הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
איתמר דויטשר אלקטרה תשתיות
צילום: לירון אלוני
דוחות

אלקטרה: גידול ברבעון של 10% בהכנסות וב-EBITDA

נתנאל אריאל | (5)
נושאים בכתבה אלקטרה

חברת אלקטרה 1.75% שמוחזקת על ידי אלקו 2.04%  (48.48% שליטה) ומנהל איתמר דויטשר מדווחת על גידול בהכנסות ברבעון הרביעי של 2020 של כ-10.4% לכ-2.06 מיליארד שקל לעומת כ-1.87 מיליארד שקל ברבעון המקביל בשנת 2019, לדברי החברה, עיקר הגידול נובע ממגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל ומגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל. 

ה-EBITDA ברבעון הרביעי עלה ב-11% והסתכם בכ-137 מיליון שקל, לעומת כ-123 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2019. הרווח נקי המיוחס לבעלי המניות עמד על כ-40.2 מיליון שקל, לעומת כ-33.8 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2019, עליה של כ-19%.

 

הרווח הגולמי ברבעון עלה בכ-24% לכ-172 מיליון שקל, בהשוואה לכ-139 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2019.

צבר העבודות של הקבוצה נכון לסוף חודש פברואר 2021 עומד על כ-18 מיליארד שקל. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת עמד על כ-601.5 מיליון שקל. לאחר הדוחות דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של 40 מיליון שקל.

איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה: "החברה מסכמת את הרבעון הרביעי ואת שנת 2020 כולה עם ביצועים טובים, לצד גידול בצבר ההזמנות. השנה הודענו על מהלך אסטרטגי משמעותי של רכישת השליטה בחברת 'אפיקים', באמצעותה נוכל להתרחב גם לתחום התפעול והתחזוקה של תחבורה בישראל שצפוי ליהנות מצמיחה משמעותית בשנים הבאות, ואנו רוצים להפוך לשחקן מרכזי בתחום זה, שיהווה מנוע צמיחה חשוב עבורנו. כמו-כן, לאחרונה השלימה אלומיי את הסגירה הפיננסית של פרויקט הענק להקמת תחנת הכוח  במנרה, שהיקפו מעל 1.1 מיליארד שקל".

 

התוצאות לשנת 2020

ההכנסות בשנת 2020 עלו בכ-10% לכ-7.7 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-7 מיליארד שקל בשנת 2019. עיקר הגידול נובע ממגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל ומגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל. הרווח הגולמי בשנת 2020 עלה בכ-13% לכ-649 מיליון שקל, בהשוואה לכ-575 מיליון שקל בשנת 2019. החברה סיימה את שנת 2020 עם הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות עמד על כ-150 מיליון שקל, לעומת כ-222 מיליון שקל בשנת 2019. הירידה ברווח נובעת בעיקרה מרישום רווח חד פעמי לאחר מס בתקופה המקבילה אשתקד בסך של כ-97 מיליון שקל, ממכירת פעילות חלוקת הגז. בנטרול רווח זה, רשמה אלקטרה בשנת 2020 עלייה של כ-21.7% ברווח הנקי.

 

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת עלה בשנת 2020 לכ-493 מיליון שקל, לעומת כ-390.1 מיליון שקל בשנת 2019. התזרים מפעילות שוטפת, לפני רכישה והשקעה בקרקעות, צמח לכ-601.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-428.5 מיליון שקל בשנת 2019.

 

תוצאות המגזרים:

ההכנסות במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל עלו בשנת 2020 בכ-14% לכ-4.22 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-3.69 מיליארד שקל בשנת 2019. הגידול בהכנסות נובע בעיקר מעלייה בהיקפי הביצוע בתחום קבלנות ראשית לתשתיות ובתחום התקנת מערכות אלקטרו-מכאניות. הרווח התפעולי במגזר עלה בשנת 2020 בכ-104% לכ-150 מיליון שקל, בהשוואה לכ-73 מיליון שקל בשנת 2019.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל, רשמה אלקטרה בשנת 2020 גידול של כ-14% בהכנסות לכ-1.27 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.12 מיליארד שקל בשנת 2019. הרווח התפעולי במגזר זה הסתכם בשנת 2020 בכ-64 מיליון שקל, בהשוואה לכ-70 מיליון שקל בשנת 2019. הירידה ברווח נובעת בעיקרה מירידה בהיקפי הפעילות של הקבוצה בניגריה, בין היתר, כתוצאה ממגבלות שונות שהוטלו במדינה כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה וכן מירידה ברווחי חברות הפועלות בתחום קבלנות למערכות אלקטרו-מכאניות באירופה, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

 

במגזר הפעלה, שירות ואחזקה עלו ההכנסות בשנת 2020 בכ-3% לכ-1.97 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.91 מיליארד שקל בשנת 2019. העלייה בהכנסות מגזר זה בתקופת הדוח היתה נמוכה בהשוואה לעלייה בהכנסות בתקופות דיווח קודמות, בעיקר כתוצאה מירידה בהיקפי הפעילות לאור הגבלות שהטילה המדינה בעקבות משבר הקורונה, בעיקר על לקוחות הקבוצה הפועלים בתחום התיירות והפנאי (כדוגמת בתי מלון וקניונים), וכן מגדלי משרדים, אשר נאלצו לצמצם את פעילותם. הרווח התפעולי במגזר זה הסתכם בשנת 2020 בכ-176 מיליון שקל, בהשוואה לכ-181 מיליון שקל בשנת 2019.

 

במגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום הסתכמו ההכנסות בשנת 2020 בכ-424 מיליון שקל, בהשוואה לכ-433 מיליון שקל בשנת 2019. הרווח התפעולי במגזר זה הסתכם בשנת 2020 בכ-42 מיליון שקל, בהשוואה לרווח תפעולי של כ-56 מיליון שקל בשנת 2019.

 

במגזר הזכיינות רשמה החברה בשנת 2020 הכנסות של כ-162 מיליון שקל, בהשוואה לכ-203 מיליון שקל בשנת 2019. עיקר ההכנסות במגזר זה נובעות מהכנסות שהוכרו בפרויקט לייזום, הקמה ותפעול קמפוס אלקטרה באוניברסיטת בר אילן. החברה רשמה בשנת 2020 הפסד תפעולי במגזר זה של כ-7 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של כ-114 מיליון שקל בשנת 2019. עיקר ההפסד בתקופת הדוח נבע מעלויות הגשת מכרזים.

צבר העבודות של אלקטרה נכון ליום 31 בדצמבר 2020, הסתכם בכ-17 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-14.3 מיליארד שקל בסוף שנת 2019.

 

אירועים נוספים בתקופת הדוח ולאחריה:

בפברואר 2021 דיווחה החברה כי חתמה, באמצעות החברה-הבת אלקטרה תשתיות, על ההסכם עם חברת אלומיי לתכנון והקמה של פרויקט הענק תחנת הכוח אגירה שאובה בצוק מנרה תמורת כ-1.13 מיליארד שקל – זאת לאחר שאלומיי השלימה את הסגירה הפיננסית.

בינואר 2021 דיווחה החברה כי רכשה את השליטה בחברת 'אפיקים' לפי שווי של כ-154 מיליון שקל. בכך, מרחיבה אלקטרה את פעילותה ונכנסת לראשונה, באמצעות מגזר הפעלה, שירות, ואחזקה שלה, לתחום התחבורה.

בנובמבר 2020 דיווחה החברה כי מבנה נדל"ן ואלקטרה השקעות, חברה-בת בבעלות מלאה של החברה, רכשו מגרש במתחם האלף בראשון לציון בסך 122 מיליון שקל (50%-50%) מידי גוף פרטי שהחזיק בקרקע.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מניה תקוע כבר חודש למרות, הדוחות הטובות (ל"ת)
    אלקס 24/03/2021 13:21
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    תצועות מציונות, למרות קורונה (ל"ת)
    נועם 24/03/2021 11:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מניה טובה, ובטוחה (ל"ת)
    אבי 24/03/2021 10:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מניה בדרך למעלה, ולמעלה (ל"ת)
    משקיע 24/03/2021 10:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דוד 24/03/2021 09:58
    הגב לתגובה זו
    מניה בדרך עלייה חזקה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה משקיע מוסדי משקיעים זרים

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

להמשך הכתבה לחץ כאן
מיכאל שלוסר
צילום: מצגת החברה

עוד צרות: בי-קיור לייזר גילתה בטעות שאין אישור למוצר; הבעלים התפטר

הצרות בחברה נמשכות: גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. היא טוענת כי אין לכך השפעה מהותית על המכירות, אבל יו"ר הדירטוריון החליט להתפטר. רק לפני מספר חודשים הדח"צים התפטרו אחרי נפילה במניה
איציק יצחקי |
נושאים בכתבה בי קיור לייזר

חברת אריקה ביו קיור אריקה בי-קיור -9.33% גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. לטענתה ההשפעה אינה מהותית, אך במקביל - יו"ר הדירקטוריון והבעלים מיקי שלוסר התפטר מכל תפקידיו. לטענת החברה, היצרן מספק מוצרים המהווים כ-12% ממכירות החברה מתחילת שנת 2021 ועד היום. לאור העובדה שהוא לא מחזיק באישור המאפשר לו לייצר עבורה את החומרים, החברה עצרה את המכירות. הסיפור של החברה הוא עצוב. היא התרסקה ב-77% בשנה האחרונה ולא מצליחה להתרומם מההנפקה. בחודש אוקטובר דיווחנו כי הדח"צים של אריקה בי-קיור מתפטרים בשל "כשלים בחברה". גם סמנכ"ל הכספים החדש התפטר אחרי שהמניה ירדה ב-95% בתוך שנה. המניה נסחרת כעת לפי שווי שוק של 19 מיליון שקל, אחרי שגייסה את הכסף בהנפקה לפי שווי של 512 מיליון שקל (הבעלים מיכאל שלוסר עוד רצה להנפיק אותה לפי שווי של מיליארד שקל), וכחלק מגל ההנפקות זינקה ביום הראשון ב-26%, לשווי של 646 מיליון שקל וזמן קצר אחרי ההפקה היא אפילו הגיעה לשווי של 800 מיליון שקל - צניחה מדאיגה. בחזרה לסיפור שלנו. החברה טוענת כי ערכה בדיקות ביוזמתה, לאחר שלא התאפשרה כניסתו להונגריה של משלוח 12 מכשירי Cure-B Sport Laser, וזאת כי למכשירים אין אישור CE. "בהתאם לבדיקות שנערכו על ידי החברה בעקבות זאת, התברר לה כי קיים אישור CE כללי מיום 17 בספטמבר 2020 המתייחס ל Devices Laser intensity-Low בתוקף, ובנוסף, בידי החברה הצהרה חתומה של היצרן והנציג המקצועי של החברה לפיה לכלל מכשירי החברה הרלבנטיים יש אישור CE", כתבה בדיווח לבורסה. עוד ציינה כי "להבנת החברה על היצרן לקבל אישור CE ספציפי עבור כל אחד מהמוצרים הנכללים. בהתאם למידע שנמסר לחברה על ידי היצרן, הוא פועל להשלמת המסמכים הנדרשים והסדרת האישורים עבור המוצרים שלעיל והחברה מעריכה כי אישורים כאמור יתקבלו בשבועות הקרובים". מתברר כי במסגרת הבדיקות שנערכו על ידה, התגלה לחברה אתמול (שבת) כי בחודש פברואר התקבלה על ידי יו"ר הדירקטוריון הודעת מייל מנציג היצרן לפיה מבחינה טכנית רק דגמי ה- Classic Laser Cure-B וה-Pro Laser Cure-B אושרו באופן רשמי על ידי ה-CE וכי "באופן טכני הדגמים האחרים של החברה אינם יכולים לשאת את הלוגו של ה- CE". לטענתה, יו"ר הדירקטוריון לא טיפל בהודעה כאמור כראוי ולא עדכן על כך את הדירקטוריון. לכן, יו"ר הדירקטוריון הודיע כי הוא מבקש להתפטר מהדירקטוריון ומכל תפקידיו בחברה, לרבות תפקיד היו"ר. להערכת החברה, השפעת עצירת המכירות של המוצרים האמורים לעיל על החברה אינה מהותית.