קרן שתוי, מנכלית קבוצת הולמס פלייס גו אקטיב
צילום: גיא אסייאג

הולמס פלייס תקים עם צמח המרמן מועדון בכפר סבא ב-45 מיליון שקל

החברות הקימו חברה ייעודית, שתקים את מועדון ה-Family בכפר סבא הירוקה ותפעיל אותו ל-25 שנה בזיכיון שניתן מהעירייה. החברה החדשה מתוכננת להקים עד 10 מרכזים בשנים הקרובות
ארז ליבנה |

זה (לא) רק ספורט: קבוצת הולמס פלייס 0.01% וחברת הבנייה צמח המרמן, הודיעו על הקמת חברה משותפת (SPC) שתבנה ותפעיל מועדוניות משפחתיות ברחבי הארץ. זאת לאחר שהולמס פלייס זכתה במכרז להקמה והפעלת מועדונית בכפר סבא הירוקה.

 

עלותו של הפרויקט הראשון, המועדונית בכפר סבא, מוערך בכ-45 מיליון שקלים, אותה SPC תפעיל ל-25 שנה. הולמס פלייס תשלם שכירות כוללת של כ-10% מעלות הפרויקט. אבן הפינה של הפרויקט הונחה ובכוונת שתי החברות להרחיב את התקשרותן ושיתוף הפעולה ביניהן בערים שונות בארץ לתכנון, הקמה והפעלת מועדוני פמילי נוספים, במתכונת התקשרות דומה.

 

בהולמס פלייס מציינים כי מועדוני הפמילי הינם פורמט ייחודי שפותח על ידי החברה והמשלב פעילות קאנטרי קלאב עם חוויה של מועדון כושר פרימיום. עד היום מפעילה הולמס פלייס 7 מועדוני פמילי בפריסה ארצית, ונמצאת בשלבי תכנון והקמה של 3 מועדוני פמילי בכפר סבא, חדרה והרצליה, שתרומתם ל-EBITDA השנתי של החברה נאמדת בכ-15 מיליון שקל.

 

הולמס פלייס נמצאת במו"מ לפתיחת מועדוני פמילי נוספים, ובחברה מעריכים כי שיתוף הפעולה החדש עם צמח המרמן עשוי להאיץ מגעים אלו. על פי התוכנית העסקית של הולמס פלייס מכוונת החברה לפתיחת 5-7 מועדוני פמילי בשנים הקרובות, והיעד המוצהר של החברה הוא להגעה ל-EBITDA של 100 מיליון שקל בתוך 4-5 שנים, המתבסס על תוספת רווח מ-4 מועדוני פמילי חדשים, עם תרומה של 20 מיליון שקל ל-EBITDA השנתי.

 

קרן שתוי, מנכ"לית הולמס פלייס: "הולמס פלייס מיישמת את אסטרטגיית הצמיחה המואצת שלה ומרחיבה באופן משמעותי את מספר מועדוני הפמילי. כחלק מהתרחבות זו. בחרנו לחבור לצמח המרמן, אחת מחברות הייזמות והבניה המובילות בישראל, בעלת רקורד מרשים, ולהקים חברה משותפת לייזום, תכנון, בנייה, מימון והשכרת מועדוני פמילי.

"הקמת השותפות תאפשר לנו ליהנות מהרווח הנדל"ני מייזום בניית פרויקט הנדל"ן. אנו מזהים עניין גובר מצד עיריות בישראל לאספקת שירותי קאנטרי קלאב ומועדוני פרימיום, ושיתוף פעולה זה עם צ.מ.ח המרמן יאפשר לנו לספק את המענה האיכותי ביותר לצרכי העיריות ולזכות במכרזים נוספים". 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?