מפעל פלדה מתכת
צילום: Istock

סקופ: ירידה של 5% בהכנסות הרבעון הראשון ל-290 מיליון שקל

הרווח הנקי ירד ב-29% לרמה של 15.8 מיליון שקל; החברה סבלה מהאטה בביקושים ודיווחה על ירידה בשולי הרווחיות; צופה פגיעה נוספת בהמשך כתוצאה מהקורנה; נסחרת הבוקר במכפיל 10 על הרווח
ערן סוקול |
נושאים בכתבה גיל חבר סקופ

קבוצת סקופ 1.55% העוסקת ביבוא ושיווק חומרי גלם ומוצרים מפלדה ומתכות, דיווחה אתמול לקראת נעילת המסחר על תוצאותיה לרבעון הראשון של 2020, עם ירידה של כ-5.1% בהכנסות, ירידה בשולי הרווחיות הגולמית והתפעולית וצניחה של 29% ברווח הנקי. מניית סקופ ירדה כ-16% מתחילת השנה והחברה נסחרת כעת במכפיל 10 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.

הכנסות החברה הסתכמו בכ-289.8 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2020, ירידה של כ-5.1% לעומת הכנסות של כ-305.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות מיוחסת להאטה בביקושים למוצרי החברה בישראל ובאירופה, התגברות התחרות ולהשפעת נגיף הקורונה ומדיניות הסגר שהונהגה בישראל ובמדינות בהן פועלות חברות הקבוצה בעולם החל מאמצע חודש מארס 2020.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-15.8 מיליון שקל, צניחה של כ-29% לעומת הרווח הנקי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-22.3 מיליון שקל.

ירידה קלה בשולי הרווחיות הגולמית

הרווח הגולמי הסתכם בכ-87.7 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2020, על שולי רווחיות גולמית של כ-30.3%, מדובר בירידה של כ-5.4 מיליון שקל או 5.8% לעומת הרווח הגולמי ברבעון המקביל אשתקד אשר הסתכם בכ-93 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-30.5%.

החברה אמנם הציגה ירידה קלה בהוצאות התפעול ברבעון הראשון, אולם נוכח הירידה בהכנסות כאמור, שולי הוצאות התפעול הסתכמו בכ-20.1%, לעומת שולי הוצאות תפעול של כ-19.3% ברבעון המקביל אשתקד.

בהתאמה, הרווח התפעולי הסתכם בכ-29.4 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2020 על שולי רווחיות תפעולית של כ-10.2%, מדובר בירידה של כ-13.9% לעומת הרווח התפעולי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-34.2 מיליון שקל, על שולי רווחיות תפעולית של כ-11.2%.

סעיף נוסף שלחץ על השורה התחתונה הינו הוצאות המימון, אשר עלו בכ-3.8 מיליון שקל ברבעון הראשון והסתכמו בכ-8.5 מיליון שקל, לעומת כ-4.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהוצאות המימון נובע בעיקרו מהפסדים בשל שיערוך ניירות ערך סחירים עקב הירידות החדות בשווקי ההון בעולם בסוף הרבעון על רקע משבר הקורונה וזאת לעומת רווחים ברבעון המקביל אשתקד וכן בשל התחזקות שער החליפין של הדולר מול השקל ברבעון, לעומת החלשות ברבעון המקביל.

השפעות הקורונה

מעבר לפגיעה בתוצאות הרבעון הראשון, החברה צופה השפעה שלילית גם על תוצאות הרבעון השני ואף ומעבר לכך. עם זאת, אין ביכולתה של החברה להעריך את היקף הפגיעה הצפויה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

עודד טהורי
צילום: אפשרת קופר

ג׳ין מרחיבה פעילות ביטחונית עם הזמנה נוספת של כ-4.4 מיליון שקל

החברה משכפלת פעילות במגזר הבטחוני, מקדמת פרויקטים אזרחיים ומעמידה פלטפורמה ארגונית בגרסה רחבה יותר

ליאור דנקנר |

ג׳ין טכנולוגיות ג'ין טכנולוגיות 4.34%  , שמפתחת פלטפורמה מאובטחת להטמעה וניהול של יישומי בינה מלאכותית בארגונים גדולים, עם דגש על שילוב בתוך מערכות קיימות ובקרה תפעולית כמו ניהול מודלים, הרשאות ואנליטיקה, מקבלת הזמנה נוספת מלקוח קיים מהזירה ביטחונית, בהיקף של כ-4.4 מיליון שקל. ההזמנה נועדה לספק שירותי בינה מלאכותית על גבי פלטפורמת החברה לאורך שנה. השירות כולל פיתוח, התאמה והטמעה של יכולות AI לצד ליווי מקצועי במסגרת תשתית אבטחה גבוהה שמוגדרת כחלק מתפעול שוטף בארגון.

העסקה המתמשכת נרשמת כשלב נוסף בהרחבת הפעילות של החברה מול גופים ביטחוניים וממשלתיים. במסגרת זו ג׳ין הקימה חברת בת ייעודית שתתמקד בפיתוח ויישום פתרונות בינה מלאכותית לגופים אלה בישראל ובחו״ל, וציינה כי החלה בגיוס עובדים לצורך פעילות זו.

מניית ג׳ין טכנולוגיות נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-265 מיליון שקל ונסחרת בין 5-6 שקל למניה. בחודש האחרון עלתה המניה בכמעט 55%, מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-126%, וב-12 החודשים האחרונים נרשמה עלייה מצטברת של כ-145%.


לא רק שירותי AI אלא הטמעה בתוך מערכות קיימות

היקף השירות שנמכר אינו מוגבל רק לרכיב טכנולוגי נקודתי אלא כולל תשתית תפעולית רחבה. השירותים שנכללים בהסכם מתמקדים בהטמעה של יכולות AI בתוך מערכות קיימות של הלקוח, כולל ניהול מודלים, בקרה תקציבית, אנליטיקה, חוויית משתמש ויצירת סוכנים אינטגרטיביים לתוך סביבת הלקוח.

עבור לקוחות ביטחוניים, הדגש של העסקה הוא לא רק על היכולות של הפלטפורמה עצמה אלא על יכולת להפוך אותה לכלי עבודה מובנה בארגון, עם תשתית גישה מבוקרת וניטור שימוש שמתחבר לדרישות אבטחה ורגולציה פנימיות. במסגרת הזו, השירות הוא רב-שכבתי, מתחיל בפיתוח ובהטמעה וממשיך בליווי לאורך הזמן.