תוצאות פושרות לקסטרו-הודיס, עברה להפסד של 22 מיליון שקל
חברת קסטרו -1.23% פרסמה את תוצאותיה הכספיות והציגה ירידה הן בהכנסות והן ברווח הנקי בהשוואה למחצית הראשונה של 2018.
הכנסותיה של החברה ברבעון הסתכמו בכ-460 מיליון שקל לעומת כ-422 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, אך העליה מיוחסת בעיקר לעיתוי חג הפסח, כאשר במבט חצי שנתי המנטרל את השפעת עיתוי החג, התמונה המתקבלת שונה - ההכנסות ירדו לכ-830 מיליון שקל לעומת כ-851 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח התפעולי של החברה הסתכם ברבעון בכ-28 מיליון שקל, בדומה לרווח התפעולי ברבעון המקביל אשתקד, כאשר גם כאן, מדובר בתמונה שונה כאשר מנטרלים את השפעת עיתוי החג, כאשר החברה רושמת הפסד תפעולי של 19 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה לעומת רווח של כ-29 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
בשורה התחתונה, קסטרו-הודיס מסכמת את הרבעון עם רווח נקי של כ-11 מיליון שקל, חצי מהסכום אותו הרוויחה ברבעון המקביל אשתקד, אז הסתכם הרווח הנקי בכ-22 מיליון שקל. צריך לציין, כי עיקר הירידה ברווחי הרבעון השני של 2019 ביחס לתקופה המקבילה נובע מגידול בהוצאות המימון, המיוחס לשינוי בתקינה החשבונאית (IFRS16) שאיננו תזרימי במהותו. עם זאת, את המחצית מסכמת החברה עם מעבר להפסד נקי של כ-38 מיליון שקל לעומת רווח נקי של כ-20 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
- על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה
- עדיקה עדיין מזגזגת - רבעון חלש אחרי רבעון טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הקיטון ברווחים, בקסטרו מתכננים התייעלות ושיפור הרווחיות בתחומי העיצוב, התמחור והלוגיסטיקה ומתכננים ליעילות תפעולית גם בתחום הפרסום והשיווק. מאחר וקסטרו מתייחסת לשוק הישראלי כשוק המרכזי שלה, החברה מתכננת לפתוח סניפים נוספים של כלל מותגיה, כשהכוונה היא גם לשפץ ולהרחיב חנויות קיימות.
השאלה האמיתית שצריכה להישאל זה עם כניסתה הצפויה של אמזון לשוק בישראל, האם אסטרטגיה זו צפויה לייצר לחברה רווחיות גבוהה יותר, או שמא מדובר ב-"ירייה ברגל", כאשר התחום המקוון אמור לתפוס את הנתח המשמעותי בתחומי ההתייעלות.
- 1.ירושלמי 28/08/2019 14:40הגב לתגובה זוגאון מי שכתב הכתבה . בשטח:סניפים נסגרים , בסניפים קיימים סחורה סוג ז
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגורידיס מזנקת 6%, פינרג'י ב-23% - המדדים במגמה מעורבת
החוזים על מדדי וול סטריט בעליות, החוזים על הנאסד"ק מזנקים ב-1.2%, ה-S&P עולה ב-0.8% - זה משפיע גם על השוק המקומי שמלכתחילה היה בירוק. בולטת היום, בלי קשר לשוק האמריקאי - ורידיס ורידיס 7.64% שדיווחה על רווח-שערוך נדל"ן גדול - ורידיס תרשום רווח של כ-170 מיליון שקל משיערוך נכסי אינפיניה. גם לדלק רכב דלק רכב 4.03% צפויה להינות מהרווח הזה.
בעוד יומיים (רביעי ב-20:00) יפרסם הבנק הפדרלי את החלטת הריבית כשהציפיות בשוק הן להורדת ריבית של 25 נ״ב. ההסתברות הנגזרת מהחוזים על ריבית הפד׳ משקפת כעת כי המשקיעים צופים הסתברות של 96% להורדה של רבע אחוז מה שיעמיד את ריבית הפד׳ בטווח של 3.75-4%. הורדת ריבית מורידה מהאטרקטיביות של הדולר ומחלישה את כוחו, מדד הדולר אינדקס שמודד את כוחו של הדולר מול סל מטבעות מאבד הבוקר קרוב ל-0.1% בעוד אצלינו זה מתבטא בהתחזקות משמעותית יותר של השקל שנתמך בגורמי מאקרו מקומיים כמו ההסדרה הביטחונית בעזה וגם עליות במדדי וול סטריט שדוחפות את המוסדיים לאזן את התיקים עם רכישה של השקל.
שוק ההנפקות בתל אביב מתעורר: במחצית הראשונה של 2025 הצטרפו לבורסה תשע חברות מניות חדשות שגייסו למעלה מ-1.4 מיליארד שקלים, רובן בתחום הנדל״ן, והמגמה נמשכת גם בחודשים האחרונים. אחת החברות שמבקשות לנצל את הגאות היא סוגת, שמתקרבת להנפקה ראשונה בבורסה בתל אביב. חברת המזון הוותיקה, שבשליטת קרן פורטיסימו, צפויה לצאת להנפקה עד לסוף
השנה, בשווי גבוה מהערכת השוק ב-2021. סוגת, מוכרת למשקיעים ממכירת אורז, סוכר, קטניות ופסטה, ונמצאת באור הזרקורים גם מהצד הציבורי לאחר שספגה ביקורת על העלאת מחירים למרות ירידה במחירי האורז בעולם.
עם זאת, בשוק כבר נשמעות אזהרות כי גל ההנפקות הנוכחי
מתפתח במהירות לשוק חם מדי. הערכות השווי של חלק מהחברות מזנקות לרמות שלא תמיד משקפות את הביצועים בפועל, וחלק מהמשקיעים מזהירים מפני אופוריה שמזכירה את תקופת 2020-2021.
- זוז טסה 19.5%, גילת זינקה 5.6%, ת"א 90 עלה 1.1%
- הדולר יורד מול השקל; איזה מטבעות התחזקו הכי הרבה מולו מתחילת השנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הסקטורים שהיו חלשים בשנים האחרונות היה הקלינטק, והמדד עלה בחצי מהעליות שרשמו המדדים המובילים כמו ת"א 35. עכשיו שהריבית בדרך לרדת עולה השאלה האם זה הזמן של המניות לסגור את הפער? הנה כמה תרחישים שיכולים לקרות ואיך הם ישפיעו על החברות במדד שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?
