סקטור הקנאביס - ההצלחה של BOL, הכישלון של פנאקסיה
סקטור הקנאביס התמודד בתחילת השנה עם תקלה לא פשוטה - עצירת היבוא. עקב הקשחת תנאי היבוא שעשתה היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות - נעצרו כל משלוחי היבוא, שהיוו חלק ניכר מהשוק וחלק עוד יותר ניכר מהמוצרים האיכותיים והנמכרים שבו.
חלק מהחברות, כמו BOL היו ברות מזל להספיק לייבא בדקה ה-90, אבל בסופו של יום היבוא נעצר. אומנם יש הערכות שהייבוא יחזור בעוצמה מלאה כבר לקראת סוף השנה; אבל עדיין השוק השנה היה צריך מהר מאוד לעשות סיבוב של מאה ושמונים מעלות משוק שחלק גדול ממנו הוא יבוא - לשוק שנסמך על גידול מקומי.
מגמה שניה שניתן היה לזהות היא מגמת הקונסולידציה בישראל, או במילים יותר פשוטות; חברות גדולות ומבוססות רכשו חברות קטנות ומבוססות פחות. אינטרקיור -1.85% לדוגמא שהניבה בחצי השנה האחרונה את התשואה השנייה בגודלה מבין מניות הסקטור חתמה על הסכמי רכישה של חברת הקנאביס הקטנה יותר "בטר" (בעבר היתה בהליכי מיזוג עם וויטסמוק) ועל הסכם רכישה של פעילות הפצה ובתי מרקחת.
גם חברת IMC ביצעה רכישות של מספר פעילויות בצפון אמריקה וכן את פעילות ההפצה של פנאקסיה, שנחשבת למקור ההכנסה העיקרי של החברה.
העולות
אינטרקיור -1.85% (עליה של 61.25%) שהיא החברה הגדולה מבין חברות הסקטור רשמה עליות שערים במהלך חצי השנה האחרונה - בעיקר בזכות המיזוג עם ה-SPAC שהכניס לקופה של החברה קרוב ל-200 מיליון שקל, זאת בנוסף לצמיחה האורגנית שרשמה החברה. לאחר העלייה והמיזוג עם הספאק החברה נסחרת לפי שווי שוק של 1.1 מיליארד שקל.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, ניתן לראות את העלייה במניית עמיר שיווק -1.23% (עלייה של 40.23%) שנובע ככל הנראה הן מדוחות טובים בשורת ההכנסות של עמיר שיווק עצמה שלא עוסקת בקנאביס והן של חברת BOL בה החברה השקיעה - שהציגה גידול בהכנסות ותהליכי התייעלות שהתבררו כמוצלחים. BOL היא חברה פרטית ועל כן קשה לתת הערכה מדויקת לשווי שלה.
היורדות
פנאקסיה ישראל (ירידה של 27.81%) חוותה שנה לא קלה, בלשון המעטה. החברה רשמה במהלך השנה הפסד מייצג של לא פחות מ-25.7 מיליון שקל, שיעור רווחיות גולמי נמוך מאוד של 7% והון חוזר מדולדל ביחס להפסד של 23 מיליון שקל בלבד.
ההפסדים הובילו את החברה להכרזה על תוכנית התייעלות שתיושם לטענת החברה לא יאוחר מה-30 ליוני. כמו כן, ככל הנראה בעקבות ההפסדים - נאלצה פנאקסיה למכור את פעילות ההפצה שלה לחברת IMC. ההפסדים, בנוסף לחשש מפני הפגיעה הצפויה בעסקי החברה והיתכנות של הנפקות נוספות בסגנון ההנפקות שעשתה החברה לאחרונה למוסדיים; הם שהובילו את החברה לרדת עד לשווי של 281 מיליון שקל.
- נופר מוכרת 5% בקרן המשותפת לנוי; תרשום רווח מהותי
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
טוגדר 0.03% (ירידה של 37.4%) חוותה גם היא שנה לא פשוטה. החברה רשמה הפסד מייצג, בנטרול תגמול מבוסס מניות שינויים בשווי הוגן של לא פחות מ-11.3 מיליון שקל, תוך כדי שבדרך היא נאלצת לגייס הון באמצעות הנפקת מניות ב-2021 ואג"ח ב-2020. הבעיה היא שאת האג"ח, בהיקף של 40 מיליון שקל החברה גם צריכה לשלם. ולשלם כבר בסוף ינואר 2021 - כאשר החששות הן סביב יכולת הפירעון של החברה.
ההפסדים בשילוב עם הפחד מפני חדלות פירעון בחברה הם שהורידו את מחיר המניה של החברה, כאשר אתמול - לראשונה בתולדותיה, החברה ירדה מתחת לשווי שוק של 100 מיליון שקל והיא נסחרת כעת לפי 99 מיליון שקל בלבד.
קאנומד (ירידה של 35.35%) התקופה האחרונה גם לא הייתה מוצלחת במיוחד בשביל החברה. אף על פי שהחברה היא מגדלת מקומית ועל כן היא הייתה אמורה ליהנות מעצירת הייבוא - היא דיווחה על ירידה של כמעט 90% בצפי המכירות שלה ב-2021 מהחווה שלה במושב משואה.
כמו כן, החברה לא הצליחה להשלים בעצמה את בניית מתקן האינדור של החברה עליו נבנו הרבה ציפיות והוא היה הדבר העיקרי שבזכותו קיבלו האחים גינדי, בעלי השליטה הנוכחיים בחברה - את מניותיהם בחברה במסגרת המיזוג. כמו כן, החברה גם יצאה בפברואר להנפקת מניות שגרמה לירידה במחיר המניה. החברה נסחרת לאחר הירידה לפי שווי שוק של 70 מיליון שקל, כאשר ביחד עם חברת קנאשור היא חולקת בתואר "החברה הקטנה ביותר בסקטור הקנאביס במונחי שווי שוק".
שיח מדיקל -0.04% (ירידה של 9.72%), גם עבור שיח השנה לא הייתה שנה מצוינת. אף על פי שהחברה ביצעה ייצוא של 120 קילוגרם ללקוח באוסטרליה ועוד כמה קילוגרמים בודדים בהזמנה נוספת - היא לא הצליחה להשיג גידול במכירות, שעמדו על כ-11 מיליון שקל (בדומה לרבעון הרביעי של 2020). כמו כן, הרווחיות הגולמית של החברה ברבעון הראשון של 2021, בנטרול שינויים בנכס ביולוגי - עמדה על כ-40.9%, קיטון לעומת רווחיות גולמית של 53.6% ברבעון הרביעי של 2020.
מדובר פה כמובן על אכזבה שכן הציפייה הייתה שהיא תרשום עקב הייצוא לאוסטרליה גידול בשורה העליונה (ההכנסות) וגידול גם בשורה התחתונה יותר (רווח); אבל לא כך קרה, דבר שגרם לסימני שאלה סביב המחיר שהיא מוכרת לאוסטרליה והאם הוא באמת גבוה כפי שציפו. את העובדה שהמכירות לא צמחו ניתן לתרץ בכך שברבעון הראשון של השנה, כבר נשארו לה פחות מזני הייבוא שלה "אוג ארסי" ו-"מרמלדה" שנחשבו לזנים הנמכרים ביותר מבין זני החברה; אך את הירידה בשורה התחתונה קשה יותר להסביר. לאחר הירידה שיח נסחרת לפי שווי של 212 מיליון שקל.
פארמוקן (ירידה של 21.08%) - כגודל הציפייה כך גם גודל האכזבה. החברה השיקה בתחילת שנה את הזן ג'ונגל דרימס ביחד עם חוות עין חצבה איתה החברה חתומה על הסכם שיתוף פעולה במסגרתו חוות עין חצבה מגדלת את הזנים של פארמוקן אצלה בחווה.
התקווה הייתה שבגלל שחוות עין חצבה נמצאת באקלים אחר, חם יותר מהחווה של פארמוקן בצפון - הזנים יצאו טובים יותר וגם מכיוון שמזג האוויר בעין חצבה יותר יציב מהצפון, הזנים יצאו הדירים יותר. ואכן כך היה, הזן ג'ונגל דרימס יצא טוב ונחטף מהמדפים בתחילת השנה ועל כן הייתה ציפייה לראות זינוק בהכנסות של החברה. אך משום מה ההכנסות, בהשוואה לרבעון הרביעי של 2020 לא צמחו - ניתן להסיק שבגלל ירידה בזנים של החברה מהחווה בצפון.
כמו כן, החברה ביצעה רכישה של פעילות ה-CBD של חברת קנזון 0% תמורת מעל 3 מיליון שקל, כאשר הפעילות של קנזון רשמה הכנסות מינוריות של כמה עשרות אלפי שקלים בשנת 2020 והפסד של מיליונים. לאחר הירידה במחיר המניה של החברה פארמוקן נסחרת לפי שווי שוק של 108 מיליון שקל, סביב נמוך כל הזמנים של החברה.
- 2.י. 09/06/2021 00:42הגב לתגובה זוכבר בסוף ינואר 2021 --> טעות סופר. הכוונה ל 2022
- 1.גלעד 08/06/2021 17:38הגב לתגובה זותוסיף דיבידנדים

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עליו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה
יו"ר אל על אל על 1.84% , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה. בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות.
במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות
למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.
ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.
מועדון הנוסע המתמיד
בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים
לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים".
על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שינויים בהנהלה
לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.
