יונתן כץ
צילום: צביקה דור

יונתן כץ: "קמעונאיות המזון לא יהנו בגל השני כמו שנהנו בגל הראשון"

הכלכלן הראשי של לידר, נשמע היום פסימי למדי "מבלי להיכנס למשמעות רפואית, במקרו, מה שרואים כרגע זו הערכה שהצמיחה תתאושש בצורה איטית, ואפילו איטית מאוד"

ניצן כהן | (8)
נושאים בכתבה יונתן כץ

יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר, נשמע היום פסימי למדי ״מבלי להיכנס למשמעויות אפידמיולוגיות ו/ או רפואיות, אנחנו כרגע לא יודעים עד כמה הכניסה לגל שני של קורונה חמורה ושוב, מבלי להיכנס למשמעות רפואית, במקרו, מה שרואים כרגע זו הערכה שהצמיחה תתאושש בצורה איטית, ואפילו איטית מאוד.

 

״כבר בשבוע האחרון לפי נתוני בנק ישראל אנחנו רואים עצירה בעליה בצריכה הפרטית והשיפור שהיה אחרי פתיחת הסגר נעצר. אנחנו בהחלט יכולים לראות ירידה חזרה בצריכה הפרטית בענפים מסוימים כמו מסעדות ופנאי וזה אומר שאחוז האבטלה יישאר גבוה ואם היינו ברמות אבטלה של 21% בחודש מאי, אז כנראה ירדנו ביוני לאזור ה-15% ובנק ישראל מדבר על כ-9% בסוף השנה. ואז, במקרה כזה של כניסה לגל שני עם מגבלות חברתיות, אנחנו נהיה בסוף השנה בשיעור דו ספרתי.

 

״צריך לזכור שגם הגירעון ההולך וגדל לא תומך בפעילות הכלכלית״ אומר כץ ומוסיף ״הגירעון יכול להגיע לרמות גבוהות יותר ממה שהאוצר ובנק ישראל חזו וזה נתון מאוד לא טוב. האינפלציה תישאר מאוד נמוכה בגלל לחצי ביקוש והכנסה הפנויה שנשחקת. כל אלה לוחצים להאטה משמעותית בפעילות הכלכלית.

 

ירידה משמעותית בפעילות הכלכלית דורשת התערבות, לא? 

״בגדול אם אנחנו מדברים על שוק האג״ח, המדיניות המוניטרית צריכה להיות יותר אקטיבית והם לא ששים לעשות יותר למרות שהם אומרים שיש להם כלים, אני לא חושב שהם רוצים להגיע לריבית שלילית אבל מה שכן, יכולים לראות אותם אקטיביים ברכישות אג״ח ממשלתי כדי להשטיח את העקום (השטחת העקום אמורה להביא לירידה בתשואות שבתורה אמורה לשמור את עלויות המימון של הפירמות ומשקי הבית נמוכות, נ״כ).

 

״כבר רואים שבועיים, למעשה מאז מדד הנמוך של מאי, אנחנו רואים ירידת תשואות ארוכות. ה-10 שנים השקלי ב-0.6% ויכול להיות שבנק ישראל שרואה את הסביבה הממותנת רוצה להיטיב עם הציבור שצריך להחזיר משכנתאות וזה פועל להוריד את עלות המשכנתא וזה משפיע גם על האג״ח הקונצרני.

 

״אני לא רואה את בנק ישראל עושה את מה שהפד' עושה וזה לקנות ישירות בשוק הקונצרני. אמנם הם אומרים שזה אפשרי אבל הם יעדיפו להשפיע על האג״ח הקונצרני על ידי רכישה מוגברת של אג"ח ממשלתי ולכן אני חושב שהשקלים הארוכים מעניינים.

 

״בשלב הבא אנחנו צריכים לשים לב שזה לא תומך בעליות בשוק המניות ואם ראינו בחמישי ושישי מכירות במניות זה בדר״כ הולך ביחד עם ביקוש לאג״ח ממשלתי שזה למעשה 'טיסה למקום בטוח' או יחסית בטוח.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

״אני חושב שבשלב הראשון אנחנו מדברים על השקלי אבל גם בצמוד צריך לזכור, שבטווח הארוך יותר יהיה מעניין. אם בתקופה הזו שאנשים רואים ירידה בפעילות, יש ירידה בציפיות האינפלציה אבל אני באופן אישי מעריך שמ-2023 נתחיל לראות תרחיש של סטגפלציה (צמיחה איטית גלובלית עם לחצי אינפלציה, נ״כ). אבל זה לא האפקט המידי, במבט ארוך טווח הצמודים הארוכים יהיו אטרקטיביים, לא כרגע״.

 

בסבב הראשון של הקורונה ראינו עליות במניות קימעונאיות המזון, זה התרחיש גם בגל השני? 

״באופן כללי קשה לי לראות סקטור שייהנה מגל שני להוציא יצרני המסכות והציוד הרפואי אבל אני חושב שאנחנו במצב בעייתי בעיקר כשמדברים על הטלת מגבלות.

 

״אני רוצה לקוות שאנחנו לא חוזרים לסגר טוטאלי וחברות המזון נהנו מהפאניקה שבבסיסה היה חשש שייעלמו מצרכים מהמדפים, וראינו רכישת מזון מוגברת. אני לא רואה את התרחיש הזה קורה גם הפעם, ואני מקווה שהטיפול בגל השני יהיה נקודתי יותר, כלומר פחות חתונות ואם בכלל אז במספרים קטנים, הופעות במספר מצומצם ואכיפה מוגברת בים אז אני לא חושב שנראה שוב את הבוסט הזה של רכישות המזון אלא אם נראה פאניקה של הציבור והכל נגזר מפאניקה של הציבור.

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אופטימי 29/06/2020 16:27
    הגב לתגובה זו
    ואם יהיה קונה מצומצם
  • 7.
    אופטימוס 28/06/2020 15:23
    הגב לתגובה זו
    זה הזמן לקנות את מניות הקניונים פשוט מציאה!כסף על הרצפה!' לסופרים הסגורים כולנו הולכים אז מה ההבדל ביניהם?שבקניונים יש יותר מרווח ולא צפוף לכן הקניה שם בטוחה!!
  • 6.
    אנונימי 28/06/2020 13:23
    הגב לתגובה זו
    חבורת אפסים שמדרדרת את הצשק לאבדון.
  • 5.
    אין חול השנה אז הצריכה מכווונת לישראל קניוני=בילוי (ל"ת)
    דרדי 28/06/2020 13:20
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אתה מזכיר לי אדם שלוקח תמיד את מה שידוע מראש .חוכ'ם. (ל"ת)
    תש 28/06/2020 13:19
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אבג 28/06/2020 12:59
    הגב לתגובה זו
    בקיצור זה הזמן דווקא לקנות מניות נדלן מניב שנמצאות בשפל כי בדרך כלל ממליצים לקנות אותם כשהם בשיא
  • 2.
    שי 28/06/2020 11:53
    הגב לתגובה זו
    הם תמיד לקוחים את המצב הקיים ובונים עליו סיפור.
  • 1.
    קוקו 28/06/2020 11:52
    הגב לתגובה זו
    אין חו"ל השנה וכולם ייקנו בקניונים.מה זה משנה קניון או שוק או סופר מרקט...?נהפוך הוא הקניונים נקיים יותר
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.