מפעל פלדה מתכת
צילום: Istock

סקופ: ירידה של 5% בהכנסות הרבעון הראשון ל-290 מיליון שקל

הרווח הנקי ירד ב-29% לרמה של 15.8 מיליון שקל; החברה סבלה מהאטה בביקושים ודיווחה על ירידה בשולי הרווחיות; צופה פגיעה נוספת בהמשך כתוצאה מהקורנה; נסחרת הבוקר במכפיל 10 על הרווח
ערן סוקול |
נושאים בכתבה גיל חבר סקופ

קבוצת סקופ -0.62% העוסקת ביבוא ושיווק חומרי גלם ומוצרים מפלדה ומתכות, דיווחה אתמול לקראת נעילת המסחר על תוצאותיה לרבעון הראשון של 2020, עם ירידה של כ-5.1% בהכנסות, ירידה בשולי הרווחיות הגולמית והתפעולית וצניחה של 29% ברווח הנקי. מניית סקופ ירדה כ-16% מתחילת השנה והחברה נסחרת כעת במכפיל 10 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.

הכנסות החברה הסתכמו בכ-289.8 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2020, ירידה של כ-5.1% לעומת הכנסות של כ-305.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות מיוחסת להאטה בביקושים למוצרי החברה בישראל ובאירופה, התגברות התחרות ולהשפעת נגיף הקורונה ומדיניות הסגר שהונהגה בישראל ובמדינות בהן פועלות חברות הקבוצה בעולם החל מאמצע חודש מארס 2020.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-15.8 מיליון שקל, צניחה של כ-29% לעומת הרווח הנקי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-22.3 מיליון שקל.

ירידה קלה בשולי הרווחיות הגולמית

הרווח הגולמי הסתכם בכ-87.7 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2020, על שולי רווחיות גולמית של כ-30.3%, מדובר בירידה של כ-5.4 מיליון שקל או 5.8% לעומת הרווח הגולמי ברבעון המקביל אשתקד אשר הסתכם בכ-93 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-30.5%.

החברה אמנם הציגה ירידה קלה בהוצאות התפעול ברבעון הראשון, אולם נוכח הירידה בהכנסות כאמור, שולי הוצאות התפעול הסתכמו בכ-20.1%, לעומת שולי הוצאות תפעול של כ-19.3% ברבעון המקביל אשתקד.

בהתאמה, הרווח התפעולי הסתכם בכ-29.4 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2020 על שולי רווחיות תפעולית של כ-10.2%, מדובר בירידה של כ-13.9% לעומת הרווח התפעולי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-34.2 מיליון שקל, על שולי רווחיות תפעולית של כ-11.2%.

סעיף נוסף שלחץ על השורה התחתונה הינו הוצאות המימון, אשר עלו בכ-3.8 מיליון שקל ברבעון הראשון והסתכמו בכ-8.5 מיליון שקל, לעומת כ-4.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהוצאות המימון נובע בעיקרו מהפסדים בשל שיערוך ניירות ערך סחירים עקב הירידות החדות בשווקי ההון בעולם בסוף הרבעון על רקע משבר הקורונה וזאת לעומת רווחים ברבעון המקביל אשתקד וכן בשל התחזקות שער החליפין של הדולר מול השקל ברבעון, לעומת החלשות ברבעון המקביל.

השפעות הקורונה

מעבר לפגיעה בתוצאות הרבעון הראשון, החברה צופה השפעה שלילית גם על תוצאות הרבעון השני ואף ומעבר לכך. עם זאת, אין ביכולתה של החברה להעריך את היקף הפגיעה הצפויה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים