הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
שניר הנדלר
צילום: Bizportal, אוראל כהן
מיוחד

המירוץ לתרופה לדלקת המעי ולשוק של 5.5 מיליארד דולר

על התחרות הגנרית שמאיימת על חברות הפארמה הענקיות ועל הפוטנציאל הענק אליו מכוונת פרוטליקס הקטנה מכרמיאל
שניר הנדלר | (17)
נושאים בכתבה ביומד פרוטליקס תרופות

בשנים האחרונות ענקיות הפארמה נאלצות להתמודד עם אבדן הבלעדיות על הפטנטים לתרופות הבלוקבסטר שלהן. מגמה זו החריפה בשנה האחרונה עם אישורן של גרסאות ביוסימילאר לתרופות עם מכירות שנתיות של מיליארדי דולרים כמו רמיקייד, יומירה, אנברל וריטוקסן.

כדי להתמודד עם התחרות מצד גרסאות חיקוי ביולוגיות, ענקיות הפארמה פועלות להשקת גרסאות ביוסימילאר משלהן ובעיקר, מפתחות דור חדש של מוצרים יעילים ובטוחים יותר לטיפול בהתוויות להן פונות רמיקייד, יומירה, אנברל וריטוקסן.

שוק של 5.5 מיליארד דולר

אחת ההתוויות שסימנו ענקיות התרופות היא קוליטיס כיבית, מחלה דלקתית שפוגעת ברירית של המעי הגס. תסמיני המחלה כוללים כאבי בטן, שלשולים דמיים עם ריר, חולשה כללית, חום, והיא מעלה את הסיכון להתפתחות של סרטן מעי הגס.

הסיבות להופעת המחלה טרם זוהו, אך הערכה היא שזיהום או מרכיב כלשהו בתזונה, הוא שמשמש טריגר להתפרצות המחלה, שריפוי מלא שלה ניתן רק על ידי כריתת המעי. על פי הערכות, שוק מכירות התרופות לקוליטיס כיבית מסתכם בכ-5.5 מיליארד דולר.

התרופה המשמעותית האחרונה שהושקה לטיפול בקוליטיס כיבית היא אנטיביו, שפיתחה טקדה ואושרה לשיווק במאי 2014. התרופה אושרה לאחר שבניסויים הקליניים נרשם שיפור בתסמיני המחלה בקרב 47% מהחולים לאחר 6 שבועות של טיפול. לשם השוואה, רק ב-26% מהחולים שטופלו בפלסבו נמצא שיפור בתסמינים.

כמו כן, ב-17% מהחולים נרשמה הפוגה מלאה במחלה בתוך שישה שבועות, לעומת 5% מהחולים שטופלו בפלסבו. טקדה מעריכה שהתרופה הניתנת בעירוי ומשמשת לטיפול בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית, תניב לה השנה הכנסות של כ-2 מיליארד דולר.

סיכוי לגרסה אוראלית ראשונה כבר השנה

אחרי טקדה דולקות חברות נוספות, שמנסות תרופות לקוליטיס כיבית שאינן אוראליות, כמו ג'ונסון אנד ג'ונסון ורוש - שתיהן בניסוי קליני שלב 3. אולם נראה, שתקוות חולי הקוליטיס היא בקבוצת תרופות בפיתוח הניתנות דרך הפה (תרופות אוראליות).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החברה המובילה במרוץ לתרופה אוראלית לקוליטיס כיבית היא פייזר (סימול: PFE), שביצעה ניסויי שלב 3 בתרופה קסלג'נז (XELJANZ) בחולי קוליטיס כיבית.

קסלג'נז היא מעכב ג'אנוס קינאז (JAK), קבוצת אנזימים המעורבת בתהליכי דלקת בגוף. התרופה שכבר אושרה לשיווק בהתוויה של דלקת מפרקים שגרונית, הציגה פרופיל יעילות ובטיחות הדומה לתרופות ביולוגיות אחרות.

בפייזר קיוו לזכות באישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) להרחבת ההתוויה כבר במרץ הקרוב, אך לפני כחודש החליט ה-FDA לדחות את ההחלטה ליוני, כדי לבחון מידע נוסף שהעבירה לו פייזר.

בניסוי שלב 3 שביצעה החברה בשתי קבוצות מטופלים, נרשמה הפוגה ב-18.5% מהחולים בקבוצה אחת, לעומת 8.2% שטופלו בפלסבו; בקבוצה אחרת, ב-16.6% מהחולים נרשמה הפוגה, לעומת 3.6% בקבוצה שטופלה בפלסבו.

מעכב JAK אוראלי נוסף לטיפול בקוליטיס כיבית מפותח על ידי חברת גלאפגוס (סימול: GLPG) בשיתוף עם גיליאד (סימול: GILD).

תרופה אחת ל-80 התוויות שונות

גם ענקית התרופות סלג'ן (סימול: CELG) מנסה לתקוף את המחלה. החברה עורכת ניסוי שלב 3 בתרופה אוזנימוד באמצעות ויסות קולטני S1P, המסייעים להתפתחות הדלקת. התרופה נכנסה לצנרת התרופות של סלג'ן ב-2015, בעקבות רכישת רספטוס תמורת 7.2 מיליארד דולר.

תרופה אוראלית נוספת בפיתוח, אטרסימוד (Etrasimod), שמנסה לתקוף את המחלה על ידי מכניזם פעילות דומה, מפותחת על ידי ארנה פרמסוטיקלס (סימול: ARNA). ארנה צפויה לפרסם עד סוף מרץ תוצאות מניסוי שלב 2 בתרופה, כשלהערכת הנהלת ארנה, לתרופה פוטנציאל לטיפול ב-80 התוויות שונות.

ארנה נסחרת לפי שווי של כ-1.6 מיליארד דולר, כך שאם תוצאות שלב 2 של התרופה ירמזו על יעילות גבוהה מהמוצר המתחרה של סלג'ן, משקיעי ארנה מקווים שהחברה תזכה בתג מחיר דומה לזה שקיבלה רספטוס.

הזווית הישראלית

הפוטנציאל הענק של שוק הקוליטיס כיבית הביא את פרוטליקס (סימול: PLX) לבחור במחלה כהתוויה הראשונה לבחינת התרופה OPRX-106 שהחברה פיתחה, גרסה אוראלית לתרופה הביולוגית אנברל.

מדובר בחלבון antiTNF הניתן בבליעה ומיועד לטיפול במספר התוויות, בהן דלקת מפרקים שגרונית ודלקות מעי שונות. החלבון TNF מיוצר בגוף כתגובה למצבי דלקת וגידולים שונים ולמעשה תורם לתהליך הדלקתי ולנזק שנוצר בעקבותיו.

לעומתו, החלבון antiTNF "לוכד" את מולקולת ה-TNF במחזור הדם, מקטין את זמינותו לתהליך הדלקתי, ובכך מדכא את התהליך הדלקתי ומסייע להחלמה.

ביום רביעי האחרון דיווחה פרוטליקס על תוצאות ביניים מניסוי שלב 2 שהיא עורכת בתרופה OPRX-106 בחולי קוליטיס כיבית. מדובר בניסוי של 24 חולים בלבד - עשירית מכמות המשתמשים בניסוי של ארנה. פרוטליקס מקווה שהניסוי הקטן יאפשר לה לחתום על הסכם מסחור עם חברה אחרת שתממן את המשך פיתוח התרופה.

בינתיים, פרוטליקס פרסמה תוצאות מניסוי ב-14 החולים הראשונים שגויסו לניסוי. מהתוצאות עולה כי לאחר 8 שבועות של טיפול, נרשם שיפור בתסמינים הקליניים ב-57% מהחולים שטופלו בתרופה. כמו כן, בקרב 36% מהחולים נרשמה הושגה הפוגה מלאה במחלה.

אם תוצאות הניסוי המלאות יצביעו על תוצאות שלא נופלות מתוצאות הביניים, לפרוטליקס סיכויים לא מבוטלים למצוא שותפה שתסכים למסחר את התרופה בהתוויה של קוליטיס כיבית ואף לבחון את התרופה בהתוויות נוספות, שיגדילו את פוטנציאל השוק של התרופה של פרוטליקס. עם זאת, מאחר ומדובר בניסוי קטן יחסית, פרוטליקס תידרש כנראה לניסוי שלב 2 גדול יותר, כמו זה שמבצעת ארנה.

הודעה לקונית

בסוף הדיווח על תוצאות הביניים של הניסוי בקוליטיס, ציינה פרוטליקס שלאחרונה הצליחה לבטא גרסה אוראלית לתרופה יומירה. התרופה הניבה לאב-וי (סימול: ABBV) ב-2016

הכנסות של יותר מ-16 מיליארד דולר, כך שאם המוצר יכנס לצנרת התרופות של החברה, הוא יגדיל משמעותית את פוטנציאל ההכנסות של החברה.

לא מן הנמנע, שפרוטליקס תנסה למצוא שותפה לפיתוח התרופה, עוד בטרם כניסתו לניסויים קליניים. הכותב הוא שניר הנדלר, יועץ לקרנות גידור וגופים מוסדיים בתחום הביומד ומנהל הבלוג ביולוג.

הכותב הוא שניר הנדלר, יועץ לקרנות גידור ולקוחות כשירים בתחום הביומד ומנהל הבלוג ביולוג

*** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל ***

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    הגיע זמן פרוטליקס , תרשמו לפניכם (ל"ת)
    אבי 09/01/2018 14:53
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    glmd 07/01/2018 15:58
    הגב לתגובה זו
    נסחרת רק בארצות הברית. ב 2017 עלתה 160 אחוז השנה כבר עלתה קרוב ל 18 אחוז (וזה אחרי שהודיע שבדצמבר הם גייסו כ 11 מיליון דולר). שווי 130 מיליון דולר. תחום ה nash הוא תחום שבו גם כשחברה נכשלת והמניה מתרסקת - רוכשים את החברה בפרמיה פסיכית של 700 אחוז (ראו את מקרה אלרגן שרכשה את טובירה בספטמבר 2016 בפרמיה של עד 700 אחוז - ואם הכול יצליח אז הפרמיה תהיה פסיכית בריבוע של 1500 אחוז !) NEW YORK (TheStreet) -- Shares of Tobira Therapeutics (TBRA) are skyrocketing on heavy trading volume on Tuesday morning by over 700% to $39.24, after it was announced the clinical-stage biopharmaceutical company will be acquired by Allergan (AGN) in a deal valued at up to $1.7 billion. "The premium is what's truly striking," BloombergTV's Alix Steel said on "Bloomberg Go" this morning. "The premium right now, almost 500%. If all the goals for Tobira are met it could be as much as [a] 1,500% premium.
  • 7.
    תוכל לעשות כתבה שכזו גם על רדהיל? שנה מעניינת בפתח לא? (ל"ת)
    דוד 07/01/2018 15:56
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    יוסי ש 07/01/2018 14:48
    הגב לתגובה זו
    שאלה מדוע חברה כמו טבע לא משתתפת במירוץ הזה ביחד עם פרוטליס יש כאן פוטנציאל ענק להחליף את הקופקסון ?
  • 5.
    נעם דיאמנט 07/01/2018 10:57
    הגב לתגובה זו
    אם הבנתי נכון אז התרופה של פרוטליקס הוא נוגדן אנטי TNF שמיוצר בתוך תאי גזר. התאים עצמם חודרים את מערכת העיכול ומביאים את התרופה למחזור הדם. אם הבנתי נכון אז יש היום בדיקה פשוטה מאוד שיכולה לזהות רמות של נוגדנים כנגד TNF בדם (ELISA). האם פרוטליקס ביצעה בדיקה כזו ופרסמה תוצאות? ואם לא האם מישהו יודע להסביר למה לא?
  • 4.
    לא מאמין בחברה ולא במניה (ל"ת)
    תשובה 06/01/2018 21:39
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מ"ת 06/01/2018 07:49
    הגב לתגובה זו
    גם רדהיל מפתחת תרופה לטיפול בדלקת זיהומית של הקיבה: "Bekinda".וכן תרופה לקרוהן שנמצאים ע"פ הפירסומים בשלב מתקדם. האם זה לא אותו תחום?
  • שניר הנדלר 06/01/2018 10:16
    הגב לתגובה זו
    הניתוח עוסק בחברות המפתחות תרופה לטיפול בקוליטיס כיבית. רדהיל מפתחת את התרופה בקינדה לטיפול בקרוהן. בדומה לקוליטיס, גם קרוהן היא דלקת מעי, אך מדובר במחלה אחרת.
  • 2.
    מה עם הניסוי של רדהיל לקרוהן ? (ל"ת)
    1 05/01/2018 14:51
    הגב לתגובה זו
  • שניר הנדלר 06/01/2018 10:17
    הגב לתגובה זו
    הניתוח עוסק בחברות המפתחות תרופה לטיפול בקוליטיס כיבית. רדהיל מפתחת את התרופה בקינדה לטיפול בקרוהן. בדומה לקוליטיס, גם קרוהן היא דלקת מעי, אך מדובר במחלה אחרת.
  • ג"ס 06/01/2018 07:54
    הגב לתגובה זו
    אכן וגם תרופה דומה/זהה לתופעה המתוארת בכתבה . מעניין למה "רדהיל" הנסחרת בת"א ובבורסה האמריקאית לא צוינה בכתבה ?
  • 1.
    ע 05/01/2018 14:23
    הגב לתגובה זו
    תרנגולת שמטילה ביצי זהב-עוד קצת סבלנות..
  • חתיכת נוכל!!!! חברה שקרסה 99 אחוז זה פח אשפה (ל"ת)
    ערן 08/01/2018 08:01
    הגב לתגובה זו
  • חברה של כלום ושוםדבר 05/01/2018 17:50
    הגב לתגובה זו
    פרוטליקס חברת עולב לא טורחת אפילו לבצע ספליט הפוך של 01 ל 1 (מחיר המניה יעלה פי 10 והם לא יהיו בסכנת מחיקה מהנסדק). למה הם פוחדים לבצע ספליט הפוך אתה יודע ? אני אגלה לכה - הם מפחדים שאחרי הספליט המניה תמשיך שוב בצלילה לכיוון דולר. חברת כלום ושוב דבר כמו כן-פייט
  • שניר הנדלר 06/01/2018 10:23
    פרוטליקס לא נסחרת בבורסת נאסד"ק, כך שאינה בסכנת מחיקה מהבורסה. אין לחברה סיבה אמיתית לעשות ספליט הפוך.
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף 1.78%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אלביט מזנקת 6.4%, יעקב פיננסים נופלת 5%; מגמה מעורבת בת"א

מגמה מעורבת בבורסה אחרי דוחות ראשונים בבנקים; אלביט עם חוזה של 2.3 מיליארד דולר מוכיחה שהביקושים לא נרגעים; מיטרוניקס מרעננת את ההנהלה ומזנקת; נאוויטס ברבעון של הפקה מלאה משננדואה, ואיזה עוד חברות דיווחו היום?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

המסחר מתנהל במגמה מעורבת. ת"א 35 עולה קלות בעוד ת"א 90 יורד 0.2%.

רוטציה במגזר הפיננסים - ת"א בנקים עולה קלות בעוד מדד ת"א ביטוח נופל 1.6%. ת"א נדל"ן יציב, ות"א נפט וגז יורד0.3%.

המדד החדש ת"א ביטחוניות מטפס 0.3% כש- אלביט מערכות בולטת לחיוב בעקבות החוזה הענק של 2.3 מיליארד דולר עליו דיווחה. ואם דיברנו על אלביט, הדבר שאולי הכי מעניין בהודעה של החברה הוא מה שלא פורסם. מדובר באחד החוזים הגדולים ביותר של החברה, שמהווה כמעט 10% מהצבר הכולל של החברה, כלומר בחוזה אחד נוספו 10% לצבר. וברקע עסקה כה גדולה, מנסים להבין איזה מדינות עשוית להתחמש בצורה כזו ובאיזה מערכות. על כל הדברים האלה ועוד בכתבה - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?


אחרי שחשפנו את החולשה אצל הקבלנים דרך הדוחות של מניף, קיבלנו היום הצצה נוספת לפעילות דרך הדוחות של יעקב פיננסים ומלרן. כשבוחנים יחד את מניף, מלרן ויעקב פיננסים מתקבלת תמונה רחבה על מצב האשראי החוץ בנקאי בענף הנדל״ן: מניף כבר משקפת בגלוי את הלחץ בשוק עם דחיות, פיגורים וחובות בסיכון שהגיעו ליותר מפי שניים מהונה העצמי, בעוד מלרן ויעקב פיננסים עדיין מציגות מספרים "מתןונים" יותר, אך שתיהן נשענות במידה רבה על אותו ענף לחוץ, שבו למעלה מ-60% מהתיק נוגע לנדל"ן, בנייה ותשתיות. בשלושת הגופים, חלק מהאשראי מגובה בנדל"ן אך לא תמיד בדרגה ראשונה, כך שבשוק יורד ההגנה מתבררת כחלשה יותר. המאפיין המשותף לכולם הוא שהסקטור הפך לבנק לקבלן החלש, עם תלות בתזרים מהפרויקטים בתקופה שאין הרבה קונים. מעניין לראות לאן זה יתפתח.


כיף לפתוח את הבוקר עם סיקור אוהד מבלומברג לשוק המקומי. לפי בלומברג בשנתיים האחרונות, על אף המתיחות הביטחונית ואי היציבות משקיעים זרים הזרימו או התחייבו להשקיע כ-60 מיליארד דולר ברכישה של יותר מ-85 חברות ישראליות. בבלומברג מזכירים בין היתר את העסקה של פאלו אלטו לרכישת CyberArk בכ-25 מיליארד דולר וגם את ההשקעה של Advent בסאפיינס בפרמיה גבוהה. הם רואים בכל זה סימן לכך שישראל מחזיקה בעוגן טכנולוגי שממשיך לייצר ביקוש חריג גם בשנים מאתגרות כמו אלו האחרונות.

בנוסף לזה הם מצביעים על השקל בולט כגורם מחזק נוסף. המטבע המקומי התחזק ב-26% מול הדולר מאז אוקטובר 2023, ובבלומברג מציינים שהוא הפך למטבע החזק ביותר מבין 31 המטבעות המרכזיים שנבדקו. מדדי הבורסה נסחרים ברמות שיא, ומרווחי הסיכון על אג"ח ישראליות התכווצו חזרה לרמות שלפני הלחימה. גם תעודות הסל המרכזיות על ישראל רשמו גיוסים משמעותיים, עם כניסה של כ-194 מיליון דולר בשנה האחרונה מצד גופים מוסדיים מארה"ב, קוריאה ומדינות נוספות. בבלומברג גם אופטימיים קדימה - 16 כלכלנים שסקרו צופים צמיחה של 4.3% ב-2026, נתון שממקם את ישראל בראש המדינות המפותחות, וכן המשך צמיחה גבוהה ב-2027.



להמשך הכתבה לחץ כאן