"הרכישה של CIQ מקפיצה את פריון מדרגה"
חברת פתרונות השיווק הדיגיטלית פריון נטוורק -1.84% הודיעה מוקדם יותר היום על רכישת Content IQ - CIQ הישראלית-אמריקאית תמורת 73 מיליון דולר. דורון גרסטל, מנכ"ל פריון נטוורק סבור כי הרכישה תייצר ערך מוסף עבור החברה ולקוחותיה, וכי מדובר בקפיצת מדרגה עבורה.
ההודעה מגיעה על רקע התקופה החיובית בה נמצאת החברה לאחרונה, בייחוד מאז פרסום תחזיות עדכניות לשנת 2019. החברה העלתה את תחזיות ה-EBITDA לשנת 2019 ל-30 מיליון דולר, כאשר עוד טרם המכירה עלתה מניית החברה בכ-30% מתחילת החודש, ובכך השלימה עלייה של כ-150% ב-12 החודשים האחרונים.
"החברה שרכשנו - CIQ, מעסיקה 51 עובדים, מחזיקה משרדים בניו יורק ישראל ורומניה. החברה פיתחה טכנולוגיה ייחודית, שמאפשרת לאתרי תוכן לעשות אופטימיזציה באופן דינמי, של הרווחים שלהם", אמר גרסטל לביזפורטל.
"כיום באתרי תוכן הכתבה היא קבועה, המיקום של המודעה קבוע והצופים גם הם נתונים. לאור זאת, מה שנותר למפרסם, וככה עושים אופטימיזציה לרווחים, זה להכניס את המודעה הנכונה לעמוד הנכון. בעולם החדש שלושת הפרמטרים הללו נתונים לשינוי, בגלל הצורה שבה הדף מעוצב, היחס בין הפרסומות לתוכן, התוכן עצמו, והיכולת להביא אנשים ביחס לפרסום. מה שעשינו זה לקחת שלושה דברים שהיו קבועים, ובצורה טכנולוגית on the fly אנחנו עושים להם אופטימיזציה. ככה אנחנו מייצרים win-win, גם לאתר התוכן שמרוויח יותר כסף, וגם למפרסם שיותר אנשים בכלל ויותר אנשים מתאימים בפרט נחשפים למודעה. עד עכשיו הטכנולוגיה לא אפשרה את האופטימיזציה הזו וזו פריצת הדרך מבחינתי".
- כיצד מטמיעים מערכות ERP בארגונים ועסקים
- היוניקורן הישראלי קפיטוליס רוכש את Capitalab ב-46 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כיצד זה מתקשר לחברה האוקראינית שרכשתם באפריל האחרון?
"כל העסק שתיארתי מונע על ידי בינה מלאכותית, ואחד הדברים שאפשרו לנו להתקדם בתחום הזה, זאת היכולת שלנו לתת ערך מוסף, בעקבות הזרוע AI שרכשנו באוקראינה".
איך אתה רואה את הסינרגיה עם הפעילות של החברה כיום?
"מעבר לעובדה שלהם (CIQ - א"ג), יש ביזנס של 39 מיליון דולר ורווח של 5.5 מיליון דולר, אנחנו רואים מצב שבו אנחנו יכולים להביא משהו ייחודי למפרסם. ראשית, אנחנו מבאים איתנו סביבה דינמית למודעות שלו, מה שיכול להגדיל את המכירות שלו. שנית, בתחום החיפוש אנחנו מבינים שאם אתה שולט במודעה אתה יכול לשים מודעות חיפוש באתרי תוכן, שיביאו את הגולשים לבינג (bing), ככה אנחנו יוצרים מונטיזציה. לדעתי, יש לנו איזה משהו שמחבר בין תחומי הפעילות בצורה מאד מבטיחה".
בעקבות הרכישה איזו השפעה אתם צופים על השורה התחתונה?
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
