דוחות

דוח טוב לויקטורי, דוח פחות טוב לציבור

בזמן שחברות קמעונאיות רבות מתקשות להתמודד עם האינפלציה ולא מצליחות לשמור על הרווחיות, ויקטורי מציגה עלייה של 8% ברווח התפעולי לעומת הרבעון המקביל, לסכום של 25.6 מיליון שקל. ה-EBITDA צמחה גם היא לסך של 59 מיליון שקל, עלייה של 7% לעומת הרבעון המקביל
מתן קובי |

הכנסות  ויקטורי 0.9% עמדו ברבעון השני של השנה על 594 מיליון שקל, לעומת  578 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי של החברה עמד ברבעון הנוכחי על 25.6 מיליון שקל, עלייה של 8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד בו עמד הרווח התפעולי עמד על 23.7 מיליון. העלייה ברווח התפעולי חריגה בנוף של קמעונאות המזון, לאחר שראינו ירידות בשיעורי הרווחיות לאורך כל המגזר, לראייה- הירידות ברווחיות אצל רמי לוי, אשר אליו מצטרפת גם שופרסל.

הרווחיות החריגה של ויקטורי נבעה בעיקר מגידול בהכנסות בזמן שהוצאות המכירה ושיווק כמעט ולא עלו, מה שהשאיר מרווח רווח גבוה יותר לחברה. נראה כי החלטת ההנהלה שלא להגדיל את ההוצאות הללו לא רק שלא פגעה במכירות אלא שהן אפילו עלו ב-2.7%. בנוסף, הרווחיות עלתה למרות שנרשם גידול בהוצאות שכר הדירה, ארנונה והוצאות רכב כתוצאה מהאינפלציה. בנוסף לעלייה ברווח התפעולי, ה-EBITDA עמדה ברבעון הנוכחי על 59 מיליון שקל, עלייה של 7% לעומת 55 מיליון ברבעון המקביל. שיעור הרווח התפעולי וגם שיעור ה-EBITDA נשארו על כנם לעומת הרבעון המקביל.

הרווח הגולמי של החברה עמד על 150 מיליון שקל ברבעון האחרון והשיעור שלו מסך ההכנסות נשאר על כנו עם 25%, בדומה לשיעור ברבעון המקביל. יש לציין שהמשמעות של השמירה על שיעור הרווח הגולמי בעצם אומרת שויקטורי מרוויחה על כל שקל שהיא מוכרת היום אותו סכום כמו  לפני שנה- משמע ויקטורי לא מקלה על הציבור על אף נתוני האינפלציה הגבוהים שפוקדים אותנו היום, אשר לא היו במשק ברבעון השני של 2021.  כל זאת לאחר שהמנכ"ל אייל רביד החליט להפסיק לשווק את מוצרי פרי הגליל בטענה כי הם מעלים מחירים ופוגעים בציבור. רק לפני כשבועיים מסר רביד ללקחותיו הודעה בנושא בה אמר: "ויקטורי תמשיך לפעול בכל האמצעים כל מנת להיטיב עם לקוחותיה ותעמוד כחומה בצורה אל מול השתוללות המחירים". אולי רביד שכח להוסיף בהודעה שהוא עדיין מרוויח על הציבור באותה הצורה. נראה שויקטורי דווקא היא זו שמשאירה את הציבור לבד מול "השתוללות המחירים" בזמן שהיא סופרת את השקלים.

ויקטורי השיקה שירות משלוחים חדש דרך אפליקציית WOLT - להערכת החברה, ההכנסות בשנה הקרובה יעמוד על 50-60 מיליון שקל ובשנת 2023 יגיע לכ-150 מיליון שקל. לא צפויות הוצאות מיוחדות בגין פעילות זו ושיעורי הרווחיות צפוי להיות באותו שיעור של שיעור הרווחיות הכללי של החברה. 

בהמשך לדוח מסר המנכ"ל: "אנו ממשיכים את מגמת הצמיחה. תת הרשת ויקטורי סיטי שהחלה לפעול ברבעון האחרון ותגדל לסניפים נוספים תבוא לידי ביטוי כבר ברבעונים הבאים. לתרומה של תת הרשת יצטרפו סניפים רגילים חדשים ואנו מצפים שגם הם יובילו להגדלת רווחי הרשת - נכון להיום אנחנו צפויים לפתוח סניפים חדשים בהיקף כולל של כ- 11 אלף מטר. אנו ממשיכים להיות קשובים לצרכן ופועלים לשמירה על סל מוצרים הוגן, זאת למרות התייקרות התשומות במשק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.