שר האוצר משה כחלון
צילום: צילום מסך

"התכנית של האוצר היא פלסטר, ידרשו עוד צעדים"

אורי גרינפלד מבית ההשקעות פסגות, מעלה מספר תהיות לגבי התכנית אותה הציג האוצר, מה החלקים הטובים בפרויקט ומה אלו שפחות, והאם אנחנו צפויים לראות צעדים נוספים בקרוב?
איתן גרסטנפלד | (4)

לאחר הכרזה על תכנית האוצר, אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות, סבור כי, גם האוצר מבין שמדוב בפלסטר, וכי ידרשו צעדים נוספים בהמשך. בנוסף, הוא מספק ארבע מסקנות על התכנית, שתיים אופטימיות ושתיים פחות. 

גרינפלד סבור כי, "האוצר מבין שרק השימוש בפלסטר יביא את הגירעון קרוב לרמה של 10% מהתוצר. לכן, הוא נמנע כרגע מלהתחייב לצעדים נוספים, שיאפשרו למשקי הבית ולעסקים להתייחס לפגיעה בהכנסות כזמנית בלבד. ובכך להגדיל את הסיכוי להתאוששות מהירה יותר ביום שאחרי. מצד שני, גם שר האוצר וגם מנכ"ל המשרד אמרו בצורה ברורה שאם יהיה צורך אז יעשו עוד. אנחנו מעריכים שבהחלט יהיה צורך ומקווים שבאוצר יבינו את זה בזמן ויעמדו במילה שלהם".

ארבע מסקנות, שתיים אופטימיות ושתיים פחות. 

לדברי גרינפלד, החדשות הטובות הן ראשית, כי "תכנית השמירה על יציבות המשק היא בדיוק כפי ששמה מרמז: תכנית ייצוב שמאפשרת לשכירים, לעצמאים ולעסקים לשרוד את התקופה הנוכחית בה לחלק גדול ממשקי הבית נרשמה פגיעה חזקה ואף אנושה בהכנסה השוטפת. שנית, "ההכרזה על החזרת קרנות המנוף, יחד עם האפשרות שבנק ישראל יחל לרכוש אג"ח קונצרני במידת הצורך צפויה להפחית את הלחץ בשוק הקונצרני".

מנגד החדשות הפחות טובות לפי גרינפלד הן מכיוון "שהתכנית לא מכילה קריטריונים או צעדים משמעותיים שנועדו להאיץ את התאוששות המשק ביום שלאחר הקורונה. החדשות הפחות טובות אבל לא מפתיעות" שנית, "אין יותר מדי פרטים לגבי חלקים נרחבים של התכנית. למען הדיוק, חלק גדול מהפרטים מגיעים מהתקשורת ולא מהאוצר עצמו כך שקשה לדעת עד כמה הם מדויקים. אה, והתכנית גם צריכה לעבור בהצבעה של 61 קולות בכנסת, מה שבתקופה הנוכחית לא בהכרח מובטח".

התכנית עצמה

לפי גרינפלד לתכנית ארבע רגליים מרכזיות, הרגל הראשונה היא הגדלת תקציב הבריאות בסדר גודל של 11 מיליארד שקל. "לכבוד החג נשאל שתי קושיות: הראשונה, אם במשך שבועיים מסבירים לנו שהעובדה שאין כרגע מספיק בדיקות קורונה ומכונות הנשמה, היא לא עניין של כסף אלא של מגבלות בצד ההיצע ומלחמה של כל מדינות העולם על אותו הציוד (אפילו המוסד נקרא לדגל). איך בדיוק יעזור לנו שמגדילים את התקציב לרכישת מכונות ובדיקות קורונה? השנייה היא האם הגדלת התקציב תבוא על חשבון קיטון בתקציבים אחרים? במילים אחרות האם העוגה גדלה או שרק מחלקים אותה אחרת?"

הרגל השנייה היא רשת הביטחון למשקי הבית והיא כוללת שני צעדים עיקריים: הראשון, מענקים לעצמאיים שההכנסה החייבת ממס החודשית שלהם היא עד 20,000 שקל.  לדברי גרינפלד, "מדובר כמובן על פיצוי נמוך באופן יחסי (עצמאי שהכנסתו ברוטו עומדת על 14,000 שקל בחודש למשל יפוצה בגובה של כ-50% מההכנסה לה הוא "רגיל") שמאפשר לשרוד את החודש הזה שבו המשק מושבת אבל לא יותר מכך. במידה והחזרה לשגרה לא תהיה מהירה, מדובר על פגיעה שהופכת להיות פרמננטית."

הצעד השני הוא, מתן הקלות בקבלת דמי האבטלה לשכירים. "מדובר על אותן הקלות שעליהן הכריז משרד האוצר כבר בתחילת המשבר כך שאין פה יותר מדי מה לחדש. מה שכן, לפי החישוב של האוצר שמעריך את תשלום דמי האבטלה בתקופה זו ב-17 מיליארד ש"ח, באוצר כנראה מבינים שחלק גדול מאותם עובדים שיצאו לחל"ת לא יחזרו למקום עבודתם אלא יישארו מובטלים לתקופה ארוכה יותר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הרגל השלישית, היא הסיוע לעסקים שמורכבת ממספר צעדים. "מה שבעיקר חסר לנו בחלק הזה (שההיקף שלו הוא כמחצית מכל חבילת הסיוע) זה התמרוץ לעסקים לשמור על מצבת כוח האדם שלהם דרך התנאים של ההלוואות, המענקים ושאר הצעדים בחלק זה. כפי שראינו בתכנית של טראמפ, ניתן לייצר בקלות מנגנון שמשפר את התנאים לעסקים שיחזירו את העובדים שלהם מחל"ת ולא יקטינו את כוח האדם שלהם או שיקשיח את התנאים לאלו שיעשו כך. צעדים כאלו מאפשרים ריפוי של הפצע לאחר שהדימום מפסיק אבל באוצר כנראה מניחים שכרגע מספיק רק פלסטר".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    למה בנק ישראל לא מוריד את הריבית? למה? (ל"ת)
    ישראל 31/03/2020 13:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הבנק צריך קנות מניות ואגח קונצרני בישראל, במקום בארהב (ל"ת)
    איפה בנק ישראל?? 31/03/2020 12:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    10% גרעון 31/03/2020 12:03
    הגב לתגובה זו
    האם אפשר לשמוע התייחסות בנושא ?
  • גיל 31/03/2020 13:12
    הגב לתגובה זו
    מה זה אומר?
בורסת תל אביב
צילום: שלומי יוסף

אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים

עדכון מדדי הבורסה עשוי לייצר מחזור שיא, במגדל שוקי הון מסמנים את המניות הבולטות הצפויות להערכתם לרכז את עיקר העניין



מנדי הניג |

לקראת עדכון מדדי הבורסה בתל-אביב הצפוי היום בסגירה, מגדל שוקי הון מציגה את הערכותיה בקשר לכמה מהשינויים הבולטים הצפויים במניות ובמדדים העיקריים בשלב נעילת המסחר –-מועד ביצוע השינויים בהרכבי המדדים בפועל.

לצד זאת, בבית השקעות מזכירים אפשרות למחזור שיא שיירשם בסיכום יום המסחר, בשל השינויים המהותיים הרבים הנכללים בעדכון במקביל לצמיחת היקף הנכסים המנוהלים על מדדי הבורסה בעקבות זרימת כסף חדש לשוק ההון המקומי, בעיקר לתעשיית קרנות הנאמנות.

נקסט ויז'ן -1.57%    ומגדל ביטוח 2.95%   ביטוח: שינוי צפוי: כניסה לת"א 35 ויציאה מת"א 90. ברקע לכניסת השתיים למדד החברות הגדולות ביותר בבורסה המקומית ניצב הכיוון החיובי ממנו נהנות מניות החברות הביטחוניות וחברות הביטוח. מעבר זה צפוי להתאפיין בהיצעים נרחבים, בנקסט ויז'ן בהיקף מוערך של כ-150-200 מיליון שקל ובמגדל ביטוח בהיקף מוערך של כ-250-300 מיליון שקל, בשל יציאתן ממדד ת"א 90, בו היקף ההון המנוהל גדול יותר לעומת זה המנוהל בת"א 35 ובשל ירידת משקלן היחסי במדד אליו הן נכנסות.

טבע 0.56%  , פועלים 0.12%  , לאומי 1.69%  ו דיסקונט 1.23%  : שינוי צפוי: עדכוני משקלים בת"א 35. מול מניית טבע, שמשקלה במדד הדגל צפוי להתעדכן מטה בהתאם לשיעורי המקסימום הקיימים, מניות הבנקים צפויות ליהנות מהגדלת משקלם בת"א 35. כך, מניית טבע צפויה להיצעים של כ-300-400 מיליון שקל ומניות פועלים, לאומי ודיסקונט צפויות לביקושים בטווח של כ-150-250 מיליון שקל כל אחת.

חברה לישראל -14.24%   ו אנרג'יאן 7.84%  : שינוי צפוי: יציאה מת"א 35 וכניסה לת"א 90. שחיקה של כ-8% בערכה של אנרג'יאן מתחילת השנה משקפת לה ביצועי חסר מול עלייה של כ-45% במדד הנפט והגז ושל כ-35% בת"א 35. מניית החברה לישראל מציגה עלייה של כ-20% מתחילת השנה. במעברן מת"א 35 לת"א 90 כל אחת משתי המניות צפויות לביקושים בטווח של כ-200-300 מיליון שקל, בשל היקף הנכסים הגבוה המנוהל בת"א 90 ביחס לת"א 35.   

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

איי.סי.אל נפלה 15%, חברה לישראל איבדה 14%; סגירה שלילית בת"א

נובה נפלה 8% אחרי הדוחות, גב ים איבדה 5% ברקע הפצת המניות בדיסקאונט; אנרג'יאן עלתה 8%

מערכת ביזפורטל |

המסחר בבורסה ננעל בירידות, כאשר ת"א 35 ירד 0.45%, ומדד ת"א 90 ירד 1.1%.

בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים חיובי - מדד הבנקים טיפס 1.1% ואיזן את הירידות, ת"א ביטוח עלה גם הוא 1.1% והמשיך את המומנטום החיובי של אתמול. ת"א נדל"ן סגר שלילי עם ירידה של 1.3% ומדד ת"א נפט וגז עלה 0.3%.



האם אנחנו לקראת הסלמה בלבנון? בהודעה שמזכירה את ימי המלחמה בצפון, דובר צה"ל בשפה הערבית פרסם "אזהרה דחופה" לתושבי דרום לבנון בה אמר כי צה"ל יתקוף תשתיות טרור של חיזבאללה ברחבי דרום לבנון כדי להתמודד עם ניסיונותו לשקם את פעילותו באזור. התקיפות יצאו לדרך. מוקדם יותר צה"ל תקף בדרום לבנון תשתיות טרור של חיזבאללה באזור צור, כחלק מהמאמץ למנוע מהארגון לשקם את מערך הייצור והאחסון שלו לאחר המלחמה. דובר צה"ל פרסם אזהרה לתושבי שני כפרים להתפנות מחשש לתקיפות נוספות, ולפי דיווחים בלבנון אדם אחד נהרג ושלושה נפצעו. במקביל, צבא לבנון צפוי להציג לממשלה דוח על ריכוז הנשק בידי המדינה, הכולל החרמת מתקנים צבאיים מדרום לליטאני. חיזבאללה מצדו תומך בפריסת הצבא אך מתנגד למשא ומתן מדיני עם ישראל, מה שממחיש את המתח בין מאמצי הריבונות של ביירות לבין המשך פעילותו הצבאית של הארגון.


בשוק האג"ח נרשמת יציבות. אג"ח עם תשואה ל-10.5 שנים נסחרת עם תשואה ברוטו של 4.06%.


ואם דיברנו על שוק האג"ח, האגרות של חברת דה לסר רושמות ירידות חדות, לאחר שהשוק הגיב בחשש לטיוטת שטר נאמנות שפרסמה החברה לקראת אפשרות לגיוס של כ-100 מיליון שקל. למרות שהבהירה כי אין כוונה לבצע את הגיוס בעת הזו, המשקיעים פירשו את המהלך כסימן ללחץ תזרימי. הירידות החריפו בעקבות שיחת משקיעים שלא הצליחה להפיג את הדאגות, כשסדרות ז' ו-ט' נחלשו בכ-9%–10% ונרשמו תשואות גבוהות (לסדרה ז' תשואה של 20% ברוטו) המעידות על החששות בשוק ההון. במצגת שפרסמה, עדכנה דה לסר על מכירת נכסים בהיקף כולל של כ-14 מיליון דולר ועל מגעים למכירה נוספת של נכס משמעותי ב-80 מיליון דולר.


הציפיה להורדת הריבית כבר מופיעה בפקדונות שמציעים הבנקים, כאשר רוב הפקדונות שמציעים עומדים באזור 4%. מולם בנק וואן זירו מציע פיקדון של 5.5%, כולם מחפשים את הקאץ', לא בטוח שהפעם מסדרים אתכם "ריבית של 5.5% בפיקדון בוואן זירו, זה אמיתי?"