יונתן כץ
צילום: צביקה דור

יונתן כץ: "קמעונאיות המזון לא יהנו בגל השני כמו שנהנו בגל הראשון"

הכלכלן הראשי של לידר, נשמע היום פסימי למדי "מבלי להיכנס למשמעות רפואית, במקרו, מה שרואים כרגע זו הערכה שהצמיחה תתאושש בצורה איטית, ואפילו איטית מאוד"

ניצן כהן | (8)
נושאים בכתבה יונתן כץ

יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר, נשמע היום פסימי למדי ״מבלי להיכנס למשמעויות אפידמיולוגיות ו/ או רפואיות, אנחנו כרגע לא יודעים עד כמה הכניסה לגל שני של קורונה חמורה ושוב, מבלי להיכנס למשמעות רפואית, במקרו, מה שרואים כרגע זו הערכה שהצמיחה תתאושש בצורה איטית, ואפילו איטית מאוד.

 

״כבר בשבוע האחרון לפי נתוני בנק ישראל אנחנו רואים עצירה בעליה בצריכה הפרטית והשיפור שהיה אחרי פתיחת הסגר נעצר. אנחנו בהחלט יכולים לראות ירידה חזרה בצריכה הפרטית בענפים מסוימים כמו מסעדות ופנאי וזה אומר שאחוז האבטלה יישאר גבוה ואם היינו ברמות אבטלה של 21% בחודש מאי, אז כנראה ירדנו ביוני לאזור ה-15% ובנק ישראל מדבר על כ-9% בסוף השנה. ואז, במקרה כזה של כניסה לגל שני עם מגבלות חברתיות, אנחנו נהיה בסוף השנה בשיעור דו ספרתי.

 

״צריך לזכור שגם הגירעון ההולך וגדל לא תומך בפעילות הכלכלית״ אומר כץ ומוסיף ״הגירעון יכול להגיע לרמות גבוהות יותר ממה שהאוצר ובנק ישראל חזו וזה נתון מאוד לא טוב. האינפלציה תישאר מאוד נמוכה בגלל לחצי ביקוש והכנסה הפנויה שנשחקת. כל אלה לוחצים להאטה משמעותית בפעילות הכלכלית.

 

ירידה משמעותית בפעילות הכלכלית דורשת התערבות, לא? 

״בגדול אם אנחנו מדברים על שוק האג״ח, המדיניות המוניטרית צריכה להיות יותר אקטיבית והם לא ששים לעשות יותר למרות שהם אומרים שיש להם כלים, אני לא חושב שהם רוצים להגיע לריבית שלילית אבל מה שכן, יכולים לראות אותם אקטיביים ברכישות אג״ח ממשלתי כדי להשטיח את העקום (השטחת העקום אמורה להביא לירידה בתשואות שבתורה אמורה לשמור את עלויות המימון של הפירמות ומשקי הבית נמוכות, נ״כ).

 

״כבר רואים שבועיים, למעשה מאז מדד הנמוך של מאי, אנחנו רואים ירידת תשואות ארוכות. ה-10 שנים השקלי ב-0.6% ויכול להיות שבנק ישראל שרואה את הסביבה הממותנת רוצה להיטיב עם הציבור שצריך להחזיר משכנתאות וזה פועל להוריד את עלות המשכנתא וזה משפיע גם על האג״ח הקונצרני.

 

״אני לא רואה את בנק ישראל עושה את מה שהפד' עושה וזה לקנות ישירות בשוק הקונצרני. אמנם הם אומרים שזה אפשרי אבל הם יעדיפו להשפיע על האג״ח הקונצרני על ידי רכישה מוגברת של אג"ח ממשלתי ולכן אני חושב שהשקלים הארוכים מעניינים.

 

״בשלב הבא אנחנו צריכים לשים לב שזה לא תומך בעליות בשוק המניות ואם ראינו בחמישי ושישי מכירות במניות זה בדר״כ הולך ביחד עם ביקוש לאג״ח ממשלתי שזה למעשה 'טיסה למקום בטוח' או יחסית בטוח.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

״אני חושב שבשלב הראשון אנחנו מדברים על השקלי אבל גם בצמוד צריך לזכור, שבטווח הארוך יותר יהיה מעניין. אם בתקופה הזו שאנשים רואים ירידה בפעילות, יש ירידה בציפיות האינפלציה אבל אני באופן אישי מעריך שמ-2023 נתחיל לראות תרחיש של סטגפלציה (צמיחה איטית גלובלית עם לחצי אינפלציה, נ״כ). אבל זה לא האפקט המידי, במבט ארוך טווח הצמודים הארוכים יהיו אטרקטיביים, לא כרגע״.

 

בסבב הראשון של הקורונה ראינו עליות במניות קימעונאיות המזון, זה התרחיש גם בגל השני? 

״באופן כללי קשה לי לראות סקטור שייהנה מגל שני להוציא יצרני המסכות והציוד הרפואי אבל אני חושב שאנחנו במצב בעייתי בעיקר כשמדברים על הטלת מגבלות.

 

״אני רוצה לקוות שאנחנו לא חוזרים לסגר טוטאלי וחברות המזון נהנו מהפאניקה שבבסיסה היה חשש שייעלמו מצרכים מהמדפים, וראינו רכישת מזון מוגברת. אני לא רואה את התרחיש הזה קורה גם הפעם, ואני מקווה שהטיפול בגל השני יהיה נקודתי יותר, כלומר פחות חתונות ואם בכלל אז במספרים קטנים, הופעות במספר מצומצם ואכיפה מוגברת בים אז אני לא חושב שנראה שוב את הבוסט הזה של רכישות המזון אלא אם נראה פאניקה של הציבור והכל נגזר מפאניקה של הציבור.

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אופטימי 29/06/2020 16:27
    הגב לתגובה זו
    ואם יהיה קונה מצומצם
  • 7.
    אופטימוס 28/06/2020 15:23
    הגב לתגובה זו
    זה הזמן לקנות את מניות הקניונים פשוט מציאה!כסף על הרצפה!' לסופרים הסגורים כולנו הולכים אז מה ההבדל ביניהם?שבקניונים יש יותר מרווח ולא צפוף לכן הקניה שם בטוחה!!
  • 6.
    אנונימי 28/06/2020 13:23
    הגב לתגובה זו
    חבורת אפסים שמדרדרת את הצשק לאבדון.
  • 5.
    אין חול השנה אז הצריכה מכווונת לישראל קניוני=בילוי (ל"ת)
    דרדי 28/06/2020 13:20
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אתה מזכיר לי אדם שלוקח תמיד את מה שידוע מראש .חוכ'ם. (ל"ת)
    תש 28/06/2020 13:19
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אבג 28/06/2020 12:59
    הגב לתגובה זו
    בקיצור זה הזמן דווקא לקנות מניות נדלן מניב שנמצאות בשפל כי בדרך כלל ממליצים לקנות אותם כשהם בשיא
  • 2.
    שי 28/06/2020 11:53
    הגב לתגובה זו
    הם תמיד לקוחים את המצב הקיים ובונים עליו סיפור.
  • 1.
    קוקו 28/06/2020 11:52
    הגב לתגובה זו
    אין חו"ל השנה וכולם ייקנו בקניונים.מה זה משנה קניון או שוק או סופר מרקט...?נהפוך הוא הקניונים נקיים יותר
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.