דן זיציק חלל תקשורת
צילום: יחצ
ראיון

"ברגע שההסכם יהיה סופי המניה תיישר קו ותעלה"

כך אומר דן זיצ'ק מנכ"ל חלל-תקשורת בראיון לביזפורטל על רקע מכירת 51% מהחברה ל-4iG Pic ההונגרית; הבעיה - יש כמה משוכות עד לאישור העסקה 
צחי אפרתי | (3)

"הערך המוסף המידי זה הבעת אמון ביכולות של חלל. מבחינה פיננסית תזרימית אנחנו מקבלים 60 מיליון דולר שיאפשרו לבנות נכון את מבנה ההון והחוב. בצד העסקי הם מביאים לקוח עוגן משמעותי שזה ממשלת הונגריה על מנת שנחליף את לווין עמוס 3" כך אומר דן זיצ'ק מנכ"ל חלל-תקשורת בראיון לביזפורטל על רקע הדיווח למכירת 51% מהחברה ל-4iG Pic ההונגרית באמצעות הנפקה פרטית תמורת 215 מיליון שקל.

רגע, לפני החגיגות, צריך לזכור נקודה חשובה - חלל היא לא סתם חברה. היא חברה שיצאה ממערכת הביטחון הישראלי, היא חברה עם המון ידע וניסיון בתחום החלל ושיגור חלליות. היא חברה שלמדינה יש בה אינטרס ביטחוני גדול. חלל כבר "כמעט" ונמכרה לגורמים זרים וזה לא יצא לפועל. האם הפעם זה ייסגר? ממש לא בטוח. הרוכשת היא חברה הונגרית כשממשלת הונגריה היא לקוח עוגן שלה, ולא בטוח כמה ממשלת ישראל תהיה מעוניינת בשותף כזה. ועדיין - על רקע המצב הפיננסי הלא פשוט של חלל, עסקה כזו בהחלט "עושה שכל".

מי זאת החברה הרוכשת?

"4iG חברה ציבורית שנסחרת בהונגריה, אינטגרטור של שירותי תקשורת. בשנה וחצי האחרונות החברה השקיעה ב-7 חברות והרחיבה את הפורטפוליו שלה והפריסה. בתקופה האחרונה החברה זכתה במכרז להקמת הלווין הלאומי של הונגריה שצפוי לקום ב-4W שזאת נקודת שמיים שלנו".

"בחלל יש פעילות במזרח אירופה – הונגריה, אוקריאנה וקצת בצ'כיה. והמכירה תגדיל את היכולת לספק שם שירותים. וזה יביא לקוח אסטרטגי שזה ממשלת הונגריה ויעזור לנו בהקמה של לווין מחליף עמוס 3. מבחינת הפעילות הם יכולים לסייע לנו במכירות של עמוס 17 ויש חיבור משלים בין החברות".

 

מה הייעוד של הכסף שנכנס?

"המטרה היא לחזק את המצב הפיננסי של החברה. היינו במינוף גבוה יחסית. וזה נתן את היכולות לממן את הלווין הבא ואת התוכניות האסטרטגית. זה סכום משמעותי שיכול לתת מענה לצרכים של החברה".

 

לכמה זמן הכסף יכול לשרת את החברה?

"לחברה יש קרוב ל-100 מיליון דולר בקופה. הסכום הנוכחי מאפשר לנו לשרת את החוב בשנתיים הקרובות בלי בעיה. וכעת תהיה לנו גמישות לעשות השקעה בלווין חדש שמצריך סכום של כ-140 מיליון דולר, ובהוצאה לפועל של האסטרטגיה שלנו שצריכה הון חוזר".

 

מה מבחינתך הערך המוסף של העסקה?

"הערך המוסף המידי זה הבעת אמון ביכולות של חלל. מבחינה פיננסית תזרימית אנחנו מקבלים 60 מיליון דולר שיאפשרו לבנות נכון את מבנה ההון והחוב. בצד העסקי הם מביאים לקוח עוגן משמעותי שזה ממשלת הונגריה על מנת שנחליף את לווין עמוס 3".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

מה צפי ההכנסות ממשלת הונגריה?

"אין עדיין סכום שידוע לנו. הם קיבלו תקציב ממשלת הונגריה לבנות לווין מדינתי כמו שעמוס 3 הוא הלווין של מדינת ישראל".

 

פרסמתם שהעסקה התבצעה לפי שווי של 400 מיליון שקל כאשר השווי שוק נוכחי עומד על כ-170 מיליון שקל – איפה נמצא הפער?

"אנחנו מנפיקים מניות חדשות והכסף נכנס לתוך החברה. אם תכפיל את כמות המניות במחיר של 8.5 שקל למניה אתה מגיע לשווי של 430 מיליון שקל אחרי ההזרמה".

 

איך אתה מסביר את הפער בין מחיר העסקה למחיר המניה בבורסה שעומד על כ-7 שקלים למניה?

"העסקה היא מותנת וזאת למעשה הצהרת כוונות של ההונגרים. כנראה שחלק מהמשקיעים חושבים שקיימת הסתברות מסוימת שזה לא יצליח וזה משקף מחיר נמוך יותר. ברגע שההסכם יהיה סופי הנייר יצטרך להתיישר".

מתי להערכתכם החברה תעבור לרווח?

"רוב ההוצאות שלנו זה פחת ומימון. מהלך של הקטנת החוב יעזור לשפר את מבנה ההוצאות שלנו. מעבר לכך יש שיפור משמעותי בתוצאות החברה. אמנם אנחנו בהפסד אבל הוא במגמת קיטון. לפי התחזית הוא יסתיים עד שנת 2023.

 

מהם מנועי הצמיחה של החברה?

הפוטנציאל הצמיחה בטווח המיידי הוא בעמוס 17. זה לווין ששוגר ב-2019 והתפוסה שלו היא סביב 20%. הפוטנציאל שלנו הוא למכור שירותים על גבי הלווין ואת זה אנחנו עושים עם מפעילי התקשורת באפריקה. לפי התחזיות שלנו הצפי הוא להגדיל את הנפח לקיבולת מלאה תוך כשנתיים. הלווין שאנחנו מתכננים עם ההונגרים הוא לטווח רחוק יותר סביב 2024-25.  

 

מה האסטרטגיה החדשה של החברה?

"לעבור ממפעיל לווין לספק שירותים. מפעיל לווין זה חלק משרשרת הערך. בהשוואה לנדל"ן זה כמו בעל הנכס שמשכיר קומות. ספק שירותים זה כמו WEWORK שעושים את עבודת ההשכרה. בלווין ספק השירות פונה ללקוח הסופי, למשל הלקוח רוצה אינטרנט. ספק השירות מאפיין את הפתרון ובונה את הציוד תקשורת וגם קונה לו את רכיב הלווין.

"מה שאנחנו עושים זה מתרחבים לאורך שרשרת הערך ומספקים את כל השירות ללקוח הסופי. זה מאפשר לנו להכניס טכנולוגיות חדשות. השקנו שירות DCP שלקוחות היעד שלנו זה אזורים כפריים באפריקה שאין שם חיבור לחשמל ולא לתקשורת. אנחנו עושים פתרון ללא חוטים לחלוטין ואנחנו מספקים חשמל סולארי ותקשורת בלווין שלא מחוברת לשום תשתית. ועל הפלטפורמה מספקים שירות של רפואה ולימוד מרחוק וכך מנגישים להם ומחברים לעולם. הפרויקטים האלה באזורים הכפרים מעניינים מדינות ואז הפניה שלנו היא ללקוחות מדינתיים.

"הרובד השני של האסטרטגיה הוא לפנות לחברות תקשורת בתחום הסלולר באפריקה שאין להם כיסוי מלא באזורים הכפריים. ולכן הם זקוקים לשירותי לווין בכדי להרחיב את הפריסה איפה שאין תשתיות פיזיות.

 

"הלקוחות הכי גדולים שלנו זה הממשלה ויס. אנחנו במגמה של הרחבת השירותים באפריקה דוגמת הספק תקשורת שסגרנו לאחרונה.  בנוסף יש כמה חברות דוגמת רשות השידור באפריקה שסגרנו מולם עסקאות. הקורונה עיכבה חלק מהפעילות אבל עכשיו הדברים נפתחים יותר".

 

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    גק 16/06/2021 13:45
    הגב לתגובה זו
    למה למכור את בטחון המדינה ואת הרווחים העתידיים מהשוק שעומד לפרוץ בקרוב
  • 2.
    לא למכור, עם כניסת אינטרנט לווייני לאפריקה המניה תהיה רווחית ביותר פי מאה מעשיו (ל"ת)
    דני 16/06/2021 10:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שגיא 16/06/2021 10:12
    הגב לתגובה זו
    לדעתי כמובן ...השלטון ההונגרי אוהד את ישראל העם אנטישמי.
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

דנאל צונחת 7%, תיגבור 4.8%, תמר מאבדת 3% - ירידות במדדים

קרטל אופק מתכונן להגדיל תפוקה, מחירי הנפט יורדים ומפעילים לחץ גם על חברות האנרגיה המקומיות; ישראל טוענת להפרה של ההסכם בעזה ולאחר דיון מצומצם בקבינט התגובה תפורסם בקרוב

מערכת ביזפורטל |

מגמה שלילית בבורסה כאשר מדד ת"א 35 יורד 0.5% ומדד ת"א 90 יורד 0.6%. במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד0.3%, מדד הביטוח יורד ברמה דומה 0.2%, מדד הנדל"ן מאבד 0.6% ומדד הנפט והגז יורד 1.3% ברקע הירידה במחיר לחבית נפט - הנפט ממשיך לרדת לאור כוונת אופ"ק+ להגדיל תפוקה והערכה מחודשת של הסנקציות על רוסיה.

חלק מהלחץ עדיין מגיע מהגזרה הדרומית, כאשר האולטימטום שנתן טראמפ לחמאס חלף וטרם הוחזרו כל החללים החטופים. הבוקר ארגון הטרור השיב שרידי חטוף שגופתו הוחזרה במקום גופה, ועדיין נותרו 13 חללים חטופים בעזה. בישראל דנים לגבי התגובה, כאשר דווח כי בעקבות "התפתחות ביטחונית" משפט נתניהו הסתיים מוקדם ונתניהו כינס את הקבינט לדיון מצומצם - כשהתגובה תפורסם בקרוב. 


המודל של חברות הסיעוד בסכנה? - דנאל דנאל -11.03%  , תיגבור תיגבור -5.61%   וכנראה שגם עמל ומעבר שבדרך לבורסה מתמודדות עם אי-ודאות סביב המכרז החדש של המוסד לביטוח לאומי. זה מכרז שמערער את המודל העסקי של הענף. המכרז קובע רווח קבוע של 4% בלבד לחברות - כשהמטרה מאחורי זה היא לייצר אחידות, שקיפות ותחרות בין השחקנים. בפועל, החברות מזהירות מפני שורה של דרישות חדשות ומכבידות: מהכשרות מקצועיות למטפלות, דרך מדידת שביעות רצון המטופלים, ועד בקרות תפעוליות קפדניות. כל זה, מבלי ששכר המטפלות עודכן כלפי מעלה, מה שמעלה חשש אמיתי לירידה ברמת השירות ולפגיעה בכדאיות הכלכלית של ההפעלה. 

דנאל עתרה כבר לבית המשפט נגד המכרז אך עדכנה כי מרבית טענות העותרים נדחו, עם זאת חלק מהסוגיות הוחזרו לדיון בוועדת המכרזים, שנדרשת לפרסם מועד חדש להגשת הצעות - לפחות 60 ימים קדימה - אחרי שיבוצעו תיקונים. למרות שייתכן שיוכנסו תיקונים במכרז, אי הוודאות בקשר לזה לוחצת על המניות.  דנאל, מהשחקניות הגדולות בענף שלכ-53% מההכנסות שלה אחראי הביטוח הלאומי הזהירה בעבר כי המכרז עלול לפגוע בתוצאות, למרות שהיא עדיין לא יכולה להעריך באיזה עוצמה.



פינרג'י שוב מספקת כותרות וממשיכה לעלות גם היום. החברה הודיעה אתמול על שיתוף פעולה עם קונסורציום Net Zero בהובלת גוגל ומיקרוסופט, שנשמע נוצץ כמעט כמו שם הפרויקט עצמו, אבל צריך לזכור שזהו שלב הדגמה בלבד. פרויקט פיילוט, לא חוזה מסחרי. נזכיר גם שלא מדובר בפרויקט חדש, אלא בהתקדמות מדיווח קודם (פינרג’י מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט) רק שהפעם גילינו את היקף העסקה, כ-2.3 מיליון שקל. כלומר, לא מדובר בהכנסה שתאזן את החברה, שכן סך ההוצאות התפעוליות עמד על 21 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025. עם זאת, זה לא מנע מהמניה לזנק אתמול 22%, כאשר המחזור במניה היה גבוה מהיקף העסקה עליו חתמה.