מניה לקראת מחיקה: זינקה 59% במסחר בשימור על רקע הצעת רכש
משפחת פרידנזון רוצה למחוק את חברת שלדות מהבורסה. אריה פרדנזון, הגיש הצעת רכש מלאה למניות החברה שאינן מצויות בידיו ובידי שלושת בניו, כלומר בעבור 19.1% מהון החברה שנסחרת ברשימת השימור של הבורסה מאז ה-19 בינואר 2012, למרות התנגדותו של בעל השליטה.
יום המסחר האחרון שקבעה הבורסה למסחר במניה הוא ב-22 בינואר ומחיקתה תתרחש ב-24 בינואר 2014, היום שעד אליו ניתן להגיש הודעות קיבול להצעת הרכש ליתרת המניות שהגיש בעל השליטה ושבכוונתו לממן אותה ממקורות עצמיים.
בעבור אותן 19.1% מהמניות או 1.07 מיליון מניות המוחזקות בידי הציבור מוכן פרידנזון שהורשע בעבר בפלילים ושמשמש כיום כיו"ר החברה ובעל השליטה בה (68.67%), לשלם פרמיה מכובדת של כ-65% ביחס למחיר הסגירה של המניה ביום ה' האחרון, אשר מהווה גם פרמיה של כ-15% מעל להון העצמי של החברה. בניו של אריה פרידנזון, אלון המשמש כסגן יו"ר, וכן אורן ותומר שאינם עובדים של החברה מחזיקים בעוד כ-12.23% מהון המניות של החברה וחברת ברק קפיטל שבשליטת אייל בקשי ויצחק תשובה מחזיקה בעוד 9.32% מהמניות.
בשלב המסחר במניות השימור זינקה היום מניית שלדות ב-59% במחזור של כ-218 אלף שקל למחיר של 4.55 שקל לעומת מחיר של 4.73 שהוצע בגין המניות בהצעת הרכש המלאה שהגיש בעל השליטה, שאינה מותנית בכמות.
- גיל אגמון עם הצעת רכש נוספת לדלק רכב - המניה מזנקת
- למה מייסיז סירבה להירכש תמורת 5.8 מיליארד דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במידה שהצעת הרכש תתקבל בלואה - התמורה הכוללת שתשלום לניצעים בגין כל מניותיהם בחברה תסתכם בכ-5.066 מיליון שקל, זאת כאשר המניה נסחרה נכון ליום ה' האחרון לפי שווי של כ-16 מיליון שקל בלבד, כך שמדובר בהצעה נדיבה. המועד האחרון למסירת הודעות קיבול להצעת הרכש יהיה ב-23 בינואר.
- 4.pan 12/01/2014 17:43הגב לתגובה זולא שווה, ראו רוטקס שנמחק,,, לא שילמו כלוום,,, ואף אחד לא תבע את החברה
- 3.החברה תרצה לקנות בכל מחיר כי היא הופכת לפרטית ,הם לא י (ל"ת)משקיע 12/01/2014 12:34הגב לתגובה זו
- 2.gile 12/01/2014 12:04הגב לתגובה זולמי שלא שם לב בשבוע שעבר הפילו את המניה ללא סיבה ועכשיו טוענים שנותנים לבעלי המניות פרמיה. נותנים לנו את שער המניה שהיה לפני שבוע- כדאי שרשות ני"ע תבדוק את זה.
- 1.הסבר 12/01/2014 11:43הגב לתגובה זוהצעת הרכש לא מותנית בכמות. תקראו. זה רווח בטוח של 4% בשבוע. דומה לתשואה שנתית שח בערך 300%.
- אל תחרטט 12/01/2014 12:14הגב לתגובה זואחוז מחושב מתוך בסיס. כשמניה עולה, המשמעות היא שהבסיס שלה עולה. לכן X מתוך 2Y קטן יותר מ-X מתוך Y. בפועל זה אולי 100% לשנה. ובתכלס זה כולה 4%.

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
