איציק בנבנישתי פרטנר
צילום: יח"צ
דוחות

פרטנר: הרווח התפעולי עלה ב-75% ל-28 מ' ש'; ההכנסות ברמה דומה

החברה הכניסה 833 מ' ש'. פעילות הסלולר דשדשה אך מכירות שירותי האינטרנט ופרטנר TV (לה נוספו רק אלפיים איש, נטו) עלו ב-6%. הדור החמישי עוד לא כאן אך מכירת סמארטפונים שתומכים בו העלו את ההכנסות מציוד ב-9%
איתי פת-יה | (1)
נושאים בכתבה אינטר פרטנר

פרטנר -0.06%  מדווחת על רווח תפעולי של 28 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2021 על הכנסות של 833 מיליון שקל, שיפור של 75% מרווח תפעולי של 18 מיליון בנטרול אירועים חד פעמיים ברבעון המקביל, וצמיחה של כ-3% ברמת ההכנסות.

הכנסות משירותים עלו ב-2% ל-639 מיליון שקל. כחלק מסעיף זה, שירותי הסלולר דווקא ירדו ב-2% ל-413 מיליון שקל עקב הכנסות פחותות משירותי נדידה בשל סגירת השמים בצל הקורונה (עלייה במספר המנויים קיזז את הירידה). השירותי במגזר הקווי מנגד עלו ב-6% לכ-260 מיליון שקל הודות לפעילות פרטנרTV ושירותי האינטרנט, אך אלה קוזזו חלקית עקב קיטון בהכנסות משיחות בינלאומיות.

ההכנסות מציוד עלו ב-9% ל-194 מיליון שקל בעקבות מכירות של ציוד קצה במגזר הקווי וכן של סמארטפונים חדשים תומכי דור 5, זאת ברקע הקמפיינים שהעלו פרטנר והמתחרות (ועל אף שלמשתמשי הקצה עוד אין שימוש פרקטי בתשתית זו בישראל). תמהיל מכירות הציוד אף נטה לטובת מוצרים יקרים יותר, שהגדילו את הרווח הממוצע למכירה (הרווח הגולמי במגזר עלה ב-14% ל-42 מיליון שקל).

בנטרול החזר מבזק ברבעון המקביל בעקבות החלטה רגולטורית, ה-EBITDA המתואם עלה ב-7% ברבעון הראשון של 2021 ל-209 מיליון שקל. הרווח בתקופה הסתכם ב-5 מיליון שקל, נמוך בחצי מ-10 מיליון שנה קודם לכן, כשהרווח בזמנו כלל את ההשפעה נטו של ההחזר החד פעמי בעקבות החלטה רגולטורית מבזק, מסבירים בפרטנר.

הורדה בתחילת השנה של תעריפי השוק הסיטונאי, במסגרתו משתמשת פרטנר בתשתיות האינטרנט של בזק, סייעה לפרטנר להותיר ברמה דומה את ההוצאות התפעוליות שהסתכמו ב-481 מיליון שקל. עוד סייעה לכך הירידה בהוצאות הפסדי אשראי.

בסוף התקופה, בסיס מנויי הסלולר של החברה (כולל מנויי מודם סלולרי ו-012 מובייל ומנויי M2M) הסתכם בכ-2.9 מיליון איש לאחר עלייה של 67 אלף מנויים שגויסו ברבעון. ואולם, יצוין כי 21 אלף מנויים התקשרו עם פרטנר לתקופה של 12 חודשים בלבד באמצעות משרד החינוך כחלק מתכנית לטיפול במשבר הקורונה. שיעור הנטישה הרבעוני של מנויי סלולר ברבעון ירד ל-6.8% (הנמוך בעשור האחרון) בהשוואה ל-7.2% ברבעון הרביעי של 2020 ול-7.5% ברבעון המקביל.

מעניין יהיה לגלות איך תראה מצבת המנויים של פרטנר בסוף הרבעון הנוכחי, השני של השנה, בזמן שהמתחרה סלקום מתמודדת עם נטישת לקוחות יותר מבשגרה (כך מהתמונה העולה בשיח ברשת - החברה לא דיווחה על נתונים), וזאת לאחר שהתירה לעובדים הערבים והיהודים לשבות במקביל לשביתה שיזמה ועדת המעקב של ערביי ישראל למען מסגד אל אקצה ותושביה הערבים של שכונת שיח' ג'ראח במזרח ירושלים. בסלקום מצדם מסרו כי שגו מבחינת העיתוי וכי לא הזדהו בשביתתם עם מסרי השביתה של ועדת המעקב.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בעוד שיש עוד זמן שתשתיות הדור החמישי יהפכו שמישות ובפטרנר יוכלו לגבות בגינן תעריפים גבוהים יותר מאלה הירודים המאפיינים את התחרות הקשה בשוק הסלולר כיום, פעילות הסיבים האופטיים מרכזת עניין רב ויש בה פוטנציאל לשמש מנוע צמיחה של החברה. פרטנר נותרה בודדה במערכה מול הענקית בזק שהודיעה על כוונתה להגיע לפרישה בהיקף 80% משטחה של ישראל, וכן מול מיזם הסיבים IBC בו שותפה סלקום ואליו הצטרפה באחרונה גם HOT.

כך או כך, בסוף הרבעון בסיס מנויי הסיבים האופטיים של פרטנר הסתכם ב-155 אלף מנויים, עלייה של 16 אלף מנויים, נטו. בסיס מנויי אינטרנט מבוסס תשתית הסתכם ב-339 אלף מנויים, עלייה של 10 אלף מנויים, נטו. משקי בית בבניינים מחוברים לתשתית הסיבים האופטיים הסתכמו ב-514 אלף, עלייה של 49 אלף. לפרטנר TV היו 234 אלף מנויים בסוף התקופה, עלייה של אלפיים מנויים נטו.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    Urra 26/05/2021 12:39
    הגב לתגובה זו
    כל חברות הסלולר קימות רק למען ההנהלה לבעלי המניות לא נישאר מהומה
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.