דוד פתאל
צילום: יחסי ציבור

למרות שהמניה יקרה, כמה אפסייד פסגות נותנת לפתאל?

על רקע הדוחות הטובים ולמרות התחזקות השקל שצפוי להשפיע על הרווחיות, נעם פינקו, אנליסט בכיר בפסגות, מעניק למניה תשואת יתר ומחיר של 590 שקל למניה. וכמה האפסייד?
ארז ליבנה | (1)

בשורה התחתונה: פתאל ממשיכה להתרחב ולצמוח בהיקף הפעילות, כאשר המלונות שלה ממשיכים לתפקד בצורה חיובית ברובם, גם על רקע מגמות חיוביות בענף. על אף שתוצאות החברה צפויות להיפגע בשל התחזקות השקל, נעם פינקו, אנליסט בכיר בפסגות, מעלה את מחיר היעד מ-545 שקלים ל-590 שקלים. על אף שהמניה כבר לא זולה, אנו נשארים בתשואת יתר, עם אפסייד של 8.3%.

 

"יש קפיצה חדה בהכנסות, ב-FFO וב-EBITDA בתשעת החודשים הראשונים של השנה, שנובעת בעיקר מהרכישות הרבות שבוצעו ובראשן Jurys Inn הכולל כ-8,000 חדרים בבריטניה. בשנה שעברה ההכנסות ממנה נרשמו בגין דמי ניהול בלבד.

 

"גם עסקת אפולו (כ-2000 חדרים בהולנד) תרמה וכן שאר הנכסים החדשים בישראל, גרמניה, בריטניה ועוד. חשוב להדגיש את נושא העונתיות. בישראל עונות השיא הן באביב, הקיץ והחגים. לעומת זאת, באירופה, שם הפעילות מוטת עסקים, עונות השיא הן בחודשים מאי-יוני וספטמבר-אוקטובר כאשר באופן כללי המחצית השניה טובה יותר", קובע פינקו.

 

בישראל החברה רושמת גידול בהכנסות מ-1.1 מיליארד שקלים ל-1.3 מיליארד שקלים במחצית הראשונה כאשר ה-EBITDA צמח מ-203 ל-244 מיליון שקלים. בהכנסות מנכסים זהים נרשמה צמיחה של 6% וה-EBITDA צמח ב-5.5%, כששיעור התפוסה בישראל עלה ל-75% מ-72% והתעריף הממוצע ללילה (ADR) ירד בכ-2% ל-920 שקלים.

 

באירופה נרשם גידול חד בהכנסות התקופה לעומת המקבילה מ-1.14 מיליארד שקלים ל-1.41 מיליארד שקלים וב-EBITDA מ-264 מיליון שקלים ל-292 מיליון שקלים על רקע הרכישות שבוצעו. ההכנסות מנכסים זהים ירדו ב-2% וה-EBITDA מנכסים זהים ירדה ב-2% ל-253 מיליון שקלים.

הירידה למעשה נבעה מהרבעון השלישי ובעיקר בשל התחזקות השקל (כ-20 מיליון שקלים ב-EBITDA) שיעור התפוסה נשאר על 79% וה-ADR עלה מ-507 שקל ל-512 שקל.

 

בשל השינוי ברישום החשבונאי בבריטניה לא ניתן להשוות לתקופה המקבילה. עם זאת ניתן לראות גידול של 31% ב-EBITDA ל-100 מיליון שקלים בשל גידול בהיקף הפעילות.

 

"בתשעת החודשים הראשונים של השנה חל גידול של כ-13% בהיקף התיירים הנכנסים לישראל ובזכותם גדל היקף הלינות בבתי מלון בישראל בכ-3.5%, כשכמות הלינות של הישראלים כמעט ולא השתנתה. שיעור התפוסה עלה מ-67% ל-70%. ברבעון נרשם גידול של 6.5% בלינות בבתי מלון, בזכות התיירים כאמור לעיל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"נראה כי המגמה החיובית בתיירות תימשך, כל עוד אין החמרה משמעותית במצב הביטחוני. הגידול בתיירות הנכנסת מתבטא הן בבתי המלון והן באתרים מסוג אייר בי.אנ.בי. הגידול גם מוביל להרחבת הבנייה של בתי מלון חדשים, גם על ידי פתאל. נציין כי באילת, נוכח סגירת שדה דוב ופתיחת שדה התעופה רמון לא ברור עדיין האם עשויה להיות פגיעה בהיקף התיירות לעיר, אם כי הקיץ היה חיובי", קובע פינקו.

נתוני המלונאות באירופה ברבעון השלישי של השנה הם חיוביים עם עלייה ממוצעת של 0.6% בשיעור התפוסה, ו-1.1% בתעריף הממוצע ללילה שהובילו לעליה של 1.7% ב-RevPAR (ועליה של 2.3% מתחילת השנה). הצמיחה העיקרית היא במדינות דרום אירופה ומערב אירופה. בצפון אירופה נרשם קיפאון.

התיירות לאירופה עדיין גדלה בקצב של 3%-4%, אם כי לא בקצבים של השנתיים האחרונות (6%-7%). בגרמניה ישנה עליה בחלק מהערים כמו ברלין ודיסילדורף בעוד עליה מתונה יותר בערים מרכזיות אחרות.

בבריטניה המצב מעורב. בלונדון, הנהנית מגידול בהיקף התיירים הזרים נרשמה צמיחה מרשימה של כ-5% ב- RevPAR בתשעת החודשים הראשונים של השנה ואילו בשאר המדינה נרשמה ירידה של כ-1.4%. באמסטרדם, לפי דוחות של NH (שחקנית מובילה בעיר) נרשם גידול של 2%. בברצלונה גם נרשמת מגמה חיובית.

התפתחויות אחרונות: החברה לא מפסיקה להתרחב. ממועד הדוח האחרון גדלה מצבת החדרים הקיימים והעתידיים בכמעט 1000 חדרים לכ-41.7 אלף. הגידול הינו במלונות קיימים או בהקמה בישראל, פורטוגל, יוון, קפריסין, אנגליה, אירלנד, ספרד גרמניה ואיטליה.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גם אנליסט אבל בשקל 27/11/2019 18:06
    הגב לתגובה זו
    אם אני קונה מלון ב 10 מיליון דולר ומשפץ אותו במיליון דולר אני יכול לשערך אותו לפי שווי 12 מיליון דולר לפחות עם תום השיפוץ. מכיוון שהריבית הולכת להיות נמוכה בשנים הקרובות בניגוד להערכות המוקדמות אז בכל סוגי הנדלן המניב יהיו שערוכים לפי ריבית הוון נמוכה יותר גם במלונות. ברגע שהמלון מתחיל לעבוד הוא גם מכניס תזרים ורווח בהנחה שהכל טוב. ובאירופה להבדיל מארהב וסין הכל טוב בדגש על גרמניה (ואיטליה אבל שם אין לפתאל חשיפה גדולה)
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה -1.92%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.