משה נור
צילום: צילום מסך, אתר החברה

נור: צפי להסכם ל-3-5 שנים עם יצרן מדפסות עם רווח גולמי של יותר מ-50%

החברה מצפה לחתום על החוזה במהלך "השבועות הקרובים", צופה עוד הסכמים ב"חודשים הקרובים" וכי תסיים לפתח מוצר נוסף ב-2024. במקביל תפטר עובדים. המניה מטפסת ב-6%
נתנאל אריאל |

חברת נור אינק  נור 6.62%  שעוסקת במחקר ופיתוח של דיו מבוסס מים למדפסות דיגיטליות היא עוד אחת מהמניות שהגיעו לבורסה בתל אביב בגל ההנפקות של השנה שעברה. המניה איבדה 56% בשנה האחרונה והיום היא קופצת ב-6% למחיר של 29.6 שקלים למניה ושווי שוק של 150 מיליון שקל, לאחר מכתב למשקיעים שבו משה נור, מייסד ומנכ"ל החברה, אומר שהחברה צפויה לחתום על חוזה מסחרי עם "אחת מהחברות המובילות בעולם" בתחום פיתוח ושיווק מדפסות דיגיטליות לשוק הטקסטיל, וזאת אחרי פיילוט שנמשך כשנתיים וחצי.

מדובר בהסכם ל-3 עד 5 שנים, והחברה צופה שרמת הרווחיות הגולמית תעמוד על יותר מ-50%, כאשר יצרן המדפסות ירכוש מהחברה דיו פיגמנטי על-בסיס מים של החברה.

בחברה ממהרים לקשור כתרים ואומרים כי הם מקדמים עוד ניסויים (פיילוט) נוספים אצל "מספר לקוחות אסטרטגיים ברחבי העולם", ובחברה מקווים ש"חלק מתהליכי פיילוט אלה עשויים להתקדם להסכמים מסחריים נוספים, במהלך החודשים הקרובים".

פיטורים בחברה

בחברת נור מציינים כי "לאור תנאי השוק", החברה מבצעת מאז סוף הרבעון הראשון של השנה, "תכניות לצמצום ההוצאות השוטפות של החברה" או בעברית פשוטה - פיטורי עובדים, כדי לאפשר לחברה להיות רזה יותר ולשרוף פחות כסף בשלב המו"פ, במטרה "להבטיח את המשך פעילותה הסדיר עד לרבעון השני של שנת 2025".

תצליח לפתח מוצר נוסף בשנת 2024?

בנור גם אומרים שהפעולות לפיתוח דיו המאפשר הדפסה בשכבות בשת"פ עם חברה מ"המובילות בעולם" לדברי החברה, "השיגו התקדמויות משמעותיות" בפיתוח הדיו והתאמתו לחומרי הגלם - אם כי לא ממש ברור מה זה אומר. החברה לא מפרטת. לדברי נור, הצוותים המשותפים "מסיימים את הגדרתה של מערכת הדפוס הדיגיטלית והזמנת אב-טיפוס של אותה מערכת" וזו צפויה להיות מותקנת במעבדות של נור אינק, והיא צופה את סיום פיתוח המוצר והפיכתו למסחרי במהלך שנת 2024.

עוד מדווחת החברה כי ברבעון השלישי היא רכשה ציוד בשווי של מאות אלפי דולרים בכדי להשלים את הקמת מפעל ייצור הדיו, במטרה להקים שבעה קווי ייצור (לצבעים השונים של מוצרי הדיו) אשר מהם תוכל החברה לייצר עד כ-40 אלף ליטר דיו בחודש וצופה כי הקווים יהיו מוכנים לייצור בשני והשלישי של שנת 2023 וכי היא השלימה הרכבה של קו חצי-אוטומטי לייצור דיו.

נור נמצאת בשליטה של משה גור, המייסד והמנכ"ל, שמחזיק ב-38.2% מהמניות יחד עם ביתו בת אל איטליאנו, כמו גם אחיו יוסף נוריאל שמחזיק ב-6.5% נוספים מהמניות. בית ההשקעות מור מחזיק ב-7.6% ממניות החברה.

במחצית הראשונה של 2022 החברה טרם רשמה הכנסות. במקביל, היא רשמה הפסד תפעולי של 5.65 מיליון שקל, 73% יותר מהפסד תפעולי של 3.3 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2021. ההפסד הנקי הסתכם ב-5.8 מיליון שקל, לעומת 3.5 מיליון שקל אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עם זאת לחברה אין הערת עסק חי - בגלל הגיוס בהנפקה. יש לה כ-27 מיליון שקל בקופה, אחרי שגייסה 44.4 מיליון שקל לפני שנה. כלומר היא שורפת לא מעט מזומן והשאלה אם הכסף יספיק לה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חן גולן נקסט ויזן
צילום: יחצ

המניה של השנה כבר 4 שנים ברציפות - ומי הגופים שלא השקיעו בה?

הפניקס ומור השקעות נכנסו מאוד מוקדם להשקעה בנקסט ויז'ן; כלל ביטוח ומנורה נכנסו בהמשך אבל הן המחזיקות הגדולות; אנליסט, ילין לפידות ואלטשולר שחם - מתעלמות מהנייר; עוד הסבר לפערי התשואות השנה

ליאור דנקנר |

היא הנפיקה בשווי של 430 מיליון שקל. ניתחנו את ההנפקה ואמרנו - נראה זול. אם היא תגיע לתחזית שלה יש כאן הצפת ערך. זה היה לפני 4 שנים ואף אחד לא דמיין שהיא תעלה פי 40! :

נקסט ויז'ן היא מניית השנה כבר 3 שנים, חן גולן, היו"ר הוא מאנשי השנה של ביזפורטל 3 שנים ברציפות. אתמול החברה זכתה בהזמנת ענק של 77 מיליון דולר, המניה טסה ב-18% לשווי של 16.5 מיליארד שקל. הסיפור של נקסט ויז'ן הוא שילוב של תחום מנצח ולוהט - רחפנים וכטב"מים; יכולות ביצוע  טובות - וידאו יציב-עמיד וכנראה שהרבה מאוד חריצות ועבודה קשה. מאחורי המספרים המדהימים יש 130 עובדים חרוצים ויזמים שהצליחו טכנולוגית ומכנית להנדס מוצר פשוט טוב ואמין.


הפניקס ומור - השקיעו כבר בהתחלה

בשיחה אתמול עם גולן הוא דיבר על מוצר מוביל בעלות טובה וביכולת לדלוור. לדלוור-לדלוור-לדלוור, זה הסוד בגדילה של חברות. הלקוחות הגדולים שנמצאים כעת בגל של ביקושים לרחפנים וכטב"מים צריכים לדעת שהספק שלהם יודע לספק את הסחורה בכל מצב - גם עם משברים בשרשרת הייצור, גם עם עלייה במחירי המוצרים, גם עם בעיות במשלוחים. נקסט ויז'ן כבר חברה גדולה, עם כרית מזומנים גדולה, עם מלאי מספק, עם מספר ספקים לכל רכיב, עם פתרונות "לשעת חירום" והלקוחות בוטחים בה - לראיון המלא: יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק".    

מי שפחות מאמינים בה הם דווקא הגופים המוסדיים: אנליסט, ילין לפידות ואלטשולר שחם. אלו גופי אנליזה טובים, אבל הם לא היו במניה בתחילת הדרך וגם לא כעת. הם פספסו תשואה של אלפי אחוזים. מנגד, הפניקס ומור היו שם מההתחלה.

וצריך להבין - גוף מוסדי נבחן בהשקעות במניות ספציפיות. כל השאר לא באמת תלוי בניתוח שלו. ההבדלים בתשואות בין גופי ההשקעות נובעים מאלוקציה שונה במניות ואג"ח - אבל בסוף זה הימור כשמדובר על השקעות לטווח ארוך. אף אחד לא יודע באמת עם משקל של 62% במניות עדיף על 59%. אף אחד גם לא יודע אם תמהיל של 70% למניות בוול סטריט על פני 30% בת"א זה התמהיל הנכון. כלומר, האלוקצייה מלמעלה היא חשובה לתשואה, אבל זה עניין של גישה ואסטרטגיה שלא בשליטה. מה שכן בשליטה של הגוף המוסדי הוא המחקר ומציאת מניות כמו נקסט ויז'ן. כי אם הם משקיעים בה, זה מה שייתן להם את התשואה העודפת - את האלפא.

  

ליאור יוחפז, משנה למנכ"ל, מנהל השקעות ראשי, מנורה מבטחים, צילום: יעל צורליאור יוחפז, משנה למנכ"ל, מנהל השקעות ראשי, מנורה מבטחים, צילום: יעל צור
ראיון

"מי שחושב ש-2025 הייתה שנה קלה לתשואות - טועה; זו הייתה שנה מבלבלת"

ליאור יוחפז, מנהל ההשקעות הראשי של מנורה מבטחים, מסביר מה עומד מאחורי התשואות החזקות של הקבוצה בקופות ובקרנות השנה, איזה החלטות קשות הם היו צריכים לקבל, ואיפה הוא רואה הזדמנויות וסיכונים ב-2026 - הסקטורים המעניינים ומאלו שצריך להזהר

יש מי שיגידו שלעשות ב-2025 לעשות תשואות טובות היה לא סיפור גדול. השווקים עלו, (כמעט) "כל מטאטא ירה" ולכן מי שהיה בשוק הרוויח, ומי שישב על הגדר נשאר מאחור. אולי במבט ראשון, זה אפילו נשמע הגיוני. הבורסה המקומית זינקה מעל 50% השנה, ואם מסתכלים על ביצועי הקרנות, המסלולים המנייתים וגם הכלליים נתנו תשואה של שנתיים רגילות אם לא יותר, באמת שאפשר להתפתות לחשוב שהכול היה "על אוטומט". אבל בתכל'ס, דווקא בשנה כמו זאת נמדדים באמת מנהלי ההשקעות. 

השנה האחרונה הייתה מבלבלת, תנודתית, ובעיקר שנה שדרשה לקחת החלטות מדויקת והיה בה לא מעט תזמון. לא כל חשיפה למניות עבדה, לא כל שוק או נכס סיפק את אותה התשואה, והפערים בין הגופים מלמדים שזה לא היה רק עניין של להיות בפנים - אלא איך להיות בפנים.

וכדי לבחון את זה אפשר להסתכל על ביצועי קופות הגמל וההשתלמות. גם במסלול הכללי וגם במסלול המנייתי יש פערים בין הגופים. כי מאחורי קטגוריית רכיב מנייתי" יש הרבה גמישות, חלק היו מוטים חזק לוול סטריט, אחרים הגדילו חשיפה לשוק המקומי, וחלק ניסו לשלב. וזה הוביל לפיזור רחב של תשואות, גם בתוך אותה סביבה שוקית. השנה האחרונה חידדה עד כמה האלוקציה חשובה, בחירה נכונה בסקטורים, וגם וכמובן לזהות "כשלי שוק" להבין איפה השוק מתמחר נכון ואיפה הוא עשוי לפספס.


קראו על הביצועים של נובמבר בקופות: דירוג קרנות השתלמות - מנורה מככבת, אנליסט, אלטשולר וילין מאכזבות


אחרי שראינו את התשואות החזקות במסלול הכללי ובמסלול המנייתי רצינו להבין איך באמת משיגים תשואות כאלה. עד כמה משחק פה המזל ועד כמה התזמון. כמה מזה זה תוצר של תפיסת השקעה והטיה למניות "נכונות", מהבנה מוקדמת של מגמות כמו AI, כדי לנסות להבין את זה מבפנים, פנינו ל"אשם" בתשואות של מי שכיכבה בחודשים האחרונים - ליאור יוחפז, מנהל ההשקעות הראשי של מנורה מבטחים. בשיחה רחבה דיברנו איתו על מה שעבד השנה ומה שפחות, על השגיאות שאפשר היה לעשות בדרך, על ההבדל מבחינתו בין ניהול הנוסטרו של הקבוצה לבין ניהול כספי העמיתים. אבל לא פחות חשוב, ניסינו להבין איך הוא מסתכל קדימה, מה מעניין לשנה הבאה: ישראל מול ארה״ב מול אירופה, סקטורים שנראים לו מעניינים, כאלה שכבר מתומחרים גבוה מדי, ואיפה כדאי להיות זהירים.


אז בוא תסביר לנו מי או מה אחראי לתשואות היפות שאנחנו רואים בשנה האחרונה במנורה?