מאחורי העסקה שהזניקה את קרן מניבים ב-20% בשבועיים
האם הדיווח על רכישת נכסים בסכום של 635 מיליון שקל "שווה" זינוק של 20% במניה? כן; העסקה תגדיל את היקף הנכסים המניבים ב-80% ותגדיל את ה-FFO בלפחות 25 מיליון שקל
קרן מניבים ריט -0.13% עומדת לרכוש מתחמים בצפון הארץ, תמורת 635 מיליון שקל, ובתגובה לעסקה המניה זינקה ב-20% לשווי של כ-710 מיליון שקל.
מדובר בנכסים המושכרים ומיועדים לתעשיה, משרדים ואחסנה בשטח בנוי כולל של כ-80,000 מ"ר, במספר מתחמים בצפון. על פי המקובל בעסקאות קודמות בחברה נראה שמדובר בנכסים שהתשואה עליהם תהיה כ-7%.
העסקאות הנ"ל משמעותיות מאוד עבור מניבים ריט, אשר מחזיקה נכון לסוף הרבעון השני בנכסים בשווי של כ-800 מיליון שקל (והיא בדרך ללא קשר לעסקאות אלו לנכסים בערך של כ-1 מיליארד שקל עם השלמת הבנייה של נכסים בייזום). כלומר, היא עתידה להגדיל את מצבת נכסיה במהירות ב-80%.
מניבים ריט צפויה לממן את העסקה גם ובעיקר דרך גיוסי חוב, ככל הנראה בבורסה. שוק ההון "אוהב" חוב של חברות מסוגה, כשאגרות החוב שלה נסחרות בתשואה נמוכה במיוחד של כ-0.4% צמוד מדד (למח"מ של 7.5 שנים).
- מנכ"ל אדגר: "קיבלנו כפול מהשווי בספרים על קרקע בטורונטו - זו רק ההתחלה"
- נתנאל מניבים: 140 מיליון שקל עבור מכירת זכויותיה בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשבוחנים את התושאה הצפויה על הנכס ומנגד את הריבית על המימון, מבינים שמדובר במרווח נאה, לשם הזהירות סדר גודל של 4%-5%.
המשמעות היא שהקרן צפויה להגדיל בצורה משמעותית את רווחיה. ה-FFO הצפוי לשנת 2019 עומד על 28-29 מיליון שקל, והשלמת העסקה צפויה בהערכה שמרנית להוסיף FFO של 24-25 מיליון שקל. בפועל זה יכול להיות בעוד כמה מיליונים יותר, ובהינתן שהחברה מכוונת לנכסים מניבים של כ-1.6 מיליארד שקל הרי שמדובר ב-FFO שעשוי להגיע לכ-80 מיליון שקל תחת הנכסים המניבים ובייזום הנוכחיים.
שוויה של מניבים ריט מסתכם ב-710 מיליון שקל, שווי כזה לא "מסביר" FFO של 28-29 מיליון שקל, אבל בהינתן העסקה הגדולה שבדרך, השווי כבר הגיוני.
- 3.זיו 22/10/2019 23:07הגב לתגובה זולמה עליה של 25% מתחילת השנה כשכל הסקטור טס למעלה בשיעורים של 50-80% לא מהווה הסבר, מי קבע שההודעה היא הסיבה לעליה?
- 2.נחום הנדלניסט 22/10/2019 18:12הגב לתגובה זוסיכוי נמוך לקבלת רווח שמצוין בכתבה,בהנחה שמדובר על מבני תעשיה ישנים שבחלקם הגדול פנויים ,אין שום סיכוי לקבלת רווח כזה , אין ביקוש לנכסים מהסוג הזה הרוכש ישאר עם נכסים לא איכותיים שיהיה לו קשה להשכיר.
- 1.שלום 22/10/2019 17:59הגב לתגובה זויש כאן הרבה ענינים לא ברורים שלא מצדיקים עליה כזאת אם מדובר על מבני תעשיה ישנים אין הצדקה לרווח המצוין בכתבה, אם מדובר על נכסים ישנים ופנויים בטוח שאין סיכוי לרווח הזה

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
מניות עולות – קרדיט: AIאפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
דצמבר מתקרב לסיום עם ירידות יומיות במדדים ועם פער ברור בין מניות גדולות לקטנות. אפקט ינואר עדיין נמצא על השולחן, אבל נראה שהוא רחוק מלהיות מובן מאליו
אמצע דצמבר, ושוב חוזרות השאלות הקבועות על אפקט ינואר. ביום המסחר האחרון המדדים המובילים ירדו, אבל כשמסתכלים על כל השנה התמונה עדיין חיובית. הפער הזה משאיר את המשקיעים עם אותה שאלה מוכרת: האם תחילת השנה תצליח לתת דחיפה נוספת לשוק, או שהפעם העונתיות לא באמת תעבוד.
אפקט ינואר הוא שם לתופעה די מוכרת בשוק ההון. בתחילת השנה יש לא פעם נטייה לעליות, ובעיקר במניות הקטנות. ההסבר המרכזי הוא טכני. לקראת סוף השנה משקיעים מוכרים מניות בהפסד לצורכי מס, ואחרי תחילת ינואר חלק מהכסף חוזר לשוק, לפעמים לאותן מניות שנמכרו קודם. עם הזמן הדפוס הזה הפך לפחות יציב. יש יותר מודעות, יותר מסחר ממוחשב, והריבית והמאקרו יכולים לבטל עונתיות די מהר. לכן, גם כשהשיח סביב אפקט ינואר חוזר בכל שנה, השוק בפועל לא תמיד משתף פעולה.
השנה נראית טובה, אבל לא בכל מקום
כשמסתכלים על המספרים של השנה הנוכחית רואים תמונה לא אחידה. מדד S&P 500 עלה מאז תחילת השנה בכ-16%, הנאסד״ק הוסיף קצת יותר מ-20%, ואילו מדד ראסל 2000, שמייצג מניות קטנות, עלה בכ-14.5%. כלומר, השוק עלה בצורה ברורה, אבל עיקר הכוח הגיע מהמדדים הגדולים, ולא מהמניות הקטנות שקשורות יותר לאפקט ינואר הקלאסי.
- האם צפוי גם "ראלי ינואר"? - הנה הסימנים הטכניים שיעידו על כך
- פתיחת השנה בסקטור הביוטק – יהיה לנו אפקט ינואר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התמונה הזו חשובה, כי לא פעם אפקט ינואר מגיע אחרי תקופה שבה המניות הקטנות נשארו מאחור. השנה, לפחות עד כה, הפער הזה לא נסגר, וההובלה נשארה אצל החברות הגדולות והמבוססות יותר.
