הממונה על התחרות מיכל הלפרין
צילום: דוברות הכנסת יצחק הררי

רשות התחרות מציבה תנאים להשלמת מיזוג מזרחי-אגוד

הורתה על מכירת פעילות האשראי ליהלומים של אחד מהצדדים; בנוסף, התנתה את ביצוע המיזוג בתיקון הוראת ניהול בנקאי תקין בנושא הלימות ההון
ערן סוקול |

בהמשך לפסק דינו של בית הדין לתחרות מיום 28.11.19, שהחזיר שני נושאים הנוגעים למיזוג שבין בנק מזרחי טפחות -0.72% לבנק אגוד לבחינתה ולהחלטתה של הממונה על התחרות, הטילה היום הממונה תנאים לאישור המיזוג בנושא מתן אשראי בענף היהלומים והלימות ההון.

על פי הודעת רשות התחרות, בית הדין בהחלטתו, אימץ את עמדת הרשות ביחס לחשש התחרותי בענף מתן האשראי לתחום היהלומים כתוצאה מעסקת המיזוג, שלפיה ייווצר כוח שוק חד-צדדי בידי הבנק הממוזג בשל נתח השוק המצרפי הגבוה של הבנקים המתמזגים, לאור מיעוט המתחרים שחלקם צמצמו את היקף פעילותם וכן לאור מאפייניו הייחודיים של הענף. לפיכך, החזיר בית הדין את הנושא לבחינתה ולהחלטתה של הממונה.

אחד הצדדים יחויב למכור את פעילות האשראי ליהלומים

בעקבות זאת הממונה הורתה על מכירת פעילות האשראי ליהלומים של אחד מהצדדים למיזוג לצד שלישי, שאינו פעיל היום בענף, שיאושר על ידי הממונה מראש. התנאי מחייב כי הצדדים לא יבצעו את המיזוג עד שמכירת פעילות האשראי ליהלומים תושלם ("Fix it first").

מנגנון מסוג זה, המחייב את קיום התנאי במלואו טרם ביצוע המיזוג, הונהג במספר אישורי מיזוג מותנים אשר ניתנו על ידי הממונה בשנים האחרונות. הניסיון המצטבר של הרשות מלמד כי שימוש במנגנון זה נדרש כדי להבטיח את קיום התנאי במקום בו מוטלת חובת מכירה על הצדדים למיזוג.

רף הלימות ההון המחמיר יעלה ל-24%

תנאי נוסף עוסק בתיקון הוראת ניהול בנקאי תקין 201. לפי נוסחה של הוראה זו כיום, חלות דרישות הלימות הון מחמירות יותר עבור בנקים אשר סך נכסיהם המאזניים שווים או עולים על 20% מסך הנכסים המאזניים במערכת. בדיקת המיזוג העלתה כי לאחר ביצוע עסקת המיזוג יגיע הבנק הממוזג לנתח שוק הקרוב ל-20%. הדבר מעלה חשש כי דרישת הלימות ההון תהיה תמריץ שלילי עבור הבנק הממוזג לצמוח, וכי הוא יבכר הגדלת רווחים באמצעות העלאת מחירים.

בשל כך, התנתה הממונה את ביצוע המיזוג בתיקון הוראת ניהול בנקאי תקין 201 כך שרף ההלימות המחמיר יחול כלפי בנקים בעלי סך נכסים מאזניים הגבוה מ-24%, חלף רף ה-20% הקיים היום. המפקחת על הבנקים הביעה נכונותה לשינוי ההוראה.

תנאי המיזוג ונימוקים בנוגע לשאלה האם ניתן להפיג את החששות התחרותיים שהתעוררו משני הנושאים האמורים באמצעות תנאי מיזוג, מפורסמים באתר רשות התחרות.

לקריאה נוספת:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: