שלמה רודב בזק
צילום: דוברות בזק

עסקת סרצ'לייט-פורר: רכישת בזק תושלם עד סוף החודש

חברת בי-קום המחזיקה בבזק הבהירה כי בכוונתה לסיים את העסקה עד ה-31.10, לאחר שביום חמישי האחרון הבורסה לניירות ערך נתנה אישור עקרוני להעברת השליטה לסרצ'לייט; מניית בזק עולה בלמעלה מ-2%
ארז ליבנה | (8)

חברת בי קומיוניקיישנס 1.43% , בעלת השליטה ב בזק 2% הודיעה כי להערכתה עד סוף החודש תושלם עסקת מכירת בזק לחברת סרצ'לייט. לפי הדיווח שניתן לבורסה, המועד המתוכנן להשלמת העסקה הוא ה-31.10. המשמעות פשוטה – לאחר תקופה קשה במיוחד, חברת התקשורת הגדולה צפויה לעבור לידיים חדשות. המניה קופצת ב-2.2%

 

נזכיר כי אינטרנט זהב בעלת השליטה בבי קומיוניקיישנס נכנסה להליך של הסדר חוב בתחילת השנה, כשבמקביל לה הרעה גם בבי קומיוניקיישנס על רקע החולשה בבזק - חולשה שמיוחסת לעסקים השוטפים וכן למחיקות חד פעמיות גדולות שגרמו להפרה של אמות מידה פיננסיות בחברת אינטרנט זהב ויצרו כדור שלג של בעיות.

סרצ'לייט וקבוצת זאבי התמודדו על רכישת השליטה בבזק, כאשר מחזיקי האג"ח תמכו בסופו של דבר בהצעת סרצ'לייט שמבטאת מחיקה של קרוב ל-50% מהחוב. 

ההודעה של בי קומיוניקיישנס על עיתוי סגירת העסקה היא הערכה בלבד, אם כי לא סביר שהחברה תעריך בלי שיש בידיה סיבות מוצקות. בשלב זה נראה שהאישור העיקרי שהחברה עדיין מחכה לו הוא אישור ממשרד התקשורת, כשבשלב הבא מחזיקי האג"ח יצטרכו לאשר באופן סופי את ההסדר. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אנונימי 29/10/2019 12:40
    הגב לתגובה זו
    לדעתי הנייר מתחמם לפני טיסה כלפי מעלה
  • 6.
    אריה ריינהולד 07/10/2019 13:38
    הגב לתגובה זו
    אין ספק שבזק תגיע תוך שנה וחצי ל500 הבעלים החדשים עשו את עסקת חייהם מכרו להם מכרה זהב במחיר נחושת
  • 5.
    אברהם 06/10/2019 15:39
    הגב לתגובה זו
    אני ממש לא מבין לפני שנתיים בזק ניסחרה בשער של 810. כיום בזק ירדה ב 2 מיליארש שקל בחוב נטו , בזק ביצעה התייעלות וצימצמה כ 2000 עובדים. בזק צימצמה שיטחי משרד ואף עברה למשרדים זולים יותר ולמרות כול זאת נסחרת בשער של רבע מלפני שנתיים 230 נקודות.
  • תשובה 06/10/2019 16:30
    הגב לתגובה זו
    האמת איפשהו באמצע - 810 תמחור יתר. 230 תמחור חסר. אל תשכח שעד לפני שנה בזק הייתה פרת דיבידנד ולאור כך משכה הרבה כספי מוסדיים בארץ ובחו"ל. כמו כן ריבוי כותרות שליליות (אלוביץ') ומחיקות חשבונאיות (רודב) לא הועילו.. ולהוסיף את המגמה הכללית של שוק התקשורת בארץ ושל הנטישה של קווי הטלפון הקווי. כיום בזק בפועל חברה גירעונית. אם ימשיכו שנה - שנתיים במגמה הנוכחית של הפחתת החוב ויחזרו לחלק דיבידנד אני מאמין שתוכל לחזור לשער של 450-500 תוך כשנתיים.
  • 4.
    יצחקי - כנסו 06/10/2019 14:02
    הגב לתגובה זו
    בהמשך לעובדה כי ייצגנו חברת השקעות גדולה בעשרות מונים מסרצלייט אז בהנהלה הבכירה בבזק כיוונו לסרצלייט . כאשר בתחילת המכירה סיידוף הציע 1.1 מיליארד שקל על אינטרנט זהב ומתוך בזק שכנעו אותו שהוא יפסיד עד שדחקו אותו החוצה. האחים נוימן הציעו קרוב למיליארד שקל על בי קומיוניקיישנס כמו גם גד זאבי , קרן יורק , ואלשטיין. שלא לדבר על הקרן שאנחנו ייצגנו. את כולם דאגו לנופף במסרים שקריים , מצגי שווא והפחדות מתוך הניהול הבכיר של בזק ושימי לב שמסכום של 1.1 מיליארד שקל בעבור 55% מניות אינטרנט זהב הביאו את המכירה לסרצלייט בסכום של 485 מיליון יקבלו 75% מחברת בי קומיוניקיישנס שזה 20% שליטה בבזק כאשר אלוביץ שלט בקושי ב 10% מבזק כאשר כול הכסף של סרצלייט מובטח באגחים של בי קומיוניקיישנס ואין להם סיכון בכלל. מאז תחילת המשא ומתן לפני שנתיים שער המנייה של בזק עמד על 805 ומאז בזק החזירה וירדה בחוב נטו מעל ל 2 מיליארד שקל שכן היא מרוויחה לפחות מיליארד שקל נטו בשנה ולמרות זאת היא נסחרת בשער של 225 כמעט רבע. כאשר כולם רואים שכול רבעון יורד החוב נטו ב 250 מיליון נטו. דרך אגב את כול ההפסדים האחרונים רשמו בשל הורדות
  • 3.
    יוני 06/10/2019 12:27
    הגב לתגובה זו
    דרושה בדיקה
  • 2.
    ערן 06/10/2019 11:32
    הגב לתגובה זו
    נותנים את השליטה בבזק במתנה וגם עושים תספרות של יותר מ50 אחוז באינטרנט זהב על חשבון החוסכים פשוט חסרי אחריות מחיקה של מאות מיליונים מכספי ציבור
  • 1.
    רו"ח 06/10/2019 10:57
    הגב לתגובה זו
    מחזקי האג"ח לא צריכים לאשר, הכל אושר, מחכים רק למשרד התקשורת.
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.