רביב צולר
צילום: יח"צ

דו"חות כיל: הרווח הנקי נחתך בכ-47% ברבעון הרביעי של 2018

ההכנסות צמחו בכ-4% והחברה הציגה שיפור ברמה התפעולית. הירידה ברווח הנקי מיוחסת בעיקר לגידול בהוצאות אחרות ובהוצאות המימון
נועם בראל | (2)

כיל פרסמה הבוקר את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של שנת 2018 עם עלייה של כ-4% בהכנסות, שיפור ברמה התפעולית וירידה חדה ברווח הנקי מיוחסת בעיקר להשפעות חד פעמיות. IBI: "כיל פרסמה דוח טוב, מעט מעל צפי הקונצנזוס".

על פי דו"חות החברה, הכנסותיה של כיל ממכירות ברבעון רביעי הסתכמו בכ-1.4 מיליארד דולר, עלייה של כ-4% לעומת הכנסות של 1.36 מיליארד דולר בתקופה המקבילה בשנת 2017, כשהרווח התפעולי של החברה בנטרול מכירת עסקים הסתכם בכ-214 מיליון דולר לעומת 153 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד - עליה של כ-40%. ה-EBITDA בנטרול תרומת עסקים שנמכרו הסתכם ל-322 מיליון דולר לעומת 259 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2017.

הרווח הנקי הושפע מגורמים חד פעמיים

עם זאת, ולמרות עלייה של כ-40% ברווח התפעולי (המנוטרל) כאמור, בשורה התחתונה, הרווח הנקי של החברה ברבעון הרביעי הסתכם בכ-82 מיליון דולר, ירידה חדה של כ-47% לעומת רווח נקי של כ-155 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

הירידה ברווח הנקי מיוחסת בעיקר לפער של כ-90 מיליון דולר בסעיף שאיננו תפעולי - הכנסות והוצאות אחרות, כאשר ברבעון הרביעי של 2018 נרשמו הוצאות אחרות של כ-56 מיליון דולר אשר כלל את הסדרת תשלום התמלוגים למדינת ישראל בהיקף של כ-27 מיליון דולר עבור השנים 2017-2000 וכן הפרשה של כ-18 מיליון דולר בגין סגירת אחד מאתרי החברה בספרד. מנגד, בתקופה המקבילה נרשמו הכנסות אחרות של כ-34 מיליון דולר בעיקר כתוצאה מרווח של כ-50 מיליון דולר המיוחס למכירת פעילות IVE.

בנוסף, הוצאות המימון של כיל לחצו את השורה התחתונה והסתכמו ברבעון הרביעי של 2018 בכ-66 מיליון דולר, עלייה של כ-41 מיליון דולר לעומת הרבעון המקביל. עלייה זו נבעה בעיקר מירידת ערך של נגזרים במסגרת עסקאות גידור, נוכח פיחות השקל מול הדולר, כאשר החל מהרבעון הראשון של 2019 צפויה השפעה חיובית על התוצאות בשל ירידה בהוצאות השכר. 

עלייה של 42% ברווח התפעולי ב-2018

בראיה שנתית, הכנסותיה של כיל ממכירות הסתכמו בכ-5.56 מיליארד דולר, עלייה של כ-2% לעומת שנת 2017, כשהרווח התפעולי בנטרול מכירת עסקים הסתכם בכ-750 מיליון דולר, עלייה של כ-42% לעומת כ-629 מיליון דולר בשנת 2017. ה-EBITDA בנטרול תרומת עסקים שנמכרו הסתכם ל-1.16 מיליארד דולר לעומת 928 מיליון דולר בשנת 2017.

כיל מסכמת את 2018 עם רווח נקי שהסתכם בכ-1.24 מיליארד דולר, מעל פי 3 לעומת רווח נקי של 364 מיליון דולר בשנת 2017, וזאת כשהרווח למניה הסתכם בכ-97 סנט לעומת 29 סנט ב-2017. גם כאן, עיקר הזינוק ברווח הנקי מיוחס לסעיף הכנסות אחרות אשר נבעו ממכירת פעילויות ברווח הון, כאשר בשנת 2018 מדובר בהכנסות אחרות של כ-775 מיליון דולר, לעומת הכנסות אחרות של כ-19 מיליון דולר בלבד בשנת 2017.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מנכ"ל כיל, רביב צולר: "התוצאות הטובות של כיל ברבעון הרביעי, הודות לתרומה חיובית של כל שרשרות הערך, הביאו לסיום מוצלח של שנה מצוינת עבור החברה. בשנת 2018 השלמנו בהצלחה את מכירת עסקי בטיחות האש ותוספי השמן, מה שהביא לצמצום משמעותי ברמת החוב הנקי של החברה ובשילוב עם האופטימיזציה שביצענו למבנה החוב שלנו, הביאו ליצירת גמישות פיננסית שתתמוך בצמיחת החברה".

IBI: "כיל פרסמה דוח טוב, מעט מעל צפי הקונצנזוס"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ברוך 07/02/2019 13:37
    הגב לתגובה זו
    המניה עוד תיקפוץ גבוה בהמשך ובקרוב
  • 1.
    בן 06/02/2019 13:25
    הגב לתגובה זו
    מדוע המניה יורדת היום בצורה חדה ?
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה? 

בועז לוי, מנכ״ל התעשייה האווירית IAI. קרדיט: IAIבועז לוי, מנכ״ל התעשייה האווירית IAI. קרדיט: IAI
דוחות

התעשייה האווירית: הצבר צמח ל-26.5 מיליארד שקל

התעשייה האווירית סוגרת רבעון עם צמיחה דו ספרתית בהכנסות ושיפור ברווחיות, אך מוקד הדוח הוא זינוק בצבר ההזמנות שחצה 26.5 מיליארד דולר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה התעשייה האווירית

התעשייה האווירית (תע"א) מסכמת את הרבעון השלישי של 2025 עם צמיחה בפעילות, אבל הסיפור הגדול באמת נמצא קדימה, בצבר ההזמנות, שממשיך לתפוח ומסמן אופק עבודה ארוך לשנים הבאות ואת עוצמת התחום הביטחוני בישראל.

צבר ההזמנות

הסיפור המרכזי של הדוח הוא צבר ההזמנות של החברה. נכון לסוף הרבעון השלישי, צבר ההזמנות טיפס ל-26.53 מיליארד דולר, לעומת 24.95 מיליארד דולר בסוף 2024, גידול של כ-1.6 מיליארד דולר בתשעה חודשים. הצבר ברבעון הקודם עמד על 25.7 מיליארד דולר. 

הצבר פרוס לשנים ארוכות: כ-1.6 מיליארד דולר אמורים להתבצע ברבעון האחרון של 2025, כ-6.3 מיליארד דולר ב-2026, כ-5.9 מיליארד ב־2027 וכ-4.7 מיליארד ב-2028, בעוד יתרה משמעותית של כ-8.0 מיליארד דולר נדחית ל-2029 ואילך.

הגידול בצבר מתבטא גם בגידול בהתחייבויות הכוללות מקדמות מלקוחות, בעיקר בחטיבת מערכות טילים וחלל, מה שמעיד על המשך זרימת חוזים חדשים ותזרים מזומנים קדימה.