"מעגל קסמים מוביל לירידה במחזורי המסחר בבורסה בת"א"

עוד אמר אילן פלטו - "במקום להיות שומרי סף ולעמוד בדרישות החוק, המוסדיים הפכו להיות רגולטור נוסף"
נועם בראל | (1)

הבורסה בת"א נראה שמתעוררת מעט לחיים. 14 הנפקות ראשוניות כבר נרשמו בשוק האקוויטי וברשות ני"ע ובבורסה בת"א כבר מדברים על רוח חדשה שמפעמת. מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו שנאם אתמול בכנס ניהול השקעות לדירקטורים וחברי ועדת השקעות הבהיר כי הדרך עוד ארוכה וכי יש כיום עוד לא מעט בעיות.

לדברי פלטו: "למרות גל הנפקות הראשוניות ב-2017, הבורסה עוד רחוקה מלממש את הפוטנציאל המלא שלה. השיח הציבורי התחיל להשתנות, ואנחנו שומעים יותר ויותר על הקלות ברגולציה, ורואים שינוי משמעותי בשיח הציבורי, ומדובר בהישג חשוב". עם זאת, פלטו הדגיש כי המוסדיים מחפשים סחורה בחו"ל, בעיקר בגלל בעיית הנזילות של ההשקעה בחברות ציבוריות בישראל וטען כי מעגל הקסמים הזה מוביל לירידה נוספת במחזורי המסחר ובשווי החברות ומקטין את כדאיות ההנפקות. אנחנו רואים תחילה של שינוי עם 13 הנפקות ראשוניות בישראל מתחילת השנה, אבל אלו מספרים נמוכים והבורסה עוד רחוקה מלממש את הפוטנציאל שלה" 

עוד הוסיף פלטו: "זווית נוספת היא ההשתתפות של הגופים המוסדיים באסיפות של החברות. כיום קיימת חובת הצבעה של המוסדיים בחברות, וחלק מהגופים המוסדיים הפכו את חובת ההצבעה לכלי שיווקי, שמטרתו להראות למשקיעים שהנה 'אנחנו מגנים על הציבור'. זה מגיע לידי אבסורדים שוועדות השקעה דנות בשכר של סמנכ"ל או דירקטור כזה או אחר, בנושאים לא מהותיים, שאין להם שום יתרון על פני הנהלת ודירקטוריון החברה. כך, במקום להיות שומרי סף ולעמוד בדרישות החוק, המוסדיים הפכו להיות רגולטור נוסף". 

"תנו לחברה לנהל את העסקים. תשפטו אותה במבחן התוצאה. אין צורך ברגולציה נוספת. אם החוק קבע שמותר, בנסיבות מסוימות, למנות מנכ"ל ויו"ר ביחד אין צורך להתנגד. אם חברה רוצה להעניק לדירקטורים תגמול שהוא קצת יותר גבוה מתקנות הדח"צים כנראה שזה כדאי לה, וגם לכם". כך סיכם את דבריו פלטו, בפניה ישירה לגופים המוסדיים.

בהמשך דבריו הצביע פלטו על הגורמים שהובילו להתאוששות היחסית של הבורסה מתחילת 2017: "האיגוד פעל בכל החזיתות כדי לעצור את שטף הרגולציה עד שהצלחנו לשנות את השיח הציבורי ולהתחיל לדבר על הקלות ואח"כ גם להעביר שורה ארוכה של הקלות. יחד עם הפעילות הערה שהייתה בשנתיים האחרונות במניות השורה השנייה התחלנו לראות גם הנפקות ראשוניות השנה ואני מקווה שהמגמה תמשיך. הלקח העיקרי צריך להיות שברגולציה אתה חייב כל הזמן לשמור על משוואת העלות תועלת. כל רגולציה יש לה תועלת אבל חייבים להבין גם את העלויות שלה. עודף רגולציה מביא בסופו של דבר ליותר פעילות שעוברת למקומות בעלי פחות רגולציה."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    האיש הקטן 17/10/2017 16:09
    הגב לתגובה זו
    וחובת הגשת דו"ח מחזור. רדיפת אזרחים שהפכו למסחטה כספית לכן המוסדיים ימכרו אחד לשני סחורה פגומה לנו עדיף להתרחק. הבורסה דואגת רק לעמלות שלה . הסוחרים משקיעים כספים לא שלהם כך שממש לא אכפת להם מהמס או הפסדים. ורק האיש הקטן נדפק בזכות שרי אוצר מגיני מעמד הביניים האחד לפיד האפס עם חובת הגשת דוח מחזור והשני שר הדירות שלא מבין בבורסה ומשקשק מיחימוביץ שמא היא תגיד שהוא הוריד מס והוא לא חברתי עד שכל האינטרסנטים בכנסת לא יעופו ועד שלא יגיע מנהיג לא נשקיע לכם. תישארו עם שישנסקי ומשה אשר
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.