אברהם עופר - מנכ"ל מניבים
צילום: אבישי פינקלשטיין

מאחורי העסקה שהזניקה את קרן מניבים ב-20% בשבועיים

האם הדיווח על רכישת נכסים בסכום של 635 מיליון שקל "שווה" זינוק של 20% במניה? כן; העסקה תגדיל את היקף הנכסים המניבים ב-80% ותגדיל את ה-FFO בלפחות 25 מיליון שקל

ערן סוקול | (3)
נושאים בכתבה מניבים רעננה

קרן  מניבים ריט 2.16%  עומדת לרכוש מתחמים בצפון הארץ, תמורת 635 מיליון שקל, ובתגובה לעסקה המניה זינקה ב-20% לשווי של כ-710 מיליון שקל. מדובר בנכסים המושכרים ומיועדים לתעשיה, משרדים ואחסנה בשטח בנוי כולל של כ-80,000 מ"ר, במספר מתחמים בצפון. על פי המקובל בעסקאות קודמות בחברה נראה שמדובר בנכסים שהתשואה עליהם תהיה כ-7%.  העסקאות הנ"ל משמעותיות מאוד עבור מניבים ריט, אשר מחזיקה נכון לסוף הרבעון השני בנכסים בשווי של כ-800 מיליון שקל (והיא בדרך ללא קשר לעסקאות אלו לנכסים בערך של כ-1 מיליארד שקל עם השלמת הבנייה של נכסים בייזום). כלומר, היא עתידה להגדיל את מצבת נכסיה במהירות ב-80%. מניבים ריט צפויה לממן את העסקה גם ובעיקר דרך גיוסי חוב, ככל הנראה בבורסה. שוק ההון "אוהב" חוב של חברות מסוגה, כשאגרות החוב שלה נסחרות בתשואה נמוכה במיוחד של כ-0.4% צמוד מדד (למח"מ של 7.5 שנים). כשבוחנים את התושאה הצפויה על הנכס ומנגד את הריבית על המימון, מבינים שמדובר במרווח נאה, לשם הזהירות סדר גודל של 4%-5%. המשמעות היא שהקרן צפויה להגדיל בצורה משמעותית את רווחיה. ה-FFO הצפוי לשנת 2019 עומד על 28-29 מיליון שקל, והשלמת העסקה צפויה בהערכה שמרנית להוסיף FFO של 24-25 מיליון שקל. בפועל זה יכול להיות בעוד כמה מיליונים יותר, ובהינתן שהחברה מכוונת לנכסים מניבים של כ-1.6 מיליארד שקל הרי שמדובר ב-FFO שעשוי להגיע לכ-80 מיליון שקל תחת הנכסים המניבים ובייזום הנוכחיים. שוויה של מניבים ריט מסתכם ב-710 מיליון שקל, שווי כזה לא "מסביר" FFO של 28-29 מיליון שקל, אבל בהינתן העסקה הגדולה שבדרך, השווי כבר הגיוני.   נדגיש, כי העסקה כפופה, בין היתר, להשלמת המשא ומתן וחתימת הסכם מחייב בין החברה והמוכרים, ואין כל ודאות, כי המתחמים יירכשו על ידי קרן מניבים. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    זיו 22/10/2019 23:07
    הגב לתגובה זו
    למה עליה של 25% מתחילת השנה כשכל הסקטור טס למעלה בשיעורים של 50-80% לא מהווה הסבר, מי קבע שההודעה היא הסיבה לעליה?
  • 2.
    נחום הנדלניסט 22/10/2019 18:12
    הגב לתגובה זו
    סיכוי נמוך לקבלת רווח שמצוין בכתבה,בהנחה שמדובר על מבני תעשיה ישנים שבחלקם הגדול פנויים ,אין שום סיכוי לקבלת רווח כזה , אין ביקוש לנכסים מהסוג הזה הרוכש ישאר עם נכסים לא איכותיים שיהיה לו קשה להשכיר.
  • 1.
    שלום 22/10/2019 17:59
    הגב לתגובה זו
    יש כאן הרבה ענינים לא ברורים שלא מצדיקים עליה כזאת אם מדובר על מבני תעשיה ישנים אין הצדקה לרווח המצוין בכתבה, אם מדובר על נכסים ישנים ופנויים בטוח שאין סיכוי לרווח הזה
אורי מקס מקס סטוק
צילום: רמי זרנגר
דוחות

מקס סטוק הוציאה 12 מיליון שקל כדי לגדר את השקל, ההכנסות צמחו ב-6%

ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל, הרווח התפעולי צמח ב־29% ל-57 מיליון שקל; בנטרול עסקאות הגידור, הרווח הנקי זינק ב־43%; תחלק 40 מ׳ דיבידנד; אורי מקס מסר ״ברבעון הנוכחי הרווח הנקי שהסתכם בכ-28 מיליון שקל הושפע מהפסדים בגלל עסקאות הגנה שנרשמו בשל הירידה בשער הדולר״

מנדי הניג |

רשת מקס סטוק מקס סטוק 2.8%   מדווחת על תוצאות חיוביות לרבעון השני עם צמיחה במכירות ושיפור בשיעורי הרווחיות התפעולית, אבל גם עם השפעה שלילית על השורה התחתונה בעיקר בגלל הפסדים מעסקאות הגנה שביצעה על שער הדולר. 

ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל לעומת 317 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ־6% - הודות לגידול של 4.2% במכירות חנויות זהות ולפתיחת סניפים חדשים. הגידול במכירות נבע מהרחבת סל הקנייה הממוצע, עלייה במספר הלקוחות ובמכירות העונתיות, וגם מגידול במכירות לזכיינים, בעקבות הגדלת שיעור המוצרים המיובאים ישירות על ידי החברה, אפשרות שהתאפשרה עם פתיחת המרלו"ג בשומריה.

הרווח הגולמי ברבעון עלה ב־12% ל־147 מיליון שקל (43.8% מההכנסות) לעומת 132 מיליון שקל (41.7%) בשנה שעברה. השיפור בשיעור הרווח הגולמי מיוחס לשיפור בתנאי הסחר, לעלייה בשיעור המוצרים המיובאים ישירות, לירידה בשער הדולר ולירידה בעלויות השילוח. הרווח התפעולי זינק ב־29% ל־57 מיליון שקל (16.9% מההכנסות) לעומת 44 מיליון שקל (13.9%) בשנה שעברה, תוך ירידה בשיעור עלויות המכירה והשיווק וההנהלה מכלל ההכנסות. ה־EBITDA המתואם (לפני IFRS 16 ובנטרול תגמול מבוסס מניות) גדל ב־26% ל־56.5 מיליון שקל לעומת 45 מיליון שקל אשתקד.

הרווח הנקי ברבעון השני של שנת 2025 הסתכם לכ-28 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. הקיטון ברווח הנקי נובע מגידול בהוצאות המימון, ששיקף בעיקר הפסד בסכום של כ-16 מיליון שקל בגין שערוך עסקאות הגנה על הדולר למספר רבעונים קדימה, בעקבות הירידה בשער החליפין של הדולר למועד הדוח.

במחצית הראשונה של 2025 ההכנסות צמחו ב־7% ל־675 מיליון שקל לעומת 630 מיליון שקל אשתקד, הרווח הגולמי עלה ב־10% ל־291 מיליון שקל (43% מההכנסות), והרווח התפעולי עלה ב־16% ל־101 מיליון שקל. 

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

היום בבורסה - קמטק ונובה יצנחו ב-5%, טבע תעלה ב-2%

על מניות האנרגיה החדשה, שוק החוב והר השקלים

מערכת ביזפורטל |

כסף גדול מניע את השווקים. יש הר של שקלים שלא יוצא מהבנקים למרות ריבית נמוכה מאוד. יש גם הר דולרים עולמי שנמצא באפיקים סולידיים. מדברים על כך שמחירי המניות גבוהים, אבל כספים מאוד גדולים זורמים לפירמות ולעובדים. רווחים של החברות, שכר של העובדים, כסף שמשרת חיסכון והשקעה. הכספים שאתם מרוויחים בשכר מופנים בעיקרון לצריכה שוטת ולהשקעה-חיסכון. הצריכה בסדר גמור, החיסכון-השקעות עולים בהתמדה, וזו תופעה עולמית.

אנשים חסוכים יותר לפנסיה, חוסכים יותר בשוטף במניות ובאגרות חוב. זה מוביל לביקושים גדולים מאוד לנכסים פיננסים, ומנגד יש היצע מוגבל. הכספים זורמים לשוק ונפגשים עם אותן מניות קרנות ואג"ח, יש אומנם הנפקות, אבל זה לא מספיק לספוג את הביקוש הגדול וככה נוצרות עליות מחירים. ככה נוצרות בועות. יש אינפלציה במחירי הנכסים הפיננסים וזו לא תופעה חדשה, אבל היא לא עוצרת, אלא מתעצמת. 

 מדברים על מחירים גבוהים במניות בוול סטריט מדברים בחודשים האחרונים גם על ניפוח בשוק החוב - חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות. גם מחירי המניות בת"א כבר לא זולים, ואגרות החוב נסחרות בפער נמוך ביחס לאגרות החוב הממשלתיות.  האם זה אומר שהעליות יפסקו? אי אפשר לדעת. יש טריגרים אפשריים למעלה ולמטה. הבורה נעה גם לפי המצב בעזה - הכיוון של המלחמה והסיכוי לעסקת חטופים משפיעים על הבורסה.

החשש מהסלמה הוא ברור ומשפיע לשלילה, כאשר מדברים על הפסקת אש, השוק הופך לחיובי, וזה אומר שהוא מטולטל מאוד ב-680 הימים האחרונים מאז 7 באוקטובר, כשבסה"כ הוא מטולטל כלפי מעלה. 


הבורסה צפויה להיות היום רגועה יחסית. המשק בסוג של שביתה חלקית ומחאה למען החטופים. מדברים על הפחתת רכישות וצריכה שוטפת למען אלו שעזבו את העבודה והעסק שלהם כדי להגיע למחאה. אבל לא ברור איך זה עוזר למחאה. זה פוגע בעסקים.