פלוג: "הפחתת הריבית לא מתדלקת את מחירי הדירות, אנחנו לא מנותקים בנושא"

הנגידה מתייחסת בראיון למגזין "בנקאות" להרחבה כמותית, לצורך בהעלאת מיסים ולשוק המשכנתאות הבוער
|
(45)
קרנית פלוג, צילום: דוברות הכנסת
"אחד הדברים שנכון יהיה לקדם, כאשר יהיה שר אוצר חדש, הוא הקמה של ועדה ליציבות פיננסית. ועדה כזו אמורה לעסוק בנושא יציבות המערכת הפיננסית, לדאוג להעברת מידע בין הרגולטורים, ולתיאום הרבה יותר הדוק בתחום של שמירה על היציבות הפיננסית", כך אמרה נגידת בנק ישראל קרנית פלוג בראיון למגזין "בנקאות" של איגוד הבנקים. "הוועדה צריכה לכלול כמובן את הרגולטורים – את האוצר, בנק ישראל, רשות ניירות ערך. זה אחד הנושאים שנצטרך להגיע להסכמה עליהם".
פלוג טוענת שכאשר מסתכלים על שער החליפין האפקטיבי (ביחס לסל המטבעות של המדינות איתן ישראל סוחרת), רואים שחיקה בשער החליפין, בין היתר על רקע המדיניות המאוד מרחיבה שננקטת במדינות שונות, כולל ריביות שליליות והרחבה כמותית בהיקפים גדולים – "על הרקע הזה, נשחק הפיחות. המגמה הזו הטרידה אותנו, לאור הצורך של המגזר העסקי להתמודד בסביבה עולמית שהיא עדיין ממותנת. זה היה הרקע להפחתת הריבית (למארס), וכמובן שהאינפלציה עדיין מאוד נמוכה".
תשקלו צעדי הרחבה כמותית במתכונת שננקטה במדינות אחרות?
"בהסתכלות קדימה, המטרה היא לתמוך בהמשך הצמיחה והתעסוקה, ובכלל זה של היצוא והתעשייה. מאז המשבר הגלובלי ראינו שמדינות שונות נוקטות בצעדי מדיניות מרחיבים גם כשהן מגיעות לריבית ברמה אפסית. בסופו של דבר, אם יידרשו צעדים נוספים, הבחירה איזה מהצעדים האלה יהיו מתאימים תהיה קשורה לנסיבות הספציפיות. אנחנו בוחנים אותם ומסתכלים על צעדים שננקטו במדינות אחרות, אבל ההחלטה איזה מהצעדים יתאימו תתקבל בהתאם לנסיבות".
התייחסות לביקורת לפיה בנק ישראל מנותק מהראייה הכוללת, בעיקר תוך התייחסות לכך שהמשך הפחתת הריבית מהווה דלק לביקושים בשוק הדיור
"בנק ישראל ממש לא מנותק מהראייה הכוללת. הדיונים מאוד מעמיקים, ההחלטות לא קלות, וההתפתחויות בשוק הדיור תופסות מקום משמעותי מאוד בדיונים. ואולם, לא ניתן באמצעות כלי המדיניות המוניטרית בלבד, לטפל בכל היעדים. כפי שהסברתי, הרקע להפחתת הריבית מכוון לתמיכה בצמיחה ובתעסוקה. אין ספק שלמדיניות הריבית יש גם השפעה על הביקושים בשוק הדיור, כמו שיש למערך הריביות כולו. צריך להבין שגם הריביות הארוכות יותר, שכמובן משפיעות על הביקושים, וגם הריביות הקצרות לא מנותקות מהריביות העולמיות. התשואות על אגרות חוב לטווחים שונים נמצאות ברמה מאוד נמוכה בהשפעת התשואות הגלובליות המאוד נמוכות, וגם בהשפעת מדיניות הריבית".
"בסביבת הריביות העולמיות הנוכחית, אם אנחנו רוצים לתמוך ביעדים שדיברתי עליהם, לא ניתן להיות ברמת ריבית שהיא משמעותית גבוהה מהריביות הגלובליות. בסופו של דבר,  הטיפול בסוגיית מחירי הדירות צריך להתבצע באמצעות הגדלה משמעותית בהיצע, אין דרך אחרת. יש לשחרר חסמים ולדאוג לכך שיהיה מלאי תכנוני, שישווקו קרקעות בהיקפים המתאימים ושהתחלות הבנייה יהיו בהיקפים שעונים על הביקושים בשוק ובאזורים שכוללים את אזורי הביקוש. כל זאת, בהינתן שאנחנו גם בסביבת ריבית נמוכה. רק זו הדרך לטפל בשוק הדיור".
"אני לא חושבת שהפחתה של 15 נקודות בסיס בריבית, כאשר ההשפעה הישירה על המשכנתאות בכל מקרה מוגבלת לשליש מהמשכנתא (החלק המרבי בריבית פריים), היא הגורם שמתדלק את שוק הדיור. באמצעות הגבלת החלק במשכנתא שצמוד לריבית הפריים, צמצמנו במידה מסוימת את התמסורת מהריבית הקצרה, ואילו בריבית הארוכה ההשפעה של ריבית בנק ישראל יותר מצומצמת".
תמונת האינפלציה בעקבות המדדים השליליים והחריגה מיעד האינפלציה
"לקראת סוף השנה שעברה ראינו גידול בביקושים המקומיים, ו-2015 התחילה עם הפחתות יזומות במחירי החשמל והמים ועם המשך ההשפעה של מחירי הנפט. אחרי הרבעון הראשון אנחנו צופים התחדשות של העלייה באינפלציה. יש ציפייה לראות את האינפלציה משנה כיוון לרמות יותר עקביות עם החלק התחתון של היעד, והמדיניות של בנק ישראל בהחלט תומכת בתהליך הזה".
בתחום המיסוי, בנק ישראל דיבר בעבר על ההכרח להעלות מיסים. איך את רואה את זה כיום?
"לאמירה שלנו בנושא יש שני חלקים. חלק אחד נוגע לכללים התקציביים. לדעתנו, יש להמשיך להפחית את משקל החוב הציבורי בתוצר. לממשלה יש יעדי גירעון שאם היא תדבוק בהם, משקל החוב הציבורי יירד ל-60% תוצר בסוף העשור. זהו יעד רצוי מבחינת מדינת ישראל שחשופה לזעזועים. חוב ציבורי נמוך יותר מסייע לעמידות של המשק בפני זעזועים, ובנוסף יש לנו נטל משמעותי של תשלומי ריבית על החוב הזה"
"הממשלה גם אימצה כלל הוצאה שמגדיר מה יהיה הגידול של ההוצאה על פני זמן, ונצטרך לבחון אם זה יהיה הכלל שילווה אותנו גם קדימה. בהנחה שהממשלה תגדיל את ההוצאות שלה על-פי כלל ההוצאה, שהוא כלל מתון יחסית שמדבר על גידול הוצאה של 2.6% לשנה, שני הכללים הפיסקליים האלה שאומצו על ידי הממשלה לא עקביים, אם מערכת המס תישאר במקום שהיא נמצאת כיום".
"לכן, מהטעם הזה, אם אנחנו דבקים בכלל הפחתת הגירעון ואם מאמצים ודבקים בכלל ההוצאה, נצטרך להעלות את סך גביית המיסים בשנת 2016, כאשר רצוי לבחון קודם כל ביטול פטורים שאין להם הצדקה כלכלית, ובעדיפות שנייה להעלות את שיעורי המס".
"יש שאלה יותר רחבה, האם רמת ההוצאה הציבורית, ובפרט ההוצאה הציבורית האזרחית, נותנת מענה לאתגרים שהמשק ניצב בפניהם בתחום של מתן שירותים ציבוריים ברמה סבירה שמספקת מבחינה חברתית, והאם רמת ההוצאה הזו גם מאפשרת השקעה במנועי הצמיחה – בתשתיות, במחקר ופיתוח ובהון אנושי, שיבטיח לנו את היכולת להמשיך ולצמוח באסטרטגיה שנשענת על היתרון היחסי שלנו בתחומים שהם עתירי הון אנושי".
"בהסתכלות היותר רחבה הזו, ההוצאה הציבורית האזרחית בישראל, ללא ריבית, היא נמוכה מאוד בהשוואה בינלאומית, אנחנו כמעט בקצה. אם הממשלה החדשה תרצה לתת מענה לנושאים האלה, היא תצטרך להרחיב את ההוצאה הציבורית האזרחית מעבר לגידול הזה של 2.6% בשנה. צריך גם לציין שהיכולת לתת מענה לצרכים האזרחיים תלויה גם בתוואי של ההוצאה הביטחונית – ככל שהוא יהיה גבוה יותר, יהיה קשה יותר לתת מענים לצרכים אלו. בהינתן התמונה הזו, צריך יהיה להגדיל את גביית המיסים, וככל שנוכל לצמצם פטורים שאין להם הצדקה כלכלית מובהקת, תידרש פחות העלאת שיעורי המס".
זה מחזיר לדיון, לדוגמה, את הפטור על קרנות ההשתלמות?
"כל הפטורים צריכים להיבחן. אני לא מסמנת כרגע איזה פטורים, אבל יש תפריט די רחב של פטורים ממס וצריך לעשות סריקה ובחינה איזה מהם מוצדקים ואיזה מוצדקים פחות".
התייחסות לבעיית יוקר המחיה
"הסוגיה של יוקר המחיה היא מורכבת ורב-ממדית. לכן, השוואה של מוצרים כאלה או אחרים בסופרמרקט בישראל ובמדינות אחרות לא נותנת את כל התמונה. חלק מהתמונה הוא הסתכלות על העלות של סל מוצרים ושירותים אצלנו ביחס למדינות אחרות, בהתחשב ברמת החיים שלנו, בתוצר לנפש. כאשר עושים את ההשוואה הזו, רואים שהסל אצלנו יקר במעט ממה שהיה מצופה מסל השירותים והמוצרים, בהינתן התוצר לנפש בישראל".
"יש קשר יחסית פשוט בין רמת המחירים לבין התוצר לנפש, וכאשר מסתכלים על הקשר הזה, אז כמובן שמדינה כמו נורבגיה, שבה התוצר לנפש הוא כמעט 100 אלף דולר לשנה, נמצאת ברמת מחירים הרבה יותר גבוהה, מדינות כמו מקסיקו, עם תוצר הרבה יותר נמוך, נמצאות ברמת מחירים יותר נמוכה, וישראל נמצאת בסטייה לא גדולה מעל לרמת המחירים שהיית מצפה מהנתון של התוצר לנפש".
"זה כמובן רק מימד אחד. מעניינת אותנו לא רק רמת המחירים, אלא גם רמת ההכנסה שיש לציבור כדי לרכוש את סל המוצרים. כאשר בוחנים את ההתפתחות בשכר, מה קרה לשכר באוכלוסיות שונות ומה קרה לסך כל ההכנסה הפנויה, אז התמונה קצת שונה. לדוגמה, רואים שבעשור האחרון ההכנסה הפנויה למשק בית גדלה בדומה לתוצר לנפש, ובמובן זה, העובדה שהמשק צמח השתקפה גם בהכנסה של משקי הבית".
"כאשר עושים פילוח של הנתון הזה לפי קבוצות אוכלוסיה, לפי חמישונים, רואים שההכנסה למשק הבית בחמישונים השונים עלתה באחוזים די דומים. אבל כאשר עושים עוד ניתוח ובוחנים מה מקור הגידול, רואים למשל שבחמישון התחתון ההכנסה גדלה, אבל תוך גידול בתשומת העבודה. כלומר, יותר עובדים הצטרפו למעגל העבודה - אנשים עובדים יותר ומגדילים את ההכנסה שלהם. בחמישון העליון הגידול בהכנסה נבע בעיקר מירידה ממיסי ההכנסה. כלומר, הגידול בהכנסה נבע מכך שהנטו גדל כתוצאה מהפחתת המיסים, וזה קרה תוך ירידה מסוימת בתשומת העבודה".
"אלה ממדים שונים של הסתכלות על יוקר המחיה. הדיון הוא מורכב, ולכן גם הפתרונות מורכבים. הם כוללים קידום תחרות בענפים לא תחרותיים, הפחתת מכסים, וגם פתרונות שיותר קשורים לשאלה איך מעלים את כושר ההשתכרות ופריון העבודה באופן שהשכר יעלה".
האבטלה נמוכה גם בזכות העובדה שאנשים מוכנים לצאת לעבודה בשכר מינימום
"שיעור האבטלה הנמוך הוא קודם כל נקודה חיובית במשק, ונתוני הגידול בשיעור ההשתתפות ובתעסוקה זו התפתחות מאוד חיובית. אבל ישנם נושאים אחרים שצריך להשלים בתחום התעסוקה. זה נכון שנכנסו לשוק העבודה גם אנשים שכושר ההשתכרות שלהם נמוך. לכן, המאמץ של המדיניות צריך להיות בדרכים להגדיל את כושר ההשתכרות. זה מחייב השקעה בחינוך, בהכשרה מקצועית, במיצוי זכויות העובדים וגם כלי שאפשר לעשות בו שימוש יותר נרחב - מס הכנסה שלילי, שמגדיל את ההכנסה לאנשים שכן עובדים אבל כושר ההשתכרות שלהם נמוך. לכלי המדיניות הזה אין השפעות שליליות על התעסוקה שקיימות בכלי מדיניות אחרים, והוא יכול לצמצם את התופעה של עוני בקרב מועסקים בשכר נמוך".
בנק ישראל הזהיר מספר פעמים על הסיכון של המערכת הבנקאית בתחום הנדל"ן והמשכנתאות
"הפיקוח על הבנקים ראה את הסיכון ההולך וגדל שנובע מההתרחבות המהירה של האשראי למשכנתאות. השורה הארוכה של צעדים שננקטו בתחום הזה נועדה להבטיח שנוטלי המשכנתאות ייקחו בחשבון את מלוא הסיכון שכרוך בקבלת משכנתא וגם הסיכון שקיים במקביל לבנקים. הגידול בנתח של האשראי למשכנתאות מתוך סך כל האשראי של הבנקים בהחלט עמד לנגד עיניו של המפקח כאשר הוא פעל. ראינו שבעקבות הצעדים שנקט בנק ישראל, הייתה ירידה במאפייני הסיכון של המשכנתאות - הן ברמת התיק והן ברמת המשכנתא הבודדת ברמת ה-LTV, ביחס שבין ההחזר לבין ההכנסה וגם בחלק של המשכנתא שחשוף לסיכון ריבית, אבל כמובן שאנחנו חייבים להמשיך לעקוב אחרי הסיכון הזה, ואם יידרשו צעדים נוספים, ננקוט בהם במידת הצורך, כדי להבטיח שלא מתהווה סיכון מוגזם".
ערכתם תסריטים למקרה של זעזוע בשוק?
"בוצעו תסריטים והם נלקחו בחשבון במבחני הלחץ שבוצעו על ידי הפיקוח ובבנקים עצמם. כל התסריטים והצעדים באו לצמצם את הסיכון ולהגדיל את כושר הספיגה לזעזועים. הצעדים בתחום של הגדלת ההפרשות והגדלה של דרישות ההון, בהקשר הזה, נועדו גם להגדיל את יכולת הספיגה, אם יהיה זעזוע".
איך את רואה את היוזמות השונות בתחום הבנקאות, כמו הקמת בנק קואופרטיבי, בנק אינטרנטי וכו'?
"מאז הקמת הוועדה לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאית, שבראשה עמד המפקח על הבנקים, היישום של ההמלצות מתבצע בצורה עקבית ונחושה (אומר בסוגריים – הלוואי שההמלצות של כל הוועדות השונות במגזר הציבורי היו מיושמות באותה מידת התמדה כמו ההמלצות של ועדת זקן) – והמפקח פועל להגברת התחרות באותם מגזרים שבהם התחרות היא נמוכה יחסית. צריך לזכור שבתחום האשראי לחברות גדולות יש תחרות חזקה גם מגורמים חוץ-בנקאיים, באמצעות הלוואות ישירות שנותנים הגופים המוסדיים ושוק האג"ח. גם במגזר המשכנתאות יש תחרות רבה".
"המוקד של המלצות ועדת התחרותיות היה לשפר את התחרות באותם חלקים שבהם התחרות היא נמוכה, בעיקר במגזר משקי הבית והעסקים הקטנים, ונעשו הרבה צעדים בכיוון הזה. בין היתר, היכולת לעבור בקלות מבנק לבנק, תעודת הזהות הבנקאית, שמנגישה את המידע בצורה סטנדרטית וברורה למשקי הבית, המסלולים בתחום של השירותים הבנקאיים הבסיסיים – צעדים אלה ונוספים משפרים את מצבו של משק הבית מול הבנק.
"לגבי הניסיון להגדיר מה נדרש מאגודת אשראי, היוזמה לכך הופיעה בהמלצות ועדת התחרותיות ונעשתה עבודה רבה בפיקוח על הבנקים כדי להגדיר את הדרישות האלה. המטרה היא מצד אחד לאפשר הקמה של גופים כאלה ומצד שני להבטיח שהם יהיו יציבים ויוכלו להוות תחרות ולתפקד ולא כאלה שלא יוכלו לשרוד לאורך זמן. אם יקום גוף כזה שלא יוכל לעמוד על הרגליים, זה עלול לגרום לכך שלמשך זמן רב לא יהיו נסיונות נוספים. הפיקוח מלווה את הגופים שפנו להקמת אגודה בנקאית".
"לגבי בנק אינטרנטי, כמו בנושא האגודות הבנקאיות, התפיסה היא שאנחנו בוודאי לא נמנע הקמת אגודה כזו, אבל התנאים צריכים להיות כאלה שיאפשרו פעילות ויציבות, ולכן אי אפשר לעשות הנחות, כי הנזק עלול להיות גדול לא רק בטווח הקצר אלא גם בטווח הארוך".
תמונת הכלכלה העולמית ב-2015, בעיקר בהסתכלות על הבעיות בגוש האירו".
"הסביבה העולמית תמשיך להיות מאתגרת. ארה"ב ממשיכה בתהליך התאוששות עקבי וההערכות הן שהתהליך הזה יימשך. לגבי אירופה, קיימת שונות, אבל הנתונים מאוד תנודתיים. אני מקווה שהצעדים שנוקט הבנק המרכזי באירופה יקנו זמן ושנתחיל לראות גם יישום של רפורמות יותר בסיסיות שישפרו באופן יותר יסודי את המצב בכלכלות אירופה השונות. הכלכלה האירופאית היא יעד חשוב ליצוא שלנו והיחלשות האירו מקשה עלינו מבחינת שערי החליפין; במצב בו גם הביקושים באירופה ממותנים, זהו אחד האתגרים עימם יצטרך המשק הישראלי להתמודד לפחות בשנה הקרובה".
תגובות לכתבה(45):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 28.
    אז תעלי את הריבית בשני אחוז ותראי איך המחירים צונחים... (ל"ת)
    נו שויין 29/03/2015 08:54
    הגב לתגובה זו
    3 1
    סגור
  • 27.
    מה זו התשובה הזו?
    שמואל ברגר 28/03/2015 12:37
    הגב לתגובה זו
    3 0
    ברור שלא הירידה במשכנתא היא זו שמתדלקת את שוק הדיור. המחסור באפיקי השקעה סולידיים גורמים להתחזקות כל אפיקי ההשקעה האחרים. ערימות של כסף בפק"מים ומק"מים זורמים לאפיקי השקעה אחרים, שהם גם הבורסה, אבל גם הדיור.
    סגור
  • 26.
    הבורסה מתדלקת את קנית הדירות מרצים את הבורסה קונים בתי (ל"ת)
    sus 27/03/2015 19:45
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 25.
    הציבור לא מבין שהרבה יותר נכון כלכלית לשכור מאשר לקנות!
    בן אהרון 27/03/2015 13:40
    הגב לתגובה זו
    2 0
    זה פתרון מצויין שמשקיעים בדירות ומשכירים אותן, מי שיש לו הון ויכול לקנות, שיקנה וישכיר למי שאין הון ואינו יכול לקנות. זו טעות כל כך גדולה לקנות דירה שיכולה לרסק משפחות. קונים דירה במיליון שקל, עם משכנתא ל25 שנה, בלי בטחון תעסוקתי, ועם הסתברות של 50% לפחות שהזוג הצעיר יתגרש במהלך 10 השנים הראשונות. בשני מקרים אלה, הנזק הכלכלי אדיר!!!
    סגור
  • וכששוכרים דירה זה לא יכול לקרות ?
    עמית 29/03/2015 10:33
    הגב לתגובה זו
    1 2
    הכלל הפשוט: כל עוד התשואה מהשכרת דירה גבוהה מהריבית על המשכנתא - עדיף לרכוש דירה.
    סגור
  • 24.
    מנותקת...
    IM 26/03/2015 21:28
    הגב לתגובה זו
    9 0
    את מנותקת. גם את וגם הבוס שלך לשעבר גרמתם נזק עצום למשפחות ולדורות. פעלתם מתוך אינטרסים כלכליים צרים שאינם רואים את האזרחים ומשרתים את בעלי ההון. במקום להנהיג ריבית דיפרנציאלית הפכתם את ההשקעה בנדל"ן ללהיט ולא עצרתם את זה. גרמתם בכך להרס של משפחות שמישכנו עצמם לדעת כדי להתחרות על ההיצע העלוב מול עשירים שפעלו בחופשיות ושפכו כסף בלי חשבון. כספים רבים התגלגלו ממעמד הביניים לידי בעלי ההון. גם מי היה יכול לקנות פעם היום יכול לשכוח מזה. הפערים בין אוכלוסיות חלשות לבין חזקות גדלו בצורה משמעותית וזה עוד ממשיך. לכן את ופישר תיזכרו לדיראון עולם. אני לא מטומטם. לבנק ישראל ולעובדיו יש אינטרס מובהק לשמר את מחירי הדירות, אבל לצערי מה שצריך לקרות יקרה עם או בלי הסיפורים שלך. ולכל הטוענים שיש להגדיל היצע - קשקוש מוחלט. אומרים כדי להראות שאכפת להם. הרי ברור שזה לא יקרה במערכת הקיימת כי כל עודף קטן של היצע יבלע ע"י אנשים עם מזומנים כפי שקורה בסביבת ריבית נמוכה. הרי אם ניתן היה להגדיל היצע במהירות אזי הכדאיות להחזיק דירות להשקעה הייתה פוחתת משמעותית ויש לא מעט אינטרסנטים שידעו לשמור שזה לא יקרה.
    סגור
  • מדוייק!!!!! (ל"ת)
    ריבית אפס=אסון 26/03/2015 23:33
    הגב לתגובה זו
    4 0
    סגור
  • 23.
    אני לא מקבל ריבית בכספיות
    מוציא הכל וקונה דירה 26/03/2015 16:57
    הגב לתגובה זו
    9 0
    כשקיבלתי 0.15% עצמתי עין. פסיכולוגית עדיין קיבלתי משהו. בקרוב יקחו ממני כסף אם תהיה ריבית שלילית. אין ברירה אלא לקנות דירה ולקחת 3% שכר דירה. גם המשכנתא נוחה. באזור ה-0% ומטה חייבים לפעול. אני בטוח שאת לא מנותקת פלוג...
    סגור
  • 22.
    תותחית
    אני 26/03/2015 14:23
    הגב לתגובה זו
    4 8
    נ-ק-ו-ד-ה
    סגור
  • 21.
    אתם כן מנותקים ומהכל!לו ראית את אדון כהן במכנס קצר
    א.מ 26/03/2015 12:44
    הגב לתגובה זו
    4 0
    וסנדלים בא עם שקית ניילון ובתוכה מקדמה לקבלן כדי לקנות על ה'נייר' דירה ולו היית רואה בניין חדש של 28 דירות ש14 דירות ממנו להשקעה ומושכרות היית מדברת אחרת.אין אלטרנטיבת השקעה ,ריבית על משכנתאות נמוכה אז למה לא?אבל מי יודע איפה את וחברייך מטיילים כרגע..תאוריית פישר קרסה.
    סגור
  • 20.
    פולניות בטוחות שכולם נולדו אתמול ,ומתייחסות לאנשים כמו
    בא 26/03/2015 11:56
    הגב לתגובה זו
    3 1
    לילדים .
    סגור
  • 19.
    מה שהנגידה לא מבינה שהפחתת הריבית
    אחת שמבינה א 26/03/2015 11:40
    הגב לתגובה זו
    2 0
    מרחיבה את הפערים החברתיים מכיוון ש הפחתת ריבית תהיה תמריץ לריצה לשוק הדיור לאלה שיש להם הון עצמי ואלה שאין להם נשארים מאחור וכך הפער החברתי גדל.
    סגור
  • עד שהבורסה תיפול... ואז הפערים יצטמצמו (ל"ת)
    lallush 29/03/2015 21:05
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 18.
    אין קשר בין הריבית למחירי הדירות.
    בני 26/03/2015 11:17
    הגב לתגובה זו
    3 1
    יש להגדיל את היצע הדירות, לאשר תוכניות פינוי בינוי שתקועות בעיריית. להוריד את המס על הבורסה. ולפרק את קק"ל. זהו השינוי המתבקש.
    סגור
  • גם אם תבנה 100 אלף דירות תמיד יבואו משקיעים שיקנו את
    איציק 26/03/2015 12:47
    הגב לתגובה זו
    2 2
    רובן.כמה התחלות בניה יש עכשיו?אל תאמין לסיפורי הקבלנים הם רוצים לבנות ולמכור לא איכפת להם למי.פינוי בינוי צריך לעשות בשיקול דעת ולא לחנוק את מרכזי הערים שגם כך צפופים.אין לפרק את ק"קל כי של לה עוד מטרות.מס בורסה יש להפחית ל10% בזה אני מסכים.
    סגור
  • אם לא יהיו להם שוכרים הם לא יקנו! צריך היצע מעל הביקוש! (ל"ת)
    צחי 26/03/2015 16:09
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • טען עוד
  • המסך סובל הכול ,אפילו אותך . איך הוא לא ניסדק . (ל"ת)
    פפפ 26/03/2015 11:58
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 17.
    סתם ביקורת מתלהמת על הנגידה.
    בן אהרון 26/03/2015 10:41
    הגב לתגובה זו
    0 5
    אני ככלכלן, לא חושב שיש מקום לביקורת מתלהמת. ביקורת צריכה להיות עניינית. לדעתי נהול בנק ישראל מתבצע בצורה אחראית ומידתית. זה לא מדע מדוייק ואפשר להחליט על כמה דרכים להגיע למטרה, יש כאן מערכת שלמה של איזונים בסביבה מאד לא יציבה. בסך הכל ההתנהלות נכונה.
    סגור
  • צודק. סתם אנשים מוציאים עליה עצבים. (ל"ת)
    שני 26/03/2015 11:45
    הגב לתגובה זו
    1 1
    סגור
  • 16.
    בטח - כולם לא מבינים כלום חוץ ממנה
    דודי 26/03/2015 10:38
    הגב לתגובה זו
    9 1
    לכולם ברור שהריבית הנמוכה זאת מחלה, מחלה של העידן החדש, מחלה שמביאה לבועת נכסים ובעיקר דירות. אבל כולם מטומטמים ורק היא חכמה, ברור ש-0.15% זה לא הכל אבל ה-0.1% ריבית הקיימת זה הגורם להכל, ובאותה מידה ה-0.15% הורדה לא ממש תתרום לצמיחה. לצמיחה גם 10% במינות לא תעזור, כי אין כבר קשר בין הריבית לצמיחה, רק הבורסה ממשיכה להתנפח סתם
    סגור
  • חייבים להלחם במשקיעי הנדל״ן שקונים דירות יד 2, למסות
    ברי 26/03/2015 20:55
    הגב לתגובה זו
    0 1
    דירה שניה והלאה ולקנוס כל מפצל דירות עד שתפצל לו השושנה.
    סגור
  • דודי, מה שהרוב חושב הוא לא רלוונטי
    קלקלן 26/03/2015 14:20
    הגב לתגובה זו
    2 1
    פעם הרוב חשב שהשמש מסתובבת סביב כדור הארץ.
    סגור
  • 15.
    תתחתני עם גרבוס ,שגם הוא לא שמאלני ,אבל הציל את הימין . (ל"ת)
    בא 26/03/2015 10:27
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 14.
    את הכי מנותקת, מעולם לא עבדת או הקמת עסק
    ירון 26/03/2015 10:14
    הגב לתגובה זו
    5 0
    מהאוניברסיטה עברה לבנק ישראל ולמוסדות פיננסיים בחו"ל. מעולם לא עבדה אפילו בבנק מסחרי. לא ראתה מה זה לתת הלוואה לעסקים שלא עומדים בהחזרים, חייה בחממה ואין לה שום מושג בכלכלה האמיתית שמחוץ למודלים התיאורטיים.
    סגור
  • 13.
    קרנית פלוץ את מנותקת מהעם!
    שישקו 26/03/2015 10:03
    הגב לתגובה זו
    8 3
    לריבית אין קשר למחיר דיור? אבוי לנו שזו הנגידה!
    סגור
  • שישקו - חוץ מהכותרת קראת גם את גוף הכתבה?
    קלקלן 26/03/2015 14:21
    הגב לתגובה זו
    4 1
    חרטטן
    סגור
  • 12.
    שקרנית פלוק , איזו בושה שיש אנשים כאלה בתפקידי ניהול . (ל"ת)
    בא 26/03/2015 09:59
    הגב לתגובה זו
    4 1
    סגור
  • 11.
    היום בגללך כולם קונים הכל בהלוואות (ל"ת)
    עמית 26/03/2015 09:54
    הגב לתגובה זו
    1 1
    סגור
  • מצחיק
    אלעד 26/03/2015 09:58
    הגב לתגובה זו
    2 0
    זו גם אשמתה שאנשים אוכלים יותר מדי ונהיים שמנים
    סגור
  • 10.
    תרדי כבר מנושא המיסים
    אנונימי 26/03/2015 09:51
    הגב לתגובה זו
    6 0
    את יודעת כמה מיסים אנו משלמים? מהשכר לוקחים כבר 30% בממוצע . עם הנטו שנשאר אנו משלמים 18% מע"מ ועל מוצרי יבוא גם יש מיסים מכל שקל שאנו מרויחים נשאר 30-50 אגורות ועוד מעט ממה שנשאיר לילדים שלנו גם תקחו מס יש לי עיצה בשבילך: אולי נעבוד בחינם.
    סגור
  • 9.
    להגדיל הצע באיזורי הביקוש!!! אין קיצורי דרך!!!
    בן אהרון 26/03/2015 09:42
    הגב לתגובה זו
    1 1
    ואם לא רוצים משקיעים, לא לתת להם משכנתא אבל אז תתעורר בעיה חמורה יותר: לא יהיו דירות להשכרה ומחירי השכירות יעלו. אז אי אפשר בלי דירות להשכרה ובלי משקיעים שיקנו ויספקו את הדירות להשכרה. במקומות שיש הרבה דירות להשכרה, המחירים סבירים והמשקיעים מטפלים בדירות והדירות מאד נוחות ויפות בתל אביב שהצעירים מוכנים לוותר על תנאים ולשלם כל מחיר, הגערות נראות בהתאם.
    סגור
  • 8.
    להעלות דרישות מימוניות על משקיעי נדל"ן, דחוף! (ל"ת)
    בני 26/03/2015 09:41
    הגב לתגובה זו
    3 0
    סגור
  • 7.
    המסר שכדאי לקנות דירה עכשיו ולנצל את הריבית
    אזרח מפוקח 26/03/2015 09:40
    הגב לתגובה זו
    1 5
    אחכ יהיה אפשר פחות משכנתא וחבל מי שקונה היום דירה רק מרוויח
    סגור
  • רק אתה הבנת את זה ....לך שתה מים קרים (ל"ת)
    א 26/03/2015 10:05
    הגב לתגובה זו
    1 0
    סגור
  • 6.
    השר כחלון - אנא פטור אותנו מפלוג (ל"ת)
    peleg 26/03/2015 09:37
    הגב לתגובה זו
    2 1
    סגור
  • הלוואי (ל"ת)
    חחחחח 26/03/2015 23:35
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 5.
    כנגידת בנק ישראל את אומרת שיש לעלות מיסים
    שמעון הצדיק 26/03/2015 09:37
    הגב לתגובה זו
    6 1
    אני שואל את עצמי למה אנחנו משלמים לך כזו משכורת
    סגור
  • 4.
    ציון
    צביקה 26/03/2015 09:37
    הגב לתגובה זו
    0 3
    חודש הבא היא תוריד את הריבית לשלילית כולל הרחבה כמותית אין מנוס
    סגור
  • 3.
    בנק ישראל לא למד משוק הדיור בארה"ב
    גק 26/03/2015 09:36
    הגב לתגובה זו
    4 0
    אפוא המומחים ישנים !!!? בנק ישראל מנותק מהראייה הכוללת, בעיקר תוך התייחסות לכך שהמשך הפחתת הריבית מהווה דלק לביקושים בשוק הדיור .
    סגור
  • 2.
    צודקת באשר לכך כי משבר הדיור חייב להיפתר על ידי הגדלת
    כלכלן 26/03/2015 09:36
    הגב לתגובה זו
    1 2
    ההיצע.אנו מצויים במשק פתוח עם שער חליפין נייד ולכן אין לבנק ישראל אפשרות לאחוז במקל משני קצותיו שער חליפין וריבית בו זמנית.אינה צודקת במתמיכה במדיניות של העלאת מיסים לצורך הגדלת השירותים הממשלתיים.עיקר חלק התוצר של השירותים הציבוריים נמדד על ידי שכר ומשכורת ,הכנסה לאומית =לתל"ג.יש לייעל את השירותים הקיימים אשר מרביתם בלתי יעילים וגורמים לעיוות במדידה.יש מהצד השני להגדיל את חלק התקציב הניתן לשירותים אלו במוצרים פיזיים -כדוגמא השקעה בתשתיות של בתי החולים.
    סגור
  • שאין אלטרנטיבה אנשים ישקיעו בדירות
    כל זמן 26/03/2015 14:03
    הגב לתגובה זו
    3 0
    העלאת ריבית מדודה היא הפתרון.לא מבין למה צריך הרחבה כמותית אם אין אבטלה והמשק סביר.אם תדחה עליית ריבית הדבר עלול להביא לעליה חדה ונפילות חריפות.
    סגור
  • 1.
    כולם בהלוואות בגללך
    תתביישי 26/03/2015 09:23
    הגב לתגובה זו
    14 1
    צאי מחיינו
    סגור
  • אני לא.
    אלעד 26/03/2015 09:45
    הגב לתגובה זו
    0 6
    תאשים את עצמך, לא את פלוג. התפקיד שלה זה לא להציל את עצמך מהטיפשות של עצמך.
    סגור
  • המטרה שלה ושל בנק ישראל לשמור על יציבות
    יעקב 26/03/2015 09:38
    הגב לתגובה זו
    1 3
    המשק והבנקים, ברגע שתבין את זה, זה ימנע ממך לסמוך על פתרונות ממנה, חוץ מזה הלוואות שאתה לוקח היום, הם בריבית נמוכה עד מאוד, כשתעלה הריבית ההלוואה תהיה קטלנית, אם כי זה יקח זמן רב, אם אתה בהלוואות, צא מזה, או לך לפעמונים הם עוזרים בשמחה, ובלי עלות, ולמד לצאת מזה גם אתה, הלוואות הן גרועות בעיקר,למשק הבית נסה להמנע מהן, ותרגיש יותר חופשי
    סגור
  • שתוריד ריבית, אבל גם שתגביל 15 שנה משכנתא, תדרוש
    אמפסיז 26/03/2015 21:02
    הגב לתגובה זו
    2 1
    מס רכוש דיפרנציאלי לבעלי דירה שניה ומעלה, מס על רווחים משכירות לפחות כמו מס על רווחי ההון. ועוד אפשרויות רבות שניתן לבצע, והכל גבית מיסים מאלו שיש להם ומנצלים (בינתיים) את אלו שלא יכולים להרשות לעצמם.
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות