אלכס ספיר זכה במכירה פומבית לקניית מלון במנהטן ב-815 מיליון שקל

החברה תפעל באופן מיידי לקבלת הלוואה בנקאית למימון רכישת מלון ברובה הסוהו
לירן סהר |

חברת אי אס אר אר (ASRR), לשעבר חברת אי ג'י אר אי, מדווחת היום כי חברת Crosby 9 (להלן: קרוסבי), המוחזקת על ידה בשיעור של 50%, היא הזוכה במכירה הפומבית, במסגרתה הוצע למכירה בית המלון ברחוב קרוסבי ברובע הסוהו של מנהטן. קרוסבי תשלם תמורת המלון סכום כולל של כ-205 מיליון דולר (כ-815 מיליון שקל).

מדובר במלון, שכנגדו קיימת הלוואה בנקאית בהיקף של כ-260 מיליון דולר, ושקרוסבי חתמה אשתקד על הסכם עם הבנק, כי במידה והיא תהיה הגורם שיזכה במכירה הפומבית, היא תשלם סכום של 205 מיליון דולר.

כתוצאה ממימוש האופציה להיכנס בנעלי בעלי השליטה בעסקה, רשמה ASRR בדו"חות הרבעון השלישי של 2014 עלייה של כ-27 מיליון שקל בהונה העצמי, סכום המבטא את חלקה של החברה (50%) בשווי ההשקעה. עליה זו בתוספת הנפקת הזכויות שבוצעה בחודש יולי 2014, היו הגורמים המרכזים לגידול של פי 4 בהונה העצמי של החברה בסוף הרבעון השלישי של השנה, לרמה של כ-84.7 מיליון שקל.

בעקבות ההודעה על זכייתה במכירה הפומבית, תפעל קרוסבי, בה שותפה ASRR עם המיליארדר האמריקני ג'רארד גז, באופן מיידי לקבלת הלוואה בנקאית לצורך השלמת העיסקה.

המלון הנרכש הינו בית מלון מפואר, הממוקם בין הרחובות קרוסבי ולאפייט במנהטן, אשר ברובע סוהו בניו יורק, ומכיל כ- 260 חדרים, וכן אולמות כנסים ואירועים, ומסעדה.

השותף האמריקני של ASRR, ג'רארד גז, הינו איש עסקים מבוורלי הילס, השולט באימפריית ג'ינס בינלאומית בעלת מותגים רבים, וכן המייסד של רשת המסעדות ובתי המלון בודהה בר.

ASRR מציינת, כי העברת הזכויות במלון תתרחש במועד שיקבע על ידי שני הצדדים והכונס, והיא צפויה להתרחש צריך להיות בין 30 ל-60 ימים ממועד הרכישה. העברה של יתרת התשלום לבנק תתבצע במועד הרכישה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כדי לממן את חלקה בעסקה, ולמימון פעילותה השוטפת, גייסה אי ג'י אר אי בחודש אוגוסט האחרון סכום של כ-70 מיליון שקל, בהנפקת זכויות של מניות, ובהנפקת סדרה של איגרות חוב לציבור המשקיעים בתל-אביב.

ASRR הינה חברת נדל"ן ציבורית, הפועלת בעיקר בשוק בארה"ב. לחברה מספר נכסים ברחבי ארה"ב, וכן נכסים בגרמניה ובישראל. השליטה בחברה עברה בשנת 2014 לידי ASRR LEGACY, שבשליטת אלכס ספיר ורותם רוזן. מנכ"ל החברה הינו מר דני אבידן.

אלכס ספיר ורותם רוזן הינם במקביל מנהלי קבוצת ספיר אורגניזיישן. ספיר חולשת על נדל"ן מניב בארה"ב, מרביתו במרכז מנהטן שבמדינת ניו-יורק, בשטח כולל של כ-6.5 מיליון רגל מרובע, ובשווי המוערך בכ-3 מיליארד דולר. הקבוצה צברה עוצמה רבה בשוק האמריקני בעקבות המשבר שפקד את השוק ב-2008, אז ניצלה הקבוצה שורה של הזדמנויות עסקיות שהניבו לה רווחיות גבוהה, ומיצבו אותה כאחת מהשחקניות המובילות בשוק הנדל"ן של ניו-יורק. בתאריך 12.1.2015 תפתח מסעדת היוקרה ZUMA בהשקעה של כ-30 מ' דולר, בבנין המטה של ספיר אורגניזיישן שבשדרות מדיסון 261 בניו יורק ובשטח של 2,500 מ"ר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.