דוחות

דוח טוב לויקטורי, דוח פחות טוב לציבור

בזמן שחברות קמעונאיות רבות מתקשות להתמודד עם האינפלציה ולא מצליחות לשמור על הרווחיות, ויקטורי מציגה עלייה של 8% ברווח התפעולי לעומת הרבעון המקביל, לסכום של 25.6 מיליון שקל. ה-EBITDA צמחה גם היא לסך של 59 מיליון שקל, עלייה של 7% לעומת הרבעון המקביל
מתן קובי |

הכנסות  ויקטורי -0.04% עמדו ברבעון השני של השנה על 594 מיליון שקל, לעומת  578 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי של החברה עמד ברבעון הנוכחי על 25.6 מיליון שקל, עלייה של 8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד בו עמד הרווח התפעולי עמד על 23.7 מיליון. העלייה ברווח התפעולי חריגה בנוף של קמעונאות המזון, לאחר שראינו ירידות בשיעורי הרווחיות לאורך כל המגזר, לראייה- הירידות ברווחיות אצל רמי לוי, אשר אליו מצטרפת גם שופרסל.

הרווחיות החריגה של ויקטורי נבעה בעיקר מגידול בהכנסות בזמן שהוצאות המכירה ושיווק כמעט ולא עלו, מה שהשאיר מרווח רווח גבוה יותר לחברה. נראה כי החלטת ההנהלה שלא להגדיל את ההוצאות הללו לא רק שלא פגעה במכירות אלא שהן אפילו עלו ב-2.7%. בנוסף, הרווחיות עלתה למרות שנרשם גידול בהוצאות שכר הדירה, ארנונה והוצאות רכב כתוצאה מהאינפלציה. בנוסף לעלייה ברווח התפעולי, ה-EBITDA עמדה ברבעון הנוכחי על 59 מיליון שקל, עלייה של 7% לעומת 55 מיליון ברבעון המקביל. שיעור הרווח התפעולי וגם שיעור ה-EBITDA נשארו על כנם לעומת הרבעון המקביל.

הרווח הגולמי של החברה עמד על 150 מיליון שקל ברבעון האחרון והשיעור שלו מסך ההכנסות נשאר על כנו עם 25%, בדומה לשיעור ברבעון המקביל. יש לציין שהמשמעות של השמירה על שיעור הרווח הגולמי בעצם אומרת שויקטורי מרוויחה על כל שקל שהיא מוכרת היום אותו סכום כמו  לפני שנה- משמע ויקטורי לא מקלה על הציבור על אף נתוני האינפלציה הגבוהים שפוקדים אותנו היום, אשר לא היו במשק ברבעון השני של 2021.  כל זאת לאחר שהמנכ"ל אייל רביד החליט להפסיק לשווק את מוצרי פרי הגליל בטענה כי הם מעלים מחירים ופוגעים בציבור. רק לפני כשבועיים מסר רביד ללקחותיו הודעה בנושא בה אמר: "ויקטורי תמשיך לפעול בכל האמצעים כל מנת להיטיב עם לקוחותיה ותעמוד כחומה בצורה אל מול השתוללות המחירים". אולי רביד שכח להוסיף בהודעה שהוא עדיין מרוויח על הציבור באותה הצורה. נראה שויקטורי דווקא היא זו שמשאירה את הציבור לבד מול "השתוללות המחירים" בזמן שהיא סופרת את השקלים.

ויקטורי השיקה שירות משלוחים חדש דרך אפליקציית WOLT - להערכת החברה, ההכנסות בשנה הקרובה יעמוד על 50-60 מיליון שקל ובשנת 2023 יגיע לכ-150 מיליון שקל. לא צפויות הוצאות מיוחדות בגין פעילות זו ושיעורי הרווחיות צפוי להיות באותו שיעור של שיעור הרווחיות הכללי של החברה. 

בהמשך לדוח מסר המנכ"ל: "אנו ממשיכים את מגמת הצמיחה. תת הרשת ויקטורי סיטי שהחלה לפעול ברבעון האחרון ותגדל לסניפים נוספים תבוא לידי ביטוי כבר ברבעונים הבאים. לתרומה של תת הרשת יצטרפו סניפים רגילים חדשים ואנו מצפים שגם הם יובילו להגדלת רווחי הרשת - נכון להיום אנחנו צפויים לפתוח סניפים חדשים בהיקף כולל של כ- 11 אלף מטר. אנו ממשיכים להיות קשובים לצרכן ופועלים לשמירה על סל מוצרים הוגן, זאת למרות התייקרות התשומות במשק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.