41 אלף עסקים וחברות נסגרו בישראל 2013, 28% מהם קרסו בת"א והמרכז

שנה שלישית של ירידה במספר העסקים החדשים שנפתחו: ירידה של 4.4% בכמות העסקים החדשים שנפתחו בישראל, והסתכמו ב-44.9 אלף ב-2013. מה הענף הכי מסוכן?
יעל גרונטמן | (9)

למי שצריך עוד הוכחה לכך שהשנה החולפת היתה עוד שנה קשה לעסקים בארץ, מפרסמת היום חברת המידע העסקי BDI-COFACE נתונים מהם עולה כי בשנת 2013 נסגרו בישראל כ-41,000 עסקים וחברות, בדומה למספר החברות שנסגרו בשנה הקודמת.

בשנה החולפת חלה גם ירידה של 4.4% בכמות העסקים החדשים שנפתחו בישראל, ואלו הסתכמו ב-44.9 אלף. זוהי השנה השלישית ברציפות שבה חלה ירידה בכמות העסקים החדשים שנפתחים בישראל.

מהתפלגות הכישלונות העסקיים לפי אזורים גיאוגרפיים בשנה החולפת עולה כי מרבית קריסת החברות היתה באזור תל אביב והמרכז (28%), בעוד ש-21% מהעסקים שנסגרו היו באזור חיפה, קריות והגליל המערבי. הנתון תואם את העובדה כי בישראל מרבית העסקים מרוכזים באזור המרכז, ולכן צפוי כי יתקיים ריכוז גבוה יותר של עסקים שנסגרים באזור זה. באזור הנגב נסגרו 7% מהעסקים שקרסו בישראל בשנה החולפת. אזור רמת הגולן והגליל העליון כלל רק 2% מסך העסקים שקרסו בישראל בשנת 2013.

על-פי מדד הסיכון המשולב של BDI-COFACE, עמד הסיכון העסקי של החברות והעסקים במשק בסיכום שנת 2013 על רמה של 6.19, בדומה לשנת 2012, אז עמד מדד הסיכון העסקי במשק על 6.18. ארבעת הענפים החלשים והמסוכנים ביותר במשק בסיכום שנת 2013 היו: בתי קפה ומסעדות שמדד הסיכון שלהם הסתכם ב-6.82. ענף שירותי הובלות - הובלה יבשתית, שירותים כלליים וענף תיירות ובתי מלון.

עוד עולה מהנתונים כי כ-13.65% מהחברות והעסקים דורגו ברמות הסיכון הגבוהות והמסוכנות (דירוגי סיכון 9 ו-10). לחברות ועסקים אלה בעיות קשות בתזרים המזומנים, חשבון או חשבונות מוגבלים בבנק ישראל, דיווחים חוזרים ונשנים על שיקים חוזרים, ירידות חדות בהכנסות או ברווחיות, או מעברים חדים וקיצוניים מרווח להפסד. רמת הקשיים של חברות ועסקים אלו, על-פי הניסיון שצברו כלכלני BDI-COFACE, היא גבוהה באופן המאיים על המשך פעילותם בטווח של השנה עד השנתיים הקרובות.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    יוסף-2 12/01/2014 17:11
    הגב לתגובה זו
    אם כ"כ הרבה עסקים וחברות נסגרו ומספר העסקים והחברות החדשות קטנו, איך הלמ"ס מודד עלייה בהשתתפות בשוק העבודה וירידה ברמת האבטלה ?! האם הסקטור ציבורי-ממשלתי הגדיל מספר המשרות במידה ניכרת ? ומי / איז סקטור ישלם את משכורתיהם ...
  • 8.
    רון 12/01/2014 14:19
    הגב לתגובה זו
    מי חושב בכלל שיכול לצאת עם זה משהו ?
  • 7.
    המי 12/01/2014 11:13
    הגב לתגובה זו
    היה טוב
  • 6.
    יופיטר שוקי הון 12/01/2014 10:57
    הגב לתגובה זו
    אני רוצה לקנות דירה ליד בורסת תל אביב באחד המגדלים שם אין לי כסף מאיפה אני אביא חמש מיליון שח?
  • 5.
    צביקה דורון יועץנדלן 12/01/2014 10:53
    הגב לתגובה זו
    לא לקנות דירה ב 1.8 מיליון. תקנו ב 1-1.1 מיליון, או בבנין ישן 3 חדרים באזור תל אביב או 4 חדרים מחוץ לגוש דן. עזבו אתכם מה אחרים חושבים.
  • 4.
    יופיטר שוקי הון 12/01/2014 10:51
    הגב לתגובה זו
    ליד בורסת תל אביב אני רוצה לגור. אין לי כסף לקנות שם ב 1 המגדלים שבנו שם אני צריך חמש מיליון שח מאיפה אני אביא?
  • 3.
    יופיטר שוקי הון 12/01/2014 10:48
    הגב לתגובה זו
    אני רוצה לגור ליד בורסת תל אביב אין לי כסף
  • 2.
    העיריות חונקות את המשק. (ל"ת)
    אנונימי 12/01/2014 10:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לשחרר אשראי במיידי למשק המקומי!!!!!!! (ל"ת)
    יופיטר שוקי הון 12/01/2014 10:46
    הגב לתגובה זו
יוסי ושלומי אמיר, שופרסל, צילום: יונתן בלום קטןיוסי ושלומי אמיר, שופרסל, צילום: יונתן בלום קטן

שופרסל בעצירה - נפילה בהכנסות, קיפאון ברווח

האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל בזכות יכולות, הכרת שוק, וגם הרבה מזל - שנת 2024 היתה טובה וחריגה לקמעונאות. המספרים אז היו "מנופחים", עכשיו אלו מספרי האמת

מנדי הניג |

האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל באופן פנומנלי, אבל שני הרבעונים האחרונים מראים שכמו תמיד - למזל יש תפקיד מרכזי בסיפור. שני הרבעונים האחרונים פושרים ואפילו חלשים יחסית לשנה שעברה. הצמיחה נעצרה, ההכנסות יורדות. הרווחים מרשימים אבל לא מבטאים שיפור לעומת שנה שעברה, אלא תהליכי התייעלות. 

הסיבה לירידה בפעילות היא שתחום קמעונאות המזון תלוי מאוד במצב הרוח הציבורי וביכולת שלנו כצרכנים להיות קשובים למחירים. כשהחטופים היו במנהרות בעזה, כשאיראן איימה, כשהחיילים סיכנו את חייהם, למי היה "ראש" לעשות השוואות מחירים. אנשים גם פחות יצאו לאכול בחוץ והגדילו צריכה מהרשתות וגם - לא טסו לחו"ל. בהדרגה, במהלך השנה זה השתנה. חזר בעצם למצב קרוב לרגיל. זה מתבטא בירידה בהכנסות, אבל המבחן של הרשתות הוא לא מול שנה שעברה שהיתה חריגה, אלא לאורך זמן ממושך יותר. אחרי הכל, הן יצמחו כי האוכלוסייה גדלה. זה שוק סולידי וכמובן נחוץ, זה לא ייעלם. רק קצב הצמיחה שראינו לא יחזור.


אודי מוקדי ייסד, ניהל ומכר את סייברארק לפאלו אלטו והוא מספר על מאחורי הקלעים של העסקה, ומספק עצות ליזמים צעירים ומנהלים בשיחה בוועידת ביזפורטל - מוזמנים להגיע ביום שלישי הקרוב



הדוחות של שופרסל שנסחרת בכ-11.5 מיליארד שקל מלמדים על חברה שהרווח המייצג שלה בשורה התחתונה הוא באזור 700-750 מיליון שקל. הרווח צפוי לעלות במקביל לגידול  בהיקפי הפעילות, אבל על פניו היא מתומחרת כבר במחיר מלא. האפסייד שלה יהיה כנראה בנדל"ן. יש שם פעילות שיכולה להציף בהדרגה כמה מיליארדים טובים. היום השוק יתאכזב והמניה תרד, אבל האחים אמיר הכפילו את השווי מאז שנכנסו וייצרו בתקופה של שנה וחצי כ-2.5 מיליארד שקל.    


שופרסל הרוויחה ברבעון השלישי כ-168 מיליון שקל בדומה לרווח בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי (לפני הכנסות אחרות) הסתכם בכ־222 מיליון שקל (כ־6.0% מההכנסות); בהשוואה לכ־266 מיליון שקל (כ־6.5% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

איילון ביטוח
צילום: יחצ

איילון ביטוח: הרווח הכולל זינק ל-119 מיליון שקל

צמיחה דו-ספרתית ברווח הכולל ועלייה מתונה בדמי הביטוח, לצד שיפור ברווחיות המגזרים וחלוקת דיבידנד נוספת לבעלי המניות

ליאור דנקנר |

איילון ביטוח איילון 6.44%  , הפועלת בישראל בתחומי ביטוח כללי, חיים ובריאות, מסכמת רבעון שלישי עם קפיצה של כ-30% ברווח הכולל ועלייה של כ-1% בסך דמי הביטוח, כשברקע גידול של כ-7% בפרמיות ביטוחי הבריאות, צמיחה של כ-2% בביטוחי החיים וירידה של כ-2% בביטוח הכללי. מהנתונים ברבעון עולה דגש על שיפור רווחיות ויעילות חיתומית ופיננסית יותר מאשר על צמיחה מהירה בפרמיות, לצד מדיניות חלוקת רווחים באמצעות דיבידנד ותכנון להרחבת פעילות החיסכון ארוך הטווח, לרבות כניסה מתוכננת לניהול קופות גמל.

רווח כולל, דמי ביטוח והון - תמונת המקרו של הרבעון

ברבעון השלישי של השנה רשמה איילון רווח כולל של 119 מיליון שקל, לעומת 91.5 מיליון שקל ברבעון המקביל. סך דמי הביטוח ברבעון הגיע ל-1.27 מיליארד שקל, לעומת 1.26 מיליארד שקל בתקופה המקבילה, כשהנתונים משקפים את איחוד תוצאות חברת ווישור ביטוח.

לצד השיפור ברווחיות החליט דירקטוריון החברה על חלוקת דיבידנד נוספת בסך 50 מיליון שקל בגין הרווחים, כך שסך הדיבידנדים השנה יגיע ל-125 מיליון שקל. יחס כושר הפירעון ללא התחשבות בתקופת הפריסה עמד נכון לסוף יוני על 129%, ובהתחשב בתקופת הפריסה על 136%, לעומת 121% ו-128% בהתאמה בסוף השנה שעברה. מאזן החברה מצביע על נכסים מנוהלים בהיקף של 18.9 מיליארד שקל והון עצמי של 1.458 מיליארד שקל, לעומת 1.094 מיליארד שקל בסוף שנה שעברה – עלייה הן בהון והן בהיקף הנכסים המנוהלים.


מגזרי הפעילות: ירידה בביטוח הכללי מול צמיחה בבריאות ובחיים

במגזר הביטוח הכללי הסתכם היקף הפרמיות ברבעון השלישי ב-721.6 מיליון שקל, מתוכם 78.4 מיליון שקל מיוחסים לווישור, לעומת 736.7 מיליון שקל ברבעון המקביל, מתוכם 65.3 מיליון שקל מיוחסים לווישור. הירידה בפרמיות מגיעה בעיקר מתיקי רכב חובה, ביטוחי עסקים, קבלנים ואחריות מקצועית. הרווח הכולל במגזר זה ברבעון עלה ל-91 מיליון שקל, לעומת 87.2 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד.

בביטוחי הבריאות הסתכם היקף הפרמיות ברבעון ב-377 מיליון שקל, לעומת 352.9 מיליון שקל ברבעון המקביל, גידול שנבע בעיקר מעלייה במכירות פוליסות הוצאות רפואיות פרט, מחלות קשות פרט, פוליסות בריאות קבוצתיות ופוליסות לעובדים זרים. הרווח הכולל במגזר הבריאות ברבעון הגיע ל-28.3 מיליון שקל, לעומת 26 מיליון שקל בתקופה המקבילה.