41 אלף עסקים וחברות נסגרו בישראל 2013, 28% מהם קרסו בת"א והמרכז

שנה שלישית של ירידה במספר העסקים החדשים שנפתחו: ירידה של 4.4% בכמות העסקים החדשים שנפתחו בישראל, והסתכמו ב-44.9 אלף ב-2013. מה הענף הכי מסוכן?
יעל גרונטמן | (9)

למי שצריך עוד הוכחה לכך שהשנה החולפת היתה עוד שנה קשה לעסקים בארץ, מפרסמת היום חברת המידע העסקי BDI-COFACE נתונים מהם עולה כי בשנת 2013 נסגרו בישראל כ-41,000 עסקים וחברות, בדומה למספר החברות שנסגרו בשנה הקודמת.

בשנה החולפת חלה גם ירידה של 4.4% בכמות העסקים החדשים שנפתחו בישראל, ואלו הסתכמו ב-44.9 אלף. זוהי השנה השלישית ברציפות שבה חלה ירידה בכמות העסקים החדשים שנפתחים בישראל.

מהתפלגות הכישלונות העסקיים לפי אזורים גיאוגרפיים בשנה החולפת עולה כי מרבית קריסת החברות היתה באזור תל אביב והמרכז (28%), בעוד ש-21% מהעסקים שנסגרו היו באזור חיפה, קריות והגליל המערבי. הנתון תואם את העובדה כי בישראל מרבית העסקים מרוכזים באזור המרכז, ולכן צפוי כי יתקיים ריכוז גבוה יותר של עסקים שנסגרים באזור זה. באזור הנגב נסגרו 7% מהעסקים שקרסו בישראל בשנה החולפת. אזור רמת הגולן והגליל העליון כלל רק 2% מסך העסקים שקרסו בישראל בשנת 2013.

על-פי מדד הסיכון המשולב של BDI-COFACE, עמד הסיכון העסקי של החברות והעסקים במשק בסיכום שנת 2013 על רמה של 6.19, בדומה לשנת 2012, אז עמד מדד הסיכון העסקי במשק על 6.18. ארבעת הענפים החלשים והמסוכנים ביותר במשק בסיכום שנת 2013 היו: בתי קפה ומסעדות שמדד הסיכון שלהם הסתכם ב-6.82. ענף שירותי הובלות - הובלה יבשתית, שירותים כלליים וענף תיירות ובתי מלון.

עוד עולה מהנתונים כי כ-13.65% מהחברות והעסקים דורגו ברמות הסיכון הגבוהות והמסוכנות (דירוגי סיכון 9 ו-10). לחברות ועסקים אלה בעיות קשות בתזרים המזומנים, חשבון או חשבונות מוגבלים בבנק ישראל, דיווחים חוזרים ונשנים על שיקים חוזרים, ירידות חדות בהכנסות או ברווחיות, או מעברים חדים וקיצוניים מרווח להפסד. רמת הקשיים של חברות ועסקים אלו, על-פי הניסיון שצברו כלכלני BDI-COFACE, היא גבוהה באופן המאיים על המשך פעילותם בטווח של השנה עד השנתיים הקרובות.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    יוסף-2 12/01/2014 17:11
    הגב לתגובה זו
    אם כ"כ הרבה עסקים וחברות נסגרו ומספר העסקים והחברות החדשות קטנו, איך הלמ"ס מודד עלייה בהשתתפות בשוק העבודה וירידה ברמת האבטלה ?! האם הסקטור ציבורי-ממשלתי הגדיל מספר המשרות במידה ניכרת ? ומי / איז סקטור ישלם את משכורתיהם ...
  • 8.
    רון 12/01/2014 14:19
    הגב לתגובה זו
    מי חושב בכלל שיכול לצאת עם זה משהו ?
  • 7.
    המי 12/01/2014 11:13
    הגב לתגובה זו
    היה טוב
  • 6.
    יופיטר שוקי הון 12/01/2014 10:57
    הגב לתגובה זו
    אני רוצה לקנות דירה ליד בורסת תל אביב באחד המגדלים שם אין לי כסף מאיפה אני אביא חמש מיליון שח?
  • 5.
    צביקה דורון יועץנדלן 12/01/2014 10:53
    הגב לתגובה זו
    לא לקנות דירה ב 1.8 מיליון. תקנו ב 1-1.1 מיליון, או בבנין ישן 3 חדרים באזור תל אביב או 4 חדרים מחוץ לגוש דן. עזבו אתכם מה אחרים חושבים.
  • 4.
    יופיטר שוקי הון 12/01/2014 10:51
    הגב לתגובה זו
    ליד בורסת תל אביב אני רוצה לגור. אין לי כסף לקנות שם ב 1 המגדלים שבנו שם אני צריך חמש מיליון שח מאיפה אני אביא?
  • 3.
    יופיטר שוקי הון 12/01/2014 10:48
    הגב לתגובה זו
    אני רוצה לגור ליד בורסת תל אביב אין לי כסף
  • 2.
    העיריות חונקות את המשק. (ל"ת)
    אנונימי 12/01/2014 10:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לשחרר אשראי במיידי למשק המקומי!!!!!!! (ל"ת)
    יופיטר שוקי הון 12/01/2014 10:46
    הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

ד״ר אביב גל, מנכ״ל בלנדר. קרדיט: שלומי יוסףד״ר אביב גל, מנכ״ל בלנדר. קרדיט: שלומי יוסף

"חזון ל-50% צמיחה לא מספיק לנו": מנכ״ל בלנדר מסמן את המהפכה הבאה בפינטק ו-AI

מנכ"ל בלנדר, ד"ר גל אביב, בוועידה הכלכלית של ביזפורטל בבורסה בתל אביב: על שוק אשראי דיגיטלי של כ-30 מיליארד שקל בשנה, תשובה ללקוח תוך 17 שניות, המעבר לרווחיות, והחזון שבו הבנקים הופכים לספקי נזילות ואייג’נטים סוגרים את העסקה עבור הלקוח

ליאור דנקנר |


בוועידה הכלכלית של ביזפורטל שנערכה אתמול בבורסה בתל אביב, במושב שעסק בחיבור בין פינטק, דאטה ובינה מלאכותית, עלה לשיחה ד"ר גל אביב, מנכ"ל בלנדר. אביב, פיזיקאי במקור, סיפר על הדרך שעשה ממחקר בפיזיקה אל עולם האשראי הדיגיטלי, ועל איך בעיניו ייראה שוק האשראי הצרכני כשבינה מלאכותית תיכנס עמוק לתוך תהליך קבלת ההחלטות.


מפיזיקה לפינטק - ומהפסדים לרווח

אביב הזכיר בתחילת השיחה כי עשה את הדוקטורט שלו בפיזיקה בשנת 2012, בזמן שבו התחום שבו עסק עוד לא קיבל שם ברור. לדבריו, לימודי הפיזיקה היו קשים מאוד: "בסוף שנה ראשונה היינו בערך 20% מהסטודנטים שהיו בתחילת השנה. זה לימודים מאוד מאוד דורשניים, אבל מי שאוהב את זה נשאר".

משם עבר להקמת בלנדר כחברת הלוואות חברתיות. "בלנדר היום חברה ציבורית שמנהלת קרוב ל-110 אלף לקוחות משלמים פה בישראל", אמר. בלנדר הוקמה לפני כ־12 שנה, והחברה פועלת בכמה תחומי פעילות: הלוואות צרכניות, פריסת תשלומים ברשתות הקמעונאות הגדולות, ובסיס הפעילות ההיסטורי, פלטפורמת הלוואות בין אנשים. "הבסיס והמקור של בלנדר זה פלטפורמת פי טו פי שקיימת מאז הקמתה", אמר אביב. לאורך השנים, לדבריו, פיתחה החברה טכנולוגיה בהשקעה של עשרות מיליוני דולרים.

במהלך השיחה הוזכר כי תיק האשראי של בלנדר, כולל פעילות ההלוואות החברתיות, עומד על היקף של כ-550 מיליון שקל, וכי החברה ממשיכה להפעיל את פלטפורמת הפי טו פי כערוץ פעילות נוסף. לצד אלה, דיבר אביב על שינוי הכיוון שעברה החברה לאחר ההנפקה. "לקחת חברת פינטק שמפוקסת צמיחה ואחרי הנפקה להבין שצריך להחליף דיסקט ולהפוך אותה מחברת צמיחה לחברה ציבורית שצריכה להיות רווחית - זה היה מסע מאוד משמעותי", אמר. לדבריו, החברה דיווחה לאחרונה על חציון עם תוצאה חיובית, וממשיכה לשמור על רווחיות.

כשנשאל אם בלנדר היא קודם כול חברת טכנולוגיה או חברת אשראי, השיב אביב: "בעיניים שלנו היא דבר ראשון חברה טכנולוגית, כי כל הפעילות שלנו לא הייתה יכולה להתקיים בלי הטכנולוגיה". לדבריו, היתרון של בלנדר נמצא לכל אורך השרשרת - מהבדיקה של הלקוחות, דרך תפעול ההלוואה ועד ניהול האשראי לאורך חיי ההלוואה.