ועדת הכלכלה תמליץ על אישור ייצוא קנאביס; מניית טוגדר מזנקת
מניית טוגדר 0% עולה כעת 20% בבורסה בת"א על רקע המלצת ועדת הכלכלה הבוקר למתן אישור לייצוא קנאביס מישראל.
ח"כ איתן כבל, יו"ר וועדת הכלכלה: "בתוקף תפקידי כיו"ר וועדת הכלכלה אעשה כל שביכולתי כדי שהפרויקט הזה ייצא לדרך. אני מודיע כאן שאם אנחנו נראה שהעניין לא מתקדם אנחנו נזמן לכאן את ראש הממשלה כדי שיבוא וייתן את ההסברים למה העניין לא יקודם. אני מאוד מקווה שד"ר אבי שמחון לא הוך להיות הקברן הלאומי של הנושא. רוב חברי הכנסת מכל סיעות הבית יידעו לעמוד מאחורי העניין הזה."
ניסים ברכה, מנכ"ל חברת 'טוגדר פארמה' העתידי: "המלצת ועדת הכלכלה לאפשר ייצוא מישראל סוללת בפנינו את הדרך ליישומו בפועל של הידע המחקרי והמעשי שלנו בגידול, ייצור והפקה מקומית של מוצרים מתקדמים המבוססים על קנאביס רפואי, ולמימוש והרחבת ערוצי ההפצה שלנו במדינות שונות ברחבי העולם".
"אנו מאמינים כי החלטה זו מהווה את יריית הפתיחה לביסוסו של ענף חקלאי מתקדם וחדשני בישראל, ובכוונתנו להיות החברה המובילה בישראל בתחום. זאת, תוך יצירת מאות מקומות עבודה מגוונים, הכנסות של מיליארדי שקלים בשנה ומיסי ייצוא עבור המדינה בהיקף של מאות מיליוני שקלים, ויצירת ערך עבור בעלי העניין ובעלי המניות שלנו. ברשותינו היום הסכמי הפצה בקנדה ובגרמניה בהיקף של כ-8 טון, המייצגים הכנסות של עשרות מיליוני דולרים בשנה, ובכוונתנו להאיץ את פעילות הגידול שלנו במטרה להציג הכנסות כבר השנה",
נזכיר כי טוגדר דיווחה בחודש שעבר על חתימת הסכם דו-שנתי להפצת מוצרי קנאביס רפואי עם חברה גרמנית, וזאת למרות שייצוא מוצרי קנאביס רפואי מישראל טרם אושר ולא ידוע אם ומתי יינתן אישור כזה. לאחר הדיווח, מניית החברה זינקה 17% במחזור של 3.5 מיליון שקל.
על פי הדיווח, החברה, אשר נמצאת בשליטת תאגיד פיננסי גרמני מבוסס בעל הון עצמי של כ-100 מיליון אירו, נערכת לקבלת אישור מהרגולטור בגרמניה תוך 6 חודשים, ובכוונתה להפיץ מוצרי קנאביס רפואי בגרמניה ובשוויץ.
טוגדר תספק לחברה הגרמנית תפרחות קנאביס מיובשות ברמות THC ו- CBD, כאשר מנכ"ל החברה הגרמנית הביע נכונות לרכוש גם מוצרים אחרים על בסיס קנאביס רפואי, כדוגמת שמנים.
- איי.סי.אל: יציבות בהכנסות, ירידה קלה ברווח המתואם
- קרן פימי החלה בגיוס ל"קרן פימי 8", בהיקף של עד 1.5 מיליארד דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
- 1.מבין 26/02/2018 11:37הגב לתגובה זועסוק בנושאים אחרים. נא לתאם אחרי סיום החקירות.

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?
אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?
רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.
הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה.
בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד.
פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים.
- אל על: למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי עלה ל-202.6 מיליון דולר
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמטריקס מזנקת 7%, מניית הבורסה ב-4.8%; לייבפרסון נופלת 9%, אנרג׳יקס ב-4%
עליות מתונות במדדים עם פתיחת יום המסחר - ת״א 35 עולה 0.1%, ת״א 90 מטפס 0.3%.
בסקטור הפיננסי התמונה חיובית עד יציבה - מדד הבנקים יציב סביב ה-0 בנטיה לעליות קלות, ת״א ביטוח מוסיף 0.6%.
בהסתכלות רחבה - מדד הביטחוניות ממשיך את המומנטום השלילי כשאתמול סגר בירידה של 0.8% וכעת יורד כ-0.2%, מדד הנדל״ן יציב על ה-0, מדד ת״א נפט וגז עולה 0.2%.
במקביל השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.21% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל
2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי - השקל מתחזק - מי נפגע ומי מרוויח?
בזמן שהרשתות החברתיות הפכו לזירה מרכזית של השקעות, שיווק ותוכן, הן גם הפכו לקרקע פורייה להונאות פיננסיות שמרוששות אנשים תמימים. ההונאות האלה פוגעות באמון של הציבור בשוק ההון. בדיון שנערך כעת בוועדת המשנה למדע ולטכנולוגיה, התייחס יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, לתופעה הזאת והזהיר מפני היקף התופעה והמורכבות שבטיפול בה.
לדבריו, בשנה האחרונה מטפלת הרשות בהונאות משקיעים בהיקפים של מיליארדי שקלים שזאת תופעה שלא נראתה בעבר. זינגר הסביר שעיקר הקושי נובע מכך שרבות מההונאות מופעלות מחו"ל באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, ובפרט בעזרת כלים של בינה מלאכותית שמאפשרים יצירת סרטונים ופרסומים מזויפים בשפה המקומית. הוא הדגיש כי הרשתות החברתיות הן גם חלק מהבעיה וגם חלק מהפתרון, וכי יש צורך במענה טכנולוגי מובנה ולא רק באכיפה.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זינגר הפנה אצבע מאשימה לפייסבוק, וציין כי הרשות ניסתה לגבש מול חברת מטא - חברת האם של פייסבוק, אינסטגרם ו-ווטסאפ מנגנון של אימות וזיהוי למפרסמים של פרסומים ממומנים שפונים למשקיעים בישראל, כך שניתן יהיה לוודא שהגורם שמפרסם הוא אכן מי שהוא מציג עצמו להיות. אלא שלדבריו, מטא אינה משתפת פעולה ומקשה על קידום ההסדר. נזכיר כי הפרסום הממומן הוא ערוץ הכנסות מרכזי עבור החברה, וכנראה אין לה הרבה מוטיבציה להחמיר בפיקוח על המודעות מהסוג הזה. זינגר סיכם כי יש למצוא פתרון מערכתי, בשיתוף הכנסת והרשתות החברתיות, שיבלום את התופעה ההולכת ומתרחבת ויגן על הציבור מפני פגיעה באמון בשוק ההון.
