האוצר: הגירעון המצטבר בתקציב - הנמוך ביותר מזה שנתיים וחצי

לפי נתוני הכנסות והוצאות הממשלה לחודש האחרון עולה כי הגרעון המצטבר ירד ל-2.65%, בהשוואה לכ-4% בתחילת 2013
ידידיה אפק | (6)

משרד האוצר מפרסם היום את האומדן הראשוני של גירעון הממשלה לרבעון הראשון של השנה ושל ביצוע התקציב לחודשים ינואר - מרץ. לפי האומדן, הגירעון בפעילות התקציבית של הממשלה עמד בחודש מרץ על 2.5 מיליארד שקלים, לעומת 2.9 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה בשנה שעברה.

במהלך הרבעון הראשון של 2014 נרשם עודף תקציבי בסך 100 מיליון שקלים, לעומת גירעון בסך 4.7 מיליארד שקלים ברבעון הראשון של 2013. בגירעון המצטבר נרשמה ירידה גם כן - הגירעון הסתכם בסוף החודש האחרון בכ-28.2 מיליארד שקלים שהם כ-2.65% מהתמ"ג - הנתון הטוב ביותר מאז אוגוסט 2011.

סך ההוצאות של הממשלה (ללא פירעון קרן) הסתכמו בחודש מרץ ב-29.6 מיליארד שקלים. מזה: הוצאות משרדי הממשלה 20.9 מיליארד שקלים, תשלומי ריבית 4.4 מיליארד שקלים ופירעון קרן למוסד לביטוח לאומי 4.4 מיליארד שקלים.

מתחילת השנה הסתכמו הוצאות משרדי הממשלה ב-56.1 מיליארד שקלים - עלייה של 8.2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, וללא התשלום לקרנות הפנסיה, עלו ההוצאות ב6.3%. בתקציב 2014 תוכנן גידול שנתי של 3.9% בסך הוצאות המשרדים בהשוואה לביצוע השנתי של 2013.

הוצאות הביטחון מתחילת השנה עלו ב-8.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, זאת למרות ירידה מתוכננת של 7% בהוצאות המשרד.

בצד הכנסות המדינה , בשלושת החודשים הראשונים של 2014 הסתכמה גביית המסים בסך 66.3 מיליארד שקלים עלייה נומינלית של 15.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בחודש מרץ הסתכמו הכנסות המדינה ממיסים ומאגרות ב-21.7 מיליארד שקלים.

לגבי המסחר בבורסה, הגביה משוק ההון הסתכמה בחודש האחרון ב-330 מיליון שקלים, עלייה של 14% לעומת מרץ 2013. הגביה מריבית ירדה בחודש זה ב-11%, בעוד שבגביה מרווחי הון מנירות ערך נרשמה עלייה חדה בשיעור של 45%, בעיקר בשל עליית הפעילות בשוק ההון.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דני ח. 07/04/2014 20:33
    הגב לתגובה זו
    ...מה החכמה, לקח מאיתנו קוצבאות של ביטוח לאומי, יותר מע"מ, יותר מיסים כמו על אלכוהול, מחירי הדירות הביאו יותר הכנסות לממשלה על חשבוננו, הבורסה התנפחה, וגם האגו של לפיד. אם תבדקו באמת, המון אנשים בארץ תקועים במינוס גדול יותר לקראת החג וככה גם בשנה האחרונה, ואני מדבר על הרוב שבו 2 מפרנסים בכבוד ממעמד בינוני ומטה. עוד כמה חודשים נראה את הטראח הגדול ממה שלפיד עשה לנו. הכלכלה יותר גרועה מקודם, רק לפיד יושב על מיליונים, המפונק הזה שלא שירת כמונו בגדודי חי"ר וכדומה וקישקש בזמן השירות שטויות בעיתון במחנה. לך הביתה!!!
  • 5.
    דמגוגיה יומיומי לפראייר=דחוף"צדק חברתי"למען הדור הצעיר" (ל"ת)
    בלוף לפראייר!!!!!!!! 07/04/2014 14:52
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שבורסה רק עולה המשק אולך למיתון (ל"ת)
    דוד 07/04/2014 14:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דוד 07/04/2014 14:28
    הגב לתגובה זו
    פו נמצאים כמו יון לא צריך לעבוד צריך רק בורסה רק עולה קונים דירות כך זה עובד בורסה עולה דולר יורד
  • 2.
    לך הביתה. אתה כשלון גדול (ל"ת)
    לפיד 07/04/2014 14:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איפה הכסף 07/04/2014 14:00
    הגב לתגובה זו
    ברור שיהיה לו הצלחה, מעולם לפניו המעמ לא היה 18 אחוז. אפילו אם אני קונה בזוקה זה הולך ל"הצלחה" של לפיד
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים