תוצאות פושרות לקסטרו-הודיס, עברה להפסד של 22 מיליון שקל
חברת קסטרו 0.34% פרסמה את תוצאותיה הכספיות והציגה ירידה הן בהכנסות והן ברווח הנקי בהשוואה למחצית הראשונה של 2018.
הכנסותיה של החברה ברבעון הסתכמו בכ-460 מיליון שקל לעומת כ-422 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, אך העליה מיוחסת בעיקר לעיתוי חג הפסח, כאשר במבט חצי שנתי המנטרל את השפעת עיתוי החג, התמונה המתקבלת שונה - ההכנסות ירדו לכ-830 מיליון שקל לעומת כ-851 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח התפעולי של החברה הסתכם ברבעון בכ-28 מיליון שקל, בדומה לרווח התפעולי ברבעון המקביל אשתקד, כאשר גם כאן, מדובר בתמונה שונה כאשר מנטרלים את השפעת עיתוי החג, כאשר החברה רושמת הפסד תפעולי של 19 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה לעומת רווח של כ-29 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
בשורה התחתונה, קסטרו-הודיס מסכמת את הרבעון עם רווח נקי של כ-11 מיליון שקל, חצי מהסכום אותו הרוויחה ברבעון המקביל אשתקד, אז הסתכם הרווח הנקי בכ-22 מיליון שקל. צריך לציין, כי עיקר הירידה ברווחי הרבעון השני של 2019 ביחס לתקופה המקבילה נובע מגידול בהוצאות המימון, המיוחס לשינוי בתקינה החשבונאית (IFRS16) שאיננו תזרימי במהותו. עם זאת, את המחצית מסכמת החברה עם מעבר להפסד נקי של כ-38 מיליון שקל לעומת רווח נקי של כ-20 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
- על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה
- עדיקה עדיין מזגזגת - רבעון חלש אחרי רבעון טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הקיטון ברווחים, בקסטרו מתכננים התייעלות ושיפור הרווחיות בתחומי העיצוב, התמחור והלוגיסטיקה ומתכננים ליעילות תפעולית גם בתחום הפרסום והשיווק. מאחר וקסטרו מתייחסת לשוק הישראלי כשוק המרכזי שלה, החברה מתכננת לפתוח סניפים נוספים של כלל מותגיה, כשהכוונה היא גם לשפץ ולהרחיב חנויות קיימות.
השאלה האמיתית שצריכה להישאל זה עם כניסתה הצפויה של אמזון לשוק בישראל, האם אסטרטגיה זו צפויה לייצר לחברה רווחיות גבוהה יותר, או שמא מדובר ב-"ירייה ברגל", כאשר התחום המקוון אמור לתפוס את הנתח המשמעותי בתחומי ההתייעלות.
- 1.ירושלמי 28/08/2019 14:40הגב לתגובה זוגאון מי שכתב הכתבה . בשטח:סניפים נסגרים , בסניפים קיימים סחורה סוג ז
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.
עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
