דקסיה ישראל מוכר תיק אשראי של 1.5 מיליארד שקל להראל ולכלל

מערכת Bizportal | (3)
נושאים בכתבה דקסיה

בנק דקסיה ישראל חתם אתמול על הסכם עם הראל ועם כלל למכירת תיק אשראי מוניציפאלי בהיקף של כ- 1.5 מיליארד שקל. עסקה זו מהווה פריצת דרך בשוק הישראלי כעסקה ראשונה למכירת תיק אשראי מוניציפאלי, וזכתה להתעניינות וביקוש רב מצד השוק.

מדובר בצעד משמעותי ראשון ביישום האסטרטגיה והמודל העסקי החדשים של הבנק שאושרו לפני כחודשיים. מכירת התיק, שכפופה לאישור בנק ישראל, נועדה לשחרר עודפי הון שרותקו לצורך עמידת הבנק במגבלות בנק ישראל על ריכוזיות לווים, ובשלב השני, לחלק דיבידנדים מיוחדים בהיקף כולל של כ 500 מיליון ש"ח. הבנק ימשיך לנהל את תיק האשראי מול הלקוחות כבעבר.

בהתאם לתכנית האסטרטגית החדשה של הבנק, צפויה עלייה משמעותית בתשואה על ההון של הבנק מרמה של 5.5% בשנת 2016 לרמה של מעל 10% משנת 2019, יחד עם המשך שמירה על רמת הלימות ההון הגבוהה והאיכותית במערכת הבנקאית.

מנכ"ל בנק דקסיה ישראל, אוליבייה גוטמן, מסר שמכירת תיק הלוואות מוניציפאליות מהווה מהלך משמעותי באסטרטגיה החדשה, היא ייחודית וראשונית במערכת הבנקאית וצפויה לשפר את התשואה להון תוך חלוקת דיבידנדים. מהלך זה מהווה תשתית למודל עסקי חדש לבנק, תוך ניצול הידע המעמיק והמקצועיות הייחודית של הבנק בסקטור המוניציפאלי, לפיתוח שיתופי פעולה עם גופים מוסדיים והרחבת פעילות הבנק.

מכירת תיק האשראי נעשתה בהובלת המשנה למנכ"ל הבנק, זהר צאלים, בליווי בית ההשקעות ווליו בייס (Value Base), בהובלת המנכ"ל עידו נויברגר. מצד הרוכשים העסקה נוהלה ע"י סמנכ"ל ומנהל מחלקת אשראי בהראל, איציק טוויל, וע"י סמנכ"ל בכיר ומנהל אגף אשראי והשקעות אלטרנטיביות בכלל, קובי שלום. הבנק יוצג על-ידי עו"ד גל פיינגולד ממשרד מיתר והראל וכלל יוצגו על-ידי עו"ד יונה גושן-גוטשטיין ממשרד אגמון.

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    העמלה בלתי נתפסת משהו לא כשר (ל"ת)
    משקיע ותיק 12/07/2021 14:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חתם בכיר 01/11/2020 01:06
    הגב לתגובה זו
    משהו כמו 20 מיליון שח , משהו בין המשנה למנכל לווליו בייס לא כשר, גם נבחרו ללא שום הליך תחרותי ולא נפגשו עם אף חתם ,מוזר ולא כשר. מציע לרשויות לבדוק
  • 1.
    חתם ותיק 02/12/2019 15:03
    הגב לתגובה זו
    בין המשנה למנכל לבין ווליו בייס
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.