דוד פתאל
צילום: יחסי ציבור

למרות שהמניה יקרה, כמה אפסייד פסגות נותנת לפתאל?

על רקע הדוחות הטובים ולמרות התחזקות השקל שצפוי להשפיע על הרווחיות, נעם פינקו, אנליסט בכיר בפסגות, מעניק למניה תשואת יתר ומחיר של 590 שקל למניה. וכמה האפסייד?
ארז ליבנה | (1)

בשורה התחתונה: פתאל ממשיכה להתרחב ולצמוח בהיקף הפעילות, כאשר המלונות שלה ממשיכים לתפקד בצורה חיובית ברובם, גם על רקע מגמות חיוביות בענף. על אף שתוצאות החברה צפויות להיפגע בשל התחזקות השקל, נעם פינקו, אנליסט בכיר בפסגות, מעלה את מחיר היעד מ-545 שקלים ל-590 שקלים. על אף שהמניה כבר לא זולה, אנו נשארים בתשואת יתר, עם אפסייד של 8.3%.

 

"יש קפיצה חדה בהכנסות, ב-FFO וב-EBITDA בתשעת החודשים הראשונים של השנה, שנובעת בעיקר מהרכישות הרבות שבוצעו ובראשן Jurys Inn הכולל כ-8,000 חדרים בבריטניה. בשנה שעברה ההכנסות ממנה נרשמו בגין דמי ניהול בלבד.

 

"גם עסקת אפולו (כ-2000 חדרים בהולנד) תרמה וכן שאר הנכסים החדשים בישראל, גרמניה, בריטניה ועוד. חשוב להדגיש את נושא העונתיות. בישראל עונות השיא הן באביב, הקיץ והחגים. לעומת זאת, באירופה, שם הפעילות מוטת עסקים, עונות השיא הן בחודשים מאי-יוני וספטמבר-אוקטובר כאשר באופן כללי המחצית השניה טובה יותר", קובע פינקו.

 

בישראל החברה רושמת גידול בהכנסות מ-1.1 מיליארד שקלים ל-1.3 מיליארד שקלים במחצית הראשונה כאשר ה-EBITDA צמח מ-203 ל-244 מיליון שקלים. בהכנסות מנכסים זהים נרשמה צמיחה של 6% וה-EBITDA צמח ב-5.5%, כששיעור התפוסה בישראל עלה ל-75% מ-72% והתעריף הממוצע ללילה (ADR) ירד בכ-2% ל-920 שקלים.

 

באירופה נרשם גידול חד בהכנסות התקופה לעומת המקבילה מ-1.14 מיליארד שקלים ל-1.41 מיליארד שקלים וב-EBITDA מ-264 מיליון שקלים ל-292 מיליון שקלים על רקע הרכישות שבוצעו. ההכנסות מנכסים זהים ירדו ב-2% וה-EBITDA מנכסים זהים ירדה ב-2% ל-253 מיליון שקלים.

הירידה למעשה נבעה מהרבעון השלישי ובעיקר בשל התחזקות השקל (כ-20 מיליון שקלים ב-EBITDA) שיעור התפוסה נשאר על 79% וה-ADR עלה מ-507 שקל ל-512 שקל.

 

בשל השינוי ברישום החשבונאי בבריטניה לא ניתן להשוות לתקופה המקבילה. עם זאת ניתן לראות גידול של 31% ב-EBITDA ל-100 מיליון שקלים בשל גידול בהיקף הפעילות.

 

"בתשעת החודשים הראשונים של השנה חל גידול של כ-13% בהיקף התיירים הנכנסים לישראל ובזכותם גדל היקף הלינות בבתי מלון בישראל בכ-3.5%, כשכמות הלינות של הישראלים כמעט ולא השתנתה. שיעור התפוסה עלה מ-67% ל-70%. ברבעון נרשם גידול של 6.5% בלינות בבתי מלון, בזכות התיירים כאמור לעיל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"נראה כי המגמה החיובית בתיירות תימשך, כל עוד אין החמרה משמעותית במצב הביטחוני. הגידול בתיירות הנכנסת מתבטא הן בבתי המלון והן באתרים מסוג אייר בי.אנ.בי. הגידול גם מוביל להרחבת הבנייה של בתי מלון חדשים, גם על ידי פתאל. נציין כי באילת, נוכח סגירת שדה דוב ופתיחת שדה התעופה רמון לא ברור עדיין האם עשויה להיות פגיעה בהיקף התיירות לעיר, אם כי הקיץ היה חיובי", קובע פינקו.

נתוני המלונאות באירופה ברבעון השלישי של השנה הם חיוביים עם עלייה ממוצעת של 0.6% בשיעור התפוסה, ו-1.1% בתעריף הממוצע ללילה שהובילו לעליה של 1.7% ב-RevPAR (ועליה של 2.3% מתחילת השנה). הצמיחה העיקרית היא במדינות דרום אירופה ומערב אירופה. בצפון אירופה נרשם קיפאון.

התיירות לאירופה עדיין גדלה בקצב של 3%-4%, אם כי לא בקצבים של השנתיים האחרונות (6%-7%). בגרמניה ישנה עליה בחלק מהערים כמו ברלין ודיסילדורף בעוד עליה מתונה יותר בערים מרכזיות אחרות.

בבריטניה המצב מעורב. בלונדון, הנהנית מגידול בהיקף התיירים הזרים נרשמה צמיחה מרשימה של כ-5% ב- RevPAR בתשעת החודשים הראשונים של השנה ואילו בשאר המדינה נרשמה ירידה של כ-1.4%. באמסטרדם, לפי דוחות של NH (שחקנית מובילה בעיר) נרשם גידול של 2%. בברצלונה גם נרשמת מגמה חיובית.

התפתחויות אחרונות: החברה לא מפסיקה להתרחב. ממועד הדוח האחרון גדלה מצבת החדרים הקיימים והעתידיים בכמעט 1000 חדרים לכ-41.7 אלף. הגידול הינו במלונות קיימים או בהקמה בישראל, פורטוגל, יוון, קפריסין, אנגליה, אירלנד, ספרד גרמניה ואיטליה.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גם אנליסט אבל בשקל 27/11/2019 18:06
    הגב לתגובה זו
    אם אני קונה מלון ב 10 מיליון דולר ומשפץ אותו במיליון דולר אני יכול לשערך אותו לפי שווי 12 מיליון דולר לפחות עם תום השיפוץ. מכיוון שהריבית הולכת להיות נמוכה בשנים הקרובות בניגוד להערכות המוקדמות אז בכל סוגי הנדלן המניב יהיו שערוכים לפי ריבית הוון נמוכה יותר גם במלונות. ברגע שהמלון מתחיל לעבוד הוא גם מכניס תזרים ורווח בהנחה שהכל טוב. ובאירופה להבדיל מארהב וסין הכל טוב בדגש על גרמניה (ואיטליה אבל שם אין לפתאל חשיפה גדולה)
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים