"מעגל קסמים מוביל לירידה במחזורי המסחר בבורסה בת"א"

עוד אמר אילן פלטו - "במקום להיות שומרי סף ולעמוד בדרישות החוק, המוסדיים הפכו להיות רגולטור נוסף"
נועם בראל | (1)

הבורסה בת"א נראה שמתעוררת מעט לחיים. 14 הנפקות ראשוניות כבר נרשמו בשוק האקוויטי וברשות ני"ע ובבורסה בת"א כבר מדברים על רוח חדשה שמפעמת. מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו שנאם אתמול בכנס ניהול השקעות לדירקטורים וחברי ועדת השקעות הבהיר כי הדרך עוד ארוכה וכי יש כיום עוד לא מעט בעיות.

לדברי פלטו: "למרות גל הנפקות הראשוניות ב-2017, הבורסה עוד רחוקה מלממש את הפוטנציאל המלא שלה. השיח הציבורי התחיל להשתנות, ואנחנו שומעים יותר ויותר על הקלות ברגולציה, ורואים שינוי משמעותי בשיח הציבורי, ומדובר בהישג חשוב". עם זאת, פלטו הדגיש כי המוסדיים מחפשים סחורה בחו"ל, בעיקר בגלל בעיית הנזילות של ההשקעה בחברות ציבוריות בישראל וטען כי מעגל הקסמים הזה מוביל לירידה נוספת במחזורי המסחר ובשווי החברות ומקטין את כדאיות ההנפקות. אנחנו רואים תחילה של שינוי עם 13 הנפקות ראשוניות בישראל מתחילת השנה, אבל אלו מספרים נמוכים והבורסה עוד רחוקה מלממש את הפוטנציאל שלה" 

עוד הוסיף פלטו: "זווית נוספת היא ההשתתפות של הגופים המוסדיים באסיפות של החברות. כיום קיימת חובת הצבעה של המוסדיים בחברות, וחלק מהגופים המוסדיים הפכו את חובת ההצבעה לכלי שיווקי, שמטרתו להראות למשקיעים שהנה 'אנחנו מגנים על הציבור'. זה מגיע לידי אבסורדים שוועדות השקעה דנות בשכר של סמנכ"ל או דירקטור כזה או אחר, בנושאים לא מהותיים, שאין להם שום יתרון על פני הנהלת ודירקטוריון החברה. כך, במקום להיות שומרי סף ולעמוד בדרישות החוק, המוסדיים הפכו להיות רגולטור נוסף". 

"תנו לחברה לנהל את העסקים. תשפטו אותה במבחן התוצאה. אין צורך ברגולציה נוספת. אם החוק קבע שמותר, בנסיבות מסוימות, למנות מנכ"ל ויו"ר ביחד אין צורך להתנגד. אם חברה רוצה להעניק לדירקטורים תגמול שהוא קצת יותר גבוה מתקנות הדח"צים כנראה שזה כדאי לה, וגם לכם". כך סיכם את דבריו פלטו, בפניה ישירה לגופים המוסדיים.

בהמשך דבריו הצביע פלטו על הגורמים שהובילו להתאוששות היחסית של הבורסה מתחילת 2017: "האיגוד פעל בכל החזיתות כדי לעצור את שטף הרגולציה עד שהצלחנו לשנות את השיח הציבורי ולהתחיל לדבר על הקלות ואח"כ גם להעביר שורה ארוכה של הקלות. יחד עם הפעילות הערה שהייתה בשנתיים האחרונות במניות השורה השנייה התחלנו לראות גם הנפקות ראשוניות השנה ואני מקווה שהמגמה תמשיך. הלקח העיקרי צריך להיות שברגולציה אתה חייב כל הזמן לשמור על משוואת העלות תועלת. כל רגולציה יש לה תועלת אבל חייבים להבין גם את העלויות שלה. עודף רגולציה מביא בסופו של דבר ליותר פעילות שעוברת למקומות בעלי פחות רגולציה."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    האיש הקטן 17/10/2017 16:09
    הגב לתגובה זו
    וחובת הגשת דו"ח מחזור. רדיפת אזרחים שהפכו למסחטה כספית לכן המוסדיים ימכרו אחד לשני סחורה פגומה לנו עדיף להתרחק. הבורסה דואגת רק לעמלות שלה . הסוחרים משקיעים כספים לא שלהם כך שממש לא אכפת להם מהמס או הפסדים. ורק האיש הקטן נדפק בזכות שרי אוצר מגיני מעמד הביניים האחד לפיד האפס עם חובת הגשת דוח מחזור והשני שר הדירות שלא מבין בבורסה ומשקשק מיחימוביץ שמא היא תגיד שהוא הוריד מס והוא לא חברתי עד שכל האינטרסנטים בכנסת לא יעופו ועד שלא יגיע מנהיג לא נשקיע לכם. תישארו עם שישנסקי ומשה אשר
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."