טבע קיבלה אישור FDA למזרק האוטומטי של תרופת AJOVY למיגרנות
פחות כאב ראש אחד: חברת טבע 1.27% מדווחת הבוקר כי אמש קיבלה אישור של ה-FDA למזרק האוטומטי של תרופת AJOVY לטיפול והפגת כאבי מיגרנה. בטבע אומרים כי הייחוד של המוצר הוא ביכולת להזריק את התרופה אחת לחודש או אחת לרבעון – מה שהופך אותה לייחודית בשוק.
"האישור של המזרק האוטומטי הוא צעד נוסף חשוב לטבע ולקהילה הסובלת ממגירנות", אמר ברנדן או'גריידי, סמנכ"ל המסחרי של צפון אמריקה בטבע. "AJOVY היא התרופה היחידה שקיבלה את אישור ה-FDA שמעניקה גמישות למשתמשים בהזרקה חודשית של 225 מ"ג או רבעונית של 675 מ"ג. אנחנו שמחים שהחולים והמטפלים שלהם יוכלו לבחור גם את המזרק האוטומטי שלנו", הוסיף.
בטבע מציינים כי המזרק האוטומטי יהיה זמין לציבור בארצות הברית בסוף הרבעון הנוכחי או בתחילת הרבעון הבא, כלומר חודשים מרץ-אפריל. ראוי לציין שהתרופה עצמה כבר עברה את האישור של ה-FDA והאישור הנוכחי הוא רק למזרק האוטומטי.
AJOVY, ככל תרופות ה-anti-CGRP היא תרופה מעגל שני. כלומר מטופלים מקבלים אותה רק לאחר שטיפולים אחרים הפסיקו לעבוד. פרט ל-AJOVY, ישנן עוד שתי תרופות בקטגוריה עם מזרקים אוטומטיים, כשטבע מנסה להתחרות במזרק של חברת נוברטיס.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אמנם מדובר בשוק חדש יחסית, בטבע יש ציפיות גדולות לתרופה החדשה, שלפי המחקרים שביצעו, למרות הכמות הגדולה של התרופה המוזרקת, אין לה כמעט תופעות לוואי.
בטבע מצפים לתפוס נתח שוק של בין 20% ל-25% בתחום הטיפול במיגרנות, כשכיום הנתח שלה עומד על קצת פחות מ-20%. הציפייה בחברה היא שהמזרק החדש יסייע לה להגדיל את הנתח הזה על חשבון מתחרותיה.
סבינה לוי מנהלת מחלקת מחקר בלידר שוקי הון אמרה כי: "טבע סבלה בשנה האחרונה מנחיתות מסוימת בשוק המיגרנה עקב היעדר המזרק האוטמטי ונתח השוק של התרופה ירד במהלך 2019 לרמה של פחות מ 20% לעומת נתח שוק של קרוב ל 30% בתחילת השנה.
- 4.לא ייוצר בארץ (ל"ת)בזל פ"ת 29/01/2020 11:46הגב לתגובה זו
- 3.ניסיתי ב 7.5 היעד הוא 25 לפחות (ל"ת)הצלף 29/01/2020 11:42הגב לתגובה זו
- 2.שולץ אלוף! (ל"ת)סרגיי 29/01/2020 11:24הגב לתגובה זו
- 1.tch 29/01/2020 10:41הגב לתגובה זוב2021 תעבור את 35$ ותחזור לעצמה. מנכ"ל רציני שמתקדם לפי היעדים שהציב
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
