שפיר הנדסה מדווחת על זינוק בצבר ההזמנות ל-6.9 מיליארד שקל
חברת שפיר הנדסה -2.44% דיווחה אתמול לאחר נעילת המסחר על תוצאותיה לרבעון הרביעי של 2019. במסגרתם רשמה החברה, גידול של כ-10% בהכנסות, אך שחיקה ברווח הגולמי והתפעולי הביאו לצניחה של כ-35% ברווח הנקי. צבר ההזמנות יותר מהוכפל ביחס לסוף 2018 והסתכם בכ-6.9 מיליארד שקל נכון לחודש מרץ, להמשך התפשטות נגיף הקורנה, עשויות להיות השפעות על תוצאות החברה. הבוקר, דיווחה החברה על הגדלת היקף תכנית הרכישה העצמית של מניות ל-90 מיליון שקל.
הכנסות החברה ברבעון הרביעי של 2019 עמדו על כ-810.7 מיליון שקל, גידול של כ-8%, בהשוואה לכ-743.9 מיליון שקל ברבעון אשתקד.
בשורה התחתונה, דיווחה החברה על רווח נקי של כ-57.2, ירידה של כ-35%, לעומת כ-88.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
צבר הזמנות של שפיר (באלפי שקלים)
מקור: דוחות כספיים
השפעת נגיף הקורונה
המשך התפשטות נגיף הקורונה עלול להוביל להשפעה מהותית לרעה על תוצאותיה הכספיות של הקבוצה. החברה ממשיכה לעקוב באופן שוטף אחר ההתפתחויות בנושא זה ותמשיך ותעדכן בדבר השלכות מהותיות של התפשטות נגיף הקורונה על פעילות החברה, ככל שתהיינה. כשבקבוצה חוששים ממחסור בעובדים בפרויקטים ובמפעלים השונים של הקבוצה בשל מניעת כניסת עובדים משטחי יהודה ושומרון ועובדים זרים מחו"ל. כמו גם מסגירה זמנית של מפעלי תעשייה של הקבוצה או אתרי עבודה בעקבות הידבקות עובדים בנגיף.
כשאלו יכולים להוביל לעיכוב בלוחות הזמנים בפרויקטים שונים המבוצעים על ידי הקבוצה (לרבות פרויקטי תשתיות וזכיינות), ולגידול בעלויות הנדרשות להשלמתם, לקיטון במכירות תחום התעשייה, לעיכוב במסירת דירות מגורים בפרויקטים של הקבוצה והאטת קצב המכירות.
שחיקה ברווחיות הגולמית והתפעולית
הרווח הגולמי של החברה, הסתכם בכ-137.4 מיליון שקל, על שיעור רווחיות גולמית של 16.9%. ירידה של כ-16.4%, ביחס לכ-164.3 מיליון שקל על שיעור רווחיות גולמית של 22.1% ברבעון המקביל אשתקד.
- על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה
- עדיקה עדיין מזגזגת - רבעון חלש אחרי רבעון טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח התפעול של החברה ירד בכ-10%, עם כ-114.4 מיליון שקל (14.1% מההכנסות), לעומת כ-127.1 מיליון שקל (17.1% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
מניות עולות – קרדיט: AIאפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
דצמבר מתקרב לסיום עם ירידות יומיות במדדים ועם פער ברור בין מניות גדולות לקטנות. אפקט ינואר עדיין נמצא על השולחן, אבל נראה שהוא רחוק מלהיות מובן מאליו
אמצע דצמבר, ושוב חוזרות השאלות הקבועות על אפקט ינואר. ביום המסחר האחרון המדדים המובילים ירדו, אבל כשמסתכלים על כל השנה התמונה עדיין חיובית. הפער הזה משאיר את המשקיעים עם אותה שאלה מוכרת: האם תחילת השנה תצליח לתת דחיפה נוספת לשוק, או שהפעם העונתיות לא באמת תעבוד.
אפקט ינואר הוא שם לתופעה די מוכרת בשוק ההון. בתחילת השנה יש לא פעם נטייה לעליות, ובעיקר במניות הקטנות. ההסבר המרכזי הוא טכני. לקראת סוף השנה משקיעים מוכרים מניות בהפסד לצורכי מס, ואחרי תחילת ינואר חלק מהכסף חוזר לשוק, לפעמים לאותן מניות שנמכרו קודם. עם הזמן הדפוס הזה הפך לפחות יציב. יש יותר מודעות, יותר מסחר ממוחשב, והריבית והמאקרו יכולים לבטל עונתיות די מהר. לכן, גם כשהשיח סביב אפקט ינואר חוזר בכל שנה, השוק בפועל לא תמיד משתף פעולה.
השנה נראית טובה, אבל לא בכל מקום
כשמסתכלים על המספרים של השנה הנוכחית רואים תמונה לא אחידה. מדד S&P 500 עלה מאז תחילת השנה בכ-16%, הנאסד״ק הוסיף קצת יותר מ-20%, ואילו מדד ראסל 2000, שמייצג מניות קטנות, עלה בכ-14.5%. כלומר, השוק עלה בצורה ברורה, אבל עיקר הכוח הגיע מהמדדים הגדולים, ולא מהמניות הקטנות שקשורות יותר לאפקט ינואר הקלאסי.
- האם צפוי גם "ראלי ינואר"? - הנה הסימנים הטכניים שיעידו על כך
- פתיחת השנה בסקטור הביוטק – יהיה לנו אפקט ינואר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התמונה הזו חשובה, כי לא פעם אפקט ינואר מגיע אחרי תקופה שבה המניות הקטנות נשארו מאחור. השנה, לפחות עד כה, הפער הזה לא נסגר, וההובלה נשארה אצל החברות הגדולות והמבוססות יותר.
