דוחות

דוח טוב לויקטורי, דוח פחות טוב לציבור

בזמן שחברות קמעונאיות רבות מתקשות להתמודד עם האינפלציה ולא מצליחות לשמור על הרווחיות, ויקטורי מציגה עלייה של 8% ברווח התפעולי לעומת הרבעון המקביל, לסכום של 25.6 מיליון שקל. ה-EBITDA צמחה גם היא לסך של 59 מיליון שקל, עלייה של 7% לעומת הרבעון המקביל
מתן קובי |

הכנסות  ויקטורי 2.68% עמדו ברבעון השני של השנה על 594 מיליון שקל, לעומת  578 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי של החברה עמד ברבעון הנוכחי על 25.6 מיליון שקל, עלייה של 8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד בו עמד הרווח התפעולי עמד על 23.7 מיליון. העלייה ברווח התפעולי חריגה בנוף של קמעונאות המזון, לאחר שראינו ירידות בשיעורי הרווחיות לאורך כל המגזר, לראייה- הירידות ברווחיות אצל רמי לוי, אשר אליו מצטרפת גם שופרסל.

הרווחיות החריגה של ויקטורי נבעה בעיקר מגידול בהכנסות בזמן שהוצאות המכירה ושיווק כמעט ולא עלו, מה שהשאיר מרווח רווח גבוה יותר לחברה. נראה כי החלטת ההנהלה שלא להגדיל את ההוצאות הללו לא רק שלא פגעה במכירות אלא שהן אפילו עלו ב-2.7%. בנוסף, הרווחיות עלתה למרות שנרשם גידול בהוצאות שכר הדירה, ארנונה והוצאות רכב כתוצאה מהאינפלציה. בנוסף לעלייה ברווח התפעולי, ה-EBITDA עמדה ברבעון הנוכחי על 59 מיליון שקל, עלייה של 7% לעומת 55 מיליון ברבעון המקביל. שיעור הרווח התפעולי וגם שיעור ה-EBITDA נשארו על כנם לעומת הרבעון המקביל.

הרווח הגולמי של החברה עמד על 150 מיליון שקל ברבעון האחרון והשיעור שלו מסך ההכנסות נשאר על כנו עם 25%, בדומה לשיעור ברבעון המקביל. יש לציין שהמשמעות של השמירה על שיעור הרווח הגולמי בעצם אומרת שויקטורי מרוויחה על כל שקל שהיא מוכרת היום אותו סכום כמו  לפני שנה- משמע ויקטורי לא מקלה על הציבור על אף נתוני האינפלציה הגבוהים שפוקדים אותנו היום, אשר לא היו במשק ברבעון השני של 2021.  כל זאת לאחר שהמנכ"ל אייל רביד החליט להפסיק לשווק את מוצרי פרי הגליל בטענה כי הם מעלים מחירים ופוגעים בציבור. רק לפני כשבועיים מסר רביד ללקחותיו הודעה בנושא בה אמר: "ויקטורי תמשיך לפעול בכל האמצעים כל מנת להיטיב עם לקוחותיה ותעמוד כחומה בצורה אל מול השתוללות המחירים". אולי רביד שכח להוסיף בהודעה שהוא עדיין מרוויח על הציבור באותה הצורה. נראה שויקטורי דווקא היא זו שמשאירה את הציבור לבד מול "השתוללות המחירים" בזמן שהיא סופרת את השקלים.

ויקטורי השיקה שירות משלוחים חדש דרך אפליקציית WOLT - להערכת החברה, ההכנסות בשנה הקרובה יעמוד על 50-60 מיליון שקל ובשנת 2023 יגיע לכ-150 מיליון שקל. לא צפויות הוצאות מיוחדות בגין פעילות זו ושיעורי הרווחיות צפוי להיות באותו שיעור של שיעור הרווחיות הכללי של החברה. 

בהמשך לדוח מסר המנכ"ל: "אנו ממשיכים את מגמת הצמיחה. תת הרשת ויקטורי סיטי שהחלה לפעול ברבעון האחרון ותגדל לסניפים נוספים תבוא לידי ביטוי כבר ברבעונים הבאים. לתרומה של תת הרשת יצטרפו סניפים רגילים חדשים ואנו מצפים שגם הם יובילו להגדלת רווחי הרשת - נכון להיום אנחנו צפויים לפתוח סניפים חדשים בהיקף כולל של כ- 11 אלף מטר. אנו ממשיכים להיות קשובים לצרכן ופועלים לשמירה על סל מוצרים הוגן, זאת למרות התייקרות התשומות במשק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?

האנליסטים של ברקליס ממליצים על שלושה מתוך ארבעת הבנקים הגדולים שהם מכסים: "פוטנציאל תשואה של עד 18%", מניית לאומי מועדפת וגם - מה התשואות הצפויות במניות ומה התחזית קדימה?

מנדי הניג |

האנליסטים של ברקליס בהמלצת תשואת יתר למניית לאומי, הפועלים ודיסקונט לאחר עונת דוחות חזקה. התשואה הממוצעת להון עומד על ממוצע של 16.3% ברבעון, צמיחת האשראי דו-ספרתית ויחסי יעילות הבנקים ממשיכים להשתפר. מהם מחירי היעד והסיכונים?

האנליסטים טבי רוזנר וכריס ריימר משמרים את הדירוג החיובי על הסקטור ואת המלצת התשואת יתר על שלושה מתוך ארבעת הבנקים שהם מכסים: לאומי, הפועלים ודיסקונט. על מזרחי-טפחות נשמרת המלצת החזק. 

"אנחנו ממשיכים לראות את הבנקים הישראליים כאטרקטיביים ורואים פוטנציאל להמשך עליית ערך", כותבים רוזנר וריימר, "עליית הערך מונעת על ידי תשואה להון גבוהה יותר ויחסי הוצאות-הכנסות נמוכים משמעותית, בהובלת צמיחת אשראי חד-ספרתית גבוהה ואיכות נכסים טובה".

רבעון חזק שעלה על התחזיות

עונת הדוחות לרבעון השלישי הסתיימה עם תוצאות שהכו את הציפיות. לפי ברקליס, הבנקים הציגו צמיחת אשראי מוצקה ותשואה על ההון שעלתה על האומדנים. ה-ROE הממוצע ברבעון עמד על 16.3%, גבוה ב-40 נקודות בסיס מהתחזית. צמיחת האשראי הסתכמה ב-3% רבעונית ו-11% שנתית, לעומת אומדן של 10%.

הרווח הנקי של הבנקים עלה ב-17% בממוצע בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בנטרול רווח חד-פעמי שרשם בנק הפועלים מפשרה משפטית, העלייה עמדה על 12%. ההכנסות שאינן מריבית זינקו ב-35% בממוצע, כאשר כל ארבעת הבנקים הציגו גידול בסעיף זה.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ויותר שליטה

המהלך נועד להרחיב את אפשרויות ההשקעה ולחזק את התחרות. שיתוף פעולה מתרחב עם אנליסט קרנות נאמנות עומד בבסיס המהלך, שמגיע בזמן שבו השוק מצפה לתחילת הורדות ריבית. המדדים החדשים מציעים פיזור רחב, מגבלות חשיפה מחמירות והעדפה לדירוגי אשראי גבוהים, ומיועדים לספק למשקיעים שכבת יציבות נוספת בתקופה תנודתית

עוזי גרסטמן |

הבורסה לניירות ערך בתל אביב ממשיכה להתקדם במהלך ארוך טווח של הרחבת מגוון המוצרים בשוק ההון המקומי, וכעת היא מציגה שלושה מדדי אג"ח חדשים, שיפותחו ויושקו בשיתוף עם אנליסט קרנות נאמנות. ההשקה מתוזמנת לרגע כלכלי רגיש, על רקע ציפיות גוברות והולכות להפחתת ריבית כבר במהלך החודש הקרוב - מה שמחזיר את שוק האג"ח למרכז הבמה, ופותח חלון הזדמנויות למשקיעים המחפשים חשיפה יציבה ומבוקרת.

שיתוף הפעולה בין הבורסה לבין אנליסט אינו חדש: הוא החל כבר בספטמבר 2024, עם השקת שלושה מדדי מניות בבלעדיות, בהם מדד ת"א 200 ומדד ת"א 50 ריאלי, וכעת הוא מתרחב גם לתחום האג"ח. עבור הבורסה זהו חלק ממגמה מואצת של פיתוח מדדי בלעדיות; שלוש השנים האחרונות לבדן כללו כשלושים מדדים חדשים שפותחו יחד עם גופים מוסדיים מובילים. עבור אנליסט, מדובר בהזדמנות להעמיק את מגוון המוצרים הפסיביים שהיא מציעה ולהרחיב את סל הפתרונות למשקיעים.

שלושת המדדים החדשים יקיפו שלושה מקטעים מרכזיים בשוק האג"ח: אג"ח שקליות רחבות היקף, אג"ח בדירוג A עם פיזור מוגבר בין מנפיקים, ואג"ח בדירוג AA - שכבת סיכון נמוכה יותר - עם אותה שיטת פיזור מבוקרת. הראשון מביניהם, תל בונד 60 שקלי, מספק חשיפה ל-60 סדרות אג"ח לא צמודות, כשכל סדרה מוגבלת למשקל מרבי של 2% וכל מנפיק יכול להיכלל במדד עם סדרה אחת בלבד. המבנה הזה מעניק למשקיע פיזור רחב מאוד ומקטין את הסיכון מריכוזיות גבוהה. מדובר בהמשך ישיר למדד תל בונד 60 צמודות, שנחשב אחד הפופולריים ביותר בבורסה, ונכון להיום מנוהלים על בסיסו כמעט 9 מיליארד שקל ב-16 קרנות סל ומוצרי מעקב נוספים.

המדד השני, תל בונד A פיזור מנפיקים, משנה את נקודת האיזון המקובלת בשוק: במקום להגביל את החשיפה לכל סדרה בודדת, הוא מגביל את החשיפה למנפיק כולו ל-1.5% בלבד. השיטה הזאת מאפשרת פיזור אמיתי בתוך קבוצת הדירוג A, שבה פועלות עשרות חברות גדולות במשק. המדד יכלול 201 סדרות שמקורן ב-81 מנפיקים, כולם עם זיקה ישראלית - מה שמעניק למשקיע סל רחב מאוד של אג"ח בדירוג בינוני־גבוה, תוך צמצום הסיכון מריכוזיות יתר.

המדד השלישי, תל בונד AA פיזור מנפיקים, בנוי על אותו עיקרון אך פונה לשכבה הבטוחה יותר של שוק האג"ח התאגידי - זו שכוללת מנפיקים בדירוג AA. תקרת החשיפה למנפיק תגיע כאן ל-2.5%, והמדד יכלול 191 סדרות מ-54 מנפיקים. קבוצת הדירוג הזו מציעה למנהלי תיק השקעות מרווחי סיכון נמוכים יותר והסתברות גבוהה יותר לעמידה בהתחייבויות, ולכן המדד מהווה פתרון יציב במיוחד למשקיעים שמחפשים עוגן סולידי בתיק.