שר האוצר משה כחלון
צילום: צילום מסך

"התכנית של האוצר היא פלסטר, ידרשו עוד צעדים"

אורי גרינפלד מבית ההשקעות פסגות, מעלה מספר תהיות לגבי התכנית אותה הציג האוצר, מה החלקים הטובים בפרויקט ומה אלו שפחות, והאם אנחנו צפויים לראות צעדים נוספים בקרוב?
איתן גרסטנפלד | (4)

לאחר הכרזה על תכנית האוצר, אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות, סבור כי, גם האוצר מבין שמדוב בפלסטר, וכי ידרשו צעדים נוספים בהמשך. בנוסף, הוא מספק ארבע מסקנות על התכנית, שתיים אופטימיות ושתיים פחות. 

גרינפלד סבור כי, "האוצר מבין שרק השימוש בפלסטר יביא את הגירעון קרוב לרמה של 10% מהתוצר. לכן, הוא נמנע כרגע מלהתחייב לצעדים נוספים, שיאפשרו למשקי הבית ולעסקים להתייחס לפגיעה בהכנסות כזמנית בלבד. ובכך להגדיל את הסיכוי להתאוששות מהירה יותר ביום שאחרי. מצד שני, גם שר האוצר וגם מנכ"ל המשרד אמרו בצורה ברורה שאם יהיה צורך אז יעשו עוד. אנחנו מעריכים שבהחלט יהיה צורך ומקווים שבאוצר יבינו את זה בזמן ויעמדו במילה שלהם".

ארבע מסקנות, שתיים אופטימיות ושתיים פחות. 

לדברי גרינפלד, החדשות הטובות הן ראשית, כי "תכנית השמירה על יציבות המשק היא בדיוק כפי ששמה מרמז: תכנית ייצוב שמאפשרת לשכירים, לעצמאים ולעסקים לשרוד את התקופה הנוכחית בה לחלק גדול ממשקי הבית נרשמה פגיעה חזקה ואף אנושה בהכנסה השוטפת. שנית, "ההכרזה על החזרת קרנות המנוף, יחד עם האפשרות שבנק ישראל יחל לרכוש אג"ח קונצרני במידת הצורך צפויה להפחית את הלחץ בשוק הקונצרני".

מנגד החדשות הפחות טובות לפי גרינפלד הן מכיוון "שהתכנית לא מכילה קריטריונים או צעדים משמעותיים שנועדו להאיץ את התאוששות המשק ביום שלאחר הקורונה. החדשות הפחות טובות אבל לא מפתיעות" שנית, "אין יותר מדי פרטים לגבי חלקים נרחבים של התכנית. למען הדיוק, חלק גדול מהפרטים מגיעים מהתקשורת ולא מהאוצר עצמו כך שקשה לדעת עד כמה הם מדויקים. אה, והתכנית גם צריכה לעבור בהצבעה של 61 קולות בכנסת, מה שבתקופה הנוכחית לא בהכרח מובטח".

התכנית עצמה

לפי גרינפלד לתכנית ארבע רגליים מרכזיות, הרגל הראשונה היא הגדלת תקציב הבריאות בסדר גודל של 11 מיליארד שקל. "לכבוד החג נשאל שתי קושיות: הראשונה, אם במשך שבועיים מסבירים לנו שהעובדה שאין כרגע מספיק בדיקות קורונה ומכונות הנשמה, היא לא עניין של כסף אלא של מגבלות בצד ההיצע ומלחמה של כל מדינות העולם על אותו הציוד (אפילו המוסד נקרא לדגל). איך בדיוק יעזור לנו שמגדילים את התקציב לרכישת מכונות ובדיקות קורונה? השנייה היא האם הגדלת התקציב תבוא על חשבון קיטון בתקציבים אחרים? במילים אחרות האם העוגה גדלה או שרק מחלקים אותה אחרת?"

הרגל השנייה היא רשת הביטחון למשקי הבית והיא כוללת שני צעדים עיקריים: הראשון, מענקים לעצמאיים שההכנסה החייבת ממס החודשית שלהם היא עד 20,000 שקל.  לדברי גרינפלד, "מדובר כמובן על פיצוי נמוך באופן יחסי (עצמאי שהכנסתו ברוטו עומדת על 14,000 שקל בחודש למשל יפוצה בגובה של כ-50% מההכנסה לה הוא "רגיל") שמאפשר לשרוד את החודש הזה שבו המשק מושבת אבל לא יותר מכך. במידה והחזרה לשגרה לא תהיה מהירה, מדובר על פגיעה שהופכת להיות פרמננטית."

הצעד השני הוא, מתן הקלות בקבלת דמי האבטלה לשכירים. "מדובר על אותן הקלות שעליהן הכריז משרד האוצר כבר בתחילת המשבר כך שאין פה יותר מדי מה לחדש. מה שכן, לפי החישוב של האוצר שמעריך את תשלום דמי האבטלה בתקופה זו ב-17 מיליארד ש"ח, באוצר כנראה מבינים שחלק גדול מאותם עובדים שיצאו לחל"ת לא יחזרו למקום עבודתם אלא יישארו מובטלים לתקופה ארוכה יותר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הרגל השלישית, היא הסיוע לעסקים שמורכבת ממספר צעדים. "מה שבעיקר חסר לנו בחלק הזה (שההיקף שלו הוא כמחצית מכל חבילת הסיוע) זה התמרוץ לעסקים לשמור על מצבת כוח האדם שלהם דרך התנאים של ההלוואות, המענקים ושאר הצעדים בחלק זה. כפי שראינו בתכנית של טראמפ, ניתן לייצר בקלות מנגנון שמשפר את התנאים לעסקים שיחזירו את העובדים שלהם מחל"ת ולא יקטינו את כוח האדם שלהם או שיקשיח את התנאים לאלו שיעשו כך. צעדים כאלו מאפשרים ריפוי של הפצע לאחר שהדימום מפסיק אבל באוצר כנראה מניחים שכרגע מספיק רק פלסטר".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    למה בנק ישראל לא מוריד את הריבית? למה? (ל"ת)
    ישראל 31/03/2020 13:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הבנק צריך קנות מניות ואגח קונצרני בישראל, במקום בארהב (ל"ת)
    איפה בנק ישראל?? 31/03/2020 12:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    10% גרעון 31/03/2020 12:03
    הגב לתגובה זו
    האם אפשר לשמוע התייחסות בנושא ?
  • גיל 31/03/2020 13:12
    הגב לתגובה זו
    מה זה אומר?
גדעון תדמור - יור נאוויטס
צילום: שלומי יוסף

פרויקט Sea Lion יוצא לדרך: נאוויטס מאשרת FID לפיתוח בהיקף 1.8 מיליארד דולר

התגלית הרביעית בגודלה בעולם שטרם פותחה יוצאת לפיתוח בהובלת נאוויטס פטרוליום (65%) המשמשת כמפעילת הפרויקט; תחילת הפקה צפויה ברבעון הראשון של 2028, חלקה של נאוויטס בעתודות: כ-220 מיליון חביות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נאוויטס

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש 2.21%   מודיעה כי קיבלה החלטת השקעה סופית בפרויקט הנפט Sea Lion באיי פוקלנד, התגלית הרביעית בגודלה בעולם שטרם פותחה. החברה מחזיקה ב-65 אחוז מהפרויקט וגם משמשת כמפעילה, אחרי שקיבלה את אישור ממשלת פוקלנד לתכנית הפיתוח המפורטת ולצד חתימה על הסכם הגנת השקעות. במסגרת ההחלטה הוארך תוקף הרישיון ל-35 שנה, מה שמסמן את המעבר לשלב ביצוע מלא.

היקף הפיתוח לשלב א' עומד על כשני מיליארד דולר, מתוכם חלקה של נאוויטס הוא כ-1.17 מיליארד דולר. לפי הערכות החברה, העתודות (2P) הצפויות לה מהפרויקט יעמדו על כ-220 מיליון חביות נפט אקוויוולנטיות, כשהפקה ראשונה מתוכננת לרבעון הראשון של 2028. במקביל להסכם ההשקעה גובשה מסגרת מימון רחבה: כ-650 מיליון דולר יועמדו כהלוואות לטובת הפיתוח, ואילו ההון העצמי שנאוויטס צפויה להזרים יעמוד על כ-734 מיליון דולר, כולל רכיב הלוואה למימון חלקה של השותפה Rockhopper, שיוחזר בהמשך מהתזרים החופשי.

החברה כבר החלה להיערך תפעולית לשלב הפיתוח וחתמה על הסכמים משמעותיים, בהם חכירה והיערכות לשדרוג מתקן FPSO שיפעל באתר למשך עד 20 שנה. בנוסף נחתמו חוזים לקידוחים, לשירותי השלמות, לציוד תת-ימי, לצנרת ולמערכות תפעוליות נלוות, מה שמצביע על כניסה למתווה ביצוע מואץ לקראת 2027 ו-2028.

יו"ר נאוויטס, גדעון תדמור: "החלטת ה-FID בפרוייקט SEA LION מהווה הוכחה נוספת ליצירתיות לנחישות של נאוויטס וליכולתה להפוך תגליות שטרם פותחו להצלחות יוצאות דופן. נאוויטס מובילה כעת את פרויקט SEA LION לפיתוח שצפוי לייצר ערך רב למשקיעים ולהביא בשורה גדולה של צמיחה ושגשוג כלכלי חסר תקדים לתושבי פוקלנד"

פינרגי
צילום: שלומי יוסף

פינרג'י מזנקת - האם הפעם זה שונה?

פינרג'י שורפת עשרות מליונים בשנה והיא חייבת כסף - אחת לתקופה היא יוצאת בהודעות על פיילוטים נוצצים אבל לאחריהם מגיעים גם הדילולים; כן, יש סיכוי להצליח, אבל במבחן הסיכויים והסיכונים - הסיכונים לרוב מנצחים 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה פינרג'י

פינרג'י מזנקת היום. פינרג'י 1.37%  רושמת עליות מרשימות בשבועיים האחרונים. שבעה ימים רצופים של טיפוס מביאים אותה לשווי של 161 מיליון שקל, אחרי שעד לא מזמן דשדשה סביב 120 מיליון שקל בלבד. זה לא מגיע במחזורים קטנים, זה קורה במחזורים גדולים, אם המחזור הממוצע שלה בשנה האחרונה עומד על כ-450 אלף שקל אז בימים האחרונים אנחנו רואים מחזורים של 1.5-2.4 מיליון שקל. המחזורים קופצים, הסקרנות מתעוררת, וזה בדיוק הזמן לשאול - משהו קורה פה? פינרג'י מעניינת?

פינרג'י הצטרפה אלינו בגל ההנפקות של 2021, היא הגיעה לבורסה עם גיוס של כ-200 מיליון שקל לפי שווי של כ-800 מיליון שקל. ביום המסחר הראשון היא זינקה דו ספרתית, נשקה ל-1.1 מיליארד שקל, אבל מאז היא צללה. 4 שנים הספיקו להפוך את החגיגה הזאת לשווי אפסי. במרץ האחרון היא כבר ירדה מתחת ל-100 מיליון שקל שווי שוק, מוחקת ככה כ-90% מהשווי שלה בשיא.

אבל אל דאגה. כאן שוב חוזר הדפוס. פינרג'י מודיעה הבוקר כי חתמה על מזכר הבנות עם Daroga Power, חברה אמריקאית שמפתחת ומפעילה פרויקטי אנרגיה מבוזרת בארצות הברית ושלטענת פינרג'י השקיעה עד כה כ-400 מיליון דולר בעשרות אתרים. לפי המזכר, שתי החברות מקדמות שיתוף פעולה שבמסגרתו טכנולוגיית ה-AAG (אוויר-אבץ) של פינרג'י תשולב בפרויקטים של Daroga Power, בעיקר בתחומי מרכזי הנתונים והתשתיות הקריטיות. פינרג'י תספק את המוצרים והתמיכה הטכנית, ו-Daroga Power תשלב אותם בהצעות ללקוחות ותבצע התקנות והפעלה. במסגרת ההבנות נקבע צפי לביקוש מותנה למוצרי ה-AAG בשנים 2027 עד 2031 בהיקף מצטבר של עד 200MW, צפי שלדברי החברה עשוי לגלם פוטנציאל מכירות של מאות מיליוני דולרים. 

הדגש כאן הוא "צפי", "מזכר הבנות", "התחייבות מותנית". אלה מילים שמנסות לייצר לכם תחושה של פריצת דרך, אבל בפועל יש מרחק גדול מאוד בין החלום למציאות.

מי את Daroga Power?

כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל, צריך קודם כל לשאול מי היא בכלל השותפה החדשה. פינרג'י מציירת את Daroga Power בהודעה לבורסה כ"שחקנית אמריקאית מובילה", אבל כשמתעמקים בפעילות שלה מגלים סיפור אחר, קצת פחות נוצץ. Daroga פועלת בעיקר כגוף שמבנה עסקאות ומממן פרויקטים נקודתיים בתחום האנרגיה, לא כחברת תשתיות בעלת רקורד אמיתי בפרויקטים גדולים. גם ההכרזות הקודמות שלה, כמו שיתוף הפעולה עם CarbonQuest בתחום לכידת הפחמן, נראות יותר כמו תהליך של מימון מאשר כמו מהלך תעשייתי. מדובר במודל של "שירות כלכידת פחמן", שבו Daroga בעצם מממנת את המערכות עבור לקוח אחר, בעוד ההפעלה והטכנולוגיה מתבצעות בידי גוף שלישי.