דוד פתאל
צילום: יחסי ציבור

למרות שהמניה יקרה, כמה אפסייד פסגות נותנת לפתאל?

על רקע הדוחות הטובים ולמרות התחזקות השקל שצפוי להשפיע על הרווחיות, נעם פינקו, אנליסט בכיר בפסגות, מעניק למניה תשואת יתר ומחיר של 590 שקל למניה. וכמה האפסייד?
ארז ליבנה | (1)

בשורה התחתונה: פתאל ממשיכה להתרחב ולצמוח בהיקף הפעילות, כאשר המלונות שלה ממשיכים לתפקד בצורה חיובית ברובם, גם על רקע מגמות חיוביות בענף. על אף שתוצאות החברה צפויות להיפגע בשל התחזקות השקל, נעם פינקו, אנליסט בכיר בפסגות, מעלה את מחיר היעד מ-545 שקלים ל-590 שקלים. על אף שהמניה כבר לא זולה, אנו נשארים בתשואת יתר, עם אפסייד של 8.3%.

 

"יש קפיצה חדה בהכנסות, ב-FFO וב-EBITDA בתשעת החודשים הראשונים של השנה, שנובעת בעיקר מהרכישות הרבות שבוצעו ובראשן Jurys Inn הכולל כ-8,000 חדרים בבריטניה. בשנה שעברה ההכנסות ממנה נרשמו בגין דמי ניהול בלבד.

 

"גם עסקת אפולו (כ-2000 חדרים בהולנד) תרמה וכן שאר הנכסים החדשים בישראל, גרמניה, בריטניה ועוד. חשוב להדגיש את נושא העונתיות. בישראל עונות השיא הן באביב, הקיץ והחגים. לעומת זאת, באירופה, שם הפעילות מוטת עסקים, עונות השיא הן בחודשים מאי-יוני וספטמבר-אוקטובר כאשר באופן כללי המחצית השניה טובה יותר", קובע פינקו.

 

בישראל החברה רושמת גידול בהכנסות מ-1.1 מיליארד שקלים ל-1.3 מיליארד שקלים במחצית הראשונה כאשר ה-EBITDA צמח מ-203 ל-244 מיליון שקלים. בהכנסות מנכסים זהים נרשמה צמיחה של 6% וה-EBITDA צמח ב-5.5%, כששיעור התפוסה בישראל עלה ל-75% מ-72% והתעריף הממוצע ללילה (ADR) ירד בכ-2% ל-920 שקלים.

 

באירופה נרשם גידול חד בהכנסות התקופה לעומת המקבילה מ-1.14 מיליארד שקלים ל-1.41 מיליארד שקלים וב-EBITDA מ-264 מיליון שקלים ל-292 מיליון שקלים על רקע הרכישות שבוצעו. ההכנסות מנכסים זהים ירדו ב-2% וה-EBITDA מנכסים זהים ירדה ב-2% ל-253 מיליון שקלים.

הירידה למעשה נבעה מהרבעון השלישי ובעיקר בשל התחזקות השקל (כ-20 מיליון שקלים ב-EBITDA) שיעור התפוסה נשאר על 79% וה-ADR עלה מ-507 שקל ל-512 שקל.

 

בשל השינוי ברישום החשבונאי בבריטניה לא ניתן להשוות לתקופה המקבילה. עם זאת ניתן לראות גידול של 31% ב-EBITDA ל-100 מיליון שקלים בשל גידול בהיקף הפעילות.

 

"בתשעת החודשים הראשונים של השנה חל גידול של כ-13% בהיקף התיירים הנכנסים לישראל ובזכותם גדל היקף הלינות בבתי מלון בישראל בכ-3.5%, כשכמות הלינות של הישראלים כמעט ולא השתנתה. שיעור התפוסה עלה מ-67% ל-70%. ברבעון נרשם גידול של 6.5% בלינות בבתי מלון, בזכות התיירים כאמור לעיל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"נראה כי המגמה החיובית בתיירות תימשך, כל עוד אין החמרה משמעותית במצב הביטחוני. הגידול בתיירות הנכנסת מתבטא הן בבתי המלון והן באתרים מסוג אייר בי.אנ.בי. הגידול גם מוביל להרחבת הבנייה של בתי מלון חדשים, גם על ידי פתאל. נציין כי באילת, נוכח סגירת שדה דוב ופתיחת שדה התעופה רמון לא ברור עדיין האם עשויה להיות פגיעה בהיקף התיירות לעיר, אם כי הקיץ היה חיובי", קובע פינקו.

נתוני המלונאות באירופה ברבעון השלישי של השנה הם חיוביים עם עלייה ממוצעת של 0.6% בשיעור התפוסה, ו-1.1% בתעריף הממוצע ללילה שהובילו לעליה של 1.7% ב-RevPAR (ועליה של 2.3% מתחילת השנה). הצמיחה העיקרית היא במדינות דרום אירופה ומערב אירופה. בצפון אירופה נרשם קיפאון.

התיירות לאירופה עדיין גדלה בקצב של 3%-4%, אם כי לא בקצבים של השנתיים האחרונות (6%-7%). בגרמניה ישנה עליה בחלק מהערים כמו ברלין ודיסילדורף בעוד עליה מתונה יותר בערים מרכזיות אחרות.

בבריטניה המצב מעורב. בלונדון, הנהנית מגידול בהיקף התיירים הזרים נרשמה צמיחה מרשימה של כ-5% ב- RevPAR בתשעת החודשים הראשונים של השנה ואילו בשאר המדינה נרשמה ירידה של כ-1.4%. באמסטרדם, לפי דוחות של NH (שחקנית מובילה בעיר) נרשם גידול של 2%. בברצלונה גם נרשמת מגמה חיובית.

התפתחויות אחרונות: החברה לא מפסיקה להתרחב. ממועד הדוח האחרון גדלה מצבת החדרים הקיימים והעתידיים בכמעט 1000 חדרים לכ-41.7 אלף. הגידול הינו במלונות קיימים או בהקמה בישראל, פורטוגל, יוון, קפריסין, אנגליה, אירלנד, ספרד גרמניה ואיטליה.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גם אנליסט אבל בשקל 27/11/2019 18:06
    הגב לתגובה זו
    אם אני קונה מלון ב 10 מיליון דולר ומשפץ אותו במיליון דולר אני יכול לשערך אותו לפי שווי 12 מיליון דולר לפחות עם תום השיפוץ. מכיוון שהריבית הולכת להיות נמוכה בשנים הקרובות בניגוד להערכות המוקדמות אז בכל סוגי הנדלן המניב יהיו שערוכים לפי ריבית הוון נמוכה יותר גם במלונות. ברגע שהמלון מתחיל לעבוד הוא גם מכניס תזרים ורווח בהנחה שהכל טוב. ובאירופה להבדיל מארהב וסין הכל טוב בדגש על גרמניה (ואיטליה אבל שם אין לפתאל חשיפה גדולה)
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה? 

איציק פרנק - ברן
צילום: אתר החברה
דוחות

ברן: צמיחה בהכנסות וברווח הנקי, אבל יש כוכבית

קבוצת ברן מסכמת רבעון של צמיחה בהכנסות ושיפור ברווחיות, בעיקר בזכות פרויקטים בינלאומיים; עם זאת, המאזן חושף עלייה בחובות לקוחות ובהיקף ההכנסות שטרם נגבו, חלקם במדינות בעלות סיכון גבוה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה איציק פרנק ברן

קבוצת ברן ברן -0.1%  מסכמת רבעון חיובי עם צמיחה בהכנסות ושיפור בשורת הרווח, המשקפים האצה בפעילות הן בישראל והן בחו"ל. הכנסות החברה ברבעון השלישי עלו לכ-202 מיליון שקל, לעומת כ-157.5 מיליון שקל ברבעון המקביל, זינוק של כ-28% שמבטא התקדמות בפרויקטים הגדולים של הקבוצה. גם הרווח מפעולות רגילות השתפר משמעותית והגיע לכ-18.3 מיליון שקל, יותר מפי שניים מהרבעון המקביל, והרווח הנקי מפעילויות נמשכות עלה לכ-10.5 מיליון שקל לעומת כ-5.9 מיליון שקל אשתקד.

בתשעת החודשים הראשונים של השנה מציגה ברן צמיחה יציבה: ההכנסות הסתכמו בכ-549.9 מיליון שקל לעומת כ-494.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה, והרווח התפעולי לפני מימון ומיסים עלה לכ-42.9 מיליון שקל. פעילות התשתיות, ההנדסה והאנרגיה המתחדשת ממשיכה לתרום למנועי הצמיחה של הקבוצה, ובמקביל נרשמה התקדמות בפרויקטים אסטרטגיים במסגרת מגזר ברן אינטרנשיונל, שממשיך לבסס את מעמדו כמנוע פעילות מרכזי.

מבט לחטיבות מגלה תמונה מאוזנת יחסית: מגזר ברן ישראל שמר על היקפי פעילות גבוהים והציג הכנסות של מעל 107 מיליון שקל ברבעון, בעוד מגזר ברן אינטרנשיונל רשם צמיחה להכנסות של כמעט 94 מיליון שקל, לצד שיפור ברווחיות. הנהלת החברה מציינת כי הגידול בפעילות בחו"ל נובע מהתקדמות במספר פרויקטים קיימים ומהרחבת פרויקטים בתחום האנרגיה והתשתיות במדינות בהן החברה פועלת.

בצד הרווח התפעולי, המגזר בישראל רשם רווח של 5 מיליון שקל, ירידה לעומת 8 מיליון שקל ברבעון המקביל. עיקר העלייה נרשמה במגזר הבינלאומי, שם הרווח התפעולי עמד על 17 מיליון שקל לעומת 1 מיליון שקל בתקופה המקבילה, אז נרשמה הוצאה של 2.6 מיליון שקל לחוב מסופק. 

גם ברמת המאזן מציגה ברן תרחיש של התרחבות טבעית של הפעילות: היקף המאזן עלה לכ-908 מיליון שקל, וההון העצמי מהווה כשליש ממנו, מבנה שמאפיין חברות קבלניות הנמצאות בצמיחה. בתוך כך החברה ממשיכה להשקיע בפיתוח פעילותה הבינלאומית ובפרויקטים חדשים בתחום האנרגיה, מהלך שמתבטא גם בהיקף ההון החוזר הנדרש לפרויקטים ובגידול מסוים בסעיפי האשראי והלקוחות.