שר האוצר משה כחלון
צילום: צילום מסך

"התכנית של האוצר היא פלסטר, ידרשו עוד צעדים"

אורי גרינפלד מבית ההשקעות פסגות, מעלה מספר תהיות לגבי התכנית אותה הציג האוצר, מה החלקים הטובים בפרויקט ומה אלו שפחות, והאם אנחנו צפויים לראות צעדים נוספים בקרוב?
איתן גרסטנפלד | (4)

לאחר הכרזה על תכנית האוצר, אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות, סבור כי, גם האוצר מבין שמדוב בפלסטר, וכי ידרשו צעדים נוספים בהמשך. בנוסף, הוא מספק ארבע מסקנות על התכנית, שתיים אופטימיות ושתיים פחות. 

גרינפלד סבור כי, "האוצר מבין שרק השימוש בפלסטר יביא את הגירעון קרוב לרמה של 10% מהתוצר. לכן, הוא נמנע כרגע מלהתחייב לצעדים נוספים, שיאפשרו למשקי הבית ולעסקים להתייחס לפגיעה בהכנסות כזמנית בלבד. ובכך להגדיל את הסיכוי להתאוששות מהירה יותר ביום שאחרי. מצד שני, גם שר האוצר וגם מנכ"ל המשרד אמרו בצורה ברורה שאם יהיה צורך אז יעשו עוד. אנחנו מעריכים שבהחלט יהיה צורך ומקווים שבאוצר יבינו את זה בזמן ויעמדו במילה שלהם".

ארבע מסקנות, שתיים אופטימיות ושתיים פחות. 

לדברי גרינפלד, החדשות הטובות הן ראשית, כי "תכנית השמירה על יציבות המשק היא בדיוק כפי ששמה מרמז: תכנית ייצוב שמאפשרת לשכירים, לעצמאים ולעסקים לשרוד את התקופה הנוכחית בה לחלק גדול ממשקי הבית נרשמה פגיעה חזקה ואף אנושה בהכנסה השוטפת. שנית, "ההכרזה על החזרת קרנות המנוף, יחד עם האפשרות שבנק ישראל יחל לרכוש אג"ח קונצרני במידת הצורך צפויה להפחית את הלחץ בשוק הקונצרני".

מנגד החדשות הפחות טובות לפי גרינפלד הן מכיוון "שהתכנית לא מכילה קריטריונים או צעדים משמעותיים שנועדו להאיץ את התאוששות המשק ביום שלאחר הקורונה. החדשות הפחות טובות אבל לא מפתיעות" שנית, "אין יותר מדי פרטים לגבי חלקים נרחבים של התכנית. למען הדיוק, חלק גדול מהפרטים מגיעים מהתקשורת ולא מהאוצר עצמו כך שקשה לדעת עד כמה הם מדויקים. אה, והתכנית גם צריכה לעבור בהצבעה של 61 קולות בכנסת, מה שבתקופה הנוכחית לא בהכרח מובטח".

התכנית עצמה

לפי גרינפלד לתכנית ארבע רגליים מרכזיות, הרגל הראשונה היא הגדלת תקציב הבריאות בסדר גודל של 11 מיליארד שקל. "לכבוד החג נשאל שתי קושיות: הראשונה, אם במשך שבועיים מסבירים לנו שהעובדה שאין כרגע מספיק בדיקות קורונה ומכונות הנשמה, היא לא עניין של כסף אלא של מגבלות בצד ההיצע ומלחמה של כל מדינות העולם על אותו הציוד (אפילו המוסד נקרא לדגל). איך בדיוק יעזור לנו שמגדילים את התקציב לרכישת מכונות ובדיקות קורונה? השנייה היא האם הגדלת התקציב תבוא על חשבון קיטון בתקציבים אחרים? במילים אחרות האם העוגה גדלה או שרק מחלקים אותה אחרת?"

הרגל השנייה היא רשת הביטחון למשקי הבית והיא כוללת שני צעדים עיקריים: הראשון, מענקים לעצמאיים שההכנסה החייבת ממס החודשית שלהם היא עד 20,000 שקל.  לדברי גרינפלד, "מדובר כמובן על פיצוי נמוך באופן יחסי (עצמאי שהכנסתו ברוטו עומדת על 14,000 שקל בחודש למשל יפוצה בגובה של כ-50% מההכנסה לה הוא "רגיל") שמאפשר לשרוד את החודש הזה שבו המשק מושבת אבל לא יותר מכך. במידה והחזרה לשגרה לא תהיה מהירה, מדובר על פגיעה שהופכת להיות פרמננטית."

הצעד השני הוא, מתן הקלות בקבלת דמי האבטלה לשכירים. "מדובר על אותן הקלות שעליהן הכריז משרד האוצר כבר בתחילת המשבר כך שאין פה יותר מדי מה לחדש. מה שכן, לפי החישוב של האוצר שמעריך את תשלום דמי האבטלה בתקופה זו ב-17 מיליארד ש"ח, באוצר כנראה מבינים שחלק גדול מאותם עובדים שיצאו לחל"ת לא יחזרו למקום עבודתם אלא יישארו מובטלים לתקופה ארוכה יותר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הרגל השלישית, היא הסיוע לעסקים שמורכבת ממספר צעדים. "מה שבעיקר חסר לנו בחלק הזה (שההיקף שלו הוא כמחצית מכל חבילת הסיוע) זה התמרוץ לעסקים לשמור על מצבת כוח האדם שלהם דרך התנאים של ההלוואות, המענקים ושאר הצעדים בחלק זה. כפי שראינו בתכנית של טראמפ, ניתן לייצר בקלות מנגנון שמשפר את התנאים לעסקים שיחזירו את העובדים שלהם מחל"ת ולא יקטינו את כוח האדם שלהם או שיקשיח את התנאים לאלו שיעשו כך. צעדים כאלו מאפשרים ריפוי של הפצע לאחר שהדימום מפסיק אבל באוצר כנראה מניחים שכרגע מספיק רק פלסטר".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    למה בנק ישראל לא מוריד את הריבית? למה? (ל"ת)
    ישראל 31/03/2020 13:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הבנק צריך קנות מניות ואגח קונצרני בישראל, במקום בארהב (ל"ת)
    איפה בנק ישראל?? 31/03/2020 12:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    10% גרעון 31/03/2020 12:03
    הגב לתגובה זו
    האם אפשר לשמוע התייחסות בנושא ?
  • גיל 31/03/2020 13:12
    הגב לתגובה זו
    מה זה אומר?
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

פרויקט נדל"ן, אביליה (אביליה)פרויקט נדל"ן, אביליה (אביליה)

אביליה מתכוננת להנפקה בשווי 570 מיליון שקל: רוב הכספים יפרעו חובות וערבויות לבעלים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה IPO

חברת הנדל"ן אביליה, הנשלטת על ידי משפחת מרכס, מתכוננת להנפקה ראשונית של מניותיה בבורסה בתל אביב. לפי התשקיף, ההנפקה תתבצע בשווי של 570 מיליון שקל לפני הגיוס. בעלי השליטה ימכרו מניות לציבור בהיקף של 24 מיליון שקל, בעוד יתרת הגיוס, כ-150 מיליון שקל, תוקדש בעיקר לפירעון חובות. מתוכם, 17.3 מיליון שקל יופנו לפירעון הלוואות בעלים, ו-120 מיליון שקל יכסו הלוואות קצרות טווח הנושאות ערבויות אישיות של בעלי השליטה. במילים אחרות, זו הנפקה ש"משחררת" את הבעלים ממחויבות ומהלוואות לחברה בסכום של כ-150 מיליון שקל - כל סכום הגיוס. הבעלים מעביר לנו - לציבור, את הסיכון, והוא נפגש עם אותו סיכוי (כבעל מניות) ועם פחות סיכון. 

  

באביליה יפחיתו את עלויות המימון על ידי צמצום החוב הפיננסי קצר הטווח והסרת הערבויות האישיות. יתרת הכספים תשמש להזרמת הון עצמי לפרויקטים קיימים. החברה, שהוקמה רשמית ב-1999 אך מבוססת על מסורת משפחתית של 130 שנה בבנייה, פועלת בתחומי נדל"ן מניב, ייזום מגורים והתחדשות עירונית, מציגה תיק גדול של פרויקטים בבנייה, אך הנפקה שהכספים בה עוברים או עוזרים לשחרור ערבויות לבעלי השליטה, היא הנפקה צורמת. היה ניתן לשחרר רק חלק מהכסף שבערבויות ולהנפיק פחות. 

הנפקות זה מקום שבו הציבור נחות מבעלי השליטה שמנפיקים ולעיתים גם מוכרים מניות וככל שהמהלכים של בעלי השליטה פוגעניים יותר, כך החשש גדול יותר. 

בכל מקרה, בתיק הנכסים של החברה כ-30.6 אלף מ"ר של מבני משרדים, מסחר, תחנות דלק וחניונים. בנוסף, היא מקדמת פרויקטים למגורים בהיקף של כ-1,800 יחידות דיור בשלבים ראשוניים, וכן פעילות בינלאומית בבולגריה ובקפריסין.

במחצית הראשונה רשמה אביליה הכנסות של 16 מיליון שקל, גידול של 5% לעומת התקופה המקבילה ב-2024. הרווח הנקי זינק לכ-40 מיליון שקל, בעיקר משערוכי נכסים, לעומת הפסד של 115 אלף שקל אשתקד. עם זאת, מדובר בפעילות שעד כה לא ייצרה רווחים כפי שניתן לראות כאן: