רמי לוי ירדה ב-3% בחנויות הזהות; הרווח התפעולי עלה ב-30% ל-70 מ'
קמעונאית המזון רמי לוי 0% מדווחת על ירידה של כ-2.9% בפדיון החנויות הזהות ברבעון הראשון של 2021 לעומת הרבעון המקביל אשתקד. מנגד, כלל ההכנסות נותרו ברמה דומה, 1.61 מיליארד שקל בתקופה הדוח מול כ-1.63 מיליארד שקל שנה קודם לכן, וזאת בין היתר הודות לפתיחת שני סניפים חדשים, בחיפה ובקרית גת. הרווח התפעולי עלה ב-30% לכ-69 מיליון שקל, בהשוואה לכ-53 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2020.
ברשת שיפרו במהלך הרבעון את תנאי הסחר מול הספקים וכן ביצעו התייעלות לוגיסטית נוספת במרכז הלוגיסטי במודיעין. אלה, לצד עלייה במכירות המותג הפרטי, ששולי הרווחיות בו גבוהים יותר, הביאו לשיפור של הרווחיות הגולמית, שעמדה ברבעון על 22.78% מול 21.67% בתקופה המקבילה. כך, הרווח הגולמי ברבעון הראשון של שנת 2021 עלה בכ-4% לכ-367 מיליון שקל, בהשוואה לכ-353 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ה-EBITDA עלה בכ-16% לכ-130 מיליון שקל (כ-8.1% מההכנסות), לעומת כ-112 מיליון שקל (כ-6.9%) ברבעון המקביל והרווח בתקופה הסתכם ב-47.2 מיליון שקל, עלייה של 62% מול 29.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
ברמי לוי צפויים לפתוח שני מרכזים לוגיסטיים רובוטיים בשיתוף חברת פאבריק, מפעילת המרלו"ז הקיים בתל אביב. הראשון מבין השניים אמור להפתח בחודש הקרוב בבאר שבע, ויספק 1,000-2,000 הזמנות מדי יום. עד סוף אוגוסט התכנית היא להשיק מרכז לוגיסטי בצפון עבור מכירה סיטונאית לבתי עסק באזור - כזה שיתחרה גם במיזם "קאש אנד קארי" של שופרסל 0% .
- רמי לוי רגע לפני 70 מדבר על רשת רמי לוי; הלקוחות, המשקיעים, המשפחה; וגם - האם המניה מעניינת?
- רמי לוי - מהמכולת בשוק מחנה יהודה לטייקון; כל התחנות בדרך ל-7 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמי לוי, מנכ"ל החברה ובעל השליטה בה: "הצגנו ברבעון עלייה חדה ברווח הנקי שבזכות הפעולות בהן נקטנו לא באה על חשבון הצרכן. מרבעון לרבעון נרשמת עלייה ניכרת במכירות המקוונות, מגמה זו החלה עוד טרם משבר הקורונה והואצה בעקבותיו והכל תוך שיפור הרווחיות התפעולית. בכוונתנו להאיץ את קצב פתיחת סניפי הדיסקאונט, לפתוח עשרות מרכולים עירוניים נוספים, לפתוח עשרות סניפי פארם נוספים באמצעות רשת 'גוד פארם' ולחדור לשוק המוסדי באמצעות פעילות 'רמי לוי לעסקים', בין היתר בתמיכת מרכז לוגיסטי שייפתח ויאפשר מכירה סיטונאית לבתי עסק באזור הצפון.
- 3.מןטי 01/06/2021 09:59הגב לתגובה זוהנה עוד בעל הון ששכח מאין בא ומספר לנו סיפורים כאשר מרוויח מאות או יותר של מיליונים ומשלם משכורת רעב ותנאים גועל
- 2.רותי 01/06/2021 09:26הגב לתגובה זוהסניף לא מתפקד כראוי לא נקי אין מחירים על רוב המוצרים ועוד המון ליקוים
- 1.בינתיים במרכולים בקופיקס סחורה דוחה במחירים הכי גבוהים. (ל"ת)קפה פיפי. 31/05/2021 10:35הגב לתגובה זו

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח
אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?
צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק" בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה.
ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.
במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.
- הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
- תביעת הדיבה של היזם נדחתה: הדיירים זעמו - ובצדק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר.
בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.
חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
אוגווינד מציגה תוכנית אסטרטגית חדשה שמטרתה לעבור משלב הפיתוח לשלב המסחרי של טכנולוגיית ה-AirBattery ולהתרחב לתחומי אגירת אנרגיה נוספים באירופה ובישראל, אבל בין השורות החברה מכינה את הקרקע לגיוס הון
חברת אוגווינד אוגווינד 0% עדכנה כי דירקטוריון החברה אישר תוכנית אסטרטגית רחבה שמטרתה למקד את פעילותה סביב המעבר ליישום מסחרי של טכנולוגיית AirBattery, וליצור בסיס כלכלי יציב באמצעות כניסה לתחומי אגירת אנרגיה משלימים וייזום פרויקטים באירופה ובישראל.
עד כה התמקדה החברה בשני מסלולים עיקריים: פעילות התייעלות אנרגטית (AirSmart), שהניבה את ההכנסות בפועל, ופעילות אגירת אנרגיה (AirBattery), שעדיין נמצאה בשלב הפיתוח וההוכחה הטכנולוגית. במחצית 2025 הודיעה החברה כי היא מצמצמת את פעילות ההתייעלות ומעבירה את עיקר המשאבים לפיתוח והשבחה של ה-AirBattery. ההכנסות של החברה היו זניחות ביחס להוצאות המו"פ שלה, כאשר בחצי השנה הראשונה של 2025 רשמה החברה הכנסות של 6.25 מיליון שקל עם רווח גולמי של 1.72 מיליון שקל, בעוד הוצאות המו"פ עמדו על 3.3 מיליון שקל.כעת, החברה מנסה להציג אסטרטגיה חדשה עם מעבר משלב המו"פ לשלב המסחור, תוך כוונה להקים מתקנים מסחריים בפועל ולגייס שותפים אסטרטגיים לצורך יישום הטכנולוגיה בקנה מידה רחב.
החברה עדכנה לפני כחודש על חתימת מזכר הבנות עם שותף אנרגיה בינלאומי בבריטניה לבחינת הקמת מתקן ראשון מסוגו (FOAK), שיחובר לנקרת מלח בקיבולת אגירה של עד 1 ג׳יגה־ואט־שעה. בדיקת ההיתכנות צפויה להסתיים עד סוף הרבעון הראשון של 2026, ובמקרה של הצלחה, הצדדים יתקדמו להסכם מחייב. לפי המזכר , אוגווינד תישא בעלויות התכנון וההקמה ותהיה זכאית ל־80% מהרווחים בשנה הראשונה של הפרויקט – שיעור שיצטמצם בהדרגה ל־50% מהשנה הרביעית ואילך. הפרויקט מיועד לעמוד בתנאי הסף של תוכנית LDES הבריטית, המעודדת פרויקטי אגירה ארוכי טווח (מעל 50MW ולפחות 8 שעות אגירה), מה שעשוי לפתוח דלת לתמיכה ממשלתית עתידית.
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- אוגווינד משחקת עם המשקיעים - מחביאה הודעה שלילית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף לתחום ה־AirBattery, החברה מתכננת כניסה לשוק (Battery Energy Storage System) אגירת אנרגיה בסוללות ליתיום המשולבת במתקנים פוטו־וולטאיים באירופה, וכן ייזום והקמה של פרויקטים בישראל בשיתוף שחקנים מקומיים.
לפי החברה, מרבית ההשקעות בפרויקטים החדשים יתבססו על מימון בנקאי בשווקי היעד ובשיתוף גופים מוסדיים ישראליים.