"התכנית של האוצר היא פלסטר, ידרשו עוד צעדים"
לאחר הכרזה על תכנית האוצר, אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות, סבור כי, גם האוצר מבין שמדוב בפלסטר, וכי ידרשו צעדים נוספים בהמשך. בנוסף, הוא מספק ארבע מסקנות על התכנית, שתיים אופטימיות ושתיים פחות.
גרינפלד סבור כי, "האוצר מבין שרק השימוש בפלסטר יביא את הגירעון קרוב לרמה של 10% מהתוצר. לכן, הוא נמנע כרגע מלהתחייב לצעדים נוספים, שיאפשרו למשקי הבית ולעסקים להתייחס לפגיעה בהכנסות כזמנית בלבד. ובכך להגדיל את הסיכוי להתאוששות מהירה יותר ביום שאחרי. מצד שני, גם שר האוצר וגם מנכ"ל המשרד אמרו בצורה ברורה שאם יהיה צורך אז יעשו עוד. אנחנו מעריכים שבהחלט יהיה צורך ומקווים שבאוצר יבינו את זה בזמן ויעמדו במילה שלהם".
ארבע מסקנות, שתיים אופטימיות ושתיים פחות.
לדברי גרינפלד, החדשות הטובות הן ראשית, כי "תכנית השמירה על יציבות המשק היא בדיוק כפי ששמה מרמז: תכנית ייצוב שמאפשרת לשכירים, לעצמאים ולעסקים לשרוד את התקופה הנוכחית בה לחלק גדול ממשקי הבית נרשמה פגיעה חזקה ואף אנושה בהכנסה השוטפת. שנית, "ההכרזה על החזרת קרנות המנוף, יחד עם האפשרות שבנק ישראל יחל לרכוש אג"ח קונצרני במידת הצורך צפויה להפחית את הלחץ בשוק הקונצרני".
מנגד החדשות הפחות טובות לפי גרינפלד הן מכיוון "שהתכנית לא מכילה קריטריונים או צעדים משמעותיים שנועדו להאיץ את התאוששות המשק ביום שלאחר הקורונה. החדשות הפחות טובות אבל לא מפתיעות" שנית, "אין יותר מדי פרטים לגבי חלקים נרחבים של התכנית. למען הדיוק, חלק גדול מהפרטים מגיעים מהתקשורת ולא מהאוצר עצמו כך שקשה לדעת עד כמה הם מדויקים. אה, והתכנית גם צריכה לעבור בהצבעה של 61 קולות בכנסת, מה שבתקופה הנוכחית לא בהכרח מובטח".
- הכלכלן והאסטרטג הראשי אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים
- 0% מדד ביולי? "הפד ימשיך להעלות ריבית - ובצורה משמעותית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית עצמה
לפי גרינפלד לתכנית ארבע רגליים מרכזיות, הרגל הראשונה היא הגדלת תקציב הבריאות בסדר גודל של 11 מיליארד שקל. "לכבוד החג נשאל שתי קושיות: הראשונה, אם במשך שבועיים מסבירים לנו שהעובדה שאין כרגע מספיק בדיקות קורונה ומכונות הנשמה, היא לא עניין של כסף אלא של מגבלות בצד ההיצע ומלחמה של כל מדינות העולם על אותו הציוד (אפילו המוסד נקרא לדגל). איך בדיוק יעזור לנו שמגדילים את התקציב לרכישת מכונות ובדיקות קורונה? השנייה היא האם הגדלת התקציב תבוא על חשבון קיטון בתקציבים אחרים? במילים אחרות האם העוגה גדלה או שרק מחלקים אותה אחרת?"
הרגל השנייה היא רשת הביטחון למשקי הבית והיא כוללת שני צעדים עיקריים: הראשון, מענקים לעצמאיים שההכנסה החייבת ממס החודשית שלהם היא עד 20,000 שקל. לדברי גרינפלד, "מדובר כמובן על פיצוי נמוך באופן יחסי (עצמאי שהכנסתו ברוטו עומדת על 14,000 שקל בחודש למשל יפוצה בגובה של כ-50% מההכנסה לה הוא "רגיל") שמאפשר לשרוד את החודש הזה שבו המשק מושבת אבל לא יותר מכך. במידה והחזרה לשגרה לא תהיה מהירה, מדובר על פגיעה שהופכת להיות פרמננטית."
הצעד השני הוא, מתן הקלות בקבלת דמי האבטלה לשכירים. "מדובר על אותן הקלות שעליהן הכריז משרד האוצר כבר בתחילת המשבר כך שאין פה יותר מדי מה לחדש. מה שכן, לפי החישוב של האוצר שמעריך את תשלום דמי האבטלה בתקופה זו ב-17 מיליארד ש"ח, באוצר כנראה מבינים שחלק גדול מאותם עובדים שיצאו לחל"ת לא יחזרו למקום עבודתם אלא יישארו מובטלים לתקופה ארוכה יותר".
- אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
- טריא פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של 400 מיליון שקלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
הרגל השלישית, היא הסיוע לעסקים שמורכבת ממספר צעדים. "מה שבעיקר חסר לנו בחלק הזה (שההיקף שלו הוא כמחצית מכל חבילת הסיוע) זה התמרוץ לעסקים לשמור על מצבת כוח האדם שלהם דרך התנאים של ההלוואות, המענקים ושאר הצעדים בחלק זה. כפי שראינו בתכנית של טראמפ, ניתן לייצר בקלות מנגנון שמשפר את התנאים לעסקים שיחזירו את העובדים שלהם מחל"ת ולא יקטינו את כוח האדם שלהם או שיקשיח את התנאים לאלו שיעשו כך. צעדים כאלו מאפשרים ריפוי של הפצע לאחר שהדימום מפסיק אבל באוצר כנראה מניחים שכרגע מספיק רק פלסטר".
- 3.למה בנק ישראל לא מוריד את הריבית? למה? (ל"ת)ישראל 31/03/2020 13:19הגב לתגובה זו
- 2.הבנק צריך קנות מניות ואגח קונצרני בישראל, במקום בארהב (ל"ת)איפה בנק ישראל?? 31/03/2020 12:14הגב לתגובה זו
- 1.10% גרעון 31/03/2020 12:03הגב לתגובה זוהאם אפשר לשמוע התייחסות בנושא ?
- גיל 31/03/2020 13:12הגב לתגובה זומה זה אומר?
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
