מאזדה
צילום: Bizportal

גיל אגמון ירכוש מניות דלק רכב ב-135 מיליון שקל ובפרמיה של 20%

מניית דלק רכב מזנקת כעת בכ-9% לאחר דיווח כי בעל השליטה ירכוש עוד 7.5% ממניות החברה מקבוצת דלק; הדיווח מגיע לאחר דוחות חזקים ברבעון השלישי אשר גררו זינוק של כ-18% במניה, אולם  החברה עדיין נסחרת במכפיל 7 על הרווח
ערן סוקול | (3)
נושאים בכתבה ורידיס כלי רכב

יבואנית רכבי מאזדה ופורד בישראל, חברת דלק רכב 1.49%  דיווחה כי בעל השליטה ירכוש מניות החברה מדלק קבוצה של תשובה, תמורת כ-135 מיליון שקל בפרמיה של כ-20% על מחיר השוק הבוקר. המניה מזנקת ב-9%.

על פי הדיווח, גיל אגמון, בעל השליטה (37.47%) בחברה הגיע להסכמות עם דלק קבוצה המחזיקה כ-22.5% ממניות דלק רכב, לרכישת 7 מיליון מניות של החברה במחיר של 19.27 שקלים למניה - פרמיה של כ-20% על שער הבסיס של המניה הבוקר, המהוות כ-7.5% ממניות החברה. על פי הדיווח, העסקה טרם הושלמה והיא צפויה להיות מושלמת בימים הקרובים.

הדיווח על העסקה מגיע לאחר שהחברה הציגה דוחות חזקים ברבעון השלישי של 2019, עם ירידה אמנם של כ-1.3% בהכנסות, אך שיפור משמעותי בשולי הרווחיות וזינוק ברווח הנקי שהסתכם בכ-94 מיליון שקל - מניית החברה זינקה בתגובה לתוצאות בכ-18% אולם  החברה עדיין נסחרת במכפיל 7 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.

הכנסות דלק רכב ברבעון השלישי של 2019 הסתכמו בכ-862 מיליון שקל, ירידה 1.3% לעומת הכנסות של כ-873 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות מיוחסת בעיקר לירידה בהיקף מכירות כלי הרכב לאור ירידה בכמויות כלי הרכב שנמכרו ואילו במגזר איכות הסביבה נרשם גידול של כ-28 מיליון שקל נוכח גידול בפעילות וקבלת מענקים.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-94.2 מיליון שקל, זינוק של כ-177% ביחס לרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד אשר הסתכם בכ-34 מיליון שקל.

בבחינת שווי המניה, המשקיעים ציפו לירידה במכירות הרכבים של החברה, ירידה שהתעצמה בחודש אוקטובר, לאור תקופת החגים ובאופן יחסי ליבואניות האחרות (לכתבה המלאה).

היחלשות היין יפני הקפיצה את הרווחיות הגולמית

הרווח הגולמי ברבעון השלישי הסתכם בכ-139 מיליון שקל על שולי רווחיות גולמית של 16.1%. מדובר בעליה של כ-24.4% ביחס לרווח הגולמי ברבעון המקביל, אשר הסתכם בכ-111.5 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-12.8%. השיפור בשולי הרווח הגולמי מיוחס בעיקר להיחלשות מטבעות הייבוא, לתמהיל כלי הרכב שנמכרו ולמענקים שנרשמו במגזר איכות הסביבה.

החברה הציגה שיפור ברמה התפעולית, עם שולי הוצאות תפעול של 5.3% לעומת כ-6.7% ברבעון המקביל. נוכח הגידול כאמור ברווחיות הגולמית, והשיפור בשולי הוצאות התפעול, החברה הציגה זינוק של כ-74% ברווח התפעולי, אשר הסתכם בכ-117 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת כ-67.4 מיליון שקל ברבעון המקביל. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

רכישת ורידיס מניבה פירות

הוצאות ההנהלה וכלליות של החברה ירדו בכ-15.7 מיליון שקל ביחס לרבעון המקביל, בו נכללו עלויות עסקת רכישת ורידיס בסכום של כ-14 מיליון שקל, יתרת השיפור מיוחסת להתייעלות בוירידיס.

בנוסף, נרשם גידול של כ-6.8 מיליון שקל ברווחי חברות כלולות, בעיקר כתוצאה מסיום הבוררות של או.פי.סי עם קבוצת תמר - הכנסה של 4 מיליון שקל - ומגידול בפעילות מגזר איכות הסביבה.

סעיף המימון - הפרש של 18 מיליון שקל

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חוליו 08/12/2019 11:39
    הגב לתגובה זו
    שווה כניסה ?
  • 1.
    משקיע בגז לעד 08/12/2019 10:17
    הגב לתגובה זו
    הוא מתרכז רק בגז ונפט...בדיוק מה שחשבתי לממש נכסים שלא קשורים לגז ולהתכוננן לשנים מלאות בייצוא גז...סוף סוף תשובה עושה משהו טוב..בקרוב לוויתן יתחיל לדבר ואז נראה את כל השורטיסטים נשרפים קליל...שבוע טוב וניפגש בשמחות....
  • dw 08/12/2019 16:12
    הגב לתגובה זו
    מניח שבשנים הבאות יממשו עוד בלוקים. דלק קבוצה זו חברת אנרגיה, עם מספיק אתגרים משלה, ואחזקה בחברה משונה כמו דלק רכב (יבואן רכב, ורידיס, לא הכי ברור) פחות מתאימה. המהלך המרכזי לשנת 2020 אצל דלק קבוצה אמור להיות הנפקה של איתקה בלונדון. אם וכאשר יבוצע? סביר שהחששות בשוק ירגעו.
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: