מה שבוע המסחר הראשון בוול סטריט אומר לנו על המשך השנה?
אמנם שבוע אינו מייצג שנה, אך הוא יכול לספק לנו רמזים לאן השוק הולך ואיך שנת 2020 תסתיים. ההיסטוריה מראה שבשנת בחירות בארצות הברית, כשמדד ה-S&P 500 מסיים את השבוע הראשון בעליות, לרוב הוא מסיים כך גם את השנה.
לפי הנתונים שנאספו על ידי הדאו ג'ונס מרקט דאטה, בכל שנת בחירות בארצות הברית מאז שנת 1950, כשה-S&P סיים את חמשת ימי המסחר הראשונים בעליות - מה שקרה השבוע כשהמדד עלה ב-0.7% - הוא גם סיים את השנה בעליות. זה קורה ב-82% מהזמן.
לפי הדיווח בבארונס, שוב מאז 1950, כ-67% מהפעמים שבו המדד עלה בחמשת ימי המסחר הראשונים, הוא גם סיים את השנה בראלי יפה.
2019 הייתה שנה מעולה לשוק המניות. המדדים המובילים בוול סטריט סיימו בעליות של למעלה מ-20% והציבו רף משמעותי גם ל-2020. עם זאת, מסע בחירות מדמם, ירידה בצמיחה ומתחים גיאופוליטיים ומלחמות סחר, יכולים להעיב על הסנטימנטים של השוק.
- 12.רגע השר של שרה מחשב את הקץ בגימטריה (ל"ת)ח"כ קרעי שר האוצרות 12/01/2020 13:05הגב לתגובה זו
- 11.שר האוצר המתפטר לא יישא באחריות ובזיוף הנתונים הכלכלים (ל"ת)ח"כ קרעי שר האוצרות 12/01/2020 13:03הגב לתגובה זו
- 10.לחגור חגורות בטיחות טיסה לירח יוצאת לדרך (ל"ת)ממריאים צפונה 12/01/2020 12:57הגב לתגובה זו
- חחחחחח (ל"ת)לגולם 12/01/2020 13:16הגב לתגובה זו
- 9.טוב ציפור אחת ביד מביצים שלוקות על העץ (ל"ת)אדום הרשעה אבדה 12/01/2020 12:56הגב לתגובה זו
- 8.מלחמת אזרחים הציבור אוגר נשק רב וממתין ליום פקודה (ל"ת)אדום הרשעה אבדה 12/01/2020 12:54הגב לתגובה זו
- 7.אחוזת בית באש 12/01/2020 12:51הגב לתגובה זוהכל יקרוס ויתמוטט אל תשחקו ברולטה רוסית , ממשלת שמד נתניהו ומכלוף דרעי פרוזדור לעולם הבא, כחלון ברח כי נתונים מזויפים נאלץ להציג במערכות הבחירות האחרונות . Take the money and run
- 6.ניר 11/01/2020 22:17הגב לתגובה זוהפד מזרים כסף השוק לא חופשי ואין לו אפשרות לכלכלה לפרוח הרי מי קונה מניות במכפילים כאלה ? לא יאמן מה שטראמפ עושה כאן , זה לא בריא ולא נכון שהשוק יעלה 11 שנה בלי תיקון משמעותי
- 5.בולשיט צרוף (ל"ת)כככ 11/01/2020 20:23הגב לתגובה זו
- 4.אני לו מבין מה כוונת המאמר (ל"ת)משה מיציע א 11/01/2020 19:58הגב לתגובה זו
- 3.משה מיציע א 11/01/2020 19:56הגב לתגובה זושום ביטחון על מה שיקרה. מה שיקרה ב-2020 נדע ב31-12-2020
- 2.חחח מה זה אומר? זה לא אומר כלום . זה אומר שהאופוריה חוגגת ומסכנים המשקיעים שנמשכים לעליות כמו למלכודת דבש שסופה יהיה רע ומר (ל"ת)מנשה 11/01/2020 18:21הגב לתגובה זו
- 1.Navi 11/01/2020 17:58הגב לתגובה זואת התחזית לעוד יומיים אף אחד לא יכול לחזות היום. בעבר העולם היה שפוי יותר , היום כל יום לצערינו מביא איתו הפתעות חדשות...
DSIT (אתר החברה)חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
חברת DSIT Solutions, שבה מחזיקה רפאל ב-50%, מתכננת הנפקה ראשונית בבורסת תל אביב בשווי של 200-250 מיליון שקל לפני הכסף, עם גיוס צפוי של 50 מיליון שקל. המהלך מצטרף לגל הנפקות ביטחוניות בשוק המקומי, שנהנה מביקוש גובר על רקע המלחמה ומכירות שיא בתעשייה.
DSIT, שהוקמה לפני יותר משלושה עשורים, מתמחה במערכות מעקב תת-ימי שמזהות, מסווגות ומעקבות אחר איומים כמו צוללנים, צוללות ואוניות. מוצריה כוללים מערכות הגנה על נכסים אסטרטגיים כגון כבלי תקשורת, צינורות גז, פלטפורמות קידוח ונמלים, לצד פתרונות למלחמה נגד צוללות (ASW) ומערכות תקשורת תת-ימיות. לדוגמה, החברה סיפקה ב-2019 לאנרג'יאן מערכת אבטחה תת-ימית להגנה על מאגרי כריש ותנין מפני כלי שיט בלתי מאוישים, שכללה סונארים מתקדמים לאיתור איומים בטווחים ארוכים.
רפאל רכשה את השליטה ב-DSIT ב-2016 מ-Acorn Energy האמריקאית תמורת 15 מיליון דולר. ב-2018 הצטרפו דני סיידס ועמי וסרמן כבעלי יתרת המניות, כאשר סיידס מחזיק כיום בכ-38% ווסרמן ב-9.5%. החברה מעסיקה כ-100 עובדים, רובם בישראל, ומפעילה מרכזי פיתוח שמתמקדים בשילוב טכנולוגיות AI לזיהוי אוטומטי של איומים. בשנים האחרונות נהנתה DSIT מצמיחה, עם עלייה של 25% במכירות השנתיות בשל ביקוש גלובלי להגנה על תשתיות אנרגיה ימיות, שמגיע ל-5 מיליארד דולר בשוק העולמי. התפתחות זו נובעת מהתגברות איומים בזירה הימית, כולל התקפות על צינורות גז באירופה ומתיחות בים האדום, שמעלות את הצורך במערכות כמו סונארים פעילים שמכסים שטחים של עד 10 קילומטרים רבועים.
נשיא DSIT הוא אלי שרביט, לשעבר מפקד חיל הים. המנכ"ל שמואל פרביאש, בעל ניסיון מאלביט מערכות, מתמקד בפיתוח מערכות משולבות רחפנים תת-ימיים.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגדוראל אנרגיה מזנקת 6.4%, ניו מד ב-2.8% - עליות במדדים
המסחר במדדים במגמה מעורבת, מגמה שקוטעת את המומנטום החיובי שהוביל לשבירת שיאים נוספת אמש ונעילה חיובית של כמעט 1% בת״א 35. בשלב זה המדדים המרכזיים נסחרים בעליה של 0.7% בת״א 35 בעוד ת״א 90 נסחר ביציבות סביב שערי הפתיחה. גם במגזר הפיננסים נרשמת מגמה מעורבת, הבנקים מאבדים 1.2% בעוד חברות הביטוח מחקו את הירידות ונסחרות בקירוב לשער הפתיחה. ת״א נדל״ן נסחר ביציבות ות״א נפט וגז יורד 0.1%.
התקדמות נוספת נרשמת בפיתוח מאגר הגז אפרודיטה שבמים הכלכליים של קפריסין. ניו מד ניו-מד אנרג יהש 2.73% והשותפות במאגר, שברון Chevron Corp. 1.39% ושל Shell PLC 0.78% , מדווחות כי אישרו יציאה לביצוע תכנון הנדסי מפורט (FEED), שלב מרכזי בדרך לקבלת החלטת השקעה סופית בפרויקט. היקף ההשקעה הכולל בתכנון ההנדסי מוערך בכ-106 מיליון דולר, כאשר חלקה של השותפות עומד על כ-32 מיליון דולר - השותפות במאגר אפרודיטה יוצאות ל-FEED בהיקף של 106 מיליון דולר, לקראת FID ב-2027
זוכרים את מבצעי 90/10?
מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר.
"מה, אתה רציני?", "כן, הכל בשבילכם" - לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח
אלביט מערכות אלביט מערכות 3.76% עולה, נזכיר כי לפני שבוע וחצי אלביט הודיעה כי הפרלמנט היווני אישר רכישה של מערכות ארטילריה רקטיות PULS (מערכת שיגור מדויקת ואוניברסלית) בהחלטה שנועדה לחזק את יכולות ההגנה של יוון מול ההתעצמות מצד טורקיה. אר פי אופטיקל אר פי אופטיקל -2.14% יורדת לעומתה. ארקין אופורטיוניטי של משה ארקין חדלה להיות בעלת עניין בחברה, אחרי שביצעה חלוקה בעין של מניות החברה שהוחזקו על ידה. המניות חולקו לצדדים שלישיים, שנכנסו בנעליים של ארקין כשהמהלך קורה אחרי זינוק של כ-190% מאז ההנפקה של אר פי אופטיקל ביוני האחרון.
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הלילה תיכנס לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כשהתקרה תוכפל מ-75 דולר ל-150 דולר. בשביל הצרכנים זה אומר יותר הזמנות מחו"ל שלא יחויבו במע"מ, ובעיקר הרחבה של טווח המוצרים שבהם הקנייה מעבר לים הופכת לכדאית. באוצר מציגים את המהלך הזה כחלק מהמאבק ביוקר המחיה, דרך חיזוק התחרות והפעלת לחץ מחירים על השוק המקומי, בעיקר בענפי האופנה ומוצרי הצריכה, אם כי מבחינת הרשתות התמונה מורכבת יותר. אלו פועלות תחת עלויות קבועות גבוהות, ארנונה, חשמל, שכר עבודה, מע"מ ומסים נוספים, ומתקשות להפחית מחירים בלי לפגוע בשולי הרווח. מולן עומדים אתרי מסחר מחו"ל שפועלים בלי רוב הנטל הזה, נהנים מהיקפי פעילות רחבים ומקהל גלובלי, ומצליחים להציע מחירים נמוכים יותר גם בלי שינוי מהותי בתמחור.
