רשות התחרות מציבה תנאים להשלמת מיזוג מזרחי-אגוד
בהמשך לפסק דינו של בית הדין לתחרות מיום 28.11.19, שהחזיר שני נושאים הנוגעים למיזוג שבין בנק מזרחי טפחות -1.21% לבנק אגוד לבחינתה ולהחלטתה של הממונה על התחרות, הטילה היום הממונה תנאים לאישור המיזוג בנושא מתן אשראי בענף היהלומים והלימות ההון.
על פי הודעת רשות התחרות, בית הדין בהחלטתו, אימץ את עמדת הרשות ביחס לחשש התחרותי בענף מתן האשראי לתחום היהלומים כתוצאה מעסקת המיזוג, שלפיה ייווצר כוח שוק חד-צדדי בידי הבנק הממוזג בשל נתח השוק המצרפי הגבוה של הבנקים המתמזגים, לאור מיעוט המתחרים שחלקם צמצמו את היקף פעילותם וכן לאור מאפייניו הייחודיים של הענף. לפיכך, החזיר בית הדין את הנושא לבחינתה ולהחלטתה של הממונה.
אחד הצדדים יחויב למכור את פעילות האשראי ליהלומים
בעקבות זאת הממונה הורתה על מכירת פעילות האשראי ליהלומים של אחד מהצדדים למיזוג לצד שלישי, שאינו פעיל היום בענף, שיאושר על ידי הממונה מראש. התנאי מחייב כי הצדדים לא יבצעו את המיזוג עד שמכירת פעילות האשראי ליהלומים תושלם ("Fix it first").
מנגנון מסוג זה, המחייב את קיום התנאי במלואו טרם ביצוע המיזוג, הונהג במספר אישורי מיזוג מותנים אשר ניתנו על ידי הממונה בשנים האחרונות. הניסיון המצטבר של הרשות מלמד כי שימוש במנגנון זה נדרש כדי להבטיח את קיום התנאי במקום בו מוטלת חובת מכירה על הצדדים למיזוג.
- הפיצוי ל-340 עובדי בנק אגוד שיפוטרו במיזוג עם מזרחי: מיליון שקל
- תיק היהלומים של אגוד הולך לפנינסולה; נסללה הדרך למיזוג עם מזרחי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רף הלימות ההון המחמיר יעלה ל-24%
תנאי נוסף עוסק בתיקון הוראת ניהול בנקאי תקין 201. לפי נוסחה של הוראה זו כיום, חלות דרישות הלימות הון מחמירות יותר עבור בנקים אשר סך נכסיהם המאזניים שווים או עולים על 20% מסך הנכסים המאזניים במערכת. בדיקת המיזוג העלתה כי לאחר ביצוע עסקת המיזוג יגיע הבנק הממוזג לנתח שוק הקרוב ל-20%. הדבר מעלה חשש כי דרישת הלימות ההון תהיה תמריץ שלילי עבור הבנק הממוזג לצמוח, וכי הוא יבכר הגדלת רווחים באמצעות העלאת מחירים.
בשל כך, התנתה הממונה את ביצוע המיזוג בתיקון הוראת ניהול בנקאי תקין 201 כך שרף ההלימות המחמיר יחול כלפי בנקים בעלי סך נכסים מאזניים הגבוה מ-24%, חלף רף ה-20% הקיים היום. המפקחת על הבנקים הביעה נכונותה לשינוי ההוראה.
תנאי המיזוג ונימוקים בנוגע לשאלה האם ניתן להפיג את החששות התחרותיים שהתעוררו משני הנושאים האמורים באמצעות תנאי מיזוג, מפורסמים באתר רשות התחרות.
לקריאה נוספת:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
