סקופ: ירידה של 5% בהכנסות הרבעון הראשון ל-290 מיליון שקל
קבוצת סקופ 1.26% העוסקת ביבוא ושיווק חומרי גלם ומוצרים מפלדה ומתכות, דיווחה אתמול לקראת נעילת המסחר על תוצאותיה לרבעון הראשון של 2020, עם ירידה של כ-5.1% בהכנסות, ירידה בשולי הרווחיות הגולמית והתפעולית וצניחה של 29% ברווח הנקי. מניית סקופ ירדה כ-16% מתחילת השנה והחברה נסחרת כעת במכפיל 10 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.
הכנסות החברה הסתכמו בכ-289.8 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2020, ירידה של כ-5.1% לעומת הכנסות של כ-305.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות מיוחסת להאטה בביקושים למוצרי החברה בישראל ובאירופה, התגברות התחרות ולהשפעת נגיף הקורונה ומדיניות הסגר שהונהגה בישראל ובמדינות בהן פועלות חברות הקבוצה בעולם החל מאמצע חודש מארס 2020.
בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-15.8 מיליון שקל, צניחה של כ-29% לעומת הרווח הנקי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-22.3 מיליון שקל.
ירידה קלה בשולי הרווחיות הגולמית
הרווח הגולמי הסתכם בכ-87.7 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2020, על שולי רווחיות גולמית של כ-30.3%, מדובר בירידה של כ-5.4 מיליון שקל או 5.8% לעומת הרווח הגולמי ברבעון המקביל אשתקד אשר הסתכם בכ-93 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-30.5%.
החברה אמנם הציגה ירידה קלה בהוצאות התפעול ברבעון הראשון, אולם נוכח הירידה בהכנסות כאמור, שולי הוצאות התפעול הסתכמו בכ-20.1%, לעומת שולי הוצאות תפעול של כ-19.3% ברבעון המקביל אשתקד.
- סקופ: עליה של 13% בהכנסות ו-7.5% ברווח על רקע ביקושים מהתעשיות הביטחוניות
- סקופ: ירידה של 30% ברווחי הרבעון הראשון של 2019
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאמה, הרווח התפעולי הסתכם בכ-29.4 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2020 על שולי רווחיות תפעולית של כ-10.2%, מדובר בירידה של כ-13.9% לעומת הרווח התפעולי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-34.2 מיליון שקל, על שולי רווחיות תפעולית של כ-11.2%.
סעיף נוסף שלחץ על השורה התחתונה הינו הוצאות המימון, אשר עלו בכ-3.8 מיליון שקל ברבעון הראשון והסתכמו בכ-8.5 מיליון שקל, לעומת כ-4.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהוצאות המימון נובע בעיקרו מהפסדים בשל שיערוך ניירות ערך סחירים עקב הירידות החדות בשווקי ההון בעולם בסוף הרבעון על רקע משבר הקורונה וזאת לעומת רווחים ברבעון המקביל אשתקד וכן בשל התחזקות שער החליפין של הדולר מול השקל ברבעון, לעומת החלשות ברבעון המקביל.
השפעות הקורונה
מעבר לפגיעה בתוצאות הרבעון הראשון, החברה צופה השפעה שלילית גם על תוצאות הרבעון השני ואף ומעבר לכך. עם זאת, אין ביכולתה של החברה להעריך את היקף הפגיעה הצפויה.
- פועלים אקוויטי תשקיע כ-280 מיליון שקל בשמיר אנרגיה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל
- היום בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
פועלים אקוויטי תשקיע כ-280 מיליון שקל בשמיר אנרגיה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל
מאיר שמיר ממשיך להציף ערך - הנפקה פרטית בשמיר אנרגיה - השבחה של 100% בשנה וחצי
מבטח שמיר פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק הפועלים, מעלה קצב בחודשים האחרונים. היא נמצאת בפיגור גדול ביחס ללאומי פרטנרס זרוע ההשקעות הריאליות של לאומי, ובפועלים מנסים לצמצם את הפער. החברה מנהלת מגעים לרכישת 10% משמיר אנרגיה, החברה הבת של מבטח שמיר של מאיר שמיר העוסקת בתחום ייצור החשמל והאנרגיות המתחדשות.
פועלים אקוויטי מתכוונת להשקיע בשמיר אנרגיה כ-280 מיליון שקל לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל. מדובר בשווי כפול לעומת לפני כשנה וחצי אז השקיעה כלל ביטוח. שמיר אנרגיה התחילה כמיזם שהלך וגדל בתוך קבוצת ההשקעות של מאיר שמיר שהחלה בתור סוכנות ביטוח והפכה לאחת החברות החזקה הגדולות במשק כשבמשך מספר שנים החזיקה בתנובה לפני שעשתה עליה אקזיט מרשים. כיום למבטח שמיר אחזקות גדולות באנרגיה, בטכנולוגיה, במניף הבורסאית ובנדל"ן.
לשמיר אנרגיה תחנות קונבנציונליות על גז טבעי, מתקנים פוטו-וולטאיים, פרויקטי ביו-גז ואגירת אנרגיה. לאחרונה נכנסה לפעולה מסחרית יחידת פיקר בהספק 230 מגה-וואט בתחנת אלון תבור, שמוחזקת ב-33% דרך חברת MRC של שמיר אנרגיה. התחנה כולה מייצרת 583 מגה-וואט, עם השקעה נוספת של כמעט מיליארד שקל ביחידה החדשה.
פרויקט מרכזי הוא תחנת קסם, בהספק 800 מגה-וואט ליד מחלף קסם בגוש דן. בשבוע שעבר הושלמה סגירה פיננסית בהיקף 4.5-5 מיליארד שקל, בהובלת בנק הפועלים לצד מזרחי טפחות, הבינלאומי ומיטב. התחנה, חיונית למחסור הצפוי בחשמל, תפעל ממחצית שנייה של 2029 ותשלם למדינה 300 מיליון שקל עבור חכירת קרקע. כלל ביטוח הגדילה השקעה בפרויקט ב-200 מיליון שקל באוקטובר, ל-8% ממניותיו. במקביל, שמיר אנרגיה מקדמת פרויקט סולארי בנגב על 1,500 דונם, בהספק 230 מגה-וואט עם 700 מגה-וואט-שעה אגירה, בעלות 1.1 מיליארד שקל בשותפות רפק ומבטח שמיר.
