"התכנית של האוצר היא פלסטר, ידרשו עוד צעדים"
לאחר הכרזה על תכנית האוצר, אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות, סבור כי, גם האוצר מבין שמדוב בפלסטר, וכי ידרשו צעדים נוספים בהמשך. בנוסף, הוא מספק ארבע מסקנות על התכנית, שתיים אופטימיות ושתיים פחות.
גרינפלד סבור כי, "האוצר מבין שרק השימוש בפלסטר יביא את הגירעון קרוב לרמה של 10% מהתוצר. לכן, הוא נמנע כרגע מלהתחייב לצעדים נוספים, שיאפשרו למשקי הבית ולעסקים להתייחס לפגיעה בהכנסות כזמנית בלבד. ובכך להגדיל את הסיכוי להתאוששות מהירה יותר ביום שאחרי. מצד שני, גם שר האוצר וגם מנכ"ל המשרד אמרו בצורה ברורה שאם יהיה צורך אז יעשו עוד. אנחנו מעריכים שבהחלט יהיה צורך ומקווים שבאוצר יבינו את זה בזמן ויעמדו במילה שלהם".
ארבע מסקנות, שתיים אופטימיות ושתיים פחות.
לדברי גרינפלד, החדשות הטובות הן ראשית, כי "תכנית השמירה על יציבות המשק היא בדיוק כפי ששמה מרמז: תכנית ייצוב שמאפשרת לשכירים, לעצמאים ולעסקים לשרוד את התקופה הנוכחית בה לחלק גדול ממשקי הבית נרשמה פגיעה חזקה ואף אנושה בהכנסה השוטפת. שנית, "ההכרזה על החזרת קרנות המנוף, יחד עם האפשרות שבנק ישראל יחל לרכוש אג"ח קונצרני במידת הצורך צפויה להפחית את הלחץ בשוק הקונצרני".
מנגד החדשות הפחות טובות לפי גרינפלד הן מכיוון "שהתכנית לא מכילה קריטריונים או צעדים משמעותיים שנועדו להאיץ את התאוששות המשק ביום שלאחר הקורונה. החדשות הפחות טובות אבל לא מפתיעות" שנית, "אין יותר מדי פרטים לגבי חלקים נרחבים של התכנית. למען הדיוק, חלק גדול מהפרטים מגיעים מהתקשורת ולא מהאוצר עצמו כך שקשה לדעת עד כמה הם מדויקים. אה, והתכנית גם צריכה לעבור בהצבעה של 61 קולות בכנסת, מה שבתקופה הנוכחית לא בהכרח מובטח".
- הכלכלן והאסטרטג הראשי אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים
- 0% מדד ביולי? "הפד ימשיך להעלות ריבית - ובצורה משמעותית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית עצמה
לפי גרינפלד לתכנית ארבע רגליים מרכזיות, הרגל הראשונה היא הגדלת תקציב הבריאות בסדר גודל של 11 מיליארד שקל. "לכבוד החג נשאל שתי קושיות: הראשונה, אם במשך שבועיים מסבירים לנו שהעובדה שאין כרגע מספיק בדיקות קורונה ומכונות הנשמה, היא לא עניין של כסף אלא של מגבלות בצד ההיצע ומלחמה של כל מדינות העולם על אותו הציוד (אפילו המוסד נקרא לדגל). איך בדיוק יעזור לנו שמגדילים את התקציב לרכישת מכונות ובדיקות קורונה? השנייה היא האם הגדלת התקציב תבוא על חשבון קיטון בתקציבים אחרים? במילים אחרות האם העוגה גדלה או שרק מחלקים אותה אחרת?"
הרגל השנייה היא רשת הביטחון למשקי הבית והיא כוללת שני צעדים עיקריים: הראשון, מענקים לעצמאיים שההכנסה החייבת ממס החודשית שלהם היא עד 20,000 שקל. לדברי גרינפלד, "מדובר כמובן על פיצוי נמוך באופן יחסי (עצמאי שהכנסתו ברוטו עומדת על 14,000 שקל בחודש למשל יפוצה בגובה של כ-50% מההכנסה לה הוא "רגיל") שמאפשר לשרוד את החודש הזה שבו המשק מושבת אבל לא יותר מכך. במידה והחזרה לשגרה לא תהיה מהירה, מדובר על פגיעה שהופכת להיות פרמננטית."
הצעד השני הוא, מתן הקלות בקבלת דמי האבטלה לשכירים. "מדובר על אותן הקלות שעליהן הכריז משרד האוצר כבר בתחילת המשבר כך שאין פה יותר מדי מה לחדש. מה שכן, לפי החישוב של האוצר שמעריך את תשלום דמי האבטלה בתקופה זו ב-17 מיליארד ש"ח, באוצר כנראה מבינים שחלק גדול מאותם עובדים שיצאו לחל"ת לא יחזרו למקום עבודתם אלא יישארו מובטלים לתקופה ארוכה יותר".
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
הרגל השלישית, היא הסיוע לעסקים שמורכבת ממספר צעדים. "מה שבעיקר חסר לנו בחלק הזה (שההיקף שלו הוא כמחצית מכל חבילת הסיוע) זה התמרוץ לעסקים לשמור על מצבת כוח האדם שלהם דרך התנאים של ההלוואות, המענקים ושאר הצעדים בחלק זה. כפי שראינו בתכנית של טראמפ, ניתן לייצר בקלות מנגנון שמשפר את התנאים לעסקים שיחזירו את העובדים שלהם מחל"ת ולא יקטינו את כוח האדם שלהם או שיקשיח את התנאים לאלו שיעשו כך. צעדים כאלו מאפשרים ריפוי של הפצע לאחר שהדימום מפסיק אבל באוצר כנראה מניחים שכרגע מספיק רק פלסטר".
- 3.למה בנק ישראל לא מוריד את הריבית? למה? (ל"ת)ישראל 31/03/2020 13:19הגב לתגובה זו
- 2.הבנק צריך קנות מניות ואגח קונצרני בישראל, במקום בארהב (ל"ת)איפה בנק ישראל?? 31/03/2020 12:14הגב לתגובה זו
- 1.10% גרעון 31/03/2020 12:03הגב לתגובה זוהאם אפשר לשמוע התייחסות בנושא ?
- גיל 31/03/2020 13:12הגב לתגובה זומה זה אומר?
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
