דוחות

דוח טוב לויקטורי, דוח פחות טוב לציבור

בזמן שחברות קמעונאיות רבות מתקשות להתמודד עם האינפלציה ולא מצליחות לשמור על הרווחיות, ויקטורי מציגה עלייה של 8% ברווח התפעולי לעומת הרבעון המקביל, לסכום של 25.6 מיליון שקל. ה-EBITDA צמחה גם היא לסך של 59 מיליון שקל, עלייה של 7% לעומת הרבעון המקביל
מתן קובי |

הכנסות  ויקטורי -1.3% עמדו ברבעון השני של השנה על 594 מיליון שקל, לעומת  578 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי של החברה עמד ברבעון הנוכחי על 25.6 מיליון שקל, עלייה של 8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד בו עמד הרווח התפעולי עמד על 23.7 מיליון. העלייה ברווח התפעולי חריגה בנוף של קמעונאות המזון, לאחר שראינו ירידות בשיעורי הרווחיות לאורך כל המגזר, לראייה- הירידות ברווחיות אצל רמי לוי, אשר אליו מצטרפת גם שופרסל.

הרווחיות החריגה של ויקטורי נבעה בעיקר מגידול בהכנסות בזמן שהוצאות המכירה ושיווק כמעט ולא עלו, מה שהשאיר מרווח רווח גבוה יותר לחברה. נראה כי החלטת ההנהלה שלא להגדיל את ההוצאות הללו לא רק שלא פגעה במכירות אלא שהן אפילו עלו ב-2.7%. בנוסף, הרווחיות עלתה למרות שנרשם גידול בהוצאות שכר הדירה, ארנונה והוצאות רכב כתוצאה מהאינפלציה. בנוסף לעלייה ברווח התפעולי, ה-EBITDA עמדה ברבעון הנוכחי על 59 מיליון שקל, עלייה של 7% לעומת 55 מיליון ברבעון המקביל. שיעור הרווח התפעולי וגם שיעור ה-EBITDA נשארו על כנם לעומת הרבעון המקביל.

הרווח הגולמי של החברה עמד על 150 מיליון שקל ברבעון האחרון והשיעור שלו מסך ההכנסות נשאר על כנו עם 25%, בדומה לשיעור ברבעון המקביל. יש לציין שהמשמעות של השמירה על שיעור הרווח הגולמי בעצם אומרת שויקטורי מרוויחה על כל שקל שהיא מוכרת היום אותו סכום כמו  לפני שנה- משמע ויקטורי לא מקלה על הציבור על אף נתוני האינפלציה הגבוהים שפוקדים אותנו היום, אשר לא היו במשק ברבעון השני של 2021.  כל זאת לאחר שהמנכ"ל אייל רביד החליט להפסיק לשווק את מוצרי פרי הגליל בטענה כי הם מעלים מחירים ופוגעים בציבור. רק לפני כשבועיים מסר רביד ללקחותיו הודעה בנושא בה אמר: "ויקטורי תמשיך לפעול בכל האמצעים כל מנת להיטיב עם לקוחותיה ותעמוד כחומה בצורה אל מול השתוללות המחירים". אולי רביד שכח להוסיף בהודעה שהוא עדיין מרוויח על הציבור באותה הצורה. נראה שויקטורי דווקא היא זו שמשאירה את הציבור לבד מול "השתוללות המחירים" בזמן שהיא סופרת את השקלים.

ויקטורי השיקה שירות משלוחים חדש דרך אפליקציית WOLT - להערכת החברה, ההכנסות בשנה הקרובה יעמוד על 50-60 מיליון שקל ובשנת 2023 יגיע לכ-150 מיליון שקל. לא צפויות הוצאות מיוחדות בגין פעילות זו ושיעורי הרווחיות צפוי להיות באותו שיעור של שיעור הרווחיות הכללי של החברה. 

בהמשך לדוח מסר המנכ"ל: "אנו ממשיכים את מגמת הצמיחה. תת הרשת ויקטורי סיטי שהחלה לפעול ברבעון האחרון ותגדל לסניפים נוספים תבוא לידי ביטוי כבר ברבעונים הבאים. לתרומה של תת הרשת יצטרפו סניפים רגילים חדשים ואנו מצפים שגם הם יובילו להגדלת רווחי הרשת - נכון להיום אנחנו צפויים לפתוח סניפים חדשים בהיקף כולל של כ- 11 אלף מטר. אנו ממשיכים להיות קשובים לצרכן ופועלים לשמירה על סל מוצרים הוגן, זאת למרות התייקרות התשומות במשק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)

הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מלחמה בורסה

ברקע היום ההיסטורי שבו החטופים החיים שבו לישראל, נדמה שגם שוק ההון נכנס בהדרגה לשלב "היום שאחרי". מעבר לשינוי במציאות הביטחונית והמדינית, מדובר גם ברגע מתאים להביט אחורה - אחרי יותר משנתיים של מלחמה ולמרות אי ודאות מתמשכת, הבורסה בתל אביב רשמה שגשוג יוצא דופן.

למרות הצניחה בתחילת הלחימה והחשש מהאטה חדה, כל הסקטורים המרכזיים סיימו את התקופה בעליות. חלקם, כמו הביטוח והבנקים, הציגו תשואות תלת ספרתיות, תוצאה ישירה של יציבות פיננסית, רווחיות גבוהה, וזרימת כספים לשוק המקומי.



TRADINGVIEW


הסקטור הפיננסי הוביל את השוק


שני הסקטורים הבולטים של השנתיים האחרונות היו הפיננסיים: הביטוח והבנקים.

מדד הביטוח זינק ביותר מ-240%, כשהחברות בענף הציגו רווחי שיא לאורך התקופה. סביבת הריבית הגבוהה סיפקה רוח גבית משמעותית, הגדילה את רווחי ההשקעות בתיקי הנוסטרו ואת הכנסות המימון, לצד עלייה בפרמיות בביטוחי חיים, בריאות ורכב. בנוסף, הבורסה החזקה תרמה לעליות שווי בתיקי הנכסים, והמשקיעים חזרו למניות הביטוח לאחר תקופה ארוכה של תמחור חסר.

גם מערכת הבנקאות נהנתה מתנאים תומכים. הריבית הגבוהה יצרה רווחי עתק לבנקים, שהציגו דוחות עם רווחיות גבוהה בכל רבעון, וחלוקות דיבידנד נדיבות שהגיעו ל-50% מהרווחים תמכו בביקושים למניות הבנקים. במקביל, היציבות היחסית של השוק המקומי והיעדר חשש ממשי ליציבות פיננסית הפכו את הבנקים למקלט בטוח בעיני המשקיעים, ומדד ת"א בנקים עלה ביותר מ-115%.