למרות שהמניה יקרה, כמה אפסייד פסגות נותנת לפתאל?
בשורה התחתונה: פתאל ממשיכה להתרחב ולצמוח בהיקף הפעילות, כאשר המלונות שלה ממשיכים לתפקד בצורה חיובית ברובם, גם על רקע מגמות חיוביות בענף. על אף שתוצאות החברה צפויות להיפגע בשל התחזקות השקל, נעם פינקו, אנליסט בכיר בפסגות, מעלה את מחיר היעד מ-545 שקלים ל-590 שקלים. על אף שהמניה כבר לא זולה, אנו נשארים בתשואת יתר, עם אפסייד של 8.3%.
"יש קפיצה חדה בהכנסות, ב-FFO וב-EBITDA בתשעת החודשים הראשונים של השנה, שנובעת בעיקר מהרכישות הרבות שבוצעו ובראשן Jurys Inn הכולל כ-8,000 חדרים בבריטניה. בשנה שעברה ההכנסות ממנה נרשמו בגין דמי ניהול בלבד.
"גם עסקת אפולו (כ-2000 חדרים בהולנד) תרמה וכן שאר הנכסים החדשים בישראל, גרמניה, בריטניה ועוד. חשוב להדגיש את נושא העונתיות. בישראל עונות השיא הן באביב, הקיץ והחגים. לעומת זאת, באירופה, שם הפעילות מוטת עסקים, עונות השיא הן בחודשים מאי-יוני וספטמבר-אוקטובר כאשר באופן כללי המחצית השניה טובה יותר", קובע פינקו.
בישראל החברה רושמת גידול בהכנסות מ-1.1 מיליארד שקלים ל-1.3 מיליארד שקלים במחצית הראשונה כאשר ה-EBITDA צמח מ-203 ל-244 מיליון שקלים. בהכנסות מנכסים זהים נרשמה צמיחה של 6% וה-EBITDA צמח ב-5.5%, כששיעור התפוסה בישראל עלה ל-75% מ-72% והתעריף הממוצע ללילה (ADR) ירד בכ-2% ל-920 שקלים.
- "קנו מניות סיניות" - ההמלצה של ג'יי פי מורגן
- מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירופה נרשם גידול חד בהכנסות התקופה לעומת המקבילה מ-1.14 מיליארד שקלים ל-1.41 מיליארד שקלים וב-EBITDA מ-264 מיליון שקלים ל-292 מיליון שקלים על רקע הרכישות שבוצעו. ההכנסות מנכסים זהים ירדו ב-2% וה-EBITDA מנכסים זהים ירדה ב-2% ל-253 מיליון שקלים.
הירידה למעשה נבעה מהרבעון השלישי ובעיקר בשל התחזקות השקל (כ-20 מיליון שקלים ב-EBITDA) שיעור התפוסה נשאר על 79% וה-ADR עלה מ-507 שקל ל-512 שקל.
בשל השינוי ברישום החשבונאי בבריטניה לא ניתן להשוות לתקופה המקבילה. עם זאת ניתן לראות גידול של 31% ב-EBITDA ל-100 מיליון שקלים בשל גידול בהיקף הפעילות.
"בתשעת החודשים הראשונים של השנה חל גידול של כ-13% בהיקף התיירים הנכנסים לישראל ובזכותם גדל היקף הלינות בבתי מלון בישראל בכ-3.5%, כשכמות הלינות של הישראלים כמעט ולא השתנתה. שיעור התפוסה עלה מ-67% ל-70%. ברבעון נרשם גידול של 6.5% בלינות בבתי מלון, בזכות התיירים כאמור לעיל.
- מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
- "אנחנו בעיצומה של המהפכה, נצטרך חוזה חברתי חדש" - בלומנברג על שוק העבודה החדש
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
"נראה כי המגמה החיובית בתיירות תימשך, כל עוד אין החמרה משמעותית במצב הביטחוני. הגידול בתיירות הנכנסת מתבטא הן בבתי המלון והן באתרים מסוג אייר בי.אנ.בי. הגידול גם מוביל להרחבת הבנייה של בתי מלון חדשים, גם על ידי פתאל. נציין כי באילת, נוכח סגירת שדה דוב ופתיחת שדה התעופה רמון לא ברור עדיין האם עשויה להיות פגיעה בהיקף התיירות לעיר, אם כי הקיץ היה חיובי", קובע פינקו.
נתוני המלונאות באירופה ברבעון השלישי של השנה הם חיוביים עם עלייה ממוצעת של 0.6% בשיעור התפוסה, ו-1.1% בתעריף הממוצע ללילה שהובילו לעליה של 1.7% ב-RevPAR (ועליה של 2.3% מתחילת השנה). הצמיחה העיקרית היא במדינות דרום אירופה ומערב אירופה. בצפון אירופה נרשם קיפאון.
התיירות לאירופה עדיין גדלה בקצב של 3%-4%, אם כי לא בקצבים של השנתיים האחרונות (6%-7%). בגרמניה ישנה עליה בחלק מהערים כמו ברלין ודיסילדורף בעוד עליה מתונה יותר בערים מרכזיות אחרות.
בבריטניה המצב מעורב. בלונדון, הנהנית מגידול בהיקף התיירים הזרים נרשמה צמיחה מרשימה של כ-5% ב- RevPAR בתשעת החודשים הראשונים של השנה ואילו בשאר המדינה נרשמה ירידה של כ-1.4%. באמסטרדם, לפי דוחות של NH (שחקנית מובילה בעיר) נרשם גידול של 2%. בברצלונה גם נרשמת מגמה חיובית.
התפתחויות אחרונות: החברה לא מפסיקה להתרחב. ממועד הדוח האחרון גדלה מצבת החדרים הקיימים והעתידיים בכמעט 1000 חדרים לכ-41.7 אלף. הגידול הינו במלונות קיימים או בהקמה בישראל, פורטוגל, יוון, קפריסין, אנגליה, אירלנד, ספרד גרמניה ואיטליה.
- 1.גם אנליסט אבל בשקל 27/11/2019 18:06הגב לתגובה זואם אני קונה מלון ב 10 מיליון דולר ומשפץ אותו במיליון דולר אני יכול לשערך אותו לפי שווי 12 מיליון דולר לפחות עם תום השיפוץ. מכיוון שהריבית הולכת להיות נמוכה בשנים הקרובות בניגוד להערכות המוקדמות אז בכל סוגי הנדלן המניב יהיו שערוכים לפי ריבית הוון נמוכה יותר גם במלונות. ברגע שהמלון מתחיל לעבוד הוא גם מכניס תזרים ורווח בהנחה שהכל טוב. ובאירופה להבדיל מארהב וסין הכל טוב בדגש על גרמניה (ואיטליה אבל שם אין לפתאל חשיפה גדולה)
"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"
המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול
בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07% ומג'יק מג'יק -1.71% נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026.
על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".
השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר
את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף
הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות
ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.
סינרגיה בעיקר בתחום הענן
בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך
וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות
קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.
- לפני המיזוג: מגי'ק עם הכנסות שיא, עלייה של 17% ברווח הנקי והעלאת תחזית
- לקראת המיזוג עם מג'יק: מטריקס סוגרת רבעון שיא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה.
בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס
וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.
מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
