האוצר: הגירעון המצטבר בתקציב - הנמוך ביותר מזה שנתיים וחצי
משרד האוצר מפרסם היום את האומדן הראשוני של גירעון הממשלה לרבעון הראשון של השנה ושל ביצוע התקציב לחודשים ינואר - מרץ. לפי האומדן, הגירעון בפעילות התקציבית של הממשלה עמד בחודש מרץ על 2.5 מיליארד שקלים, לעומת 2.9 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה בשנה שעברה.
במהלך הרבעון הראשון של 2014 נרשם עודף תקציבי בסך 100 מיליון שקלים, לעומת גירעון בסך 4.7 מיליארד שקלים ברבעון הראשון של 2013. בגירעון המצטבר נרשמה ירידה גם כן - הגירעון הסתכם בסוף החודש האחרון בכ-28.2 מיליארד שקלים שהם כ-2.65% מהתמ"ג - הנתון הטוב ביותר מאז אוגוסט 2011.
סך ההוצאות של הממשלה (ללא פירעון קרן) הסתכמו בחודש מרץ ב-29.6 מיליארד שקלים. מזה: הוצאות משרדי הממשלה 20.9 מיליארד שקלים, תשלומי ריבית 4.4 מיליארד שקלים ופירעון קרן למוסד לביטוח לאומי 4.4 מיליארד שקלים.
מתחילת השנה הסתכמו הוצאות משרדי הממשלה ב-56.1 מיליארד שקלים - עלייה של 8.2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, וללא התשלום לקרנות הפנסיה, עלו ההוצאות ב6.3%. בתקציב 2014 תוכנן גידול שנתי של 3.9% בסך הוצאות המשרדים בהשוואה לביצוע השנתי של 2013.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוצאות הביטחון מתחילת השנה עלו ב-8.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, זאת למרות ירידה מתוכננת של 7% בהוצאות המשרד.
בצד הכנסות המדינה , בשלושת החודשים הראשונים של 2014 הסתכמה גביית המסים בסך 66.3 מיליארד שקלים עלייה נומינלית של 15.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בחודש מרץ הסתכמו הכנסות המדינה ממיסים ומאגרות ב-21.7 מיליארד שקלים.
לגבי המסחר בבורסה, הגביה משוק ההון הסתכמה בחודש האחרון ב-330 מיליון שקלים, עלייה של 14% לעומת מרץ 2013. הגביה מריבית ירדה בחודש זה ב-11%, בעוד שבגביה מרווחי הון מנירות ערך נרשמה עלייה חדה בשיעור של 45%, בעיקר בשל עליית הפעילות בשוק ההון.
- 6.דני ח. 07/04/2014 20:33הגב לתגובה זו...מה החכמה, לקח מאיתנו קוצבאות של ביטוח לאומי, יותר מע"מ, יותר מיסים כמו על אלכוהול, מחירי הדירות הביאו יותר הכנסות לממשלה על חשבוננו, הבורסה התנפחה, וגם האגו של לפיד. אם תבדקו באמת, המון אנשים בארץ תקועים במינוס גדול יותר לקראת החג וככה גם בשנה האחרונה, ואני מדבר על הרוב שבו 2 מפרנסים בכבוד ממעמד בינוני ומטה. עוד כמה חודשים נראה את הטראח הגדול ממה שלפיד עשה לנו. הכלכלה יותר גרועה מקודם, רק לפיד יושב על מיליונים, המפונק הזה שלא שירת כמונו בגדודי חי"ר וכדומה וקישקש בזמן השירות שטויות בעיתון במחנה. לך הביתה!!!
- 5.דמגוגיה יומיומי לפראייר=דחוף"צדק חברתי"למען הדור הצעיר" (ל"ת)בלוף לפראייר!!!!!!!! 07/04/2014 14:52הגב לתגובה זו
- 4.שבורסה רק עולה המשק אולך למיתון (ל"ת)דוד 07/04/2014 14:29הגב לתגובה זו
- 3.דוד 07/04/2014 14:28הגב לתגובה זופו נמצאים כמו יון לא צריך לעבוד צריך רק בורסה רק עולה קונים דירות כך זה עובד בורסה עולה דולר יורד
- 2.לך הביתה. אתה כשלון גדול (ל"ת)לפיד 07/04/2014 14:06הגב לתגובה זו
- 1.איפה הכסף 07/04/2014 14:00הגב לתגובה זוברור שיהיה לו הצלחה, מעולם לפניו המעמ לא היה 18 אחוז. אפילו אם אני קונה בזוקה זה הולך ל"הצלחה" של לפיד
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
