חנן פרידמן - דב קוטלר 0:1
האם התוצאה תשתנה אחרי הדוחות הקרובים? השניים מונו לפני כשנתיים להיות המנכ"לים של בנק לאומי ובנק הפועלים. בינתיים השוק סבור שחנן פרידמן עושה עבודה טובה יותר
בחודש אוקטובר 2019 מונה דב קוטלר לתפקיד מנכ"ל בנק הפועלים במקום קודמו בתפקיד, אריק פינטו. חודש לאחר מכן מונה חנן פרידמן למנכ"ל בנק לאומי כאשר החליף בתפקיד את רקפת רוסק עמינח. אלו היו זעזועים בצמרת, כאשר התגובה הרשמית של הפורשים היתה די באנלית - "מיצוי", "תחומים חדשים" וכו'. כן, פעם להיות מנכ"ל בנק היה פסגת החלומות, וכעת - אולי בגלל הגבלת שכר הבכירים בבנקים עד לתקרה של 3.5 מיליון שקל בשנה - יש חלומות חדשים. לקריאה נוספת >>> בנק הפועלים בתוצאות פושרות לרבעון השלישי: תשואה אמיתית נמוכה מ-10% על ההון "מניות לאומי ופועלים נסחרות במחירים מעניינים"
גם בבנק מזרחי טפחות ובבנק דיסקונט התחלפה ההנהלה, כשלמעשה רק בבנק הבינלאומי הסולידי נותרה ההנהלה הקודמת ובראשה סמדר ברבר צדיק. שנתיים אחרי השינויים בצמרת, מעניין לבדוק מי הצליח יותר - חנן פרידמן או דב קוטלר. אז נתחיל בכך, שאם בעבר שני הבנקים הגדולים היו הרבה מעל המקום השלישי, הרי שהיום השלישי - מזרחי טפחות, סגר פער משמעותי בזכות רכישת בנק אגוד ובזכות רווחים עודפים, אם כי, עדיין קיים פער לא קטן בין שני המובילים לבאים אחרים, פער שמתבטא גם בשווי השוק - לאומי עם שווי של 45 מיליארד שקל, פועלים 41.2 מיליארד שקל, מזרחי טפחות עם 29.1 מיליארד שקל, דיסקונט 22.2 מיליארד שקל והבינלאומי עם 12.6 מיליארד שקל. לאומי מוביל בשווי שוק, מוביל בביצועים העסקיים, מוביל בעיקר בתוכנית הרה ארגון ופיטורי-התפטרות עובדים ששיפרה את השורה התחתונה. עד לפני כשנה לאומי ופועלים היו צמודים כמעט מכל הבחינות, אבל בשנה האחרונה, לאומי מעל כולם. בתקופה הנ"ל עשתה מניית בנק לאומי כ-25% כשעלתה ממחיר של כ-24 שקלים למניה למחיר של ככמעט 31 שקלים. מנית בנק הפועלים לעומת זו עשתה בתקופה עליה של כ-14% כאשר עלתה ממחיר של כמעט 27 שקלים למניה למחיר של כ-30.8 שקלים למניה. אבל, עד מאי השנה פועלים דווקא סיפק תשואה טובה יותר. ממאי נפתח פער גדול כשמניית לאומי מספקת תשואה עודפת של 10% על פני מניית פועלים. חנן פרידמן שהיה עקבי עם המעבר לדיגיטל ועם צמצומי העובדים, נהנה מההשפעה החיובית על השורה התחתונה ומאמון השוק. דב קוטלר שגם פועל בשני הכיוונים האלו - דיגיטל וצמצומים, מצליח מעט פחות. אולי זה גם בזכות ההייטק - לאומי מאז ומתמיד היה יותר מוטה לחברות ההייטק כשעל הדרך הוא גם רושם רווחים פנומנליים בזכות השקעות בהייטק. לקראת דוחות רבעון שלישי בקרוב יתפרסמו דוחות הבנקים (ממש בקרוב), בואו נזכר במה שהיה, וקצת תחזית מאלון גלזר, שבין היתר הוא האנליסט המוביל בתחום הבנקים, על מה שיהיה ברבעון השלישי. בדוחות החצי שנתיים דיווח בנק לאומי על תשואה להון בשיעור של כ-16.1% (קצב שנתי), בהשוואה ל-2.6% בתקופה המקבילה, כאשר על פי הבנק הגידול המשמעותי בתשואה להון מקורו בגידול מהותי בהכנסות לצד גידול מתון בהוצאות ובהקטנת ההפרשה להפסדי אשראי לעומת גידול משמעותי של האחרון בתקופה המקבילה. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם לסך של כ-3 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-462 מיליון שקל בתקופה המקבילה. אחרי ההפרשות להפסדים לפני שנה, הכיר הבנק חזרה בהכנסות של 158 מ'. ההכנסות מריבית נטו צמחו ב-31% והאשראי לציבור עלה ב-20 מיליארד ש' במחצית השנה. היקף האשראי לציבור הסתכם ב-315 מיליארד שקל לעומת 286 מיליארד בתקופה המקבילה. "אני מודה לציבור העובדים והמנהלים בלאומי עבור התוצאות המרשימות. התוצאות משקפות את פירות האסטרטגיה, אשר יושמה באמצעות שינויים מבניים, שינוי בתרבות הארגונית ושינוי בתפיסת השירות, לצד מעבר למודל תגמול שמעודד מצוינות. אנו נמשיך לממש אסטרטגיה זו, במטרה להמשיך ולהוביל את המערכת הבנקאית." - כך אמר אז מנכ"ל בנק לאומי, חנן פרידמן. בנק הפועלים דיווח בדוחות המחצית על תשואה להון של כ-14% (קצב שנתי), בהשוואה ל-1.7% ברבעון המקביל כאשר הרווח הנקי הסתכם ב-2.7 מיליארד שקל לעומת 325 מיליון שקל בתקופה המקבילה. תיק האשראי גדל בשיעור של 5.8% עם צמיחה בכל המגזרים. יחס היעילות (הוצאות תפעוליות מסך ההכנסות) עמד ברבעון השני של 2021 על 56.0%, בהשוואה ל-57.9% ברבעון המקביל אשתקד. סך האשראי לציבור, נטו, הסתכם ב-323.8 מיליארד שקל, בהשוואה ל-306.1 מיליארד שקל בסוף מרץ 2021 - גידול של 5.8% במהלך הרבעון, והשלים גידול בשיעור של 7.3% במחצית הראשונה של השנה דוחות טובים לבנקים, לאומי מעט יותר. הצפי שהרבעונים הקרובים יהיו גם טובים
- 5.שולמן 15/11/2021 09:57הגב לתגובה זוריבית הזכות אפס וריבית החובה אוחזים רבים. הבנקים הם הקרטל הגדול ששודד את הלקוחות הגופים שצריכים למנוע זאת לא עושים דבר.(בהם בנק ישראל האוצר והגוף שאמור למנוע קרטלים ומונופולים לא עושים דבר.) רווחי הנקים תשואה נטו של כ 19% -14% על ההון העצמי. בסביבת ריבית אפסית. כל זה על חשבון הלקוחות שמקבים ריבית אפסית על הפקדונות בבנק.
- 4.איתי 15/11/2021 08:45הגב לתגובה זובכל מדינה רצינית ישנה פעילות בנקאות בינלאומית. בישראל הבנקים האלה מנועים להכנס ועל כן רק לקוחות מיליונרים יכולים לפתוח חשבון (סיטיבנק למשל). הגיע הזמן לאפשר לכמה בנקים גדולים כאלה להכנס ולהראות ללאומי והפועלים מה זאת תחרות אמיתית. רק ככה ישתפרו כאן התנאים
- 3.רוני 15/11/2021 06:04הגב לתגובה זובפועלים השרות גרועעעעעעעע........
- 2.גק 14/11/2021 17:28הגב לתגובה זולא יודע איך מנכל טוב יכול לשנות את הדמוי הגרוע שיש על בנק מועלי הפועלים ,בנק שבמשך עשרות בשנים עשק את הפועלים מעוטי היכולת בעזרת ההסתדרות שהכווינה את פועליה לבנק שגבה רביות ועמלות חסרות תקדים הוא היה כמו מסור עולה מנסר יורד מנסר
- 1.אין בכלל חשיבות למנכ״ל כל הגדולים אותו דבר מסורבלי 14/11/2021 17:24הגב לתגובה זואין בכלל חשיבות למנכ״ל כל הגדולים אותו דבר מסורבלים לא יעילים ומונופליסטים יש להקים שני בנקים דיגתטלים שינגסו בבנקים פועלים לאומי ומזרחי בעיקר
אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -2.11% בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר.
כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.
צמיחה בכל החטיבות
בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.
בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.
- טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%
- טבע מכה את התחזיות בהכנסות וברווח; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי -10.39% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
