יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר, נשמע היום פסימי למדי ״מבלי להיכנס למשמעויות אפידמיולוגיות ו/ או רפואיות, אנחנו כרגע לא יודעים עד כמה הכניסה לגל שני של קורונה חמורה ושוב, מבלי להיכנס למשמעות רפואית, במקרו, מה שרואים כרגע זו הערכה שהצמיחה תתאושש בצורה איטית, ואפילו איטית מאוד.   ״כבר בשבוע האחרון לפי נתוני בנק ישראל אנחנו רואים עצירה בעליה בצריכה הפרטית והשיפור שהיה אחרי פתיחת הסגר נעצר. אנחנו בהחלט יכולים לראות ירידה חזרה בצריכה הפרטית בענפים מסוימים כמו מסעדות ופנאי וזה אומר שאחוז האבטלה יישאר גבוה ואם היינו ברמות אבטלה של 21% בחודש מאי, אז כנראה ירדנו ביוני לאזור ה-15% ובנק ישראל מדבר על כ-9% בסוף השנה. ואז, במקרה כזה של כניסה לגל שני עם מגבלות חברתיות, אנחנו נהיה בסוף השנה בשיעור דו ספרתי.   ״צריך לזכור שגם הגירעון ההולך וגדל לא תומך בפעילות הכלכלית״ אומר כץ ומוסיף ״הגירעון יכול להגיע לרמות גבוהות יותר ממה שהאוצר ובנק ישראל חזו וזה נתון מאוד לא טוב. האינפלציה תישאר מאוד נמוכה בגלל לחצי ביקוש והכנסה הפנויה שנשחקת. כל אלה לוחצים להאטה משמעותית בפעילות הכלכלית.   ירידה משמעותית בפעילות הכלכלית דורשת התערבות, לא?  ״בגדול אם אנחנו מדברים על שוק האג״ח, המדיניות המוניטרית צריכה להיות יותר אקטיבית והם לא ששים לעשות יותר למרות שהם אומרים שיש להם כלים, אני לא חושב שהם רוצים להגיע לריבית שלילית אבל מה שכן, יכולים לראות אותם אקטיביים ברכישות אג״ח ממשלתי כדי להשטיח את העקום (השטחת העקום אמורה להביא לירידה בתשואות שבתורה אמורה לשמור את עלויות המימון של הפירמות ומשקי הבית נמוכות, נ״כ).   ״כבר רואים שבועיים, למעשה מאז מדד הנמוך של מאי, אנחנו רואים ירידת תשואות ארוכות. ה-10 שנים השקלי ב-0.6% ויכול להיות שבנק ישראל שרואה את הסביבה הממותנת רוצה להיטיב עם הציבור שצריך להחזיר משכנתאות וזה פועל להוריד את עלות המשכנתא וזה משפיע גם על האג״ח הקונצרני.   ״אני לא רואה את בנק ישראל עושה את מה שהפד' עושה וזה לקנות ישירות בשוק הקונצרני. אמנם הם אומרים שזה אפשרי אבל הם יעדיפו להשפיע על האג״ח הקונצרני על ידי רכישה מוגברת של אג"ח ממשלתי ולכן אני חושב שהשקלים הארוכים מעניינים.   ״בשלב הבא אנחנו צריכים לשים לב שזה לא תומך בעליות בשוק המניות ואם ראינו בחמישי ושישי מכירות במניות זה בדר״כ הולך ביחד עם ביקוש לאג״ח ממשלתי שזה למעשה 'טיסה למקום בטוח' או יחסית בטוח.   ״אני חושב שבשלב הראשון אנחנו מדברים על השקלי אבל גם בצמוד צריך לזכור, שבטווח הארוך יותר יהיה מעניין. אם בתקופה הזו שאנשים רואים ירידה בפעילות, יש ירידה בציפיות האינפלציה אבל אני באופן אישי מעריך שמ-2023 נתחיל לראות תרחיש של סטגפלציה (צמיחה איטית גלובלית עם לחצי אינפלציה, נ״כ). אבל זה לא האפקט המידי, במבט ארוך טווח הצמודים הארוכים יהיו אטרקטיביים, לא כרגע״.   בסבב הראשון של הקורונה ראינו עליות במניות קימעונאיות המזון, זה התרחיש גם בגל השני?  ״באופן כללי קשה לי לראות סקטור שייהנה מגל שני להוציא יצרני המסכות והציוד הרפואי אבל אני חושב שאנחנו במצב בעייתי בעיקר כשמדברים על הטלת מגבלות.   ״אני רוצה לקוות שאנחנו לא חוזרים לסגר טוטאלי וחברות המזון נהנו מהפאניקה שבבסיסה היה חשש שייעלמו מצרכים מהמדפים, וראינו רכישת מזון מוגברת. אני לא רואה את התרחיש הזה קורה גם הפעם, ואני מקווה שהטיפול בגל השני יהיה נקודתי יותר, כלומר פחות חתונות ואם בכלל אז במספרים קטנים, הופעות במספר מצומצם ואכיפה מוגברת בים אז אני לא חושב שנראה שוב את הבוסט הזה של רכישות המזון אלא אם נראה פאניקה של הציבור והכל נגזר מפאניקה של הציבור.   ״קניונים – אם הציבור ימשיך לחשוש שיש סיכוי להידבק נראה פחות רכישות בכלל ובפרט בקניונים שהם מקום סגור זה בהחלט יכול לפגוע בנכונות הציבור לבצע רכישות בגלל עלייה באבטלה והפגיעה בהכנסה הפנויה״.