מדד המחירים לצרכן שפורסם מוקדם יותר הצביע כי האינפלציה בישראל הסתכמה ב-0.6% בלבד, רחוק מיעדי בנק ישראל. עם זאת, מחירי הדירות (שלא נכללות במדד) הצביעו על עלייה של 0.5% בחודשים אוקטובר - נובמבר, ובסיכום שנתי מדובר בעלייה של 3.4% (לכתבה המלאה).

מדובר בנתונים בעייתים עבור בנק ישראל, טיפול בבעיית האינפלציה הנמוכה (הרחבה מוניטרית) עשויה לגרום להתחממות נוספת בשוק הנדל"ן, דבר שיעמיק את מצוקת הדיור בישראל. מה בנק ישראל יעשה? האנליסטים מנסים להסביר. 

יונתן כץ מלידר שוקי הון טוען כי "מדד דצמבר היה ברף הנמוך של הציפיות המוקדמות (0.0%-0.1%). יחד עם זאת, בהסתכלות על פרטי המדד ניתן להבחין במגמות מדאיגות: מסתמנת עלייה חדה במחירי השכירות לקצב של 2.8% ב-12 החודשים האחרונים מקצב של 1.6% לפני חודשיים. גם מחירי הדירות לרכישות (סקר נפרד, אשר איננו כלול במדד) עלה ב-1.1% בחודשיים האחרונים וב-3.4% ב-12 החודשים האחרונים (האצה מ-1.8% לפני חודשיים). מגמת עלייה במחירי הדיור (גם מחירי השכירות וגם במחירי הרכישה) צפויה להדאיג מאד את בנק ישראל ולכן לא סביר לצפות להורדת ריבית השנה".

"בנוסף, במידה ומחירי השכירות ימשיכו לעלות בקצב מהיר (תולדה של עליית השכר במשק וירידה במלאי הדירות) צפויה האצה בקצב האינפלציה השנה. בדצמבר העלייה החדה במחירי השכירות קוזזה על ידי עלייה מאד מתונה במחירי ההלבשה (מתחת לשיעור העונתי הרגיל). מחירי ההלבשה ירדו ב-5.5% ב-2019 (יחסית 0.4%- y/y בחודש אוקטובר), שיעור חריג במיוחד. לסיכום, the devil is in the details. למרות המדד הנמוך יחסית בדצמבר, צפויה האצה באינפלציה השנה".

• בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
• 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עופר קליין מהראל ביטוח ופיננסים טען כי "מדד המחירים לחודש דצמבר 2019 נותר ללא שינוי כאשר עלייה נמוכה מהצפי במחירי ההלבשה וההנעלה לצד הוזלת החופשות קיזזו עלייה בסעיף הדיור. בעקבות המדד, האינפלציה הסתכמה בסוף 2019 ב-0.6 אחוז (לעומת 0.3% בנובמבר), נמוכה מיעדה סוף שנה שישית ברציפות.

בדומה לשנים קודמות, גם בשנת 2019 סעיף הדיור היה התורם העיקרי לאינפלציה (ברציפות מאז 2010). סעיף המזון היה גם הוא מהתורמים העיקריים לאינפלציה השנה בהשפעת העלייה בשכר העבודה. מנגד, גם השנה סעיף התחבורה והתקשורת היה התורם העיקרי להתמתנות באינפלציה,  בעיקר בשל הירידה החדה במחיר הנסיעות לחו"ל (בשל הייסוף בשקל), לצד תחרותיות גבוהה בענף התקשורת שהמשיכה ללחוץ את המחירים כלפי מטה.

על פי האומדנים הראשוניים שלנו גם מדד ינואר צפוי להיות שלילי (כמינוס 0.4 אחוז), בעיקר בשל ירידת עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה ובסעיף הדיור, לצד הפחתת מחירי החשמל. חלק מהירידה בינואר תקוזז עם העלייה במחיר המים. מדד פברואר צפוי לנוע בין אפס למינוס 0.1 אחוז. התחזית שלנו ל-12 החודשים הבאים נותרה על 1.2 אחוזים כאשר אנו מניחים שהיעדר תקציב יגרור ביטול פטורים שיתרמו חיובית לאינפלציה.

• הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%
• החגיגה בוול סטריט, מה יהיה היום בבורסה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

המדד הנמוך שנה שישית ברציפות ממשיך לתמוך במדיניות מוניטרית מרחיבה. בנק ישראל הראה בחודשיים האחרונים שהוא נחוש למנוע ייסוף בשקל כאשר רכש מט"ח בסכום של כ-2.3 מיליארד דולר בדצמבר (לאחר 1.3 מיליארד בנובמבר), הכמות החודשית הגבוהה ביותר מזה עשור. הרכישות הללו תרמו ליציבות בשקל-סל ואנו צופים שבנק ישראל יתמיד בהן גם בחודשים הקרובים.