משה נור
צילום: צילום מסך, אתר החברה

נור: צפי להסכם ל-3-5 שנים עם יצרן מדפסות עם רווח גולמי של יותר מ-50%

החברה מצפה לחתום על החוזה במהלך "השבועות הקרובים", צופה עוד הסכמים ב"חודשים הקרובים" וכי תסיים לפתח מוצר נוסף ב-2024. במקביל תפטר עובדים. המניה מטפסת ב-6%
נתנאל אריאל |

חברת נור אינק  נור 1.7%  שעוסקת במחקר ופיתוח של דיו מבוסס מים למדפסות דיגיטליות היא עוד אחת מהמניות שהגיעו לבורסה בתל אביב בגל ההנפקות של השנה שעברה. המניה איבדה 56% בשנה האחרונה והיום היא קופצת ב-6% למחיר של 29.6 שקלים למניה ושווי שוק של 150 מיליון שקל, לאחר מכתב למשקיעים שבו משה נור, מייסד ומנכ"ל החברה, אומר שהחברה צפויה לחתום על חוזה מסחרי עם "אחת מהחברות המובילות בעולם" בתחום פיתוח ושיווק מדפסות דיגיטליות לשוק הטקסטיל, וזאת אחרי פיילוט שנמשך כשנתיים וחצי.

מדובר בהסכם ל-3 עד 5 שנים, והחברה צופה שרמת הרווחיות הגולמית תעמוד על יותר מ-50%, כאשר יצרן המדפסות ירכוש מהחברה דיו פיגמנטי על-בסיס מים של החברה.

בחברה ממהרים לקשור כתרים ואומרים כי הם מקדמים עוד ניסויים (פיילוט) נוספים אצל "מספר לקוחות אסטרטגיים ברחבי העולם", ובחברה מקווים ש"חלק מתהליכי פיילוט אלה עשויים להתקדם להסכמים מסחריים נוספים, במהלך החודשים הקרובים".

פיטורים בחברה

בחברת נור מציינים כי "לאור תנאי השוק", החברה מבצעת מאז סוף הרבעון הראשון של השנה, "תכניות לצמצום ההוצאות השוטפות של החברה" או בעברית פשוטה - פיטורי עובדים, כדי לאפשר לחברה להיות רזה יותר ולשרוף פחות כסף בשלב המו"פ, במטרה "להבטיח את המשך פעילותה הסדיר עד לרבעון השני של שנת 2025".

תצליח לפתח מוצר נוסף בשנת 2024?

בנור גם אומרים שהפעולות לפיתוח דיו המאפשר הדפסה בשכבות בשת"פ עם חברה מ"המובילות בעולם" לדברי החברה, "השיגו התקדמויות משמעותיות" בפיתוח הדיו והתאמתו לחומרי הגלם - אם כי לא ממש ברור מה זה אומר. החברה לא מפרטת. לדברי נור, הצוותים המשותפים "מסיימים את הגדרתה של מערכת הדפוס הדיגיטלית והזמנת אב-טיפוס של אותה מערכת" וזו צפויה להיות מותקנת במעבדות של נור אינק, והיא צופה את סיום פיתוח המוצר והפיכתו למסחרי במהלך שנת 2024.

עוד מדווחת החברה כי ברבעון השלישי היא רכשה ציוד בשווי של מאות אלפי דולרים בכדי להשלים את הקמת מפעל ייצור הדיו, במטרה להקים שבעה קווי ייצור (לצבעים השונים של מוצרי הדיו) אשר מהם תוכל החברה לייצר עד כ-40 אלף ליטר דיו בחודש וצופה כי הקווים יהיו מוכנים לייצור בשני והשלישי של שנת 2023 וכי היא השלימה הרכבה של קו חצי-אוטומטי לייצור דיו.

נור נמצאת בשליטה של משה גור, המייסד והמנכ"ל, שמחזיק ב-38.2% מהמניות יחד עם ביתו בת אל איטליאנו, כמו גם אחיו יוסף נוריאל שמחזיק ב-6.5% נוספים מהמניות. בית ההשקעות מור מחזיק ב-7.6% ממניות החברה.

במחצית הראשונה של 2022 החברה טרם רשמה הכנסות. במקביל, היא רשמה הפסד תפעולי של 5.65 מיליון שקל, 73% יותר מהפסד תפעולי של 3.3 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2021. ההפסד הנקי הסתכם ב-5.8 מיליון שקל, לעומת 3.5 מיליון שקל אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עם זאת לחברה אין הערת עסק חי - בגלל הגיוס בהנפקה. יש לה כ-27 מיליון שקל בקופה, אחרי שגייסה 44.4 מיליון שקל לפני שנה. כלומר היא שורפת לא מעט מזומן והשאלה אם הכסף יספיק לה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.