אלקטרה: גידול ברבעון של 10% בהכנסות וב-EBITDA
חברת אלקטרה 1.36% שמוחזקת על ידי אלקו 2.15% (48.48% שליטה) ומנהל איתמר דויטשר מדווחת על גידול בהכנסות ברבעון הרביעי של 2020 של כ-10.4% לכ-2.06 מיליארד שקל לעומת כ-1.87 מיליארד שקל ברבעון המקביל בשנת 2019, לדברי החברה, עיקר הגידול נובע ממגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל ומגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל.
ה-EBITDA ברבעון הרביעי עלה ב-11% והסתכם בכ-137 מיליון שקל, לעומת כ-123 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2019. הרווח נקי המיוחס לבעלי המניות עמד על כ-40.2 מיליון שקל, לעומת כ-33.8 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2019, עליה של כ-19%.
הרווח הגולמי ברבעון עלה בכ-24% לכ-172 מיליון שקל, בהשוואה לכ-139 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2019.
צבר העבודות של הקבוצה נכון לסוף חודש פברואר 2021 עומד על כ-18 מיליארד שקל. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת עמד על כ-601.5 מיליון שקל. לאחר הדוחות דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של 40 מיליון שקל.
איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה: "החברה מסכמת את הרבעון הרביעי ואת שנת 2020 כולה עם ביצועים טובים, לצד גידול בצבר ההזמנות. השנה הודענו על מהלך אסטרטגי משמעותי של רכישת השליטה בחברת 'אפיקים', באמצעותה נוכל להתרחב גם לתחום התפעול והתחזוקה של תחבורה בישראל שצפוי ליהנות מצמיחה משמעותית בשנים הבאות, ואנו רוצים להפוך לשחקן מרכזי בתחום זה, שיהווה מנוע צמיחה חשוב עבורנו. כמו-כן, לאחרונה השלימה אלומיי את הסגירה הפיננסית של פרויקט הענק להקמת תחנת הכוח במנרה, שהיקפו מעל 1.1 מיליארד שקל".
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התוצאות לשנת 2020
ההכנסות בשנת 2020 עלו בכ-10% לכ-7.7 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-7 מיליארד שקל בשנת 2019. עיקר הגידול נובע ממגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל ומגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל. הרווח הגולמי בשנת 2020 עלה בכ-13% לכ-649 מיליון שקל, בהשוואה לכ-575 מיליון שקל בשנת 2019. החברה סיימה את שנת 2020 עם הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות עמד על כ-150 מיליון שקל, לעומת כ-222 מיליון שקל בשנת 2019. הירידה ברווח נובעת בעיקרה מרישום רווח חד פעמי לאחר מס בתקופה המקבילה אשתקד בסך של כ-97 מיליון שקל, ממכירת פעילות חלוקת הגז. בנטרול רווח זה, רשמה אלקטרה בשנת 2020 עלייה של כ-21.7% ברווח הנקי.
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת עלה בשנת 2020 לכ-493 מיליון שקל, לעומת כ-390.1 מיליון שקל בשנת 2019. התזרים מפעילות שוטפת, לפני רכישה והשקעה בקרקעות, צמח לכ-601.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-428.5 מיליון שקל בשנת 2019.
תוצאות המגזרים:
ההכנסות במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל עלו בשנת 2020 בכ-14% לכ-4.22 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-3.69 מיליארד שקל בשנת 2019. הגידול בהכנסות נובע בעיקר מעלייה בהיקפי הביצוע בתחום קבלנות ראשית לתשתיות ובתחום התקנת מערכות אלקטרו-מכאניות. הרווח התפעולי במגזר עלה בשנת 2020 בכ-104% לכ-150 מיליון שקל, בהשוואה לכ-73 מיליון שקל בשנת 2019.
- ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים
- אלטשולר שחם בדרך לעסקת בעלי עניין: הפעילות הפרטית עשויה להימכר לחברה הציבורית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל, רשמה אלקטרה בשנת 2020 גידול של כ-14% בהכנסות לכ-1.27 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.12 מיליארד שקל בשנת 2019. הרווח התפעולי במגזר זה הסתכם בשנת 2020 בכ-64 מיליון שקל, בהשוואה לכ-70 מיליון שקל בשנת 2019. הירידה ברווח נובעת בעיקרה מירידה בהיקפי הפעילות של הקבוצה בניגריה, בין היתר, כתוצאה ממגבלות שונות שהוטלו במדינה כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה וכן מירידה ברווחי חברות הפועלות בתחום קבלנות למערכות אלקטרו-מכאניות באירופה, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
במגזר הפעלה, שירות ואחזקה עלו ההכנסות בשנת 2020 בכ-3% לכ-1.97 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.91 מיליארד שקל בשנת 2019. העלייה בהכנסות מגזר זה בתקופת הדוח היתה נמוכה בהשוואה לעלייה בהכנסות בתקופות דיווח קודמות, בעיקר כתוצאה מירידה בהיקפי הפעילות לאור הגבלות שהטילה המדינה בעקבות משבר הקורונה, בעיקר על לקוחות הקבוצה הפועלים בתחום התיירות והפנאי (כדוגמת בתי מלון וקניונים), וכן מגדלי משרדים, אשר נאלצו לצמצם את פעילותם. הרווח התפעולי במגזר זה הסתכם בשנת 2020 בכ-176 מיליון שקל, בהשוואה לכ-181 מיליון שקל בשנת 2019.
במגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום הסתכמו ההכנסות בשנת 2020 בכ-424 מיליון שקל, בהשוואה לכ-433 מיליון שקל בשנת 2019. הרווח התפעולי במגזר זה הסתכם בשנת 2020 בכ-42 מיליון שקל, בהשוואה לרווח תפעולי של כ-56 מיליון שקל בשנת 2019.
במגזר הזכיינות רשמה החברה בשנת 2020 הכנסות של כ-162 מיליון שקל, בהשוואה לכ-203 מיליון שקל בשנת 2019. עיקר ההכנסות במגזר זה נובעות מהכנסות שהוכרו בפרויקט לייזום, הקמה ותפעול קמפוס אלקטרה באוניברסיטת בר אילן. החברה רשמה בשנת 2020 הפסד תפעולי במגזר זה של כ-7 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של כ-114 מיליון שקל בשנת 2019. עיקר ההפסד בתקופת הדוח נבע מעלויות הגשת מכרזים.
צבר העבודות של אלקטרה נכון ליום 31 בדצמבר 2020, הסתכם בכ-17 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-14.3 מיליארד שקל בסוף שנת 2019.
אירועים נוספים בתקופת הדוח ולאחריה:
בפברואר 2021 דיווחה החברה כי חתמה, באמצעות החברה-הבת אלקטרה תשתיות, על ההסכם עם חברת אלומיי לתכנון והקמה של פרויקט הענק תחנת הכוח אגירה שאובה בצוק מנרה תמורת כ-1.13 מיליארד שקל – זאת לאחר שאלומיי השלימה את הסגירה הפיננסית.
בינואר 2021 דיווחה החברה כי רכשה את השליטה בחברת 'אפיקים' לפי שווי של כ-154 מיליון שקל. בכך, מרחיבה אלקטרה את פעילותה ונכנסת לראשונה, באמצעות מגזר הפעלה, שירות, ואחזקה שלה, לתחום התחבורה.
בנובמבר 2020 דיווחה החברה כי מבנה נדל"ן ואלקטרה השקעות, חברה-בת בבעלות מלאה של החברה, רכשו מגרש במתחם האלף בראשון לציון בסך 122 מיליון שקל (50%-50%) מידי גוף פרטי שהחזיק בקרקע.
- 5.מניה תקוע כבר חודש למרות, הדוחות הטובות (ל"ת)אלקס 24/03/2021 13:21הגב לתגובה זו
- 4.תצועות מציונות, למרות קורונה (ל"ת)נועם 24/03/2021 11:00הגב לתגובה זו
- 3.מניה טובה, ובטוחה (ל"ת)אבי 24/03/2021 10:15הגב לתגובה זו
- 2.מניה בדרך למעלה, ולמעלה (ל"ת)משקיע 24/03/2021 10:04הגב לתגובה זו
- 1.דוד 24/03/2021 09:58הגב לתגובה זומניה בדרך עלייה חזקה
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 1.84% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים
אחרי זינוק ביותר מ-50% בעקבות ההבטחות והראיון על "פרק חדש" אוגווינד מודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 30% ובדילול של 42% בהון - המשקיעים הקטנים נשארים בחוץ, וההנהלה "מביעה אמון בחברה" במחיר מבצע; אישור הגיוס תלוי בבעלי המניות - אל תהיו פרייארים!
מתחילת נובמבר אוגווינד זינקה יותר כ-57%, בעקבות הבאזז סביב ה“תוכנית האסטרטגית” וגם ההבטחות שהיו"ר יפתח רון-טל והמנכ"ל טל רז נתנו לנו שעכשיו זו כבר לא חברת מו״פ, אלא “שחקן אנרגיה יזמי באירופה”. אבל היום מתברר מה באמת מסתתר מאחורי כל ההצהרות האחרונות,
דבר שעצוב לומר היה כתוב על הקיר לכל אורך הדרך - גיוס הון בדיסקאונט למקורבים ולבעלי עניין, כשהציבור נשאר בחוץ. כשפורסמה התכנית ניתחנו אותה - מה מסתתר
מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד? כבר בחודש הקודם כתבנו לכם שהחברה לא באמת מתקדמת לשלב מסחרי, אלא מכינה את הקרקע לגיוס הון נוסף. כבר אז כתבנו שאוגווינד מנסה לצייר חזון על התרחבות לאירופה, אבל בפועל זה איתות לשוק שהיא צריכה כסף כדי לשרוד. והנה זה הגיע.
אוגווינד הודיעה כי ועדת הביקורת אישרה הנפקה פרטית של 14.3 מיליון מניות במחיר של 3.5 שקלים למניה יחד עם 14.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים עד סוף 2028. אם לוקחים בחשבון את כל האופציות, זה משקף דילול של כמעט
42% מההון. בשוק המניה נסחרת סביב 4.96 שקלים, כך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו את המניות בכ-30% הנחה למחיר המניה בשוק ערב ההנפקה, ובחישוב אפקטיבי קרוב ל-2 שקלים למניה, כלומר דיסקאונט של יותר מ-50%.
בזמן שהמשקיעים
הקטנים רכשו מניות בשערים גבוהים, בזמן שהמשקיעים הסכימו לתת לאוגווינד שאכזבה לא פעם ולא פעמיים - צ'אנס נוסף. אוגווינד חוזרת על הדפוס, ההנהלה תקבל אופציות ומניות במחירי רצפה. ואם זה לא מספיק, החברה גם מודיעה על כוונה לגייס עד
30 מיליון שקל נוספים ממוסדיים באותם תנאים שפירטנו.
לפי ההודעה לבורסה זה עדיין לא סופי ותלוי באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. לכאורה זה בקשה מוגזמת מהמשקיעים שקנו מניות במחיר מלא. להנהלה לא מגיעה כזאת מתנה לפני שיש בכלל הכנסות משמעותיות
שלא לדבר על רווחים, כשכל מה שנראה הוא שהתכנית האסטרטגית בסופו של דבר מדללת את המשקיעים בחיר נמוך.
- יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה שהובטח ומה שבאמת קרה
כשדיברנו עם ההנהלה בתחילת החודש, גם אנחנו רצינו להאמין. רצינו לחשוב שאולי הפעם באמת יש שינוי אמיתי, שאוגווינד עברה
שלב. הם דיברו על “פרק חדש באירופה”, על פרויקטים של מאות מיליוני אירו, על מימון מוסדי חכם ועל שלב מסחרי שמתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים - יפתח רון-טל:
“אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
