל לתגמול השנתי, צפוי תדמור ליהנות גם מתמלוג משמעותי במסגרת השותף הכללי, שבו מחזיקים הוא ושותפיו. לפי הערכת החברה, החל מ־2026 תזכה
נאוויטס להכנסות שנתיות של כ-1.1 מיליארד דולר, שמתוכם ייגזר תמלוג-על בגובה 5% כלומר כ־200 מיליון שקל בשנה, שמתוכם יגיעו לידי תדמור כ־125 מיליון שקל בשנה.
