כסף ישראלי שקל מטבע אגורה
צילום: Istock

התגובות למדד המחירים: "העלייה במחירי הדיור צריכה להדאיג את בנק ישראל"

יונתן כץ מלידר שוקי הון טוען כי האינפלציה תעלה בחודשים הקרובים, וכי בנק ישראל ככל הנראה לא יוריד ריבית השנה. מנגד, עופר קליין מהראל ביטוח טוען כי "המדד הנמוך לא משנה את התמונה – החלטת הריבית תלויה בעיקר בשקל"
עמית נעם טל | (8)
נושאים בכתבה ריבית שער הדולר

מדד המחירים לצרכן שפורסם מוקדם יותר הצביע כי האינפלציה בישראל הסתכמה ב-0.6% בלבד, רחוק מיעדי בנק ישראל. עם זאת, מחירי הדירות (שלא נכללות במדד) הצביעו על עלייה של 0.5% בחודשים אוקטובר - נובמבר, ובסיכום שנתי מדובר בעלייה של 3.4% (לכתבה המלאה).

מדובר בנתונים בעייתים עבור בנק ישראל, טיפול בבעיית האינפלציה הנמוכה (הרחבה מוניטרית) עשויה לגרום להתחממות נוספת בשוק הנדל"ן, דבר שיעמיק את מצוקת הדיור בישראל. מה בנק ישראל יעשה? האנליסטים מנסים להסביר. 

יונתן כץ מלידר שוקי הון טוען כי "מדד דצמבר היה ברף הנמוך של הציפיות המוקדמות (0.0%-0.1%). יחד עם זאת, בהסתכלות על פרטי המדד ניתן להבחין במגמות מדאיגות: מסתמנת עלייה חדה במחירי השכירות לקצב של 2.8% ב-12 החודשים האחרונים מקצב של 1.6% לפני חודשיים. גם מחירי הדירות לרכישות (סקר נפרד, אשר איננו כלול במדד) עלה ב-1.1% בחודשיים האחרונים וב-3.4% ב-12 החודשים האחרונים (האצה מ-1.8% לפני חודשיים). מגמת עלייה במחירי הדיור (גם מחירי השכירות וגם במחירי הרכישה) צפויה להדאיג מאד את בנק ישראל ולכן לא סביר לצפות להורדת ריבית השנה".

"בנוסף, במידה ומחירי השכירות ימשיכו לעלות בקצב מהיר (תולדה של עליית השכר במשק וירידה במלאי הדירות) צפויה האצה בקצב האינפלציה השנה. בדצמבר העלייה החדה במחירי השכירות קוזזה על ידי עלייה מאד מתונה במחירי ההלבשה (מתחת לשיעור העונתי הרגיל). מחירי ההלבשה ירדו ב-5.5% ב-2019 (יחסית 0.4%- y/y בחודש אוקטובר), שיעור חריג במיוחד. לסיכום, the devil is in the details. למרות המדד הנמוך יחסית בדצמבר, צפויה האצה באינפלציה השנה".

עופר קליין מהראל ביטוח ופיננסים טען כי "מדד המחירים לחודש דצמבר 2019 נותר ללא שינוי כאשר עלייה נמוכה מהצפי במחירי ההלבשה וההנעלה לצד הוזלת החופשות קיזזו עלייה בסעיף הדיור. בעקבות המדד, האינפלציה הסתכמה בסוף 2019 ב-0.6 אחוז (לעומת 0.3% בנובמבר), נמוכה מיעדה סוף שנה שישית ברציפות.

 

בדומה לשנים קודמות, גם בשנת 2019 סעיף הדיור היה התורם העיקרי לאינפלציה (ברציפות מאז 2010). סעיף המזון היה גם הוא מהתורמים העיקריים לאינפלציה השנה בהשפעת העלייה בשכר העבודה. מנגד, גם השנה סעיף התחבורה והתקשורת היה התורם העיקרי להתמתנות באינפלציה,  בעיקר בשל הירידה החדה במחיר הנסיעות לחו"ל (בשל הייסוף בשקל), לצד תחרותיות גבוהה בענף התקשורת שהמשיכה ללחוץ את המחירים כלפי מטה.

 

על פי האומדנים הראשוניים שלנו גם מדד ינואר צפוי להיות שלילי (כמינוס 0.4 אחוז), בעיקר בשל ירידת עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה ובסעיף הדיור, לצד הפחתת מחירי החשמל. חלק מהירידה בינואר תקוזז עם העלייה במחיר המים. מדד פברואר צפוי לנוע בין אפס למינוס 0.1 אחוז. התחזית שלנו ל-12 החודשים הבאים נותרה על 1.2 אחוזים כאשר אנו מניחים שהיעדר תקציב יגרור ביטול פטורים שיתרמו חיובית לאינפלציה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

המדד הנמוך שנה שישית ברציפות ממשיך לתמוך במדיניות מוניטרית מרחיבה. בנק ישראל הראה בחודשיים האחרונים שהוא נחוש למנוע ייסוף בשקל כאשר רכש מט"ח בסכום של כ-2.3 מיליארד דולר בדצמבר (לאחר 1.3 מיליארד בנובמבר), הכמות החודשית הגבוהה ביותר מזה עשור. הרכישות הללו תרמו ליציבות בשקל-סל ואנו צופים שבנק ישראל יתמיד בהן גם בחודשים הקרובים.

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אין עסקאות 16/01/2020 20:00
    הגב לתגובה זו
    דירות עומדות הרבה זמן למכירה בהמתנה לפראייר התורן שעלול להתאבד כי לקח משכנתא ויפוטר ברגע הראדון דתהייה האטה, צמיחה
  • 5.
    דולר 16/01/2020 09:40
    הגב לתגובה זו
    גלובס, בנק אוף אמריקה -בנייר שהפיץ הבנק ובו המלצות שבועיות למסחר במט"ח כותבים האנליסטים של הבנק בנייר הממליץ למשקיעים על פוזיציית שורט בשקל מול לונג בקרונה הצ'כית.
  • 4.
    חיימקה 16/01/2020 08:40
    הגב לתגובה זו
    הכל על חשבון הילדים שלכם. חחחח
  • 3.
    וכל זה למרות עודף בניה...(אתר מידע קריטי לרוכשי הדירות) (ל"ת)
    וואו 16/01/2020 07:26
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יגאל 16/01/2020 06:19
    הגב לתגובה זו
    קריית חיים מערבית רח' דגניה . ביקוש לדירות . הזדמנות טובה לרכוש דירות היום זולות מחר יהיה שווה מליונים. המקום נמצא בהתחדשות עירונית פינוי ובינוי. בקרבת הים.
  • משקיע מתחיל 16/01/2020 09:23
    הגב לתגובה זו
    בדקתי מה המחירים והם טסו בשנים האחרונות בצורה לא נורמלית וממשיכים לטפס כל חודש שאני בודק. עדיף ליקנות במקום שהמחירים בו נמצאים בירידה. ככה זה יותר בזול.
  • 1.
    דירות מסוכנות 16/01/2020 03:43
    הגב לתגובה זו
    אל תתבלבלו ילדים. המחיר עולה כי יש פראיירים שמשלמים וכל השאר ממתינים לנפילה. רבים תקועים עם הדירות ןמחפשיםנאת הפראייר הבא. תוך שנה יישברו ויפלו מהעץ עליו עלו כי לרדת לא יצליחו
  • את זה אומרים כבר 12 שנים ובינתים רק למעלה.וזה ידין רחוק מלעצור. (ל"ת)
    אנונימי 16/01/2020 11:41
    הגב לתגובה זו
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.