תוצאות טובות לקליל - עליה של כ-27.5% ברווח הנקי ל-14 מיליון שקל
ההכנסות עלו ב-0.9% לכ-94.4 מיליון שקל, שולי הרווחיות הגולמית עלו נוכח ירידת מחיר האלומיניום והתחזקות השקל; מנכ"ל החברה ריצ'י ריכטמן יפרוש בסוף השנה, פרדי אבוקרט יחליפו
חברת קליל -1.61% תעשיות דיווחה על תוצאותיה לרבעון השלישי עם עליה של 0.9% בהכנסות ועליה של 25.7% ברווח הנקי. מניית החברה עלתה בכ-32% מתחילת השנה ונסחרת כעת במכפיל 13.7 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים. בנוסף הודיעה החברה, כי פרדי אבוקרט מונה לתפקיד מנכ"ל החברה החל מינואר 2020 במקומו של אריה (ריצ'י) ריכטמן.
יצרנית הפרופילים לחלונות, שבשליטת היו"ר צורי דבוש (64.35%) דיווחה על הכנסות של כ-94.4 מיליון שקל ברבעון השלישי של שנת 2019, עליה של כ-0.9% בהשוואה לכ-93.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-14 מיליון שקל, עליה של כ-25.7% ביחס לרווח נקי של כ-11.1 מיליון שקל ברבעון המקביל, המיוחסת בעיקר לשיפור ברווחיות הגולמית ושיפור קל ברמה התפעולית.
ירידת מחיר האלומיניום הקפיצה את הרווחיות הגולמית
הרווח הגולמי ברבעון השלישי של שנת 2019 הסתכם בכ-29.3 מיליון שקל על שולי רווחיות גולמית של כ-31%. מדובר בעליה של כ-12.8% ביחס לרווח גולמי של כ-26 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עם שולי רווחיות גולמית של כ-27.8%. העלייה בשיעור הרווח הגולמי נבעה בעיקר מההשפעה החיובית של ירידת מחירי האלומיניום בשיעור של 14.3% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, בנוסף להתחזקות השקל ביחס לדולר.
- קליל: הרווח הנקי ירד ב-18% ברבעון השני של 2019
- קליל: הרווח הנקי ירד ב-21% ברבעון הרביעי של 2018
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ברמה התפעולית החברה מציגה שיפור קל ביחס לרבעון המקביל, עם ירידה של כ-409 אלפי שקלים בהוצאות התפעול. הרווח התפעולי ברבעון השלישי של שנת 2019 עלה ב-26.6% ל-18.0 מיליון שקל, בהשוואה ל-14.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח התפעולי נובעת בעיקר מהגידול ברווח הגולמי בניכוי השינויים בהוצאות המכירה וההנהלה וכלליות.
אריה (ריצ'י) ריכטמן, מנכ"ל קליל: "ברבעון זה הצגנו הלכה למעשה את חזון קליל: סביבתנו מחייכת ואנחנו גאים בדרך בה השגנו זאת . עלייה של 25% ברווח הכולל היא מתנת פרידה ראויה לחברה בה גדלתי ובקרוב אסכם בה 31 שנות עבודה. הישגים אלה נתמכים בראש ובראשונה בעובדים הנפלאים שמיצבו את החברה כמובילת שוק – מיצוב הנשען על איכות גבוהה של מוצרים, חדשנות בפיתוח ושיווק, אספקה ושירות ללא פשרות. לאחר יותר מ- 15 שנים בתפקידי כמנכ"ל חברת קליל, החלטתי לפנות לאתגרים חדשים. אני רוצה להודות ליו"ר קליל צורי דבוש על הזכות לנהל את החברה ולאחל למר פרדי אבוקרט הצלחה בתפקידו החדש "..

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
בורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPTעברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35
השווי המצטבר של מדד ת"א 35 חצה את רף הטריליון שקלים. כמעט מחצית ממנו יושב על פיננסים, כשליש על בנקים בלבד, הנדל"ן תופס כ-10%, וטבע לבדה שווה כמו סקטור שלם
השווי המצרפי של 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב חצה את רף הטריליון שקלים, ועומד על כ-1.074 טריליון שקל. מדובר בסכימה פשוטה של שוויי השוק של כל החברות הכלולות במדד ת"א 35, והיא מספקת הצצה לא רק לגודל של מדד הדגל, אלא גם לאופן שבו הוא מתחלק בפועל בין סקטורים וחברות.
חשוב להדגיש כי הבדיקה מתייחסת לשווי השוק המלא של החברות, ולא לשווי הרלבנטי למדד עצמו. מדדי הבורסה מחושבים על בסיס שווי מתואם, שמושפע משיעור מניות הצפה ומוגבל ברף מקסימלי לחברה בודדת. כאן מדובר בחישוב “ברוטו”, שמטרתו להבין על מה המדד באמת יושב, ולא איך הוא משוקלל טכנית ביום מסחר נתון.
כשמסתכלים על הפילוח, התמונה ברורה למדי. חלק גדול מהשווי מרוכז במספר סקטורים ושמות כבדים, הרבה יותר מאשר בפיזור שווה בין 35 מניות.
הבנקים מחזיקים כמעט שליש מהשווי
חמשת הבנקים הגדולים הכלולים במדד – לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי – מגיעים יחד לשווי מצרפי של כ-332.5 מיליארד שקל. מדובר בכ-31% מהשווי הכולל של ת"א 35.
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
- האם הבורסה הישראלית חשופה לנדל"ן באופן חריג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במונחים פשוטים, כמעט שליש מהמדד יושב על המערכת הבנקאית. המשמעות היא שכל שינוי בסביבת הריבית, רגולציה על הבנקים או שיח ציבורי על מיסוי רווחי המערכת, משפיע באופן ישיר על התנהגות המדד כולו, גם אם בשאר החברות הגדולות לא נרשמת תזוזה חריגה.
