עובדי טבע באשדוד
צילום: דוברות ההסתדרות

מנהל התפעול של טבע: "המפעל בירושלים צריך להיסגר"

ועדת הכספים מקיימת כעת דיון בעניין משבר טבע: דוד לוסטיג בכיר בטבע: "לא רוצה להשלות אף אחד, היקף הפיטורים במעגל המשני - לא סגור"; עובדי טבע יפגינו ליד משרד ראש הממשלה

גיא בן סימון | (9)
נושאים בכתבה טבע
ועדת הכספים של הכנסת עורכת בשעה זו דיון בעניין המשבר בחברת טבע וזאת כאשר מאוחר יותר היום מנכ"ל טבע קאר שולץ צפוי להיפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שינסה למנוע את סגירת המפעל בירושלים ולמזער את מספר המפוטרים בישראל. כעת עולה השאלה, האם שולץ מגיע על מנת להקשיב או כדי להציב רשימת דרישות, כמו הטבות מס בנוסף לאלו שקיבלה טבע בגובה 22 מיליארד שקל לאורך השנים. חברת הכנסת נחמיאס ורבין אמר בדיון בוועדת הכספים: "אני לא חושבת שצריך לפקח על שכר בחברות ציבוריות אבל כשהוצאות ההנהלה בטבע רק עולות מתחילת השנה למרות המשבר - זה מטלטל". דוד לוסטיג מנהל תפעול טבע, השיב: "חד משמעית סדרי הגודל של הקיצוצים מתחילים בהוצאות הנהלה וכלליות ואחר כך העובדים. אני לא רוצה להשלות אף אחד - התמונה הריאלית היא שהמפעל בירושלים צריך להיסגר". בהקשר של מספר המפוטרים בישראל אמר לוסטיג: "לא יודע מה יהיה היקף הפיטורים במעגלים המשניים". שר הכלכלה, אלי כהן (כולנו), אמר הבוקר ב"כאן" לפני הפגישה הצפויה עם שולץ: "יש לנו שתי מטרות עיקריות: למנוע את סגירת המפעל בירושלים, ולמזער את מספר המפוטרים ברחבי הארץ. אנחנו לא יודעים לבוא לתת הטבות בעניין שימור הקיים, אנו נותנים הטבות לגבי הגדלת המועסקים. טבע נמצאת במשבר עמוק עם נטל חוב מאד משמעותי ולכן היא חייבת לעבור התייעלות, ואנו חושבים שטבע צריכה להחריג את ישראל במהלכי ההתייעלות. טבע סוגרת 14 מפעלים בארה"ב, מצמצמת עוד מפעלים ברחבי העולם - באף מקום לא מתרגשים מזה. כלכלת ישראל חזקה ואינה תלויה באף מפעל". שר הרווחה, חיים כץ (ליכוד), אמר בעניין סגירת המפעל בירושלים, כי "חוץ מלבקש יפה, אין לנו הרבה מה לעשות. אנחנו לא יכולים לכפות כלום על טבע, היא לא חברה ממשלתית. אבל לפי חוקי ה-OECD הקניין הרוחני של החברה צריך להישאר בארץ". נזכיר כי שולץ כבר הביע בשבוע שעבר נכונות להשאיר את המטה של טבע בישראל. למעשה הוא עשה זאת במכתב לראש הממשלה נתניהו שינסה למתן את הגזרה ולמנוע את סגירת המפעל בירושלים. שר הרווחה כץ מעריך כי אין סיבה לסגור את מפעל הטבליות בירושלים. ובינתיים עובדי טבע ממשיכים במחאה. מפעלי טבע בישראל יהיה סגורים גם היום על רקע צעדי הפיטורים הצפויים. במקביל לפגישה המתוכננת של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם מנכ"ל החברה קאר שולץ, היום תתקיים הפגנת ענק של כ-1,500 עובדי טבע, בני משפחותיהם ותומכים במאבק, מול משרד ראש הממשלה. יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן: "בידי הממשלה והנהלת טבע, מונחת האחריות לגורל העובדים בחברה ולעתיד התעשייה המקומית. זו שעת מבחן לכל המשק הישראלי ועל הגורמים המעורבים להשקיע את מאמציהם על מנת להביא פתרון למשבר. המסר החשוב ביותר הוא שהפיטורים הם מוצא אחרון. הממשלה חייבת להחזיר את התקווה לעובדי טבע וכולנו מאוחדים מאחורי מאבקם החשוב – זהו מאבק של כל אזרחי ישראל על פניה החברתיים של המדינה".      

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    המושחת מצא לו ספין אוף (ל"ת)
    מייק לבנובסקי, ר'ג 20/12/2017 08:34
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    איפה היית בענין המאות שפוטרו בחיפה (ל"ת)
    מק 19/12/2017 10:56
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שר הרווחה היקר אתה בכלל מבין מה זה קניין רוחני? (ל"ת)
    lilimor 19/12/2017 10:47
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יאיר 19/12/2017 10:30
    הגב לתגובה זו
    כשהמדינה תוציא כסף מהכיס שלה - והטבות מס על רווחים זה בהחלט לא כסף שיוצא לה מהכיס - תהיה לה זכות להתערב בניהול הפנימי של החברה. עד אז - שבו בלול.
  • 4.
    hanan 19/12/2017 09:49
    הגב לתגובה זו
    כל העולם לא חילק לטבע 20 מיליארד ש"ח לכן לא מתרגשים גם
  • 3.
    מנדי 19/12/2017 09:44
    הגב לתגובה זו
    אם מישהו במדינה היה קצת קצת קצת אכפת וקצת קצת היה מפעיל את הראש לפני שהוא מעניק לטבע מיליארדי שקלים היו כותבים עוד כמה שורות בחוזה ומעגנים את ההטבות בתנאי העסקה ופריון
  • סרגיי 19/12/2017 10:13
    הגב לתגובה זו
    כל השרשרת כמו אוכל בניה נופש.
  • 2.
    במדינת הפופוליסטים ואנטי נתניהו כל סיבה למסיבה (ל"ת)
    אלי 19/12/2017 09:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איתן 19/12/2017 08:50
    הגב לתגובה זו
    איכשהו יש לי תחושה שהוא לא בדיוק הסתכל על דוחות לפני שהוא "העריך".. טבע לא היתה סוגרת מפעל רווחי. היא מקסימום היתה מוכרת אותו.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 6.95%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושאלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדוש

האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?

המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?

תמיר חכמוף |

מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 1.14%  צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.

התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.

על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.

החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.

בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.