דוחות

דוח טוב לויקטורי, דוח פחות טוב לציבור

בזמן שחברות קמעונאיות רבות מתקשות להתמודד עם האינפלציה ולא מצליחות לשמור על הרווחיות, ויקטורי מציגה עלייה של 8% ברווח התפעולי לעומת הרבעון המקביל, לסכום של 25.6 מיליון שקל. ה-EBITDA צמחה גם היא לסך של 59 מיליון שקל, עלייה של 7% לעומת הרבעון המקביל
מתן קובי |

הכנסות  ויקטורי -3.87% עמדו ברבעון השני של השנה על 594 מיליון שקל, לעומת  578 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי של החברה עמד ברבעון הנוכחי על 25.6 מיליון שקל, עלייה של 8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד בו עמד הרווח התפעולי עמד על 23.7 מיליון. העלייה ברווח התפעולי חריגה בנוף של קמעונאות המזון, לאחר שראינו ירידות בשיעורי הרווחיות לאורך כל המגזר, לראייה- הירידות ברווחיות אצל רמי לוי, אשר אליו מצטרפת גם שופרסל.

הרווחיות החריגה של ויקטורי נבעה בעיקר מגידול בהכנסות בזמן שהוצאות המכירה ושיווק כמעט ולא עלו, מה שהשאיר מרווח רווח גבוה יותר לחברה. נראה כי החלטת ההנהלה שלא להגדיל את ההוצאות הללו לא רק שלא פגעה במכירות אלא שהן אפילו עלו ב-2.7%. בנוסף, הרווחיות עלתה למרות שנרשם גידול בהוצאות שכר הדירה, ארנונה והוצאות רכב כתוצאה מהאינפלציה. בנוסף לעלייה ברווח התפעולי, ה-EBITDA עמדה ברבעון הנוכחי על 59 מיליון שקל, עלייה של 7% לעומת 55 מיליון ברבעון המקביל. שיעור הרווח התפעולי וגם שיעור ה-EBITDA נשארו על כנם לעומת הרבעון המקביל.

הרווח הגולמי של החברה עמד על 150 מיליון שקל ברבעון האחרון והשיעור שלו מסך ההכנסות נשאר על כנו עם 25%, בדומה לשיעור ברבעון המקביל. יש לציין שהמשמעות של השמירה על שיעור הרווח הגולמי בעצם אומרת שויקטורי מרוויחה על כל שקל שהיא מוכרת היום אותו סכום כמו  לפני שנה- משמע ויקטורי לא מקלה על הציבור על אף נתוני האינפלציה הגבוהים שפוקדים אותנו היום, אשר לא היו במשק ברבעון השני של 2021.  כל זאת לאחר שהמנכ"ל אייל רביד החליט להפסיק לשווק את מוצרי פרי הגליל בטענה כי הם מעלים מחירים ופוגעים בציבור. רק לפני כשבועיים מסר רביד ללקחותיו הודעה בנושא בה אמר: "ויקטורי תמשיך לפעול בכל האמצעים כל מנת להיטיב עם לקוחותיה ותעמוד כחומה בצורה אל מול השתוללות המחירים". אולי רביד שכח להוסיף בהודעה שהוא עדיין מרוויח על הציבור באותה הצורה. נראה שויקטורי דווקא היא זו שמשאירה את הציבור לבד מול "השתוללות המחירים" בזמן שהיא סופרת את השקלים.

ויקטורי השיקה שירות משלוחים חדש דרך אפליקציית WOLT - להערכת החברה, ההכנסות בשנה הקרובה יעמוד על 50-60 מיליון שקל ובשנת 2023 יגיע לכ-150 מיליון שקל. לא צפויות הוצאות מיוחדות בגין פעילות זו ושיעורי הרווחיות צפוי להיות באותו שיעור של שיעור הרווחיות הכללי של החברה. 

בהמשך לדוח מסר המנכ"ל: "אנו ממשיכים את מגמת הצמיחה. תת הרשת ויקטורי סיטי שהחלה לפעול ברבעון האחרון ותגדל לסניפים נוספים תבוא לידי ביטוי כבר ברבעונים הבאים. לתרומה של תת הרשת יצטרפו סניפים רגילים חדשים ואנו מצפים שגם הם יובילו להגדלת רווחי הרשת - נכון להיום אנחנו צפויים לפתוח סניפים חדשים בהיקף כולל של כ- 11 אלף מטר. אנו ממשיכים להיות קשובים לצרכן ופועלים לשמירה על סל מוצרים הוגן, זאת למרות התייקרות התשומות במשק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חי גאליס, מנכ"ל ביגחי גאליס, מנכ"ל ביג
ראיון

מנכ״ל ביג: "הפדיונות בגלילות חזקים בכל ימות השבוע - לא רק בסופי שבוע"

"ביג גלילות הוא הנכס הגדול והמשמעותי ביותר מבין הנכסים החדשים, ולכן התרומה שלו משמעותית", אומר מנכ"ל ביג חי גאליס. "בישראל אנחנו צומחים מעל 20% ובאירופה מעל 50%" ומציין: "זהו רבעון שיא, אבל עוד שיאים לפנינו" - על התוצאות הרבעוניות של ביג והמיקוד להמשך
מנדי הניג |
נושאים בכתבה ביג חי גאליס

ביג ביג 2.52%   עדכנה על תוצאות הרבעון השלישי ובהם עליה בכל המדדים. ההכנסות מהשכרה ודמי ניהול הגיעו ברבעון ל-704 מיליון שקל, קפיצה של 17% לעומת הרבעון המקביל, והרווח הגולמי טיפס גם הוא בכ-17% והסתכם ב-527 מיליון שקל לעומת 450 מיליון שקל אשתקד. תרומה גדולה לצמיחה מגיעה מפתיחה של פרויקטים חדשים והרחבות בישראל, ובהם בניין A בלנדמרק תל אביב, ביג פאשן גלילות, אור עקיבא, גדרה וכרמי גת, לצד תרומה של נכסים שנרכשו בפולין ובסרביה.

המניה של ביג עלתה מתחילת השנה ב-34% וב-12 חודשים קפצה כ-63%,והיא נסחרת בשווי שוק של כ-18.1 מיליארד שקל נושקת לשווי של מליסרון שנע על 19.4 מיליארד שקל. לפי ה-FFO הרבעוני היא במכפיל FFO של 18 - גבוה יחסית לענף, במליסרון שדיווחה במקביל לביג ה-FFO ברבעון עלה בכ-5% לכ-311 מיליון שקל מה שנותן לה מכפיל FFO של 16.

בנתונים המאוחדים ביג הציגה עליה גם בהיקף הפעילות הכוללת. ההכנסות ברבעון עלו לכ-695 מיליון שקל, ה-NOI עומד על 510.8 מיליון שקל וה-FFO על 254 מיליון שקל. שיעורי התפוסה נותרים גבוהים, כמעט מלאים בישראל וכ-99% באירופה, והפדיונות ממשיכים להתרחב הן במרכזים בישראל והן באירופה וברומניה.

כדי להבין את התמונה הרחבה יותר ובעיקר את הביצועים של הנכסים החדשים כמו ביג פאשן גלילות ואת הצמיחה בפעילות בארץ ובאירופה שוחחנו עם מנכ״ל החברה, חי גאליס. הוא מפרט כיצד הפרויקטים שנפתחו בשנה האחרונה משתלבים בתוצאות, מה צפוי להיכנס לפעילות במהלך השנה הקרובה ומה המיקוד קדימה.

תוצאות מצוינות עם עליה בכל המדדים לצד שיעורי תפוסה שקרובים למאה אחוז בישראל ובאירופה - איך אתה מסכם את התקופה?

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מדד הביטוח זינק 4%, המדדים העיקריים עלו ב-1.5%

כצפוי ולאחר קרוב לשנתיים בנק ישראל הפחית את הריבית ל-4.25%, העליות במדדים התחזקו לאחר הודעת הריבית ומה קורה בשוק אגרות החוב?

מערכת ביזפורטל |

הריבית המוניטרית בישראל ירדה היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה - בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית


הורדת הריבית תומכת בשוק, העליות התחזקו מכ-0.5%-0.7% למעל 1.5%. בלטו במיוחד מניות הביטוח. מדד הביטוח זינק ב-4%.  אין סיבה לעליות במניות הביטוח חוץ מסיבה טכנית - יש הרבה כסף בקרנות הפיננסיות ועל רקע החשש ממניות הבנקים בשל המיסוי יש הסתה של כספים מהבנקים לביטוח.  


גם הנדל"ן זינק. כאן יש קשר להפחתת הריבית. התקווה היא שהיקף הרוכשים יחזור לעלות, שהביקוש לדירות יגבר. הפחתת ריבית משפיעה על החזר המשכנתא ומאפשרת לרוכשים יותר גמישות. במילים אחרות, הם צריכים פחות הון כדי לרכוש את אותה הדירה. זה יכול לייצר ביקושים, אבל צריך לזכור שמדובר בסה"כ ברבע אחוז והשפעה מינורית על החזרי המשכנתא - סדר גודל של 70 שקל בחודש למשכנתא ממוצעת. 

אבל, מבחינת אווירה, יש אווירה טובה, והשוק מסתכל באופטימיות על הדירות למגורים. זה הוביל היום לעליות של 2.3% במדדי הנדל"ן. 



מעניין לראות מה קורה בשוק האג"ח. אגרות חוב שקליות ממשלתיות אמורות להיות מושפעות מהפחתת הריבית ב"המרה" מלאה. כלומר, רבע אחוז של הורדת ריבית אמור להוביל להפחתה של רבע אחוז באגרות החוב. אבל זה לא קורה. אגרות החוב השקליות לא זזות. הסיבה ברורה: הכל כבר גלום במחירים. הורדת הריבית היתה צפויה לגמרי.