דוד פתאל
צילום: יחסי ציבור

למרות שהמניה יקרה, כמה אפסייד פסגות נותנת לפתאל?

על רקע הדוחות הטובים ולמרות התחזקות השקל שצפוי להשפיע על הרווחיות, נעם פינקו, אנליסט בכיר בפסגות, מעניק למניה תשואת יתר ומחיר של 590 שקל למניה. וכמה האפסייד?
ארז ליבנה | (1)

בשורה התחתונה: פתאל ממשיכה להתרחב ולצמוח בהיקף הפעילות, כאשר המלונות שלה ממשיכים לתפקד בצורה חיובית ברובם, גם על רקע מגמות חיוביות בענף. על אף שתוצאות החברה צפויות להיפגע בשל התחזקות השקל, נעם פינקו, אנליסט בכיר בפסגות, מעלה את מחיר היעד מ-545 שקלים ל-590 שקלים. על אף שהמניה כבר לא זולה, אנו נשארים בתשואת יתר, עם אפסייד של 8.3%.

 

"יש קפיצה חדה בהכנסות, ב-FFO וב-EBITDA בתשעת החודשים הראשונים של השנה, שנובעת בעיקר מהרכישות הרבות שבוצעו ובראשן Jurys Inn הכולל כ-8,000 חדרים בבריטניה. בשנה שעברה ההכנסות ממנה נרשמו בגין דמי ניהול בלבד.

 

"גם עסקת אפולו (כ-2000 חדרים בהולנד) תרמה וכן שאר הנכסים החדשים בישראל, גרמניה, בריטניה ועוד. חשוב להדגיש את נושא העונתיות. בישראל עונות השיא הן באביב, הקיץ והחגים. לעומת זאת, באירופה, שם הפעילות מוטת עסקים, עונות השיא הן בחודשים מאי-יוני וספטמבר-אוקטובר כאשר באופן כללי המחצית השניה טובה יותר", קובע פינקו.

 

בישראל החברה רושמת גידול בהכנסות מ-1.1 מיליארד שקלים ל-1.3 מיליארד שקלים במחצית הראשונה כאשר ה-EBITDA צמח מ-203 ל-244 מיליון שקלים. בהכנסות מנכסים זהים נרשמה צמיחה של 6% וה-EBITDA צמח ב-5.5%, כששיעור התפוסה בישראל עלה ל-75% מ-72% והתעריף הממוצע ללילה (ADR) ירד בכ-2% ל-920 שקלים.

 

באירופה נרשם גידול חד בהכנסות התקופה לעומת המקבילה מ-1.14 מיליארד שקלים ל-1.41 מיליארד שקלים וב-EBITDA מ-264 מיליון שקלים ל-292 מיליון שקלים על רקע הרכישות שבוצעו. ההכנסות מנכסים זהים ירדו ב-2% וה-EBITDA מנכסים זהים ירדה ב-2% ל-253 מיליון שקלים.

הירידה למעשה נבעה מהרבעון השלישי ובעיקר בשל התחזקות השקל (כ-20 מיליון שקלים ב-EBITDA) שיעור התפוסה נשאר על 79% וה-ADR עלה מ-507 שקל ל-512 שקל.

 

בשל השינוי ברישום החשבונאי בבריטניה לא ניתן להשוות לתקופה המקבילה. עם זאת ניתן לראות גידול של 31% ב-EBITDA ל-100 מיליון שקלים בשל גידול בהיקף הפעילות.

 

"בתשעת החודשים הראשונים של השנה חל גידול של כ-13% בהיקף התיירים הנכנסים לישראל ובזכותם גדל היקף הלינות בבתי מלון בישראל בכ-3.5%, כשכמות הלינות של הישראלים כמעט ולא השתנתה. שיעור התפוסה עלה מ-67% ל-70%. ברבעון נרשם גידול של 6.5% בלינות בבתי מלון, בזכות התיירים כאמור לעיל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"נראה כי המגמה החיובית בתיירות תימשך, כל עוד אין החמרה משמעותית במצב הביטחוני. הגידול בתיירות הנכנסת מתבטא הן בבתי המלון והן באתרים מסוג אייר בי.אנ.בי. הגידול גם מוביל להרחבת הבנייה של בתי מלון חדשים, גם על ידי פתאל. נציין כי באילת, נוכח סגירת שדה דוב ופתיחת שדה התעופה רמון לא ברור עדיין האם עשויה להיות פגיעה בהיקף התיירות לעיר, אם כי הקיץ היה חיובי", קובע פינקו.

נתוני המלונאות באירופה ברבעון השלישי של השנה הם חיוביים עם עלייה ממוצעת של 0.6% בשיעור התפוסה, ו-1.1% בתעריף הממוצע ללילה שהובילו לעליה של 1.7% ב-RevPAR (ועליה של 2.3% מתחילת השנה). הצמיחה העיקרית היא במדינות דרום אירופה ומערב אירופה. בצפון אירופה נרשם קיפאון.

התיירות לאירופה עדיין גדלה בקצב של 3%-4%, אם כי לא בקצבים של השנתיים האחרונות (6%-7%). בגרמניה ישנה עליה בחלק מהערים כמו ברלין ודיסילדורף בעוד עליה מתונה יותר בערים מרכזיות אחרות.

בבריטניה המצב מעורב. בלונדון, הנהנית מגידול בהיקף התיירים הזרים נרשמה צמיחה מרשימה של כ-5% ב- RevPAR בתשעת החודשים הראשונים של השנה ואילו בשאר המדינה נרשמה ירידה של כ-1.4%. באמסטרדם, לפי דוחות של NH (שחקנית מובילה בעיר) נרשם גידול של 2%. בברצלונה גם נרשמת מגמה חיובית.

התפתחויות אחרונות: החברה לא מפסיקה להתרחב. ממועד הדוח האחרון גדלה מצבת החדרים הקיימים והעתידיים בכמעט 1000 חדרים לכ-41.7 אלף. הגידול הינו במלונות קיימים או בהקמה בישראל, פורטוגל, יוון, קפריסין, אנגליה, אירלנד, ספרד גרמניה ואיטליה.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גם אנליסט אבל בשקל 27/11/2019 18:06
    הגב לתגובה זו
    אם אני קונה מלון ב 10 מיליון דולר ומשפץ אותו במיליון דולר אני יכול לשערך אותו לפי שווי 12 מיליון דולר לפחות עם תום השיפוץ. מכיוון שהריבית הולכת להיות נמוכה בשנים הקרובות בניגוד להערכות המוקדמות אז בכל סוגי הנדלן המניב יהיו שערוכים לפי ריבית הוון נמוכה יותר גם במלונות. ברגע שהמלון מתחיל לעבוד הוא גם מכניס תזרים ורווח בהנחה שהכל טוב. ובאירופה להבדיל מארהב וסין הכל טוב בדגש על גרמניה (ואיטליה אבל שם אין לפתאל חשיפה גדולה)
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.