"התחום שלנו פחות רגיש לאינפלציה, יודעים להסתדר בתקופות מאתגרות"
"למרות שאנחנו מתמודדים עם תנאי מאקרו מאתגרים גם בסביבת הריבית והאינפלציה, אנחנו מראים צמיחה מאוד גבוהה ביחס לשוק, מול רבעון שהיה שיא כל הזמנים בשנה הקודמת כאשר כל התנאים היו נוחים מאוד, גם הלוגיסטיקה וגם האינפלציה, הכל היה רגוע, ועדיין אנחנו בתוצאות גבוהות יותר מאותו רבעון". כך אומר אסף אלפרוביץ, סמנכ"ל הכספים של חברת ההלבשה התחתונה דלתא. לדבריו "תחזית ההכנסות ירדה בגלל שינויי מטבע, שחיקת המטבע גרמה לאובדן ההכנסות". דלתא רשמה רבעון שיא נוסף בהכנסות, כאשר מנגד הרווחים ירדו בגלל העתקת מפעל מסין לוויטנאם, שעלתה לחברה באופן חד פעמי 5.5 מיליון דולר. אסף, איך אתה רואה את הדוחות שלכם? אלפרוביץ: "אנחנו פועלים בתחום שהוא הרבה פחות רגיש לתנודות מאקרו כלכליים בשל החיוניות שלו, אנחנו מוכרים מוצרי בסיס, הלבשה תחתונה, אנחנו יודעים להסתדר בתקופות מאתגרות, נכנסו למשבר חזקים, אנחנו מאוד חזקים בתוך המשבר, ואנחנו נצא עוד יותר חזקים כשהמשבר יגמר. "אבל כן צריך לומר- אנחנו לא חסינים, וולמארט הייתה פעם לקוח עיקרי, כבר הרבה שנים היא לא כזאת (ליתר דיוק - מאז 2019, ובכל מקרה - אזהרת הרווח של וולמארט הפילה באותו יום את מניית דלתא ב-9%. נ"א). למרות זאת, ההכנסות שלנו בשיתוף וולמארט צמחו בשיעור דו ספרתי, וזה צפוי להמשיך כך בהמשך". לאן אתם רוצים להתרחב מבחינת אזורי פעילות בעולם? אלפרוביץ: "ארצות הברית היא החוזקה המרכזית שלנו (51% מכלל מכירות החברה. נ"א), לאחר מכן יש לנו פעילות ענפה בגרמניה" (אירופה מהווה 28% מהמכירות, כאשר גרמניה מובילה עם 13%, ואחריה צ'כיה, צרפת ובולגריה. נ"א). "אנחנו נכנסים עד סוף השנה לשוק הסיני באמצעות אדידס, בשיתוף פעולה עם חברת ״די-מול״, שנקראת גם 'האמזון של סין'. בפלטפורמה שלה, קיבלנו זיכיון בלעדי לפעילות האינטרנטית באתר של אדידס אינטמנטס. זה מינוף שאנחנו עושים בעזרת מותג על כמו אדידס כדי לחדור לשווקים. גם לאמריקה הלטינית אנחנו מתכננים לחדור עד סוף השנה, זה שוק שהפעילות שלנו הייתה דלה בו, ואנחנו גם שם עושים זאת באמצעות שיתוף פעולה עם מותגי ענק כמו פולו וראלף לורן". כיום יש לחברה פעילות יחסית קטנה בדרום אמריקה - בברזיל. מה יאפשר לכם לצמוח הלאה? "בחזון שלנו אנחנו חברה מובילה בהלבשה תחתונה. רוצים לחזק זאת תוך התמקדות במנועי הצמיחה שהם הספורט, האונליין והדיגיטל והתמקדות במוצרי קיימות. זה ה-DNA שלנו". רציתם להנפיק בנאסד"ק. מתי זה יקרה? אלפרוביץ: "החלון של ההנפקות בנאסד"ק חלש כעת ובזמן כזה אנחנו לא צריכים להנפיק. אנחנו חברה צומחת, רווחית ועם כסף בקופה. לכן, אנחנו ננפיק רק אם זה יביא ערך לבעלי המניות שלנו. כרגע זה לא על הפרק". בדוחות שפרסמה השבוע דלתא, החברה רשמה הכנסות של 491 מיליון דולר - עלייה של 7% ביחס לרבעון המקביל בשנה שעברה, אז רשמה הכנסות של 456 מיליון דולר. הרווח תפעולי ירד ל-38 מיליון דולר, לעומת 42.4 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח הנקי לתקופה עמד על 22.6 מיליון דולר, ירידה של 16% מהרבעון המקביל. הסיבה היא הוצאות חד פעמיות של 5.5 מיליון דולר עקב החלטתה של דלתא להעתיק את המפעל של חברת הבת Bogart בשנזן, סין, למדינת ווייטנאם. בנטרול ההוצאה החד פעמית מדובר על עליה של 3% ורווח נקי של 28.1 מיליון דולר. ומה לגבי תוצאות השנה כולה? דלתא ממשיכה לדבוק במספרים שסיפקה בחצי השנה האחרונה. היא צופה שתסיים את שנת 2022 עם הכנסות בטווח של 2.08-2.13 מיליארד דולר ב"טווח האמצעי-תחתון של התחזית". החברה תחלק דיבידנד של 6 מיליון דולר, כ-23.5 סנט למניה, שיחולק ב-6 בספטמבר 2022. המועד הקובע יהיה 22 באוגוסט 2022. מתחילת השנה ירדה מניית דלתא ב-10%, והיא נסחרת כעת במחיר של 190 שקלף ושווי שוק של 4.9 מיליארד שקל. הירידה במניה למעשה הייתה חדה יותר אלא שבעקבות הדוחות השבוע המניה זינקה אתמול ב-10% והיום היא המשיכה לעלות בעוד 2%. בשנה שעברה זינקה המניה ב-166%.
- 1.מי יכול להאמין לפקיד הזה שקרן פתולוגי 17/08/2022 09:53הגב לתגובה זומי יכול להאמין לפקיד הזה שקרן פתולוגי
הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- השביתה ששיתקה את המשק הישראלי לשבועיים ואיך נסגר יום המסחר האחרון של 2022
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
אנשי השנה 202520 הגדולים; במי אתם בוחרים?
אנשי השנה סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.
אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים,
יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה
הוא לא היה בשיאו.
רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה,
תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות
להם.
שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד.
אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .
- איש השנה - ישי דוידי, דנה עזריאלי או מועמד אחר?
- יצחק תשובה הוא איש החזון של ישראל: "פעם לא היה לי כסף לסרט. המסר לצעירים - תאמינו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.
