דו"חות בזק: ירידה של 4.1% בהכנסות, חולשה בכלל המיגזרים

יוסי פינק | (7)
נושאים בכתבה בזק

ענקית התקשורת הישראלית בזק -2.64% פרסמה הבוקר את הדו"חות לרבעון הראשון של 2017 והציגה ירידה של 4.1% בהכנסות שהסתכמו ב-2.45 מיליארד שקלים. מנגד, הרווח הנקי זינק 21.5% והסתכם ב-350 מיליון שקלים כאשר הסיבה לגידול היא ירידה בהוצאת המיסוי שרשמה בזק. 

הרווח התפעולי ברבעון הראשון הסתכם בכ-566 מיליון שקלים, ירידה של 1.4% וה-EBITDA הסתכם בכ-994 מיליון ש' (שיעור EBITDA של 40.5%), ירידה של כ- 2.8%.  

בהסתכלות לשנה כולה צופה בזק רווח נקי של כ-1.4 מיליארד שקל, EBITDA  של כ-4 מיליארד שקל ותזרים המזומנים חופשי של כ-2 מיליארד שקל.

חברת yes

מספר המנויים של yes המשיך לרדת כאשר ברבעון החולף איבדה החברת 6,000 מנויים. כעת מצבת המנויים של yes עומדת על 608 אלף. כלומר תוך שנה איבדה yes 21 אלף מנויים, זאת ככל הנראה ברקע לתחרות שההולכת וגוברת בתחום - בעיקר מצד סלקום טיוי. ההכנסה החודשית מלקוח אמנם ירדה מעט לעומת הרבעון הקודם מ-237 שקלים ל-232 שקלים אבל נותרה יציבה לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הכנסות yes ברבעון הראשון של 2017 הסתכמו בכ-424 מיליון שקל, ירידה של כ 3.4% לעומת רבעון מקביל אשתקד כאשר עיקר הירידה הינה כתוצאה מקיטון במצבת הלקוחות. הרווח הנקי של yes ברבעון הראשון הסתכם בכ- 19 מיליון שקל. 

חברת פלאפון

חברת הסלולר מבית בזק אמנם הצליחה להגדיל את מספר המנויים ברבעון הראשון מ-2.402 מיליון ל-2.430 מיליון (גידול של 28 אלף מנויים) אבל ההכנסות החודשית מלקוח לא מתאוששת וכעת עומדת על 60 שקלים, מול 62 שקלים  ברבעון הקודם ו-57 שקלים ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA ברבעון הראשון של 2017 הסתכם בכ-99 מיליון שקל, גידול של 16.5% לעומת כ-85 מיליון שקל ברבעון הקודם. הרווח הנקי קפץ ל-16 מיליון שקלים, לעומת 3 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות פלאפון ברבעון הראשון הסתכמו בכ-628 מיליון שקל, ירידה של 3.7% לעומת רבעון מקביל אשתקד. 

הפעילות הקווית של בזק

בזק ממשיכה לרשום ירידה במספר מנויי הטלפוניה (קווי טלפון) אבל מנגד רושמת גידול במספר מנויי האינטרנט (תשתית). ברבעון החולף איבדה בזק עוד 19 אלף קווי טלפון כאשר ההכנסה החודשית הממוצעת לקו ירדה קלות לעומת רבעון מקביל אשתקד ועמדה על 57 שקלים. מנגד, מספר מנויי האינטרנט המהיר של בזק גדל ב-22 אלף כאשר ההכנסה החודשית מלוקח אינטרנט נותרה ללא שינוי על 91 שקלים. באופן כללי הכנסות בזק מהפעילות הקווית הסתכמו ברבעון הראשון בכ-1.08 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.11 מיליארד שקל ברבעון הראשון אשתקד, ירידה של כ-3.1%. הרווח התפעולי הסתכם בכ-513 מיליון שקל, ירידה של כ-4.3%. 

 

בזק בינלאומי

הכנסות בזק בינלאומי ירדו 2.8% לעומת רבעון מקביל אשתקד והסתכמו ב-384 מיליון שקלים וזאת בשל השחיקה הנמשכת בשוק השיחות הבינלאומיות. גידול של כ-9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד נרשם בהכנסות בזק בינלאומי מפעילות פתרונות תקשורת לעסקים (ICT). גידול של כ-1% נרשם בהכנסות אינטרנט של החברה לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בעיקר בזכות המשך הצמיחה בשירותי ערך מוסף ללקוחות החברה. הרווח הנקי ברבעון הראשון של שנת 2017 הסתכם בכ-36 מיליון שקל לעומת כ-26 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד, גידול של כ-38.5%. לפי הודעת החברה, הזינוק בכל מדדי הרווחיות הושפע בין השאר מן הגידול בפעילות למגזר העסקי וכן מהוצאות שנרשמו ברבעון המקביל כתוצאה מחתימת ההסכם הקיבוצי. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לקוח לשעבר 18/05/2017 17:59
    הגב לתגובה זו
    אני עברתי מהם אחרי שירות לא טוב להרגשתי וקבלתי חשבון מנופח במעבר. היום עברתי להוט תשתית+ספק+טלפון. איכות התקשורת ןהמהירות טובים הרבה יותר.
  • 1.
    איפה הימים שהינו 12000 עובדים (ל"ת)
    עובד בזק 18/05/2017 09:50
    הגב לתגובה זו
  • אריה 18/05/2017 10:12
    הגב לתגובה זו
    מתי יחלקו דוידנד?
  • סטלה 18/05/2017 11:08
    חילקו לפני יומיים, הפעם הבאה באוקטובר
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?

מערכת ביזפורטל |

תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?

תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה. 

התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.   

לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.


לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום  שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').