מפעל פלדה מתכת
צילום: Istock

סקופ: ירידה של 5% בהכנסות הרבעון הראשון ל-290 מיליון שקל

הרווח הנקי ירד ב-29% לרמה של 15.8 מיליון שקל; החברה סבלה מהאטה בביקושים ודיווחה על ירידה בשולי הרווחיות; צופה פגיעה נוספת בהמשך כתוצאה מהקורנה; נסחרת הבוקר במכפיל 10 על הרווח
ערן סוקול |
נושאים בכתבה גיל חבר סקופ

קבוצת סקופ 0.49% העוסקת ביבוא ושיווק חומרי גלם ומוצרים מפלדה ומתכות, דיווחה אתמול לקראת נעילת המסחר על תוצאותיה לרבעון הראשון של 2020, עם ירידה של כ-5.1% בהכנסות, ירידה בשולי הרווחיות הגולמית והתפעולית וצניחה של 29% ברווח הנקי. מניית סקופ ירדה כ-16% מתחילת השנה והחברה נסחרת כעת במכפיל 10 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.

הכנסות החברה הסתכמו בכ-289.8 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2020, ירידה של כ-5.1% לעומת הכנסות של כ-305.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות מיוחסת להאטה בביקושים למוצרי החברה בישראל ובאירופה, התגברות התחרות ולהשפעת נגיף הקורונה ומדיניות הסגר שהונהגה בישראל ובמדינות בהן פועלות חברות הקבוצה בעולם החל מאמצע חודש מארס 2020.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-15.8 מיליון שקל, צניחה של כ-29% לעומת הרווח הנקי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-22.3 מיליון שקל.

ירידה קלה בשולי הרווחיות הגולמית

הרווח הגולמי הסתכם בכ-87.7 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2020, על שולי רווחיות גולמית של כ-30.3%, מדובר בירידה של כ-5.4 מיליון שקל או 5.8% לעומת הרווח הגולמי ברבעון המקביל אשתקד אשר הסתכם בכ-93 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-30.5%.

החברה אמנם הציגה ירידה קלה בהוצאות התפעול ברבעון הראשון, אולם נוכח הירידה בהכנסות כאמור, שולי הוצאות התפעול הסתכמו בכ-20.1%, לעומת שולי הוצאות תפעול של כ-19.3% ברבעון המקביל אשתקד.

בהתאמה, הרווח התפעולי הסתכם בכ-29.4 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2020 על שולי רווחיות תפעולית של כ-10.2%, מדובר בירידה של כ-13.9% לעומת הרווח התפעולי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-34.2 מיליון שקל, על שולי רווחיות תפעולית של כ-11.2%.

סעיף נוסף שלחץ על השורה התחתונה הינו הוצאות המימון, אשר עלו בכ-3.8 מיליון שקל ברבעון הראשון והסתכמו בכ-8.5 מיליון שקל, לעומת כ-4.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהוצאות המימון נובע בעיקרו מהפסדים בשל שיערוך ניירות ערך סחירים עקב הירידות החדות בשווקי ההון בעולם בסוף הרבעון על רקע משבר הקורונה וזאת לעומת רווחים ברבעון המקביל אשתקד וכן בשל התחזקות שער החליפין של הדולר מול השקל ברבעון, לעומת החלשות ברבעון המקביל.

השפעות הקורונה

מעבר לפגיעה בתוצאות הרבעון הראשון, החברה צופה השפעה שלילית גם על תוצאות הרבעון השני ואף ומעבר לכך. עם זאת, אין ביכולתה של החברה להעריך את היקף הפגיעה הצפויה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.