אורמת טכנולוגיות עברה לרווח של כ-34 מיליון דולר ברבעון השני
אורמת טכנולוגיות פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של השנה והציגה עליה של כ-3.2% בהכנסות ומעבר לרווח של כ-34 מיליון דולר לעומת הפסד ברבעון המקביל אשתקד. החברה הכתה את צפי האנליסטים והעלתה את תחזית ה-EBITDA לשנת 2019 לטווח של 385-375 מיליון דולר. החברה תחלק דיבידנד של 11 סנט למניה.
על פי דו"חות החברה, הכנסותיה של אורמת טכנו -0.63% הסתכמו ברבעון השני בכ-184.1 מיליון דולר, עליה קלה של כ-3.2% לעומת הכנסות של כ-178.3 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2018, כאשר החברה מייחסת את הצמיחה להרחבות של מקגיניס הילס ואולקריה יחד עם התרומה של רכישת USG אשר לטענתה קיזזו חלקית את ההפסד בהכנסות שנגרם מההשבתה הזמנית של תחנת פונה.
בשורה התחתונה, אורמת מסכמת את הרבעון השני עם מעבר לרווח נקי (GAAP) של כ-33.9 מיליון דולר, או 66 סנט למניה, לעומת הפסד של 300 אלף דולר ברבעון המקביל אשתקד, כשצבר ההזמנות שלה נכון לאוגוסט עומד על כ-201 מיליון דולר.
הרווח הנקי המתואם (Non-GAAP) הסתכם בכ-20.6 מיליון דולר או 40 סנט למניה, עלייה של כ-24% לעומת רווח נקי מתואם של כ-16.6 מיליון דולר או 32 סנט למניה.
צפי האנליסטים היה להכנסות של כ-173.9 מיליון דולר, על רווח נקי מתואם של כ-33 סנט למניה.
ה-EBITDA המתואם הסתכם ל-94.9 מיליון דולר, עליה של 17.4% לעומת 80.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מהעלייה ברווח הגולמי, בעיקר עקב הוצאות תחזוקה נמוכות יותר.
- על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה
- עדיקה עדיין מזגזגת - רבעון חלש אחרי רבעון טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יצחק אנג'ל, מנכ"ל אורמת: "אורמת הציגה ברבעון השני, צמיחה של 5.6% בהכנסות מגזר החשמל וגידול של 5.7% בהיקף הייצור, ללא כל תרומה מתחנת פונה בהוואי אשר פעילותה הופסקה זמנית לאחר התפרצות הר הגעש בשנה שעברה. אנו ממשיכים להתקדם במאמצים להחזרת פונה לפעילות וצופים כי העבודות על התחנה יושלמו בהתאם לתכנית עד לסוף השנה".
"אנו צופים שהתחנה תחזור לפעילות מיד אחרי שיתקבלו כל ההיתרים הנדרשים לעבודות התיקון והשדרוג של רשת החשמל אשר מבוצעות על ידי שותפתנו, חברת החשמל המקומית, עד ראשית 2020. בנטרול תחנת פונה, אשר תרמה לרווח הגולמי 1.8 מיליון דולר ברבעון השני, הרווחיות הגולמית של מגזר החשמל הייתה 41.7%, בהתאם לציפיות כי הרווחיות ברבעון השני והשלישי תהיה נמוכה מהרבעון הראשון והרביעי, עקב מגמות העונתיות הרגילות במגזר החשמל".
בנוגע להמשך התחזית ל-2019 אמר אנג'ל: "בנטרול פונה, אנו צופים כי סך ההכנסות בשנת 2019 יהיו בטווח שבין 720 מיליון דולר ל-742 מיליון דולר כאשר הכנסות מגזר החשמל יהיו בטווח שבין 530 ל-540 מיליון דולר. במגזר המוצרים אנו צופים כי ההכנסות יהיו בטווח שבין 180 ל-190 מיליון דולר וכי ההכנסות בתחום שירותי אגירת האנרגיה יהיו בטווח שבין 10 ל-12 מיליון דולר. אנו מעלים את תחזית ה-EBITDA המתואם וצופים כי יהיה בטווח שבין 375 מיליון דולר ל-385 מיליון דולר. ה-EBITDA המתואם המיוחס לבעלי הזכויות שאינן מקנות שליטה לשנת 2019 צפוי להיות בהיקף של כ-25 מיליון דולר. התחזית להכנסות, EBITDA מתואם ו-EBITDA מתואם המיוחס לבעלי הזכויות שאינן מקנות שליטה לא כלל כל השפעה או תרומה של פונה".
- 1.אמסלם יוסף 09/08/2019 13:46הגב לתגובה זוהכול בזכות ניהול נכון של מנכ"ל מעולה איזק אנג'ל. ברכה והצלחה לכל העובדים שבלעדם אורמת לא הייתה מצליחה . כל הכבוד.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
