סקופ: ירידה של 5% בהכנסות הרבעון הראשון ל-290 מיליון שקל
קבוצת סקופ 2.28% העוסקת ביבוא ושיווק חומרי גלם ומוצרים מפלדה ומתכות, דיווחה אתמול לקראת נעילת המסחר על תוצאותיה לרבעון הראשון של 2020, עם ירידה של כ-5.1% בהכנסות, ירידה בשולי הרווחיות הגולמית והתפעולית וצניחה של 29% ברווח הנקי. מניית סקופ ירדה כ-16% מתחילת השנה והחברה נסחרת כעת במכפיל 10 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.
הכנסות החברה הסתכמו בכ-289.8 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2020, ירידה של כ-5.1% לעומת הכנסות של כ-305.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות מיוחסת להאטה בביקושים למוצרי החברה בישראל ובאירופה, התגברות התחרות ולהשפעת נגיף הקורונה ומדיניות הסגר שהונהגה בישראל ובמדינות בהן פועלות חברות הקבוצה בעולם החל מאמצע חודש מארס 2020.
בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-15.8 מיליון שקל, צניחה של כ-29% לעומת הרווח הנקי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-22.3 מיליון שקל.
ירידה קלה בשולי הרווחיות הגולמית
הרווח הגולמי הסתכם בכ-87.7 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2020, על שולי רווחיות גולמית של כ-30.3%, מדובר בירידה של כ-5.4 מיליון שקל או 5.8% לעומת הרווח הגולמי ברבעון המקביל אשתקד אשר הסתכם בכ-93 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-30.5%.
החברה אמנם הציגה ירידה קלה בהוצאות התפעול ברבעון הראשון, אולם נוכח הירידה בהכנסות כאמור, שולי הוצאות התפעול הסתכמו בכ-20.1%, לעומת שולי הוצאות תפעול של כ-19.3% ברבעון המקביל אשתקד.
- סקופ: עליה של 13% בהכנסות ו-7.5% ברווח על רקע ביקושים מהתעשיות הביטחוניות
- סקופ: ירידה של 30% ברווחי הרבעון הראשון של 2019
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאמה, הרווח התפעולי הסתכם בכ-29.4 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2020 על שולי רווחיות תפעולית של כ-10.2%, מדובר בירידה של כ-13.9% לעומת הרווח התפעולי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-34.2 מיליון שקל, על שולי רווחיות תפעולית של כ-11.2%.
סעיף נוסף שלחץ על השורה התחתונה הינו הוצאות המימון, אשר עלו בכ-3.8 מיליון שקל ברבעון הראשון והסתכמו בכ-8.5 מיליון שקל, לעומת כ-4.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהוצאות המימון נובע בעיקרו מהפסדים בשל שיערוך ניירות ערך סחירים עקב הירידות החדות בשווקי ההון בעולם בסוף הרבעון על רקע משבר הקורונה וזאת לעומת רווחים ברבעון המקביל אשתקד וכן בשל התחזקות שער החליפין של הדולר מול השקל ברבעון, לעומת החלשות ברבעון המקביל.
השפעות הקורונה
מעבר לפגיעה בתוצאות הרבעון הראשון, החברה צופה השפעה שלילית גם על תוצאות הרבעון השני ואף ומעבר לכך. עם זאת, אין ביכולתה של החברה להעריך את היקף הפגיעה הצפויה.
- קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
- תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
