כסף ישראלי שקל מטבע אגורה
צילום: Istock

התגובות למדד המחירים: "העלייה במחירי הדיור צריכה להדאיג את בנק ישראל"

יונתן כץ מלידר שוקי הון טוען כי האינפלציה תעלה בחודשים הקרובים, וכי בנק ישראל ככל הנראה לא יוריד ריבית השנה. מנגד, עופר קליין מהראל ביטוח טוען כי "המדד הנמוך לא משנה את התמונה – החלטת הריבית תלויה בעיקר בשקל"
עמית נעם טל | (8)
נושאים בכתבה ריבית שער הדולר

מדד המחירים לצרכן שפורסם מוקדם יותר הצביע כי האינפלציה בישראל הסתכמה ב-0.6% בלבד, רחוק מיעדי בנק ישראל. עם זאת, מחירי הדירות (שלא נכללות במדד) הצביעו על עלייה של 0.5% בחודשים אוקטובר - נובמבר, ובסיכום שנתי מדובר בעלייה של 3.4% (לכתבה המלאה).

מדובר בנתונים בעייתים עבור בנק ישראל, טיפול בבעיית האינפלציה הנמוכה (הרחבה מוניטרית) עשויה לגרום להתחממות נוספת בשוק הנדל"ן, דבר שיעמיק את מצוקת הדיור בישראל. מה בנק ישראל יעשה? האנליסטים מנסים להסביר. 

יונתן כץ מלידר שוקי הון טוען כי "מדד דצמבר היה ברף הנמוך של הציפיות המוקדמות (0.0%-0.1%). יחד עם זאת, בהסתכלות על פרטי המדד ניתן להבחין במגמות מדאיגות: מסתמנת עלייה חדה במחירי השכירות לקצב של 2.8% ב-12 החודשים האחרונים מקצב של 1.6% לפני חודשיים. גם מחירי הדירות לרכישות (סקר נפרד, אשר איננו כלול במדד) עלה ב-1.1% בחודשיים האחרונים וב-3.4% ב-12 החודשים האחרונים (האצה מ-1.8% לפני חודשיים). מגמת עלייה במחירי הדיור (גם מחירי השכירות וגם במחירי הרכישה) צפויה להדאיג מאד את בנק ישראל ולכן לא סביר לצפות להורדת ריבית השנה".

"בנוסף, במידה ומחירי השכירות ימשיכו לעלות בקצב מהיר (תולדה של עליית השכר במשק וירידה במלאי הדירות) צפויה האצה בקצב האינפלציה השנה. בדצמבר העלייה החדה במחירי השכירות קוזזה על ידי עלייה מאד מתונה במחירי ההלבשה (מתחת לשיעור העונתי הרגיל). מחירי ההלבשה ירדו ב-5.5% ב-2019 (יחסית 0.4%- y/y בחודש אוקטובר), שיעור חריג במיוחד. לסיכום, the devil is in the details. למרות המדד הנמוך יחסית בדצמבר, צפויה האצה באינפלציה השנה".

עופר קליין מהראל ביטוח ופיננסים טען כי "מדד המחירים לחודש דצמבר 2019 נותר ללא שינוי כאשר עלייה נמוכה מהצפי במחירי ההלבשה וההנעלה לצד הוזלת החופשות קיזזו עלייה בסעיף הדיור. בעקבות המדד, האינפלציה הסתכמה בסוף 2019 ב-0.6 אחוז (לעומת 0.3% בנובמבר), נמוכה מיעדה סוף שנה שישית ברציפות.

 

בדומה לשנים קודמות, גם בשנת 2019 סעיף הדיור היה התורם העיקרי לאינפלציה (ברציפות מאז 2010). סעיף המזון היה גם הוא מהתורמים העיקריים לאינפלציה השנה בהשפעת העלייה בשכר העבודה. מנגד, גם השנה סעיף התחבורה והתקשורת היה התורם העיקרי להתמתנות באינפלציה,  בעיקר בשל הירידה החדה במחיר הנסיעות לחו"ל (בשל הייסוף בשקל), לצד תחרותיות גבוהה בענף התקשורת שהמשיכה ללחוץ את המחירים כלפי מטה.

 

על פי האומדנים הראשוניים שלנו גם מדד ינואר צפוי להיות שלילי (כמינוס 0.4 אחוז), בעיקר בשל ירידת עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה ובסעיף הדיור, לצד הפחתת מחירי החשמל. חלק מהירידה בינואר תקוזז עם העלייה במחיר המים. מדד פברואר צפוי לנוע בין אפס למינוס 0.1 אחוז. התחזית שלנו ל-12 החודשים הבאים נותרה על 1.2 אחוזים כאשר אנו מניחים שהיעדר תקציב יגרור ביטול פטורים שיתרמו חיובית לאינפלציה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

המדד הנמוך שנה שישית ברציפות ממשיך לתמוך במדיניות מוניטרית מרחיבה. בנק ישראל הראה בחודשיים האחרונים שהוא נחוש למנוע ייסוף בשקל כאשר רכש מט"ח בסכום של כ-2.3 מיליארד דולר בדצמבר (לאחר 1.3 מיליארד בנובמבר), הכמות החודשית הגבוהה ביותר מזה עשור. הרכישות הללו תרמו ליציבות בשקל-סל ואנו צופים שבנק ישראל יתמיד בהן גם בחודשים הקרובים.

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אין עסקאות 16/01/2020 20:00
    הגב לתגובה זו
    דירות עומדות הרבה זמן למכירה בהמתנה לפראייר התורן שעלול להתאבד כי לקח משכנתא ויפוטר ברגע הראדון דתהייה האטה, צמיחה
  • 5.
    דולר 16/01/2020 09:40
    הגב לתגובה זו
    גלובס, בנק אוף אמריקה -בנייר שהפיץ הבנק ובו המלצות שבועיות למסחר במט"ח כותבים האנליסטים של הבנק בנייר הממליץ למשקיעים על פוזיציית שורט בשקל מול לונג בקרונה הצ'כית.
  • 4.
    חיימקה 16/01/2020 08:40
    הגב לתגובה זו
    הכל על חשבון הילדים שלכם. חחחח
  • 3.
    וכל זה למרות עודף בניה...(אתר מידע קריטי לרוכשי הדירות) (ל"ת)
    וואו 16/01/2020 07:26
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יגאל 16/01/2020 06:19
    הגב לתגובה זו
    קריית חיים מערבית רח' דגניה . ביקוש לדירות . הזדמנות טובה לרכוש דירות היום זולות מחר יהיה שווה מליונים. המקום נמצא בהתחדשות עירונית פינוי ובינוי. בקרבת הים.
  • משקיע מתחיל 16/01/2020 09:23
    הגב לתגובה זו
    בדקתי מה המחירים והם טסו בשנים האחרונות בצורה לא נורמלית וממשיכים לטפס כל חודש שאני בודק. עדיף ליקנות במקום שהמחירים בו נמצאים בירידה. ככה זה יותר בזול.
  • 1.
    דירות מסוכנות 16/01/2020 03:43
    הגב לתגובה זו
    אל תתבלבלו ילדים. המחיר עולה כי יש פראיירים שמשלמים וכל השאר ממתינים לנפילה. רבים תקועים עם הדירות ןמחפשיםנאת הפראייר הבא. תוך שנה יישברו ויפלו מהעץ עליו עלו כי לרדת לא יצליחו
  • את זה אומרים כבר 12 שנים ובינתים רק למעלה.וזה ידין רחוק מלעצור. (ל"ת)
    אנונימי 16/01/2020 11:41
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניות הביטוח תחת לחץ, מניות השבבים יעלו, ומה יהיה היום בבורסה?

היום שאחרי חגיגת הריבית נגמר בהאנגאובר, כאשר המדדים סגרו אתמול בטריטוריה שלילית בהובלת מניות הביטוח; ברקע, הלחץ על המניות ממשיך מצד הרגולטור, שעשוי לפגוע בעסקי הליבה שכבר חווים תחרות; מניות השבבים הדואליות חוזרות עם פער חיובי וצפויות לפתוח בעליות 

מערכת ביזפורטל |

ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


אתמול כתבנו שהפער בין התנהגות שוק המניות לבין שוק האג"ח והמט"ח מעלה שאלה: האם העליות החדות הן תחילתו של "ראלי הקלה מוניטרית", או רק אנחת רווחה קצרה. ואכן, יום המסחר האחרון סיפק תשובה חלקית אחרי אתמול המדדים סגרו בירידות, אחרי מסחר חיובי לאורך השעות הראשונות שהיה כהמשך למומנטום החיובי אמש - ת"א 35 ירד 0.79% ות"א 90 ירד ב-0.22%.  במגזר הפיננסים, ת"א ביטוח היה הסיפור המרכזי לאחר שמחק את העליות בתחילת היום וצנח 4.2% זה בהמשך לזינוק של 4% שלשום. ייתכן שהשוק מבין עכשיו טוב יותר שהפחתת ריבית של 0.25% לא משנה את תמונת המאקרו בצורה כה משמעותית, ושהמסלול קדימה של בנק ישראל יישאר זהיר ומדוד.

מדד הביטוח התחיל כאמור חיובי, ואף רשם שיא חדש של כל הזמנים ברקע דוחות הראל (הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%). עם זאת, המגמה השתנתה לשלילה ואף החריפה ברקע דוחות כלל (כלל ביטוח: רווח נקי של 590 מיליון שקל ותשואה על ההון של 24.9%). הדוחות של כלל אכן היו חיוביים, אך בנטרול רווחי שוק ההון, פעילות הליבה דווקא רשמה ירידה ברווח. לכאורה זה אולי נראה קטנוני, אבל אחרי ריצה כזו במניות הביטוח, כמעט 140% מתחילת השנה, המשקיעים רגישים לכל דבר. בנוסף, ייתכן שקיבלנו אישור מ"הצד השני", כאשר ליברה ליברה 0%  (ליברה עם זינוק חד ברווח והמשך צמיחה בפרמיות) ואיידיאיי ביטוח איידיאיי ביטוח 0%  (האמא של ביטוח ישיר ביטוח ישיר קופצת לאחר שהציגה זינוק של 24% ברווח הכולל, בניכוי הוצאות משפטיות חריגות) זינקו אתמול. המשקיעים חוששים אולי מגידול בנתח השוק של החברות הקטנות יותר, מה שיפגע בתוצאות בהמשך ככל ושוק ההון לא יחזור על הביצועים האחרונים.

אתמול בערב נחשף כי הממונה על שוק ההון והביטוח הציב אולטימטום לחברות הביטוח: הורידו את מחירי פוליסות הביטוח המקיף וצד ג' לרכב תוך שלושה חודשים, או שתישלל מכן האפשרות למכור אותם. לפי בדיקת הממונה "נמצאו פערים בין הסיכון לבין הפרמיה שחברות הביטוח גובות". אחרי הרווחים המטורפים של הבנקים, נראה הרגולטור "התעורר משנת החורף", והחליט לבדוק את המקדם בין עליית הפרמיות של הביטוח, לעליית הסיכון בפועל. לכאורה, מנתוני הדוחות עולה שהמקדם הזה התנתק, כאשר החברות רושמות רבעוני שיא עוקבים ותשואות פנומנליות על ההון. גם בנטרול רווחים עודפים משוק ההון החברות עדיין במכפיל נמוך מ-20, זאת כאמור אחרי ריצה של קרוב ל-140% מתחילת השנה.

ואחרי כל מה שנכתב, דוח הפניקס שהתפרסם הבוקר עשוי להרגיע את חששות המשקיעים, כאשר החברה עדכנה תחזיות לשנת 2028, שהיו הרבה מעל אלו של 2027 שהחברה הציבה רק לפני מספר חודשים.  החברה צופה רווח ליבה של עד 3.5 מיליארד שקלים, הרבה מעבר ליעדים שנקבעו רק לאחרונה. הזינוק הזה מגיע על רקע רווחי הון חריגים מפעילות ההשקעות והנוסטרו ורווחיות גבוהה במיוחד בביטוח הכללי וברכב, שמעלים שאלות לגבי מידת היציבות שלהם. מצד שני, עצם הצגת תחזית אגרסיבית מלמדת שהפניקס מאמינה כי מנועי הצמיחה החדשים, ניהול נכסים, סוכנויות ואשראי, ימשיכו להרחיב את הרווחיות גם לאחר נרמול תנאי השוק. להרחבה - הפניקס: תשואה של 29.2% על ההון; מעלה תחזיות להמשך