אורמת טכנולוגיות עברה לרווח של כ-34 מיליון דולר ברבעון השני

הכנסותיה של החברה הסתכמו ברבעון השני בכ-184.1 מיליון דולר, עליה קלה של כ-3.2% לעומת הרבעון המקביל; צופה שתחנת פונה שהושבתה תחזור לפעילות עד תחילת 2020
נועם בראל | (1)

אורמת טכנולוגיות פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של השנה והציגה עליה של כ-3.2% בהכנסות ומעבר לרווח של כ-34 מיליון דולר לעומת הפסד ברבעון המקביל אשתקד. החברה הכתה את צפי האנליסטים והעלתה את תחזית ה-EBITDA לשנת 2019 לטווח של 385-375 מיליון דולר. החברה תחלק דיבידנד של 11 סנט למניה.

על פי דו"חות החברה, הכנסותיה של אורמת טכנו 2.41% הסתכמו ברבעון השני בכ-184.1 מיליון דולר, עליה קלה של כ-3.2% לעומת הכנסות של כ-178.3 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2018, כאשר החברה מייחסת את הצמיחה להרחבות של מקגיניס הילס ואולקריה יחד עם התרומה של רכישת USG אשר לטענתה קיזזו חלקית את ההפסד בהכנסות שנגרם מההשבתה הזמנית של תחנת פונה.

בשורה התחתונה, אורמת מסכמת את הרבעון השני עם מעבר לרווח נקי (GAAP) של כ-33.9 מיליון דולר, או 66 סנט למניה, לעומת הפסד של 300 אלף דולר ברבעון המקביל אשתקד, כשצבר ההזמנות שלה נכון לאוגוסט עומד על כ-201 מיליון דולר.

הרווח הנקי המתואם (Non-GAAP) הסתכם בכ-20.6 מיליון דולר או 40 סנט למניה, עלייה של כ-24% לעומת רווח נקי מתואם של כ-16.6 מיליון דולר או 32 סנט למניה.

צפי האנליסטים היה להכנסות של כ-173.9 מיליון דולר, על רווח נקי מתואם של כ-33 סנט למניה.

ה-EBITDA המתואם הסתכם ל-94.9 מיליון דולר, עליה של 17.4% לעומת 80.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מהעלייה ברווח הגולמי, בעיקר עקב הוצאות תחזוקה נמוכות יותר.

יצחק אנג'ל, מנכ"ל אורמת: "אורמת הציגה ברבעון השני, צמיחה של 5.6% בהכנסות מגזר החשמל וגידול של 5.7% בהיקף הייצור, ללא כל תרומה מתחנת פונה בהוואי אשר פעילותה הופסקה זמנית לאחר התפרצות הר הגעש בשנה שעברה. אנו ממשיכים להתקדם במאמצים להחזרת פונה לפעילות וצופים כי העבודות על התחנה יושלמו בהתאם לתכנית עד לסוף השנה".

"אנו צופים שהתחנה תחזור לפעילות מיד אחרי שיתקבלו כל ההיתרים הנדרשים לעבודות התיקון והשדרוג של רשת החשמל אשר מבוצעות על ידי שותפתנו, חברת החשמל המקומית, עד ראשית 2020. בנטרול תחנת פונה, אשר תרמה לרווח הגולמי 1.8 מיליון דולר ברבעון השני, הרווחיות הגולמית של מגזר החשמל הייתה 41.7%, בהתאם לציפיות כי הרווחיות ברבעון השני והשלישי תהיה נמוכה מהרבעון הראשון והרביעי, עקב מגמות העונתיות הרגילות במגזר החשמל".

בנוגע להמשך התחזית ל-2019 אמר אנג'ל: "בנטרול פונה, אנו צופים כי סך ההכנסות בשנת 2019 יהיו בטווח שבין 720 מיליון דולר ל-742 מיליון דולר כאשר הכנסות מגזר החשמל יהיו בטווח שבין 530 ל-540 מיליון דולר. במגזר המוצרים אנו צופים כי ההכנסות יהיו בטווח שבין 180 ל-190 מיליון דולר וכי ההכנסות בתחום שירותי אגירת האנרגיה יהיו בטווח שבין 10 ל-12 מיליון דולר. אנו מעלים את תחזית ה-EBITDA המתואם וצופים כי יהיה בטווח שבין 375 מיליון דולר ל-385 מיליון דולר. ה-EBITDA המתואם המיוחס לבעלי הזכויות שאינן מקנות שליטה לשנת 2019 צפוי להיות בהיקף של כ-25 מיליון דולר. התחזית להכנסות, EBITDA מתואם ו-EBITDA מתואם המיוחס לבעלי הזכויות שאינן מקנות שליטה לא כלל כל השפעה או תרומה של פונה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אמסלם יוסף 09/08/2019 13:46
    הגב לתגובה זו
    הכול בזכות ניהול נכון של מנכ"ל מעולה איזק אנג'ל. ברכה והצלחה לכל העובדים שבלעדם אורמת לא הייתה מצליחה . כל הכבוד.
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.