"התחום שלנו פחות רגיש לאינפלציה, יודעים להסתדר בתקופות מאתגרות"
"למרות שאנחנו מתמודדים עם תנאי מאקרו מאתגרים גם בסביבת הריבית והאינפלציה, אנחנו מראים צמיחה מאוד גבוהה ביחס לשוק, מול רבעון שהיה שיא כל הזמנים בשנה הקודמת כאשר כל התנאים היו נוחים מאוד, גם הלוגיסטיקה וגם האינפלציה, הכל היה רגוע, ועדיין אנחנו בתוצאות גבוהות יותר מאותו רבעון". כך אומר אסף אלפרוביץ, סמנכ"ל הכספים של חברת ההלבשה התחתונה דלתא. לדבריו "תחזית ההכנסות ירדה בגלל שינויי מטבע, שחיקת המטבע גרמה לאובדן ההכנסות". דלתא רשמה רבעון שיא נוסף בהכנסות, כאשר מנגד הרווחים ירדו בגלל העתקת מפעל מסין לוויטנאם, שעלתה לחברה באופן חד פעמי 5.5 מיליון דולר. אסף, איך אתה רואה את הדוחות שלכם? אלפרוביץ: "אנחנו פועלים בתחום שהוא הרבה פחות רגיש לתנודות מאקרו כלכליים בשל החיוניות שלו, אנחנו מוכרים מוצרי בסיס, הלבשה תחתונה, אנחנו יודעים להסתדר בתקופות מאתגרות, נכנסו למשבר חזקים, אנחנו מאוד חזקים בתוך המשבר, ואנחנו נצא עוד יותר חזקים כשהמשבר יגמר. "אבל כן צריך לומר- אנחנו לא חסינים, וולמארט הייתה פעם לקוח עיקרי, כבר הרבה שנים היא לא כזאת (ליתר דיוק - מאז 2019, ובכל מקרה - אזהרת הרווח של וולמארט הפילה באותו יום את מניית דלתא ב-9%. נ"א). למרות זאת, ההכנסות שלנו בשיתוף וולמארט צמחו בשיעור דו ספרתי, וזה צפוי להמשיך כך בהמשך". לאן אתם רוצים להתרחב מבחינת אזורי פעילות בעולם? אלפרוביץ: "ארצות הברית היא החוזקה המרכזית שלנו (51% מכלל מכירות החברה. נ"א), לאחר מכן יש לנו פעילות ענפה בגרמניה" (אירופה מהווה 28% מהמכירות, כאשר גרמניה מובילה עם 13%, ואחריה צ'כיה, צרפת ובולגריה. נ"א). "אנחנו נכנסים עד סוף השנה לשוק הסיני באמצעות אדידס, בשיתוף פעולה עם חברת ״די-מול״, שנקראת גם 'האמזון של סין'. בפלטפורמה שלה, קיבלנו זיכיון בלעדי לפעילות האינטרנטית באתר של אדידס אינטמנטס. זה מינוף שאנחנו עושים בעזרת מותג על כמו אדידס כדי לחדור לשווקים. גם לאמריקה הלטינית אנחנו מתכננים לחדור עד סוף השנה, זה שוק שהפעילות שלנו הייתה דלה בו, ואנחנו גם שם עושים זאת באמצעות שיתוף פעולה עם מותגי ענק כמו פולו וראלף לורן". כיום יש לחברה פעילות יחסית קטנה בדרום אמריקה - בברזיל. מה יאפשר לכם לצמוח הלאה? "בחזון שלנו אנחנו חברה מובילה בהלבשה תחתונה. רוצים לחזק זאת תוך התמקדות במנועי הצמיחה שהם הספורט, האונליין והדיגיטל והתמקדות במוצרי קיימות. זה ה-DNA שלנו". רציתם להנפיק בנאסד"ק. מתי זה יקרה? אלפרוביץ: "החלון של ההנפקות בנאסד"ק חלש כעת ובזמן כזה אנחנו לא צריכים להנפיק. אנחנו חברה צומחת, רווחית ועם כסף בקופה. לכן, אנחנו ננפיק רק אם זה יביא ערך לבעלי המניות שלנו. כרגע זה לא על הפרק". בדוחות שפרסמה השבוע דלתא, החברה רשמה הכנסות של 491 מיליון דולר - עלייה של 7% ביחס לרבעון המקביל בשנה שעברה, אז רשמה הכנסות של 456 מיליון דולר. הרווח תפעולי ירד ל-38 מיליון דולר, לעומת 42.4 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח הנקי לתקופה עמד על 22.6 מיליון דולר, ירידה של 16% מהרבעון המקביל. הסיבה היא הוצאות חד פעמיות של 5.5 מיליון דולר עקב החלטתה של דלתא להעתיק את המפעל של חברת הבת Bogart בשנזן, סין, למדינת ווייטנאם. בנטרול ההוצאה החד פעמית מדובר על עליה של 3% ורווח נקי של 28.1 מיליון דולר. ומה לגבי תוצאות השנה כולה? דלתא ממשיכה לדבוק במספרים שסיפקה בחצי השנה האחרונה. היא צופה שתסיים את שנת 2022 עם הכנסות בטווח של 2.08-2.13 מיליארד דולר ב"טווח האמצעי-תחתון של התחזית". החברה תחלק דיבידנד של 6 מיליון דולר, כ-23.5 סנט למניה, שיחולק ב-6 בספטמבר 2022. המועד הקובע יהיה 22 באוגוסט 2022. מתחילת השנה ירדה מניית דלתא ב-10%, והיא נסחרת כעת במחיר של 190 שקלף ושווי שוק של 4.9 מיליארד שקל. הירידה במניה למעשה הייתה חדה יותר אלא שבעקבות הדוחות השבוע המניה זינקה אתמול ב-10% והיום היא המשיכה לעלות בעוד 2%. בשנה שעברה זינקה המניה ב-166%.
- 1.מי יכול להאמין לפקיד הזה שקרן פתולוגי 17/08/2022 09:53הגב לתגובה זומי יכול להאמין לפקיד הזה שקרן פתולוגי
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
