מנכ"ל מזרחי טפחות: "יכול להיות שנראה את מחירי הדיור מתייצבים אבל בוודאי לא יורדים באופן ניכר"
בנק מזרחי טפחות היה הראשון הבוקר (ג') מבין הבנקים לפרסם את התוצאות הכספיות לשנת 2016 ולרבעון הרביעי. לאחר פרסום התוצאות כינס מזרחי טפחות 4.77% מסיבת עיתונאים לרגל הדו"חות.
לשאלת Bizportal במסיבת העיתונאים בעניין התייקרות המשכנתאות, אמר אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחות, כי "העלאת מרווחי המשכנתאות היא בעיקר עניין של רגולציה. גם המפקחת לא מתכחשת לעובדה ואומרת את זאת בקול רם וברור וראוי להערכה נוכח האווירה הציבורית. זהו הענף התחרותי ביותר בישראל. המרווחים הללו משקפים מדרגה חדשה של צריכה הונית שהושתה על ידי הרגולטור, והתחרות תמשיך. כיצד היא תשפיע על המרווחים? קשה להעריך. בגלל העלייה במרווחים אנו רואים קיטון דרמטי בהיקף הפירעונות המוקדמים. כאשר הריבית עולה מחזור המשכנתאות הופך לפחות כדאי, ואנו רואים ירידה בהיקף הפירעונות המוקדמים. ככל שהריבית בישראל תלך ותעלה נראה את התופעה מתפוגגת עד למינימום".
"צריכים לבנות 50 אלף יחידות דיור בשנה"
"יש דרישה של משכנתאות בישראל מצד משקי בית - ומישהו צריך לספק אותה. בסופו של דבר, שוק הדיור אינו שונה משווקים אחרים, והביקוש בישראל מורכב משלושה רכיבים עיקריים: המרכזי הוא רוכשי דירה ראשונה שמצטרפים לשוק הדיור. לשם כך, מדינת ישראל זקוקה לבין 50-45 אלף דירות חדשות מדי שנה. הרכיב השני הוא משפרי דיור. והרכיב השלישי הוא משקיעים, (כולל משקיעי חוץ). מדינת ישראל עמלה קשות ובאופן מוצלח לצמצם את הקבוצה השלישית, של המשקיעים ואנו רואים ירידה בפעילותם בשוק מ-30% בשיא, לפחות מ-15% היום. עם זאת, עד של נראה התחלות וסיומי בנייה של 50 אלף יחידות דיור בשנה - הדינמיקה יכולה להתייצב, אך קשה לי לראות שהיא יורדת, אלא לפרקים קצרים בהם אנשים ממתינים (מפאת העובדה שבתכנית 'מחיר למשתכן' עדיין אין היקף גדול של שיכון). לכן, יש רמה מסוימת של אי ודאות. ראינו זאת גם אצל ממשלות קודמות. כאשר אנשים נתקלים בחוסר ודאות - הם ממתינים. יכול להיות שנראה את מחירי הדירות מתייצבים, אבל בוודאי לא יורדים באופן ניכר".
"מול שנת השיא של 2015 יש ירידה קלה בהיקף המשכנתאות שניתנו ב-2016. עם זאת, אנו הגדלנו את נתח השוק ל-38%. גם בראייה בינלאומית תיק המשכנתאות שלנו הוא אחד הטובים בעולם עם רמת סיכון מאד מאד נמוכה, ולכן לא פלא שמוסדיים רוצים לקנות נתחים מתיק כל כך איכותי כמו זה".
- אלדד פרשר: "מנכ"ל בנק הוא תפקיד שוחק ועתיר סיכונים"
- בנק מזרחי טפחות - רווח שנתי של 1.84 מיליארד שקל; תשואה של 11.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוגע לסיכונים למערכת הבנקאית ובכלל, אמר פרשר: "הרגולציה מאד שמרנית בישראל. מעולם לא ראינו ירידת מחירים (בשוק הדיור) שיכולה לפגוע בתיק כמו זה של מזרחי טפחות בו אין הלוואות מעל מינוף של 75% (LTV). מנגד, הריבית הנמוכה בשילוב של מינוף צרכני לא נמוך - עלולות להיות בעיה לחיסכון הפנסיוני במדינת ישראל לאורך טווח. לא רבות נכתב על הנושא, אבל אין ספק שאם אתם שואלים אותי מה הם הסיכונים הקיימים במצב הנוכחי... החיסכון הפנסיוני והביטחון הפנסיוני של אזרחי ישראל הצעירים צריך לעורר דיון ציבורי. אין לזה קשר לסיכון הבנקאי, בוודאי שזה רחוק מאד מתיק המשכנתאות".
"על המשקיעים לצפות לעלייה בדיבידנדים"
בנוגע להליך התייעלות שעובר על סקטור הבנקאות בישראל, פרשר אמר: "אנחנו הבנק היחיד במערכת שאומר בגלוי כי לא יצמצם סניפים, וכוח עבודה - אלא להפך. ולמרות הגידול במצבת הסניפים אנו מצליחים לשמור על שליטה קפדנית בצד ההוצאות, מה שכמובן הופך אותנו לבנק היעל המדינות ישראל. יחס היעילות שלנו (58%) בדרך ליעד שהצבנו - מתחת ל-55%".
בעניין המינוף הצרכני בשוק, אמר פרשר: "אנחנו צריכים לחנך לאוריינות פיננסית כזו שמאפיינת אחריות בלקיחת הלוואות ואחריות ביכולת לעמוד בהחזר ובזמן. זה מחייב את שני הצדדים, גם בצד המספק את האשראי אבל גם מזה הלוקח את האשראי. הנטייה לתלות את האחריות כולה לצד מספק האשראי היא נטייה תרבותית שגויה", אמר פרשר.
- לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025
- המנהל שעשה 183% ב-3 שנים מסמן את המניות של 2026
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט...
נציין כי מזרחי טפחות השיג כרית רגולטורית נאה בכל הקשור ליחס הון עצמי (רובד 1) כשהציג תשואה להון של 10.1%, לעומת הדרישה הרגולטורית לתשואה של 9.87%. בתוך כך, זהו הרבעון הראשון שבנק מזרחי חצה רף של יותר מ-1 מיליארד שקל בהכנסות מימון רבעוניות. הצמיחה מפעילות המימון מגיעה מכל המגזרים כאשר 10.9% מהכנסות המימון מיוחסות למפעילות שוטפת מדיור, 13.4% למשקי הבית, וגידול של 8.2% מהכנסות מימון לעסקים קטנים ובינוניים. מזרחי טפחות הוא הבנק היחיד שנסחר מעל הון העצמי שלו. בתוך כך, מזרחי טפחות הציג עלייה של 1 מיליארד שקל בהון העצמי לשנה.
- 9.אורי 21/03/2017 20:12הגב לתגובה זופועלים ולאומי יחדיו מהווים כ-60% משוק הבנקאות בישראל. אבל למזרחי טפחות 40% משוק המשכתנאות בישראל והוא הבנק שהעניק הכי הרבה משכנתאות בשנים האחרונות. המנכ"ל מת מפחד ואם יש לכם חשבון בנק במזרחי - זה הזמן לברוח! בשנים האחרונות יצרו את התשתית החוקית בישראל לחילוץ בנק בסיוע כספי החוסכים והמפקידים. אם מזרחי יתמוטט הוא יחולץ מכספי הפק"מ והעו"ש שלכם!
- 8.שי 21/03/2017 15:45הגב לתגובה זושיצא בהצהרה 3 חודשים לפני קריסת הבנק, שהם יציבים ולא יגישו בקשה לפשיטת רגל. חזירות בנקאית, לא תהיה לה גבולות אף פעם. זאת מאחר והם יודעים שהמדינה תחלץ אותם אם יפשטו רגל, כפי שעשו בשנות השמונים.
- 7.יש ר א לי 21/03/2017 15:45הגב לתגובה זונו, טוקבקיסטים קשקשנים, תכתבו בהמוניכם שיש לו אינטרס. תמשיכו לכתוב שהמחירים בצלילה, שיש המון דירות, שאין קונים וכו'. אתם משלים את עצמכם, תפנימו שזה המצב.
- מני 21/03/2017 17:36הגב לתגובה זותמשיך לקשקש. ריביות עולות זה אומר שחיקת תשואה + אופציות השקעה בטוחות ומניבות יותר. זה מוציא כבר היום כסף מנדלן וכשהכסף ימשיך לצאת - הפיצוץ יגיע
- 6.ברונר 21/03/2017 14:58הגב לתגובה זועוד אחד שאין לו מושג מה יהיה, כמו לכולם. קבלו בע"מ.
- 5.בנק ישראל מתחזק את בועת הנדל"ן! אבל עד מתי הוא יוכל? (ל"ת)ההתפוצצות בקרוב מאוד 21/03/2017 14:52הגב לתגובה זו
- 4.כבודו מדבר מתוך פוזיציה ואין לקחת אותו בחשבון (ל"ת)פוזציונר 21/03/2017 14:35הגב לתגובה זו
- 3.כאילו יש לו ברירה 21/03/2017 14:34הגב לתגובה זומה ההפרש בין 'מתייצבים' לבין 'לא ירדו באופן ניכר'
- היית שר אוצר אצל קדאפי או אצל סדאם חוסיין? (ל"ת)קדאפי 21/03/2017 15:20הגב לתגובה זו
- 2.מנחם 21/03/2017 14:34הגב לתגובה זומה ואיך מתגוננים הבנקים מתסריט ששר האוצר כחלון " מצליח " בחלומו לגרום למיתון עמוק בשוק הדיור ואלפי משפחות לא מסוגלות לעמוד בהחזר המשכנתא ?
- 1.גנב בן גנב 21/03/2017 13:30הגב לתגובה זוגו(נ)בים כמעט 30% נטו מהערך הסופי של הדירה ומעיזים לדבר... ללא כל סיכון נראה לעין, העסק המשתלם ביותר בעולם בחסות החוק.

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
