בפוקוס

ממשיך לרדת: מדד המחירים לצרכן ירד בחודש דצמבר ב-0.1%

המדד משלים ירידה של חצי אחוז בתוך חודשיים בלבד. מדד מחירי הדירות ממשיך לעלות 
אלמוג עזר | (10)
נושאים בכתבה אינפלציה

מדד המחירים לצרכן שהתפרסם זה עתה מציג ירידת מחירים של 0.1% במשק בחודש דצמבר. המדד ללא דיור ירד ב-0.3%.

ב-12 החודשים האחרונים ירד המדד הכללי ב-1% והמדד ללא דיור ירד אף יותר ב-1.9%. המדד ללא ירקות ופירות ירד ב-1.3%.כלומר מדובר על שנה שנייה ברציפות בה המדד מציג מצב של דיפלציה במשק לאחר שגם בשנת 2014 נרשמה ירידה במדד.

על פי חודש דצמבר קצב הירידה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע לכדי 0.9% ושל המדד ללא דיור הגיע לכדי ירידה של 2.1%. עלויות הדיור בחודש דצמבר עלו 0.4%.

מדד מחירי המזון ירד ב-0.4% ובתוך כך ירידת מחירים נרשמה בסקטור ירקות שירד ב-6.9%. סקטור הנופט והארחה ירדו ב-6.4%. עלייה של 6.5% נרשמה בתחום הביגוד ו-5.4% בתחום ההנעלה.

מדד מחירי הדירות אשר לא נכלל במדד המחירים לצרכן עלה ב-1.1% אל מול החודש הקודם. נציין כי נתון זה אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. אותו מדד עלה ב-7.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

נזכיר כי בהמשך השנה מה שצפוי לתת את הטון ולהוריד משמעותית את המדד היא ההוזלה הצפויה בתחבורה הציבורית שעוד לא ברור מתי תכנס לתוקף. גורמים נוספים אותם מציינים באקסלנס שעלולים להעיב על המדד בחודש הבא: הוזלת מחירי הביטוח, הוזלת מחירי המים, ירידת מחירי הדלק והחשש מהסלמה נוספת במצב הביטחוני.

תגובות

אילן ארצי, מנהל ההשקעות הראשי של בית ההשקעות הלמן-אלדובי: "בנק ישראל לא צפוי להוריד את הריבית בתקופה הקרובה. לנגידה ברור שאין בעיית אשראי במשק ואין תועלת בהורדת ריבית נוספת, אך עם זאת ברור כי ירידת מחירי הסחורות בעולם משפיעה ותמשיך להשפיע על כיוון האינפלציה במשק הישראלי".

עידן אזולאי, מנכ"ל קרנות נאמנות בבית ההשקעות אפסילון: "זהו מדד נוסף שמבטא את הסביבה הדפלציונית שמאפיינת את המשק בשנתיים האחרונות. נראה שעד שלא יחול שינוי במחירי הסחורות בעולם, בשיעורי הצמיחה הגלובלית הנמוכים ובמדיניות הפיסקלית האנמית של הממשלה המקומית, נמשיך לחזות באינפלציה נמוכה מאוד".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון: למרות סביבת האינפלציה המאוד נמוכה, מגמת ההאצה במחירי הדיור צפויה להדאיג את בנק ישראל ולמנוע אפשרות להורדת ריבית בסוף החודש. בנוסף, מסתמן שיפור ביצוא התעשייתי ברבעון ד' והמשך גידול בצריכה הפרטית.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    גדעון 16/01/2016 03:29
    הגב לתגובה זו
    האגח השקלי גם הקונצרני חייב לעלות חזק ביום א'
  • 8.
    העלאת ריבית משמעותית לא תהיה בעשור הקרוב (ל"ת)
    קבלן 15/01/2016 16:05
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    הארנונה לא מפסיקה לעלות, ראש עירייה טינופת (ל"ת)
    ובתל אביב 15/01/2016 15:52
    הגב לתגובה זו
  • מגיע לך 15/01/2016 18:31
    הגב לתגובה זו
    שתשלם יותר. רצית מדינת תל-אביב? תשלם! גם ככה מדינת תל-אביב עושקת את מדינת ישראל. פחדתם קצת בשבוע האחרון? תרגישו מעט מה חווים תושבי מחצית מדינת ישראל יום-יום. לפחות תשלם יותר. זה רק כסף.
  • 6.
    הרס הרביות הנמוכות 15/01/2016 15:41
    הגב לתגובה זו
    גיהנום
  • 5.
    דורית 15/01/2016 15:14
    הגב לתגובה זו
    הכיצד המדד המחירים לצרכן יורד כל חודש, כאשר המחירים למעשה עולים כל חודש. מפליא הדבר
  • 4.
    רן 15/01/2016 14:46
    הגב לתגובה זו
    תקטינו את משקלם במדד והנה לכם מדד שלילי פעם עשירית ברציפות.., בנק ישראל צריך לשמור על הריבית נמוכה כדי לשמור על יציבות המשק אז שומרים שם על מדד נמוך נמוך ולא משנה כמה פה יקרה המחיה והמחירים עולים, פשוט משנים את המשקולות והעסק מסתדר.. שבת שלום.
  • 3.
    פלוג הטיפשה מתי תעופי את וזה שמינה אותך. (ל"ת)
    אלי 15/01/2016 14:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פלוג גם בבון היה מצליח להרוס את המשק. (ל"ת)
    אלי 15/01/2016 14:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    המדד היום יהיה שלילי ירד 0.1 (ל"ת)
    כלכלן 15/01/2016 11:33
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה

אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר

מערכת ביזפורטל |

המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים  מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?