רביב צולר
צילום: יח"צ

דו"חות כיל: הרווח הנקי נחתך בכ-47% ברבעון הרביעי של 2018

ההכנסות צמחו בכ-4% והחברה הציגה שיפור ברמה התפעולית. הירידה ברווח הנקי מיוחסת בעיקר לגידול בהוצאות אחרות ובהוצאות המימון
נועם בראל | (2)

כיל פרסמה הבוקר את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של שנת 2018 עם עלייה של כ-4% בהכנסות, שיפור ברמה התפעולית וירידה חדה ברווח הנקי מיוחסת בעיקר להשפעות חד פעמיות. IBI: "כיל פרסמה דוח טוב, מעט מעל צפי הקונצנזוס".

על פי דו"חות החברה, הכנסותיה של כיל ממכירות ברבעון רביעי הסתכמו בכ-1.4 מיליארד דולר, עלייה של כ-4% לעומת הכנסות של 1.36 מיליארד דולר בתקופה המקבילה בשנת 2017, כשהרווח התפעולי של החברה בנטרול מכירת עסקים הסתכם בכ-214 מיליון דולר לעומת 153 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד - עליה של כ-40%. ה-EBITDA בנטרול תרומת עסקים שנמכרו הסתכם ל-322 מיליון דולר לעומת 259 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2017.

הרווח הנקי הושפע מגורמים חד פעמיים

עם זאת, ולמרות עלייה של כ-40% ברווח התפעולי (המנוטרל) כאמור, בשורה התחתונה, הרווח הנקי של החברה ברבעון הרביעי הסתכם בכ-82 מיליון דולר, ירידה חדה של כ-47% לעומת רווח נקי של כ-155 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

הירידה ברווח הנקי מיוחסת בעיקר לפער של כ-90 מיליון דולר בסעיף שאיננו תפעולי - הכנסות והוצאות אחרות, כאשר ברבעון הרביעי של 2018 נרשמו הוצאות אחרות של כ-56 מיליון דולר אשר כלל את הסדרת תשלום התמלוגים למדינת ישראל בהיקף של כ-27 מיליון דולר עבור השנים 2017-2000 וכן הפרשה של כ-18 מיליון דולר בגין סגירת אחד מאתרי החברה בספרד. מנגד, בתקופה המקבילה נרשמו הכנסות אחרות של כ-34 מיליון דולר בעיקר כתוצאה מרווח של כ-50 מיליון דולר המיוחס למכירת פעילות IVE.

בנוסף, הוצאות המימון של כיל לחצו את השורה התחתונה והסתכמו ברבעון הרביעי של 2018 בכ-66 מיליון דולר, עלייה של כ-41 מיליון דולר לעומת הרבעון המקביל. עלייה זו נבעה בעיקר מירידת ערך של נגזרים במסגרת עסקאות גידור, נוכח פיחות השקל מול הדולר, כאשר החל מהרבעון הראשון של 2019 צפויה השפעה חיובית על התוצאות בשל ירידה בהוצאות השכר. 

עלייה של 42% ברווח התפעולי ב-2018

בראיה שנתית, הכנסותיה של כיל ממכירות הסתכמו בכ-5.56 מיליארד דולר, עלייה של כ-2% לעומת שנת 2017, כשהרווח התפעולי בנטרול מכירת עסקים הסתכם בכ-750 מיליון דולר, עלייה של כ-42% לעומת כ-629 מיליון דולר בשנת 2017. ה-EBITDA בנטרול תרומת עסקים שנמכרו הסתכם ל-1.16 מיליארד דולר לעומת 928 מיליון דולר בשנת 2017.

כיל מסכמת את 2018 עם רווח נקי שהסתכם בכ-1.24 מיליארד דולר, מעל פי 3 לעומת רווח נקי של 364 מיליון דולר בשנת 2017, וזאת כשהרווח למניה הסתכם בכ-97 סנט לעומת 29 סנט ב-2017. גם כאן, עיקר הזינוק ברווח הנקי מיוחס לסעיף הכנסות אחרות אשר נבעו ממכירת פעילויות ברווח הון, כאשר בשנת 2018 מדובר בהכנסות אחרות של כ-775 מיליון דולר, לעומת הכנסות אחרות של כ-19 מיליון דולר בלבד בשנת 2017.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מנכ"ל כיל, רביב צולר: "התוצאות הטובות של כיל ברבעון הרביעי, הודות לתרומה חיובית של כל שרשרות הערך, הביאו לסיום מוצלח של שנה מצוינת עבור החברה. בשנת 2018 השלמנו בהצלחה את מכירת עסקי בטיחות האש ותוספי השמן, מה שהביא לצמצום משמעותי ברמת החוב הנקי של החברה ובשילוב עם האופטימיזציה שביצענו למבנה החוב שלנו, הביאו ליצירת גמישות פיננסית שתתמוך בצמיחת החברה".

IBI: "כיל פרסמה דוח טוב, מעט מעל צפי הקונצנזוס"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ברוך 07/02/2019 13:37
    הגב לתגובה זו
    המניה עוד תיקפוץ גבוה בהמשך ובקרוב
  • 1.
    בן 06/02/2019 13:25
    הגב לתגובה זו
    מדוע המניה יורדת היום בצורה חדה ?
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.