מדד המחירים לצרכן לחודש יולי עלה ב-0.2% - צפו בתגובות

נתון האינפלציה רושם חודש חמישי רצוף של עליות, במצטבר מתחילת השנה - האינפלציה אפסית
מתן בן ברוך | (14)
נושאים בכתבה אינפלציה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בשעה 14:00 את נתון האינפלציה לחודש יולי. הנתון שרשם עלייה של 0.3% בחודש יוני האט ורשם עלייה של 0.2% במחירים בלבד בחודש יולי.

עד כה האינפלציה בישראל התקשתה להרים את הראש וב-12 החודשים האחרונים האינפלציה ירדה בשיעור של 0.2%. גם שנת 2015 לא הביאה איתה בשורה ומתחילת השנה המדד למעשה קפא במקום - אפס אינפלציה. נזכיר כי את תחילת שנת 2015 פתח מדד המחירים לצרכן בירידה חדה במחירים כאשר בחודש ינואר המדד ירד ב-0.9% ובחודש פברואר ב-0.7%. בחודשים שלאחר מכן המדד תיקן כלפי מעלה, אמנם בקצב איטי והוא רושם היום חודש חמישי רצוף של עליות.

עליות מחירים ניכרות נרשמו בסעיף הירקות הטריים - עלייה של 3.9%, גם סעיף הדיור המשיך לעלות עם עלייה של 1% וכך גם סעיף שכר הדירה שטיפס 0.1%. סעיף התחבורה הוסיף 0.5%. כמו כן בסעיף הנסיעות לחו"ל נרשם זינוק של 9.6% במחירים.

ירידות מחירים בולטות נרשמו בעיקר בסעיף ההלבשה וההנעלה - ירידה של 6.6%, בסעיף הפירות הטריים נרשמה ירידה של 1.8% ובסעיף הריהוט והציוד לבית נרשמה הוזלה של 0.8%.

תגובות למדד

יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, על מדד חודש יולי:

"מדד חודש יולי (0.2%) לא הפתיע, אך היה ברף הגבוה של ההערכות המוקדמות (0.1%-0.2%). מחירי המזון עלו ב- 0.2% על רקע עלייה חדה במחירי הבשר (4.2%+) והעופות (3.4%+). כצפוי, מחירי הדיור (מחירי השכירות) עלו ב- 1.0%, עלייה עונתית בעיקרה. חשוב לציין שלפי סקר הדיור (מדד נפרד שלא נכנס למדד מחירים לצרכן) מחירי הדירות לרכישה עלו ב- 0.8% בסקר האחרון ו- 4.4% ב- 12 החודשים האחרונים, האצה מ- 3.4% לפני חודש. מדד מעט גבוה והאצה במחירי הדיור תומכים ביציבות בריבית בסוף החודש".

רו"ח בועז צליח, מנכ"ל של בית ההשקעות טופ אלפא:

"מדד המחירים לצרכן לחודש יולי עלה בשיעור של 0.2% ובכך נוצר רצף של חמישה חודשים בהם שיעור השינוי במדד היה חיובי. נראה כי השפעת הצריכה הפרטית והמשך הגידול בביקוש בשוק הדיור על עליית המחירים הייתה חזקה יותר מאשר השפעה הירידה במחירי הסחורות, ובפרט הירידה במחירי הנפט בחודש יולי. נדמה כי בשוק התחילה להתבסס ההבנה כי הריבית במשק לא תרד יותר מתחת לרמתה הנוכחית, בפרט לאחר שבנק ישראל הוסיף בדו"ח היציבות הפיננסית כי החזקת הריבית ברמה נמוכה לאורך זמן מהווה סיכון למשק, וכי הצהרתה של הנגידה בנוגע לאי שימוש באמצעים מוניטריים נוספים לא הייתה לשווא. הבנה זו ממשיכה להשפיע על שוק הדיור, אשר מהווה מנוע להמשך עליות מחירים במשק. מצד שני, השקל עדיין חזק יחסית מול סל המטבעות האפקטיבי, ובצירוף העובדה כי הממשלה מתכוונת להוריד את מחירי החשמל והתחבורה הציבורית, ייתכן והצריכה הפרטית, אשר נחלשה ברבעון השני של 2015, לא תהווה מנוע מספיק חזק להמשך עליות מחירים במשק. אם נוסיף את הפיחות היזום אשר ביצעו הסינים, שייתכן וטרף את הקלפים בנוגע לתהליך העלאת הריבית בארה"ב, לא ניתן לפסול כי בנק ישראל יצטרך לפעול בצורה יותר אגרסיבית מאשר הוא תכנן בהודעת הריבית הבאה. להערכתנו השינוי במדד לא הפתיע את השווקים ולכן לא נראה שינוי משמעותי בשוק אגרות החוב, אנו ממליצים על החזקה במח"מ קצר-בינוני והחזקה מאוזנת בין האפיק הצמוד לשקלי ".

אילן ארצי, מנהל ההשקעות הראשי בבית ההשקעות הלמן-אלדובי על מדד יולי: המדד מוריד את הסבירות להורדת ריבית בעוד כחודשיים יתחדש הלחץ על בנק ישראל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"מדד צפוי, שיאפשר לבנק ישראל להמשיך ולבחון בנחת את הצעדים הבאים הנדרשים. אנו מעריכים כי בעוד כחודשיים יתחדש הלחץ על בנק ישראל להוריד את הריבית. מדד אוגוסט צפוי להיות חיובי, על אף הירידות במחירי הדלק, מה שככל הנראה יוביל לשיפור נוסף בסביבת האינפלציה לרמה חיובית של 0.5%-1.0%, אולם לאחר מכן נתחיל לראות בצורה משמעותית את הורדות המחירים הנובעות מירידת מחירי הסחורות בעולם ומצעדי הממשלה להוזלת יוקר המחיה. אבל לפחות לשבועות הקרובים אנו מעריכים כי מדד זה מוריד את הסבירות שבנק ישראל יוריד את הריבית פעם נוספת בהודעה הקרובה וכי הוא ימתין לראות את תוצאות המדדים הבאים ואת קצב צמיחת הכלכלה המקומית ברבעונים האחרונים. עם זאת, יתכן וכי בניגוד למגמת השיפור באינפלציה, בנק ישראל ימשיך להשתמש באמצעים נוספים על מנת להחליש את שער השקל."

חן הרצוג, כלכלן ראשי BDO Consulting Group:

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    לא מאמינים למדד,תלוש מהמציאות . (ל"ת)
    מדר 17/08/2015 10:16
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    נתניהו רומס אותנו 14/08/2015 23:31
    הגב לתגובה זו
    אין איש כולל שרים וח"כים אשר לא יודע כי המדדים הם שיקרייים ואינם משקפים את יוקר המחייה במדינה. הכול יקר, הכול מתיקר והמדד אינו זז. כל זאת על מנת לא לשלם תוספות שכר לצורך מחייה. באופן כזה מצליח נתניהו לדרדר את ציבור העובדים, הגימלאים, הנכים, החולים ועוד שכבות ומגזרים אל העוני והדלות. נתניהו דואג אך ורק לחבריו הטייקונים ולועג לכלל הציבור תוך בוז עמוק גם לבוחריו.
  • 7.
    ירון 14/08/2015 16:30
    הגב לתגובה זו
    אני מוכן שהירקות והפירות יעלו 100 אחוז ואילו הדיור ירד 10 אחוז. 10 אחוז ממיליון וחצי זה 150 אלף שקל. 100 אחוז מ-9 שקל לקילו זה עוד 9 שקל לקילו. איפה כאן הפרופורציה ???
  • השקלול הזה מבוצע בחישוב של הלמ"ס (ל"ת)
    שמואל ברגר 17/08/2015 21:38
    הגב לתגובה זו
  • אחד מהעם 16/08/2015 13:21
    הגב לתגובה זו
    דירה קונים פעם בחיים ועגבניות פעמיים בשבוע. תעשה חשבון כמה תשלם על עלית מחיר העגבניות לא חד פעמית אלא ל-50 - 60 שנה ותראה מה תקבל...
  • 6.
    אביב 14/08/2015 15:01
    הגב לתגובה זו
    מדובר במליארדים ....... כנ"ל בבורסה העולמית.... בעלי ענין משחררים ידיעות ועושים מליארדים .....
  • 5.
    גדי 14/08/2015 14:52
    הגב לתגובה זו
    הכל יקר אש
  • 4.
    בכר 14/08/2015 14:48
    הגב לתגובה זו
    מה זה אומר לגבי הבורסה?תמשיך לעלות?משהו יכול לנתח לי.....
  • 3.
    שנים של שקר 14/08/2015 14:06
    הגב לתגובה זו
    שקרנים
  • צודק (ל"ת)
    גדי 14/08/2015 21:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    את מחיר דירתי בתל אביב (ל"ת)
    הנגיד הסיני קובע 13/08/2015 21:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מדד שקר .ריבית שקר 13/08/2015 19:49
    הגב לתגובה זו
    פירומניה
  • פיני 14/08/2015 14:01
    הגב לתגובה זו
    כולל נתוני אינפלציה .לו היו מודדים את האינפלציה בארהב בפרמטרים של 1980 ,האינפלציה היתה 10%.משמעות הדבר,שכל הדיבורים על אין אינפלציה אין להם אחיזה במציאות.מניפולציה בנתונים מאפשרים לממשלות לא לשלם תוספות יוקר לקצבאות השונות.
  • שים 14/08/2015 14:16
    כול מילה בסלעשניםהמחירים עולים ואיןתוספות שכר
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.