"מעגל קסמים מוביל לירידה במחזורי המסחר בבורסה בת"א"

עוד אמר אילן פלטו - "במקום להיות שומרי סף ולעמוד בדרישות החוק, המוסדיים הפכו להיות רגולטור נוסף"
נועם בראל | (1)

הבורסה בת"א נראה שמתעוררת מעט לחיים. 14 הנפקות ראשוניות כבר נרשמו בשוק האקוויטי וברשות ני"ע ובבורסה בת"א כבר מדברים על רוח חדשה שמפעמת. מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו שנאם אתמול בכנס ניהול השקעות לדירקטורים וחברי ועדת השקעות הבהיר כי הדרך עוד ארוכה וכי יש כיום עוד לא מעט בעיות.

לדברי פלטו: "למרות גל הנפקות הראשוניות ב-2017, הבורסה עוד רחוקה מלממש את הפוטנציאל המלא שלה. השיח הציבורי התחיל להשתנות, ואנחנו שומעים יותר ויותר על הקלות ברגולציה, ורואים שינוי משמעותי בשיח הציבורי, ומדובר בהישג חשוב". עם זאת, פלטו הדגיש כי המוסדיים מחפשים סחורה בחו"ל, בעיקר בגלל בעיית הנזילות של ההשקעה בחברות ציבוריות בישראל וטען כי מעגל הקסמים הזה מוביל לירידה נוספת במחזורי המסחר ובשווי החברות ומקטין את כדאיות ההנפקות. אנחנו רואים תחילה של שינוי עם 13 הנפקות ראשוניות בישראל מתחילת השנה, אבל אלו מספרים נמוכים והבורסה עוד רחוקה מלממש את הפוטנציאל שלה" 

עוד הוסיף פלטו: "זווית נוספת היא ההשתתפות של הגופים המוסדיים באסיפות של החברות. כיום קיימת חובת הצבעה של המוסדיים בחברות, וחלק מהגופים המוסדיים הפכו את חובת ההצבעה לכלי שיווקי, שמטרתו להראות למשקיעים שהנה 'אנחנו מגנים על הציבור'. זה מגיע לידי אבסורדים שוועדות השקעה דנות בשכר של סמנכ"ל או דירקטור כזה או אחר, בנושאים לא מהותיים, שאין להם שום יתרון על פני הנהלת ודירקטוריון החברה. כך, במקום להיות שומרי סף ולעמוד בדרישות החוק, המוסדיים הפכו להיות רגולטור נוסף". 

"תנו לחברה לנהל את העסקים. תשפטו אותה במבחן התוצאה. אין צורך ברגולציה נוספת. אם החוק קבע שמותר, בנסיבות מסוימות, למנות מנכ"ל ויו"ר ביחד אין צורך להתנגד. אם חברה רוצה להעניק לדירקטורים תגמול שהוא קצת יותר גבוה מתקנות הדח"צים כנראה שזה כדאי לה, וגם לכם". כך סיכם את דבריו פלטו, בפניה ישירה לגופים המוסדיים.

בהמשך דבריו הצביע פלטו על הגורמים שהובילו להתאוששות היחסית של הבורסה מתחילת 2017: "האיגוד פעל בכל החזיתות כדי לעצור את שטף הרגולציה עד שהצלחנו לשנות את השיח הציבורי ולהתחיל לדבר על הקלות ואח"כ גם להעביר שורה ארוכה של הקלות. יחד עם הפעילות הערה שהייתה בשנתיים האחרונות במניות השורה השנייה התחלנו לראות גם הנפקות ראשוניות השנה ואני מקווה שהמגמה תמשיך. הלקח העיקרי צריך להיות שברגולציה אתה חייב כל הזמן לשמור על משוואת העלות תועלת. כל רגולציה יש לה תועלת אבל חייבים להבין גם את העלויות שלה. עודף רגולציה מביא בסופו של דבר ליותר פעילות שעוברת למקומות בעלי פחות רגולציה."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    האיש הקטן 17/10/2017 16:09
    הגב לתגובה זו
    וחובת הגשת דו"ח מחזור. רדיפת אזרחים שהפכו למסחטה כספית לכן המוסדיים ימכרו אחד לשני סחורה פגומה לנו עדיף להתרחק. הבורסה דואגת רק לעמלות שלה . הסוחרים משקיעים כספים לא שלהם כך שממש לא אכפת להם מהמס או הפסדים. ורק האיש הקטן נדפק בזכות שרי אוצר מגיני מעמד הביניים האחד לפיד האפס עם חובת הגשת דוח מחזור והשני שר הדירות שלא מבין בבורסה ומשקשק מיחימוביץ שמא היא תגיד שהוא הוריד מס והוא לא חברתי עד שכל האינטרסנטים בכנסת לא יעופו ועד שלא יגיע מנהיג לא נשקיע לכם. תישארו עם שישנסקי ומשה אשר
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

הראל ויזל מנכל פוקס
צילום: דימה טליאנסקי
דוחות

פוקס: צמיחה ברווחיות אך שחיקה במרווחים

הכנסות פוקס עלו לכ-1.9 מיליארד שקל ברבעון השלישי, אך שיעורי הרווחיות נשחקו והרווח הנקי נותר כמעט ללא שינוי סביב 80 מיליון שקל; מגזרי האופנה והבית הציגו שיפור, בעוד מגזר הספורט וטרמינל איקס ממשיכים להתמודד עם מרווחים נמוכים יותר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה הראל ויזל פוקס

קבוצת פוקס–ויזל פוקס 4.54%   מפרסמת את דוחות הרבעון השלישי של 2025, רבעון המאופיין בצמיחה בהכנסות אך גם בשחיקה ברווחיות במספר מגזרי פעילות. הכנסות החברה עלו בכ-17% ל-1.9 מיליארד שקל לעומת כ-1.6 מיליארד שקל ברבעון המקביל, בעיקר בזכות גידול במכירות, הרחבת שטחי מסחר ופתיחת חנויות חדשות בישראל ובחו"ל.

הרווח הגולמי עלה ל-1.1 מיליארד שקל (51.9% מהמחזור), לעומת 920.9 מיליון שקל (52%) אשתקד, גידול נומינלי של כ-17%, אך גם שחיקה קלה במרווח, המשקפת עלייה בהנחות וגידול בעלויות התפעוליות. בתקופה המצטברת (תשעת חודשים) הרווח הגולמי עלה ל-2.8 מיליארד שקל, אך שיעורו מהמחזור נותר כמעט ללא שינוי.

הרווח התפעולי עלה ל-147.4 מיליון שקל, לעומת 140.1 מיליון שקל ברבעון המקביל, עלייה של כ-5%, אך מבט עמוק על הנתונים מצביע על שחיקה ברווחיות התפעולית: שיעור הרווח התפעולי ירד מ-8.8% לכ-7.7%. בנטרול IFRS16, הרווח התפעולי עלה בשיעור מתון בלבד (118.2 מיליון שקל לעומת 116.3 מיליון שקל אשתקד).

הרווח הנקי נותר יציב ועמד על כ-80 מיליון שקל לעומת כ-80.5 מיליון שקל ברבעון המקביל. עם זאת, על רקע צמיחה של כ־17% בהכנסות, שיעור הרווח הנקי מהמכירות נשחק וירד מכ־4.9% מההכנסות ברבעון המקביל לכ־4.2% ברבעון הנוכחי.

מגזרי הפעילות

אופנה ואופנת הבית
המגזר הציג גידול של כ-19% במכירות בישראל ל-604 מיליון שקל ושיפור ברווחיות, שהגיעה ל-47.5 מיליון שקל לעומת 23.1 מיליון שקל אשתקד. עם זאת, גם כאן נרשמה שחיקה קלה בשיעורי המרווח עקב עלייה בהוצאות תפעול.

ללין
ללין הציגה שיפור ברווחיות: הרווח התפעולי עלה ל-20.5 מיליון שקל, אך שיעור הרווחיות עדיין מושפע מעלייה בעלויות הנדל"ן ושינויים בשוק האמריקאי.