מניה לקראת מחיקה: זינקה 59% במסחר בשימור על רקע הצעת רכש

בעבור 19.1% מהמניות או 1.07 מיליון המניות המוחזקות בידי הציבור מוכן אריה פרידנזון לשלם מעל ל-5 מיליון שקל המשקפים פרמיה של כ-65%
יעל גרונטמן | (5)

משפחת פרידנזון רוצה למחוק את חברת שלדות מהבורסה. אריה פרדנזון, הגיש הצעת רכש מלאה למניות החברה שאינן מצויות בידיו ובידי שלושת בניו, כלומר בעבור 19.1% מהון החברה שנסחרת ברשימת השימור של הבורסה מאז ה-19 בינואר 2012, למרות התנגדותו של בעל השליטה.

יום המסחר האחרון שקבעה הבורסה למסחר במניה הוא ב-22 בינואר ומחיקתה תתרחש ב-24 בינואר 2014, היום שעד אליו ניתן להגיש הודעות קיבול להצעת הרכש ליתרת המניות שהגיש בעל השליטה ושבכוונתו לממן אותה ממקורות עצמיים.

בעבור אותן 19.1% מהמניות או 1.07 מיליון מניות המוחזקות בידי הציבור מוכן פרידנזון שהורשע בעבר בפלילים ושמשמש כיום כיו"ר החברה ובעל השליטה בה (68.67%), לשלם פרמיה מכובדת של כ-65% ביחס למחיר הסגירה של המניה ביום ה' האחרון, אשר מהווה גם פרמיה של כ-15% מעל להון העצמי של החברה. בניו של אריה פרידנזון, אלון המשמש כסגן יו"ר, וכן אורן ותומר שאינם עובדים של החברה מחזיקים בעוד כ-12.23% מהון המניות של החברה וחברת ברק קפיטל שבשליטת אייל בקשי ויצחק תשובה מחזיקה בעוד 9.32% מהמניות.

בשלב המסחר במניות השימור זינקה היום מניית שלדות ב-59% במחזור של כ-218 אלף שקל למחיר של 4.55 שקל לעומת מחיר של 4.73 שהוצע בגין המניות בהצעת הרכש המלאה שהגיש בעל השליטה, שאינה מותנית בכמות.

במידה שהצעת הרכש תתקבל בלואה - התמורה הכוללת שתשלום לניצעים בגין כל מניותיהם בחברה תסתכם בכ-5.066 מיליון שקל, זאת כאשר המניה נסחרה נכון ליום ה' האחרון לפי שווי של כ-16 מיליון שקל בלבד, כך שמדובר בהצעה נדיבה. המועד האחרון למסירת הודעות קיבול להצעת הרכש יהיה ב-23 בינואר.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    pan 12/01/2014 17:43
    הגב לתגובה זו
    לא שווה, ראו רוטקס שנמחק,,, לא שילמו כלוום,,, ואף אחד לא תבע את החברה
  • 3.
    החברה תרצה לקנות בכל מחיר כי היא הופכת לפרטית ,הם לא י (ל"ת)
    משקיע 12/01/2014 12:34
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    gile 12/01/2014 12:04
    הגב לתגובה זו
    למי שלא שם לב בשבוע שעבר הפילו את המניה ללא סיבה ועכשיו טוענים שנותנים לבעלי המניות פרמיה. נותנים לנו את שער המניה שהיה לפני שבוע- כדאי שרשות ני"ע תבדוק את זה.
  • 1.
    הסבר 12/01/2014 11:43
    הגב לתגובה זו
    הצעת הרכש לא מותנית בכמות. תקראו. זה רווח בטוח של 4% בשבוע. דומה לתשואה שנתית שח בערך 300%.
  • אל תחרטט 12/01/2014 12:14
    הגב לתגובה זו
    אחוז מחושב מתוך בסיס. כשמניה עולה, המשמעות היא שהבסיס שלה עולה. לכן X מתוך 2Y קטן יותר מ-X מתוך Y. בפועל זה אולי 100% לשנה. ובתכלס זה כולה 4%.
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות -3.82%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

זהב וכסףזהב וכסף

זהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע

המתכות מטפסות לשיאים חדשים עם תמחור של שתי הורדות ריבית בארה״ב ב-2026 ועם עליית פרמיית הסיכון סביב ונצואלה, רוסיה ואוקראינה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה זהב כסף ריבית

הזהב זהב 1.9%   והכסף כסף 1.63%   מטפסים לשיאים היסטוריים, על רקע שילוב שמקבל עכשיו יותר משקל בשוק. מצד אחד, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב מקטינות את האטרקטיביות של נכסים נושאי ריבית ביחס למתכות שלא מייצרות תשואה שוטפת. מצד שני, חיכוך גיאופוליטי סביב אנרגיה ונתיבי שיט מחזיר את השפה של נכסי מקלט, כלומר נכסים שנוטים למשוך ביקוש כשעולה מפלס הסיכון בשווקים, גם אצל סוחרים שמסתכלים בעיקר על טווח קצר.

במהלך המסחר הזהב מטפס ביותר מ-1.5% ושובר את השיא הקודם שנקבע באוקטובר, כשהוא עולה מעל 4,381 דולר לאונקיה. הכסף מזנק בשיעור חד יותר ומגיע עד כ-3.4% במהלך היום, כשהוא מתקרב ל-70 דולר לאונקיה. שתי המתכות מתקדמות לעבר השנה החזקה ביותר במונחים שנתיים מאז 1979.


הפד׳ חוזר לקדמת הבמה והורדות הריבית עוברות לתמחור

הדחיפה המרכזית מגיעה מהציפיות סביב הפדרל ריזרב. סוחרים מתמחרים שתי הורדות ריבית במהלך 2026, והקו הזה מקבל רוח גבית גם מהמסר הפוליטי בוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ מקדם עמדה בעד מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, והשווקים קולטים את זה כעוד גורם שמחזק את ההסתברות לסביבת ריבית נמוכה יותר בהמשך.

הרקע המאקרו כלכלי תומך בסיפור דרך נתונים שמרככים את התמונה בארה״ב. צמיחה חלשה יותר בשוק העבודה ואינפלציה נמוכה מהצפוי בנובמבר מחזקים את הנרטיב של עוד הקלות, וברגע שהריבית הצפויה יורדת העלות האלטרנטיבית של החזקת מתכות נראית נמוכה יותר. זה בולט במיוחד מול אג״ח קצרות שמושפעות מהריבית המיידית, בעוד זהב וכסף לא משלמים ריבית.


מתיחות סביב נפט וים תיכון מחזירה לשוק את פרמיית ה״מקלט״

במקביל למדיניות הריבית, נכנס לשוק עוד גורם שמוסיף עצבים. ארה״ב מחמירה צעדים שמצמצמים בפועל את יכולת יצוא הנפט של ונצואלה, כחלק מהידוק הלחץ על ממשלת הנשיא ניקולאס מדורו. בשווקים מפרשים את זה כנקודת חיכוך שעלולה לחלחל למחירי אנרגיה, למגבלות סחר ולזעזועים במסלולי תשלום ושרשראות אספקה.