41 אלף עסקים וחברות נסגרו בישראל 2013, 28% מהם קרסו בת"א והמרכז

שנה שלישית של ירידה במספר העסקים החדשים שנפתחו: ירידה של 4.4% בכמות העסקים החדשים שנפתחו בישראל, והסתכמו ב-44.9 אלף ב-2013. מה הענף הכי מסוכן?
יעל גרונטמן | (9)

למי שצריך עוד הוכחה לכך שהשנה החולפת היתה עוד שנה קשה לעסקים בארץ, מפרסמת היום חברת המידע העסקי BDI-COFACE נתונים מהם עולה כי בשנת 2013 נסגרו בישראל כ-41,000 עסקים וחברות, בדומה למספר החברות שנסגרו בשנה הקודמת.

בשנה החולפת חלה גם ירידה של 4.4% בכמות העסקים החדשים שנפתחו בישראל, ואלו הסתכמו ב-44.9 אלף. זוהי השנה השלישית ברציפות שבה חלה ירידה בכמות העסקים החדשים שנפתחים בישראל.

מהתפלגות הכישלונות העסקיים לפי אזורים גיאוגרפיים בשנה החולפת עולה כי מרבית קריסת החברות היתה באזור תל אביב והמרכז (28%), בעוד ש-21% מהעסקים שנסגרו היו באזור חיפה, קריות והגליל המערבי. הנתון תואם את העובדה כי בישראל מרבית העסקים מרוכזים באזור המרכז, ולכן צפוי כי יתקיים ריכוז גבוה יותר של עסקים שנסגרים באזור זה. באזור הנגב נסגרו 7% מהעסקים שקרסו בישראל בשנה החולפת. אזור רמת הגולן והגליל העליון כלל רק 2% מסך העסקים שקרסו בישראל בשנת 2013.

על-פי מדד הסיכון המשולב של BDI-COFACE, עמד הסיכון העסקי של החברות והעסקים במשק בסיכום שנת 2013 על רמה של 6.19, בדומה לשנת 2012, אז עמד מדד הסיכון העסקי במשק על 6.18. ארבעת הענפים החלשים והמסוכנים ביותר במשק בסיכום שנת 2013 היו: בתי קפה ומסעדות שמדד הסיכון שלהם הסתכם ב-6.82. ענף שירותי הובלות - הובלה יבשתית, שירותים כלליים וענף תיירות ובתי מלון.

עוד עולה מהנתונים כי כ-13.65% מהחברות והעסקים דורגו ברמות הסיכון הגבוהות והמסוכנות (דירוגי סיכון 9 ו-10). לחברות ועסקים אלה בעיות קשות בתזרים המזומנים, חשבון או חשבונות מוגבלים בבנק ישראל, דיווחים חוזרים ונשנים על שיקים חוזרים, ירידות חדות בהכנסות או ברווחיות, או מעברים חדים וקיצוניים מרווח להפסד. רמת הקשיים של חברות ועסקים אלו, על-פי הניסיון שצברו כלכלני BDI-COFACE, היא גבוהה באופן המאיים על המשך פעילותם בטווח של השנה עד השנתיים הקרובות.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    יוסף-2 12/01/2014 17:11
    הגב לתגובה זו
    אם כ"כ הרבה עסקים וחברות נסגרו ומספר העסקים והחברות החדשות קטנו, איך הלמ"ס מודד עלייה בהשתתפות בשוק העבודה וירידה ברמת האבטלה ?! האם הסקטור ציבורי-ממשלתי הגדיל מספר המשרות במידה ניכרת ? ומי / איז סקטור ישלם את משכורתיהם ...
  • 8.
    רון 12/01/2014 14:19
    הגב לתגובה זו
    מי חושב בכלל שיכול לצאת עם זה משהו ?
  • 7.
    המי 12/01/2014 11:13
    הגב לתגובה זו
    היה טוב
  • 6.
    יופיטר שוקי הון 12/01/2014 10:57
    הגב לתגובה זו
    אני רוצה לקנות דירה ליד בורסת תל אביב באחד המגדלים שם אין לי כסף מאיפה אני אביא חמש מיליון שח?
  • 5.
    צביקה דורון יועץנדלן 12/01/2014 10:53
    הגב לתגובה זו
    לא לקנות דירה ב 1.8 מיליון. תקנו ב 1-1.1 מיליון, או בבנין ישן 3 חדרים באזור תל אביב או 4 חדרים מחוץ לגוש דן. עזבו אתכם מה אחרים חושבים.
  • 4.
    יופיטר שוקי הון 12/01/2014 10:51
    הגב לתגובה זו
    ליד בורסת תל אביב אני רוצה לגור. אין לי כסף לקנות שם ב 1 המגדלים שבנו שם אני צריך חמש מיליון שח מאיפה אני אביא?
  • 3.
    יופיטר שוקי הון 12/01/2014 10:48
    הגב לתגובה זו
    אני רוצה לגור ליד בורסת תל אביב אין לי כסף
  • 2.
    העיריות חונקות את המשק. (ל"ת)
    אנונימי 12/01/2014 10:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לשחרר אשראי במיידי למשק המקומי!!!!!!! (ל"ת)
    יופיטר שוקי הון 12/01/2014 10:46
    הגב לתגובה זו
אמיר חדד מנכל ברומטר
צילום: אתר החברה
ראיון

"כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע"

"תור הזהב של 2024-2025 לא יחזור": אמיר חדד, מנהל ההשקעות הראשי בברומטר מסמן את ההזדמנויות החדשות בשוק האג"ח, מסביר למה הוא מעדיף את המח"מ הבינוני בממשלתי, על תמהיל של 50-50 בין שקלי לצמוד, למה המרווחים בקונצרני לא מצדיקים את הסיכון ולמה הוא נזהר מאג"ח נדל"ן למגורים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ברומטר אמיר חדד

"היה מישהו שאמר לי ב-2009, (שהייתה שנה פנומנלית): 'הלוואי שכל שנה תהיה ככה'. עניתי לו שזה אפשרי, בתנאי שהשנה שלפניה תהיה כמו 2008", אומר בחיוך אמיר חדד, מנהל תיקים והאנליסט הראשי בבית ההשקעות "ברומטר".

אנחנו בנקודת זמן מעניינת בשוק. שוק שמסכם שנתיים חריגות בעוצמתן עם עליות מצטברות של כ-80%. אתם בטח שמעתם כבר עשרות תחזיות על מה שהיה ומה שהולך להיות, אבל כדאי לכם לשמוע מה יש לחדד לומר בנושא. חדד נמצא בשוק כבר 25 שנה, יש לו הסמכה בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, והוא כבר ראה מקרוב את השוק המקומי והעולמי במחזורי הגאות והשפל של שני העשורים האחרונים. אנחנו אוהבים לגלגל איתו שיחה מפעם-לפעם ולקבל ממנו את הסתכלות מאקרו. בפעם האחרונה שדיברנו הוא טען שאג"ח עדיף על מניות ולא חסך ביקורת מהנגיד - "מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"  

"אנחנו אחרי שנתיים חזקות מאוד בשוק הישראלי", הוא אומר היום. "קשה לי לראות את 2026 משחזרת את העוצמה הזו. השוק לא זול, ואנחנו נצטרך לקבל פה מימוש מתישהו".

מסיימים שנה. איך אתם בברומטר?

“אנחנו בסך הכול בסדר. הייתה שנה מאוד טובה בתוצאות, אחת השנים היותר טובות. אבל צריך לשים את זה בפרופורציה. 2024 גם הייתה שנה טובה, והשוק בארץ עלה בערך 30%. אנחנו כבר בעצם בשנתיים מאוד חזקות בשוק הישראלי, בסיכום של מעל 80% בשוק".

אז מה אומרים למי שנמצא בחוץ או מחפש איפה 'לחזק' - מה לעשות עכשיו לדעתך?

"אף פעם אי אפשר לדעת, אבל הגישה של להיות 0 או 1 היא גישה לא נכונה. מה שאנחנו עושים בנקודת הזמן הזאת היא שלקוחות שרוצים להיות במסלול של 30% מניות, אז נתחיל ב-15%-20. לקוחות שרוצים להיות ב-50%, אנחנו מכוונים אותם כרגע ל-30%-40. הרעיון הוא לא להיות בחוץ, קצת להוריד מינון".

אז אתה חושב שצריך פה 'ניעור' מסוים, שתיקון הוא משהו שיכול-צריך להגיע?

"אני חושב שכן. אנחנו נצטרך לקבל פה איזשהו מימוש מתישהו.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

אנשי השנה - 20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.