"מעגל קסמים מוביל לירידה במחזורי המסחר בבורסה בת"א"
הבורסה בת"א נראה שמתעוררת מעט לחיים. 14 הנפקות ראשוניות כבר נרשמו בשוק האקוויטי וברשות ני"ע ובבורסה בת"א כבר מדברים על רוח חדשה שמפעמת. מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו שנאם אתמול בכנס ניהול השקעות לדירקטורים וחברי ועדת השקעות הבהיר כי הדרך עוד ארוכה וכי יש כיום עוד לא מעט בעיות.
לדברי פלטו: "למרות גל הנפקות הראשוניות ב-2017, הבורסה עוד רחוקה מלממש את הפוטנציאל המלא שלה. השיח הציבורי התחיל להשתנות, ואנחנו שומעים יותר ויותר על הקלות ברגולציה, ורואים שינוי משמעותי בשיח הציבורי, ומדובר בהישג חשוב". עם זאת, פלטו הדגיש כי המוסדיים מחפשים סחורה בחו"ל, בעיקר בגלל בעיית הנזילות של ההשקעה בחברות ציבוריות בישראל וטען כי מעגל הקסמים הזה מוביל לירידה נוספת במחזורי המסחר ובשווי החברות ומקטין את כדאיות ההנפקות. אנחנו רואים תחילה של שינוי עם 13 הנפקות ראשוניות בישראל מתחילת השנה, אבל אלו מספרים נמוכים והבורסה עוד רחוקה מלממש את הפוטנציאל שלה"
עוד הוסיף פלטו: "זווית נוספת היא ההשתתפות של הגופים המוסדיים באסיפות של החברות. כיום קיימת חובת הצבעה של המוסדיים בחברות, וחלק מהגופים המוסדיים הפכו את חובת ההצבעה לכלי שיווקי, שמטרתו להראות למשקיעים שהנה 'אנחנו מגנים על הציבור'. זה מגיע לידי אבסורדים שוועדות השקעה דנות בשכר של סמנכ"ל או דירקטור כזה או אחר, בנושאים לא מהותיים, שאין להם שום יתרון על פני הנהלת ודירקטוריון החברה. כך, במקום להיות שומרי סף ולעמוד בדרישות החוק, המוסדיים הפכו להיות רגולטור נוסף".
"תנו לחברה לנהל את העסקים. תשפטו אותה במבחן התוצאה. אין צורך ברגולציה נוספת. אם החוק קבע שמותר, בנסיבות מסוימות, למנות מנכ"ל ויו"ר ביחד אין צורך להתנגד. אם חברה רוצה להעניק לדירקטורים תגמול שהוא קצת יותר גבוה מתקנות הדח"צים כנראה שזה כדאי לה, וגם לכם". כך סיכם את דבריו פלטו, בפניה ישירה לגופים המוסדיים.
- "בנק ישראל חייב להתחיל לרכוש אג"ח קונצרני ומניות בשוק"
- "צריך לשבור את המונופול של אנטרופי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהמשך דבריו הצביע פלטו על הגורמים שהובילו להתאוששות היחסית של הבורסה מתחילת 2017: "האיגוד פעל בכל החזיתות כדי לעצור את שטף הרגולציה עד שהצלחנו לשנות את השיח הציבורי ולהתחיל לדבר על הקלות ואח"כ גם להעביר שורה ארוכה של הקלות. יחד עם הפעילות הערה שהייתה בשנתיים האחרונות במניות השורה השנייה התחלנו לראות גם הנפקות ראשוניות השנה ואני מקווה שהמגמה תמשיך. הלקח העיקרי צריך להיות שברגולציה אתה חייב כל הזמן לשמור על משוואת העלות תועלת. כל רגולציה יש לה תועלת אבל חייבים להבין גם את העלויות שלה. עודף רגולציה מביא בסופו של דבר ליותר פעילות שעוברת למקומות בעלי פחות רגולציה."
- 1.האיש הקטן 17/10/2017 16:09הגב לתגובה זווחובת הגשת דו"ח מחזור. רדיפת אזרחים שהפכו למסחטה כספית לכן המוסדיים ימכרו אחד לשני סחורה פגומה לנו עדיף להתרחק. הבורסה דואגת רק לעמלות שלה . הסוחרים משקיעים כספים לא שלהם כך שממש לא אכפת להם מהמס או הפסדים. ורק האיש הקטן נדפק בזכות שרי אוצר מגיני מעמד הביניים האחד לפיד האפס עם חובת הגשת דוח מחזור והשני שר הדירות שלא מבין בבורסה ומשקשק מיחימוביץ שמא היא תגיד שהוא הוריד מס והוא לא חברתי עד שכל האינטרסנטים בכנסת לא יעופו ועד שלא יגיע מנהיג לא נשקיע לכם. תישארו עם שישנסקי ומשה אשר
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמניות הביטוח מזנקות 3.2% - מגמה חיובית מתונה במדדים
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?
מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.
מחזור המסחר עומד על כ-1.3 מיליארד שקל
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי
האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין
בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד
