מושקעים במניות? 3 כלכלנים בכירים בשוק המקומי מסמנים את הסיכון המרכזי כעת

הברקזיט לא השפיע, טראמפ דווקא הצית ראלי והעלאת הריבית בארה"ב לא הזיזה - איפה מסתתר הסיכון?

גיא בן סימון | (3)
נושאים בכתבה בורסה מדדים

שוקי המניות מסביב לעולם נעצרו בשבוע-שבועיים האחרונים וזה רק לאחר ראלי גדול. בארה"ב מדד הנאסד"ק טיפס יותר מ-12% במחצית הראשונה של השנה לשיא ובאירופה מדד הדאקס הגרמני טיפס 7.5% באותה תקופה ונסחר כעת ברמת שיא כל הזמנים. והציבור, גם בישראל, ממשיך להזרים כספים גדולים לבורסות. נראה שהציבור צובר ביטחון הולך וגדל אחרי שלא מעט סיכונים שהיו באוויר בשנה האחרונה לא התממש. החל מהברקזיט שלא הפיל את השווקים, דרך בחירתו של טראמפ שבניגוד לכל הערכות הציתה ראלי גדול וגם העלאות הריבית בארה"ב לא מקלקלות את החגיגה. שאלנו 3 כלכלנים בכירים בשוק המקומי איך הם רואים כיום את הסיכון בשווקים ומה יכול לדעתם להיות גיים ג'יינג'ר - כלומר התפתחות שתשנה את כיוון שוקי המניות בצורה מהותית.

אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות: "אין ספק שרמת הסיכון ירדה, במיוחד לאחר שהסביבה הפוליטית באירופה ירדה. הסיכונים המרכזיים שיש זה עדיין סין. במקרה שהמצב ידרדר לכדי משבר מדובר יהיה בסיפור בעל השלכות גלובליות שיכולות להשפיע על השווקים. סיכון נוסף שפחות מדברים עליו, ובצדק כי ההסתברות להתממשותו מאד נמוכה, זה הסיכון של מלחמות סחר שטראמפ יתחיל. אבל זה סיכון שקיים. אז במפת הסיכונים הגלובלית אלו שני המקומות שהייתי מסמן עכשיו. אבל לא פחות חשוב זה עניין רמות המחירים הגבוהות בשווקים".

"ברמת המדדים המחירים גבוהים. כדי להבין עד כמה הם גבוהים, אם נסתכל על מדד הנאד"ק למשל, אז מכפילים (הון, רווח, מכירות) כמו אלו הנוכחיים לא נראו מאז התקופה של לפני הדוט קום. כלומר, אנו ברמות מאד מאד גבוהות ברמת תמחור וזה כן צריך להדליק נורה אדומה. אז השוק יקר אבל השוק יכול להישאר יקר לאורך זמן. מה שזה אומר זה  שאם איזשהו סיכון יתממש - הירידות יכולות להיות יותר אלימות. ולכן בתפישה שלנו, למרות שמפת הסיכונים לא מאד עמוסה, אנו מעדיפים להתרכז במקומות הדפנסיביים יותר, היציבים יותר, אם זה ברמה הגיאוגרפית (ארה"ב, גרמניה, צרפת או לחפש הרפתקאות בספרד או פורטוגל וכאלו) ואם ברמה הסקטוריאלית (סקטורים דפנסיביים). אז בשורה התחתונה, רמות התמחור בשווקים הגיעו לכך שצריך לדבר עליהן, במיוחד באירופה וארה"ב ובעיקר במדדים היותר אופנסיביים (נאסד"ק, למשל). מה שעלה הכי הרבה הפך להיות מן הסתם הכי יקר. אגב, מנגד - השוק המקומי הפך להיות מעניין".

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש: "המנוע הכי חזק היום שדוחף את שוק המניות למעלה זה המצב הכלכלי והנתונים הטובים. בסופו של דבר זה משפיע גם על הרווחיות של החברות. למה המצב יכול להשתנות? אני יכול להניח כמה סיבות. האחת, היחלשות בסין, שם יש תהליך בו מורידים תמריצים, גם מצד הממשלה וגם מצד הבנק המרכזי. כלומר, הסיניים, ולא רק, מודאגים מהתחממות יתר בנדל"ן והאשראי. אז הסינים מנסים לקרר את המצב קצת ומצד שני לא לעצור את המשק. הנתונים שם עדיין בסדר. גם קרן המטבע טוענת שסין חייבת לקרר את המשק אך להיזהר מהאטה בצמיחה. דבר שני, המדיניות של הממשל בארה"ב - שבהתחלה היתה התלהבות אבל עכשיו לא כל כך סופרים אותם שכן לא בטוח אם הם יוציאו רפורמות - הפעילות הזו תהפוך לשלילית, כלומר חוסר אמון והיעדר תקווה לרפורמות במס. זה יכול להאט את הכלכלה האמריקאית, וזה כמובן סיכון לשווקים. אז אלו שני הדברים העיקריים, מלבד 'ברבור שחור' אותו אף אחד כמובן לא יכול לחזות. צריך לקחת בחשבון שהשווקים לא זולים, כשברקע יש סיכונים. בשור התחתונה, השוק יאכל הכל כל עוד הנתונים הכלכליים חיוביים והכלכלה מתפקדת".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חיגז 05/07/2017 07:25
    הגב לתגובה זו
    הדבר העיקרישגורם להעברת כספיםמנדלן לשוק ההון --עליית ריבית.
  • 2.
    אחד העם 05/07/2017 03:28
    הגב לתגובה זו
    שטויות במיץ. סיסמאות נבובות ותו לא.
  • 1.
    אחד 04/07/2017 20:22
    הגב לתגובה זו
    ב200 מילארד דולר לחודש. והחברות קונות מניות של עצמם. אחלה צמיחה יש לנו.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?