נור: צפי להסכם ל-3-5 שנים עם יצרן מדפסות עם רווח גולמי של יותר מ-50%
חברת נור אינק נור 0.91% שעוסקת במחקר ופיתוח של דיו מבוסס מים למדפסות דיגיטליות היא עוד אחת מהמניות שהגיעו לבורסה בתל אביב בגל ההנפקות של השנה שעברה. המניה איבדה 56% בשנה האחרונה והיום היא קופצת ב-6% למחיר של 29.6 שקלים למניה ושווי שוק של 150 מיליון שקל, לאחר מכתב למשקיעים שבו משה נור, מייסד ומנכ"ל החברה, אומר שהחברה צפויה לחתום על חוזה מסחרי עם "אחת מהחברות המובילות בעולם" בתחום פיתוח ושיווק מדפסות דיגיטליות לשוק הטקסטיל, וזאת אחרי פיילוט שנמשך כשנתיים וחצי.
מדובר בהסכם ל-3 עד 5 שנים, והחברה צופה שרמת הרווחיות הגולמית תעמוד על יותר מ-50%, כאשר יצרן המדפסות ירכוש מהחברה דיו פיגמנטי על-בסיס מים של החברה.
בחברה ממהרים לקשור כתרים ואומרים כי הם מקדמים עוד ניסויים (פיילוט) נוספים אצל "מספר לקוחות אסטרטגיים ברחבי העולם", ובחברה מקווים ש"חלק מתהליכי פיילוט אלה עשויים להתקדם להסכמים מסחריים נוספים, במהלך החודשים הקרובים".
פיטורים בחברה
בחברת נור מציינים כי "לאור תנאי השוק", החברה מבצעת מאז סוף הרבעון הראשון של השנה, "תכניות לצמצום ההוצאות השוטפות של החברה" או בעברית פשוטה - פיטורי עובדים, כדי לאפשר לחברה להיות רזה יותר ולשרוף פחות כסף בשלב המו"פ, במטרה "להבטיח את המשך פעילותה הסדיר עד לרבעון השני של שנת 2025".
תצליח לפתח מוצר נוסף בשנת 2024?
בנור גם אומרים שהפעולות לפיתוח דיו המאפשר הדפסה בשכבות בשת"פ עם חברה מ"המובילות בעולם" לדברי החברה, "השיגו התקדמויות משמעותיות" בפיתוח הדיו והתאמתו לחומרי הגלם - אם כי לא ממש ברור מה זה אומר. החברה לא מפרטת. לדברי נור, הצוותים המשותפים "מסיימים את הגדרתה של מערכת הדפוס הדיגיטלית והזמנת אב-טיפוס של אותה מערכת" וזו צפויה להיות מותקנת במעבדות של נור אינק, והיא צופה את סיום פיתוח המוצר והפיכתו למסחרי במהלך שנת 2024.
- חברת הבלוקצ'יין שמזנקת 30% ביומה הראשון בבורסה
- המניה שמזנקת 30% ביום המסחר הראשון שלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד מדווחת החברה כי ברבעון השלישי היא רכשה ציוד בשווי של מאות אלפי דולרים בכדי להשלים את הקמת מפעל ייצור הדיו, במטרה להקים שבעה קווי ייצור (לצבעים השונים של מוצרי הדיו) אשר מהם תוכל החברה לייצר עד כ-40 אלף ליטר דיו בחודש וצופה כי הקווים יהיו מוכנים לייצור בשני והשלישי של שנת 2023 וכי היא השלימה הרכבה של קו חצי-אוטומטי לייצור דיו.
נור נמצאת בשליטה של משה גור, המייסד והמנכ"ל, שמחזיק ב-38.2% מהמניות יחד עם ביתו בת אל איטליאנו, כמו גם אחיו יוסף נוריאל שמחזיק ב-6.5% נוספים מהמניות. בית ההשקעות מור מחזיק ב-7.6% ממניות החברה.
במחצית הראשונה של 2022 החברה טרם רשמה הכנסות. במקביל, היא רשמה הפסד תפעולי של 5.65 מיליון שקל, 73% יותר מהפסד תפעולי של 3.3 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2021. ההפסד הנקי הסתכם ב-5.8 מיליון שקל, לעומת 3.5 מיליון שקל אשתקד.
- בנק לאומי מצטרף לתוכנית עשיית השוק בבורסה - לראשונה גם באופציות על מניות הבנק
- טראלייט מתקדמת בתענך 2 ורוכשת ציוד בכ-40 מיליון דולר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
עם זאת לחברה אין הערת עסק חי - בגלל הגיוס בהנפקה. יש לה כ-27 מיליון שקל בקופה, אחרי שגייסה 44.4 מיליון שקל לפני שנה. כלומר היא שורפת לא מעט מזומן והשאלה אם הכסף יספיק לה.

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').