אלכס ספיר זכה במכירה פומבית לקניית מלון במנהטן ב-815 מיליון שקל

החברה תפעל באופן מיידי לקבלת הלוואה בנקאית למימון רכישת מלון ברובה הסוהו
לירן סהר |

חברת אי אס אר אר (ASRR), לשעבר חברת אי ג'י אר אי, מדווחת היום כי חברת Crosby 9 (להלן: קרוסבי), המוחזקת על ידה בשיעור של 50%, היא הזוכה במכירה הפומבית, במסגרתה הוצע למכירה בית המלון ברחוב קרוסבי ברובע הסוהו של מנהטן. קרוסבי תשלם תמורת המלון סכום כולל של כ-205 מיליון דולר (כ-815 מיליון שקל).

מדובר במלון, שכנגדו קיימת הלוואה בנקאית בהיקף של כ-260 מיליון דולר, ושקרוסבי חתמה אשתקד על הסכם עם הבנק, כי במידה והיא תהיה הגורם שיזכה במכירה הפומבית, היא תשלם סכום של 205 מיליון דולר.

כתוצאה ממימוש האופציה להיכנס בנעלי בעלי השליטה בעסקה, רשמה ASRR בדו"חות הרבעון השלישי של 2014 עלייה של כ-27 מיליון שקל בהונה העצמי, סכום המבטא את חלקה של החברה (50%) בשווי ההשקעה. עליה זו בתוספת הנפקת הזכויות שבוצעה בחודש יולי 2014, היו הגורמים המרכזים לגידול של פי 4 בהונה העצמי של החברה בסוף הרבעון השלישי של השנה, לרמה של כ-84.7 מיליון שקל.

בעקבות ההודעה על זכייתה במכירה הפומבית, תפעל קרוסבי, בה שותפה ASRR עם המיליארדר האמריקני ג'רארד גז, באופן מיידי לקבלת הלוואה בנקאית לצורך השלמת העיסקה.

המלון הנרכש הינו בית מלון מפואר, הממוקם בין הרחובות קרוסבי ולאפייט במנהטן, אשר ברובע סוהו בניו יורק, ומכיל כ- 260 חדרים, וכן אולמות כנסים ואירועים, ומסעדה.

השותף האמריקני של ASRR, ג'רארד גז, הינו איש עסקים מבוורלי הילס, השולט באימפריית ג'ינס בינלאומית בעלת מותגים רבים, וכן המייסד של רשת המסעדות ובתי המלון בודהה בר.

ASRR מציינת, כי העברת הזכויות במלון תתרחש במועד שיקבע על ידי שני הצדדים והכונס, והיא צפויה להתרחש צריך להיות בין 30 ל-60 ימים ממועד הרכישה. העברה של יתרת התשלום לבנק תתבצע במועד הרכישה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כדי לממן את חלקה בעסקה, ולמימון פעילותה השוטפת, גייסה אי ג'י אר אי בחודש אוגוסט האחרון סכום של כ-70 מיליון שקל, בהנפקת זכויות של מניות, ובהנפקת סדרה של איגרות חוב לציבור המשקיעים בתל-אביב.

ASRR הינה חברת נדל"ן ציבורית, הפועלת בעיקר בשוק בארה"ב. לחברה מספר נכסים ברחבי ארה"ב, וכן נכסים בגרמניה ובישראל. השליטה בחברה עברה בשנת 2014 לידי ASRR LEGACY, שבשליטת אלכס ספיר ורותם רוזן. מנכ"ל החברה הינו מר דני אבידן.

אלכס ספיר ורותם רוזן הינם במקביל מנהלי קבוצת ספיר אורגניזיישן. ספיר חולשת על נדל"ן מניב בארה"ב, מרביתו במרכז מנהטן שבמדינת ניו-יורק, בשטח כולל של כ-6.5 מיליון רגל מרובע, ובשווי המוערך בכ-3 מיליארד דולר. הקבוצה צברה עוצמה רבה בשוק האמריקני בעקבות המשבר שפקד את השוק ב-2008, אז ניצלה הקבוצה שורה של הזדמנויות עסקיות שהניבו לה רווחיות גבוהה, ומיצבו אותה כאחת מהשחקניות המובילות בשוק הנדל"ן של ניו-יורק. בתאריך 12.1.2015 תפתח מסעדת היוקרה ZUMA בהשקעה של כ-30 מ' דולר, בבנין המטה של ספיר אורגניזיישן שבשדרות מדיסון 261 בניו יורק ובשטח של 2,500 מ"ר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.