רביב צולר
צילום: יח"צ

דו"חות כיל: הרווח הנקי נחתך בכ-47% ברבעון הרביעי של 2018

ההכנסות צמחו בכ-4% והחברה הציגה שיפור ברמה התפעולית. הירידה ברווח הנקי מיוחסת בעיקר לגידול בהוצאות אחרות ובהוצאות המימון
נועם בראל | (2)

כיל פרסמה הבוקר את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של שנת 2018 עם עלייה של כ-4% בהכנסות, שיפור ברמה התפעולית וירידה חדה ברווח הנקי מיוחסת בעיקר להשפעות חד פעמיות. IBI: "כיל פרסמה דוח טוב, מעט מעל צפי הקונצנזוס".

על פי דו"חות החברה, הכנסותיה של כיל ממכירות ברבעון רביעי הסתכמו בכ-1.4 מיליארד דולר, עלייה של כ-4% לעומת הכנסות של 1.36 מיליארד דולר בתקופה המקבילה בשנת 2017, כשהרווח התפעולי של החברה בנטרול מכירת עסקים הסתכם בכ-214 מיליון דולר לעומת 153 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד - עליה של כ-40%. ה-EBITDA בנטרול תרומת עסקים שנמכרו הסתכם ל-322 מיליון דולר לעומת 259 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2017.

הרווח הנקי הושפע מגורמים חד פעמיים

עם זאת, ולמרות עלייה של כ-40% ברווח התפעולי (המנוטרל) כאמור, בשורה התחתונה, הרווח הנקי של החברה ברבעון הרביעי הסתכם בכ-82 מיליון דולר, ירידה חדה של כ-47% לעומת רווח נקי של כ-155 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

הירידה ברווח הנקי מיוחסת בעיקר לפער של כ-90 מיליון דולר בסעיף שאיננו תפעולי - הכנסות והוצאות אחרות, כאשר ברבעון הרביעי של 2018 נרשמו הוצאות אחרות של כ-56 מיליון דולר אשר כלל את הסדרת תשלום התמלוגים למדינת ישראל בהיקף של כ-27 מיליון דולר עבור השנים 2017-2000 וכן הפרשה של כ-18 מיליון דולר בגין סגירת אחד מאתרי החברה בספרד. מנגד, בתקופה המקבילה נרשמו הכנסות אחרות של כ-34 מיליון דולר בעיקר כתוצאה מרווח של כ-50 מיליון דולר המיוחס למכירת פעילות IVE.

בנוסף, הוצאות המימון של כיל לחצו את השורה התחתונה והסתכמו ברבעון הרביעי של 2018 בכ-66 מיליון דולר, עלייה של כ-41 מיליון דולר לעומת הרבעון המקביל. עלייה זו נבעה בעיקר מירידת ערך של נגזרים במסגרת עסקאות גידור, נוכח פיחות השקל מול הדולר, כאשר החל מהרבעון הראשון של 2019 צפויה השפעה חיובית על התוצאות בשל ירידה בהוצאות השכר. 

עלייה של 42% ברווח התפעולי ב-2018

בראיה שנתית, הכנסותיה של כיל ממכירות הסתכמו בכ-5.56 מיליארד דולר, עלייה של כ-2% לעומת שנת 2017, כשהרווח התפעולי בנטרול מכירת עסקים הסתכם בכ-750 מיליון דולר, עלייה של כ-42% לעומת כ-629 מיליון דולר בשנת 2017. ה-EBITDA בנטרול תרומת עסקים שנמכרו הסתכם ל-1.16 מיליארד דולר לעומת 928 מיליון דולר בשנת 2017.

כיל מסכמת את 2018 עם רווח נקי שהסתכם בכ-1.24 מיליארד דולר, מעל פי 3 לעומת רווח נקי של 364 מיליון דולר בשנת 2017, וזאת כשהרווח למניה הסתכם בכ-97 סנט לעומת 29 סנט ב-2017. גם כאן, עיקר הזינוק ברווח הנקי מיוחס לסעיף הכנסות אחרות אשר נבעו ממכירת פעילויות ברווח הון, כאשר בשנת 2018 מדובר בהכנסות אחרות של כ-775 מיליון דולר, לעומת הכנסות אחרות של כ-19 מיליון דולר בלבד בשנת 2017.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מנכ"ל כיל, רביב צולר: "התוצאות הטובות של כיל ברבעון הרביעי, הודות לתרומה חיובית של כל שרשרות הערך, הביאו לסיום מוצלח של שנה מצוינת עבור החברה. בשנת 2018 השלמנו בהצלחה את מכירת עסקי בטיחות האש ותוספי השמן, מה שהביא לצמצום משמעותי ברמת החוב הנקי של החברה ובשילוב עם האופטימיזציה שביצענו למבנה החוב שלנו, הביאו ליצירת גמישות פיננסית שתתמוך בצמיחת החברה".

IBI: "כיל פרסמה דוח טוב, מעט מעל צפי הקונצנזוס"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ברוך 07/02/2019 13:37
    הגב לתגובה זו
    המניה עוד תיקפוץ גבוה בהמשך ובקרוב
  • 1.
    בן 06/02/2019 13:25
    הגב לתגובה זו
    מדוע המניה יורדת היום בצורה חדה ?
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

קרן אלומה: אורי יוגב יור דירקטוריון, מולי רבינא, יור ועדת השקעות, יאיר הירש מנכל. קרדיט: נוי נפתליקרן אלומה: אורי יוגב יור דירקטוריון, מולי רבינא, יור ועדת השקעות, יאיר הירש מנכל. קרדיט: נוי נפתלי

אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה

הקרן תקבל תמורה של כ-60.8 מיליון שקל לצד פירעון מוקדם של 15 מיליון שקל מהלוואת בעלים; העסקה מבטאת תשואה שנתית ממוצעת של כ-30% להשקעה שביצעה לפני חמש שנים


צלי אהרון |
נושאים בכתבה אלומה דיסקונט

קרן אלומה מודיעה על הסכם למכירת כ-38% מאחזקותיה בחברת אסקו - מתוך כ-58% שבידיה כיום, לשני גופים: דיסקונט קפיטל, שרוכשת 20%, והחברה הכלכלית ד.ב.מ שבשליטת דן בר משיח, שרוכשת 18%. העסקה נקבעה לפי שווי חברה של כ-160 מיליון שקל, ומניבה לקרן תמורה כוללת של כ-60.8 מיליון שקל: כ-40.8 מיליון שקל ישולמו עם השלמת העסקה, ועוד כ-20 מיליון שקל יועברו בתוך שנתיים ממועד ההשלמה. במקביל, הקרן תקבל פירעון מוקדם של כ-15 מיליון שקל מתוך הלוואת הבעלים שהעמידה לאסקו, העומדת כיום על כ-20 מיליון שקל. את העסקה ניהלה ווליו בייס מיזוגים ורכישות.

ההשקעה המקורית של אלומה באסקו בוצעה לפני כחמש שנים בהיקף של כ-16.7 מיליון שקל. ההחזקה הנמכרת של 38% - רשומה בספרים לפי כ-52 מיליון שקל. בשנים האחרונות קיבלה הקרן גם דיבידנדים ודמי ניהול בהיקף מצטבר של כ-4.4 מיליון שקל. התמורה שכבר קיבלה הקרן יחד עם התמורה הנוכחית מגיעה לכ-65.2 מיליון שקל, המשקפים תשואה שנתית ממוצעת (IRR) של כ-30%. לאחר השלמת העסקה תיוותר הקרן עם אחזקה של כ-20% מהחברה.

מה מתוכנן בחברת אסקו?

במסגרת ההסכם הוגדר גם מנגנון Buy-Back: אם בתוך חמש שנים לא תתבצע הנפקה או מכירה נוספת של החברה בתנאים מסוימים, תהיה לאלומה אפשרות לרכוש בחזרה את חלקה של ד.ב.מ - 18%, לפי שווי חברה של 160 מיליון שקל בתוספת הרווחים שיועדו למניות עד למועד המימוש. מנגנון זה שומר לקרן את הזכות להגדיל מחדש את אחזקתה במקרה שהחברה לא תממש אירוע נזילות כמו הנפקה.

אסקו פועלת בתחום ההתייעלות האנרגטית במודל של מימון, התקנה ותפעול מערכות אנרגיה מתקדמות, כשהחיוב ללקוח מתבצע מתוך החיסכון המוכח בעלויות האנרגיה. החברה ביצעה עד היום השקעות של כ-200 מיליון שקל בבתי חולים, מפעלים ותאגידים גדולים. בין לקוחותיה נמנים מפעל נשר רמלה, רשתות מלונות, מוסדות ציבור וחברות תעשייה. החברה צפויה להביא להפחתה מצטברת של כ-1 מיליון טון פליטות גזי חממה בשנים הקרובות, ולסייע ללקוחותיה ככל הנראה לשפר רווחיות ולשדרג תשתיות ללא השקעת הון עצמי.נראה כי העסקה מסמנת את תחילת שלב הצמיחה הבא של אסקו. 

המשולש החדש – ד.ב.מ, אלומה ודיסקונט קפיטל, יוצר מבנה בעלות המשלב יזם פעיל בחברה כבר היום (דן בר משיח), משקיעה פיננסית ותיקה (אלומה) וגורם מוסדי גדול (דיסקונט קפיטל) שנכנס לראשונה לחברה. נראה שמדובר על מהלך חיובי עבור אסקו.