"מעגל קסמים מוביל לירידה במחזורי המסחר בבורסה בת"א"

עוד אמר אילן פלטו - "במקום להיות שומרי סף ולעמוד בדרישות החוק, המוסדיים הפכו להיות רגולטור נוסף"
נועם בראל | (1)

הבורסה בת"א נראה שמתעוררת מעט לחיים. 14 הנפקות ראשוניות כבר נרשמו בשוק האקוויטי וברשות ני"ע ובבורסה בת"א כבר מדברים על רוח חדשה שמפעמת. מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו שנאם אתמול בכנס ניהול השקעות לדירקטורים וחברי ועדת השקעות הבהיר כי הדרך עוד ארוכה וכי יש כיום עוד לא מעט בעיות.

לדברי פלטו: "למרות גל הנפקות הראשוניות ב-2017, הבורסה עוד רחוקה מלממש את הפוטנציאל המלא שלה. השיח הציבורי התחיל להשתנות, ואנחנו שומעים יותר ויותר על הקלות ברגולציה, ורואים שינוי משמעותי בשיח הציבורי, ומדובר בהישג חשוב". עם זאת, פלטו הדגיש כי המוסדיים מחפשים סחורה בחו"ל, בעיקר בגלל בעיית הנזילות של ההשקעה בחברות ציבוריות בישראל וטען כי מעגל הקסמים הזה מוביל לירידה נוספת במחזורי המסחר ובשווי החברות ומקטין את כדאיות ההנפקות. אנחנו רואים תחילה של שינוי עם 13 הנפקות ראשוניות בישראל מתחילת השנה, אבל אלו מספרים נמוכים והבורסה עוד רחוקה מלממש את הפוטנציאל שלה" 

עוד הוסיף פלטו: "זווית נוספת היא ההשתתפות של הגופים המוסדיים באסיפות של החברות. כיום קיימת חובת הצבעה של המוסדיים בחברות, וחלק מהגופים המוסדיים הפכו את חובת ההצבעה לכלי שיווקי, שמטרתו להראות למשקיעים שהנה 'אנחנו מגנים על הציבור'. זה מגיע לידי אבסורדים שוועדות השקעה דנות בשכר של סמנכ"ל או דירקטור כזה או אחר, בנושאים לא מהותיים, שאין להם שום יתרון על פני הנהלת ודירקטוריון החברה. כך, במקום להיות שומרי סף ולעמוד בדרישות החוק, המוסדיים הפכו להיות רגולטור נוסף". 

"תנו לחברה לנהל את העסקים. תשפטו אותה במבחן התוצאה. אין צורך ברגולציה נוספת. אם החוק קבע שמותר, בנסיבות מסוימות, למנות מנכ"ל ויו"ר ביחד אין צורך להתנגד. אם חברה רוצה להעניק לדירקטורים תגמול שהוא קצת יותר גבוה מתקנות הדח"צים כנראה שזה כדאי לה, וגם לכם". כך סיכם את דבריו פלטו, בפניה ישירה לגופים המוסדיים.

בהמשך דבריו הצביע פלטו על הגורמים שהובילו להתאוששות היחסית של הבורסה מתחילת 2017: "האיגוד פעל בכל החזיתות כדי לעצור את שטף הרגולציה עד שהצלחנו לשנות את השיח הציבורי ולהתחיל לדבר על הקלות ואח"כ גם להעביר שורה ארוכה של הקלות. יחד עם הפעילות הערה שהייתה בשנתיים האחרונות במניות השורה השנייה התחלנו לראות גם הנפקות ראשוניות השנה ואני מקווה שהמגמה תמשיך. הלקח העיקרי צריך להיות שברגולציה אתה חייב כל הזמן לשמור על משוואת העלות תועלת. כל רגולציה יש לה תועלת אבל חייבים להבין גם את העלויות שלה. עודף רגולציה מביא בסופו של דבר ליותר פעילות שעוברת למקומות בעלי פחות רגולציה."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    האיש הקטן 17/10/2017 16:09
    הגב לתגובה זו
    וחובת הגשת דו"ח מחזור. רדיפת אזרחים שהפכו למסחטה כספית לכן המוסדיים ימכרו אחד לשני סחורה פגומה לנו עדיף להתרחק. הבורסה דואגת רק לעמלות שלה . הסוחרים משקיעים כספים לא שלהם כך שממש לא אכפת להם מהמס או הפסדים. ורק האיש הקטן נדפק בזכות שרי אוצר מגיני מעמד הביניים האחד לפיד האפס עם חובת הגשת דוח מחזור והשני שר הדירות שלא מבין בבורסה ומשקשק מיחימוביץ שמא היא תגיד שהוא הוריד מס והוא לא חברתי עד שכל האינטרסנטים בכנסת לא יעופו ועד שלא יגיע מנהיג לא נשקיע לכם. תישארו עם שישנסקי ומשה אשר
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.