הממונה על התחרות מיכל הלפרין
צילום: דוברות הכנסת יצחק הררי

רשות התחרות מציבה תנאים להשלמת מיזוג מזרחי-אגוד

הורתה על מכירת פעילות האשראי ליהלומים של אחד מהצדדים; בנוסף, התנתה את ביצוע המיזוג בתיקון הוראת ניהול בנקאי תקין בנושא הלימות ההון
ערן סוקול |

בהמשך לפסק דינו של בית הדין לתחרות מיום 28.11.19, שהחזיר שני נושאים הנוגעים למיזוג שבין בנק מזרחי טפחות 0.63% לבנק אגוד לבחינתה ולהחלטתה של הממונה על התחרות, הטילה היום הממונה תנאים לאישור המיזוג בנושא מתן אשראי בענף היהלומים והלימות ההון.

על פי הודעת רשות התחרות, בית הדין בהחלטתו, אימץ את עמדת הרשות ביחס לחשש התחרותי בענף מתן האשראי לתחום היהלומים כתוצאה מעסקת המיזוג, שלפיה ייווצר כוח שוק חד-צדדי בידי הבנק הממוזג בשל נתח השוק המצרפי הגבוה של הבנקים המתמזגים, לאור מיעוט המתחרים שחלקם צמצמו את היקף פעילותם וכן לאור מאפייניו הייחודיים של הענף. לפיכך, החזיר בית הדין את הנושא לבחינתה ולהחלטתה של הממונה.

אחד הצדדים יחויב למכור את פעילות האשראי ליהלומים

בעקבות זאת הממונה הורתה על מכירת פעילות האשראי ליהלומים של אחד מהצדדים למיזוג לצד שלישי, שאינו פעיל היום בענף, שיאושר על ידי הממונה מראש. התנאי מחייב כי הצדדים לא יבצעו את המיזוג עד שמכירת פעילות האשראי ליהלומים תושלם ("Fix it first").

מנגנון מסוג זה, המחייב את קיום התנאי במלואו טרם ביצוע המיזוג, הונהג במספר אישורי מיזוג מותנים אשר ניתנו על ידי הממונה בשנים האחרונות. הניסיון המצטבר של הרשות מלמד כי שימוש במנגנון זה נדרש כדי להבטיח את קיום התנאי במקום בו מוטלת חובת מכירה על הצדדים למיזוג.

רף הלימות ההון המחמיר יעלה ל-24%

תנאי נוסף עוסק בתיקון הוראת ניהול בנקאי תקין 201. לפי נוסחה של הוראה זו כיום, חלות דרישות הלימות הון מחמירות יותר עבור בנקים אשר סך נכסיהם המאזניים שווים או עולים על 20% מסך הנכסים המאזניים במערכת. בדיקת המיזוג העלתה כי לאחר ביצוע עסקת המיזוג יגיע הבנק הממוזג לנתח שוק הקרוב ל-20%. הדבר מעלה חשש כי דרישת הלימות ההון תהיה תמריץ שלילי עבור הבנק הממוזג לצמוח, וכי הוא יבכר הגדלת רווחים באמצעות העלאת מחירים.

בשל כך, התנתה הממונה את ביצוע המיזוג בתיקון הוראת ניהול בנקאי תקין 201 כך שרף ההלימות המחמיר יחול כלפי בנקים בעלי סך נכסים מאזניים הגבוה מ-24%, חלף רף ה-20% הקיים היום. המפקחת על הבנקים הביעה נכונותה לשינוי ההוראה.

תנאי המיזוג ונימוקים בנוגע לשאלה האם ניתן להפיג את החששות התחרותיים שהתעוררו משני הנושאים האמורים באמצעות תנאי מיזוג, מפורסמים באתר רשות התחרות.

לקריאה נוספת:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.