41 אלף עסקים וחברות נסגרו בישראל 2013, 28% מהם קרסו בת"א והמרכז
למי שצריך עוד הוכחה לכך שהשנה החולפת היתה עוד שנה קשה לעסקים בארץ, מפרסמת היום חברת המידע העסקי BDI-COFACE נתונים מהם עולה כי בשנת 2013 נסגרו בישראל כ-41,000 עסקים וחברות, בדומה למספר החברות שנסגרו בשנה הקודמת.
בשנה החולפת חלה גם ירידה של 4.4% בכמות העסקים החדשים שנפתחו בישראל, ואלו הסתכמו ב-44.9 אלף. זוהי השנה השלישית ברציפות שבה חלה ירידה בכמות העסקים החדשים שנפתחים בישראל.
מהתפלגות הכישלונות העסקיים לפי אזורים גיאוגרפיים בשנה החולפת עולה כי מרבית קריסת החברות היתה באזור תל אביב והמרכז (28%), בעוד ש-21% מהעסקים שנסגרו היו באזור חיפה, קריות והגליל המערבי. הנתון תואם את העובדה כי בישראל מרבית העסקים מרוכזים באזור המרכז, ולכן צפוי כי יתקיים ריכוז גבוה יותר של עסקים שנסגרים באזור זה. באזור הנגב נסגרו 7% מהעסקים שקרסו בישראל בשנה החולפת. אזור רמת הגולן והגליל העליון כלל רק 2% מסך העסקים שקרסו בישראל בשנת 2013.
על-פי מדד הסיכון המשולב של BDI-COFACE, עמד הסיכון העסקי של החברות והעסקים במשק בסיכום שנת 2013 על רמה של 6.19, בדומה לשנת 2012, אז עמד מדד הסיכון העסקי במשק על 6.18. ארבעת הענפים החלשים והמסוכנים ביותר במשק בסיכום שנת 2013 היו: בתי קפה ומסעדות שמדד הסיכון שלהם הסתכם ב-6.82. ענף שירותי הובלות - הובלה יבשתית, שירותים כלליים וענף תיירות ובתי מלון.
- הלוואה לבעלי BDI שלילי – מה צריך לדעת לפני שמבקשים?
- מחיקת רישום BDI שלילי ושיפור נתוני האשראי – האם פעולות אלו אפשריות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד עולה מהנתונים כי כ-13.65% מהחברות והעסקים דורגו ברמות הסיכון הגבוהות והמסוכנות (דירוגי סיכון 9 ו-10). לחברות ועסקים אלה בעיות קשות בתזרים המזומנים, חשבון או חשבונות מוגבלים בבנק ישראל, דיווחים חוזרים ונשנים על שיקים חוזרים, ירידות חדות בהכנסות או ברווחיות, או מעברים חדים וקיצוניים מרווח להפסד. רמת הקשיים של חברות ועסקים אלו, על-פי הניסיון שצברו כלכלני BDI-COFACE, היא גבוהה באופן המאיים על המשך פעילותם בטווח של השנה עד השנתיים הקרובות.
- 9.יוסף-2 12/01/2014 17:11הגב לתגובה זואם כ"כ הרבה עסקים וחברות נסגרו ומספר העסקים והחברות החדשות קטנו, איך הלמ"ס מודד עלייה בהשתתפות בשוק העבודה וירידה ברמת האבטלה ?! האם הסקטור ציבורי-ממשלתי הגדיל מספר המשרות במידה ניכרת ? ומי / איז סקטור ישלם את משכורתיהם ...
- 8.רון 12/01/2014 14:19הגב לתגובה זומי חושב בכלל שיכול לצאת עם זה משהו ?
- 7.המי 12/01/2014 11:13הגב לתגובה זוהיה טוב
- 6.יופיטר שוקי הון 12/01/2014 10:57הגב לתגובה זואני רוצה לקנות דירה ליד בורסת תל אביב באחד המגדלים שם אין לי כסף מאיפה אני אביא חמש מיליון שח?
- 5.צביקה דורון יועץנדלן 12/01/2014 10:53הגב לתגובה זולא לקנות דירה ב 1.8 מיליון. תקנו ב 1-1.1 מיליון, או בבנין ישן 3 חדרים באזור תל אביב או 4 חדרים מחוץ לגוש דן. עזבו אתכם מה אחרים חושבים.
- 4.יופיטר שוקי הון 12/01/2014 10:51הגב לתגובה זוליד בורסת תל אביב אני רוצה לגור. אין לי כסף לקנות שם ב 1 המגדלים שבנו שם אני צריך חמש מיליון שח מאיפה אני אביא?
- 3.יופיטר שוקי הון 12/01/2014 10:48הגב לתגובה זואני רוצה לגור ליד בורסת תל אביב אין לי כסף
- 2.העיריות חונקות את המשק. (ל"ת)אנונימי 12/01/2014 10:47הגב לתגובה זו
- 1.לשחרר אשראי במיידי למשק המקומי!!!!!!! (ל"ת)יופיטר שוקי הון 12/01/2014 10:46הגב לתגובה זו
יוסי ושלומי אמיר, שופרסל, צילום: יונתן בלום קטןשופרסל בעצירה - נפילה בהכנסות, קיפאון ברווח
האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל בזכות יכולות, הכרת שוק, וגם הרבה מזל - שנת 2024 היתה טובה וחריגה לקמעונאות. המספרים אז היו "מנופחים", עכשיו אלו מספרי האמת
האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל באופן פנומנלי, אבל שני הרבעונים האחרונים מראים שכמו תמיד - למזל יש תפקיד מרכזי בסיפור. שני הרבעונים האחרונים פושרים ואפילו חלשים יחסית לשנה שעברה. הצמיחה נעצרה, ההכנסות יורדות. הרווחים מרשימים אבל לא מבטאים שיפור לעומת שנה שעברה, אלא תהליכי התייעלות.
הסיבה לירידה בפעילות היא שתחום קמעונאות המזון תלוי מאוד במצב הרוח הציבורי וביכולת שלנו כצרכנים להיות קשובים למחירים. כשהחטופים היו במנהרות בעזה, כשאיראן איימה, כשהחיילים סיכנו את חייהם, למי היה "ראש" לעשות השוואות מחירים. אנשים גם פחות יצאו לאכול בחוץ והגדילו צריכה מהרשתות וגם - לא טסו לחו"ל. בהדרגה, במהלך השנה זה השתנה. חזר בעצם למצב קרוב לרגיל. זה מתבטא בירידה בהכנסות, אבל המבחן של הרשתות הוא לא מול שנה שעברה שהיתה חריגה, אלא לאורך זמן ממושך יותר. אחרי הכל, הן יצמחו כי האוכלוסייה גדלה. זה שוק סולידי וכמובן נחוץ, זה לא ייעלם. רק קצב הצמיחה שראינו לא יחזור.
אודי מוקדי ייסד, ניהל ומכר את סייברארק לפאלו אלטו והוא מספר על מאחורי הקלעים של העסקה, ומספק עצות ליזמים צעירים ומנהלים בשיחה בוועידת ביזפורטל - מוזמנים להגיע ביום שלישי הקרוב
הדוחות של שופרסל שנסחרת בכ-11.5 מיליארד שקל מלמדים על חברה שהרווח המייצג שלה בשורה התחתונה הוא באזור 700-750 מיליון שקל. הרווח צפוי לעלות במקביל לגידול בהיקפי הפעילות, אבל על פניו היא מתומחרת כבר במחיר מלא. האפסייד שלה יהיה כנראה בנדל"ן. יש שם פעילות שיכולה להציף בהדרגה כמה מיליארדים טובים. היום השוק יתאכזב והמניה תרד, אבל האחים אמיר הכפילו את השווי מאז שנכנסו וייצרו בתקופה של שנה וחצי כ-2.5 מיליארד שקל.
- שופרסל מטעה צרכנים ונקנסת בכ-2 מיליון שקל
- שופרסל משביחה נדל"ן בראשון לציון - זאת רק ההתחלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שופרסל הרוויחה ברבעון השלישי כ-168 מיליון שקל בדומה לרווח בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי (לפני הכנסות אחרות) הסתכם בכ־222 מיליון שקל (כ־6.0% מההכנסות); בהשוואה לכ־266 מיליון שקל (כ־6.5% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

אלטשולר שחם מתרחבת “בונים תמהיל חדש - יותר רגליים שמייצרות יציבות”
אלטשולר מנסה להשאיר מאחור את המשבר שנוצר מפיזור גיאוגרפי בעייתי, ומציגה רבעון יציב לצד מיקוד בזרועות פעילות חדשות - אשראי ואלטרנטיבי. בשיחה עם ביזפורטל מנכ"ל אלטשולר שחם פיננסים יאיר לווינשטיין מדגיש: "כשבוחנים לאורך 30 שנה, אנחנו עדיין בין הגופים הכי
טובים ואנשים מעריכים עקביות."
הרבעון האחרון של אלטשולר שחם אלטשולר שחם פנ -2.26% מגיע אחרי תקופה לא פשוטה עבור בית ההשקעות. בשלושת השנים האחרונות בית ההשקעות ניתב חלק גדול מהתיק לשווקים בינלאומיים, במיוחד אירופה ואסיה, בזמן שהשוק האמריקאי רשם ראלי יוצא דופן. וזה גרם לפערים בביצועים, לשחיקה בדמי הניהול ולגל של יציאות עמיתים.
אבל משהו בשנה וחצי האחרונות מתחיל להסתדר. באלטשולר לקחו מסקנות, המערך המקצועי עודכן, התחומים חולקו מחדש, והפיקוח על אסטרטגיית ההשקעות התחדד. בשיחה עם המנכ"ל יאיר לווינשטיין הוא מדגיש שוב ושוב שהמבט היום הוא קדימה. "בחינה שוטפת של מה נכון לעשות עכשיו", הוא גם מזכיר שצריכים לבחון אותם בראיה ארוכת טווח ושם המצב טוב בהרבה “כשבוחנים לאורך 30 שנה, אנחנו עדיין בין הגופים הכי טובים. היו שנתיים וחצי פחות טובות, אבל אם מנתחים 15-20 שנה, אנחנו הגוף המוביל. אנשים מעריכים את העקביות הזאת.”
במקביל, אלטשולר מרחיבים את התיק, הם רוצים להפסיק להסתמך רק על ליבת הגמל והפנסיה. שתי זרועות פעילות שהחלו כפרויקטים צדדיים הופכים בשנים האחרונות למנוע צמיחה משמעותי: האשראי וההשקעות האלטרנטיביות.
בתחום האשראי אלטשולר כבר מנהלת תיק של כ-300 מיליון שקל, רובו מגובה נדל״ן ובנוי כך שיתקרב במאפיינים שלו לאשראי בנקאי. אבל הצמיחה המהירה בתיק לא באה על חשבון איכות האשראי לדברי לוינשטין“אנחנו מאוד סולידיים ובוחנים כל עסקה. אנחנו הולכים לסגמנט שקרוב לבנק אשראי מגובה ביטחונות, ברמות סיכון נמוכות יותר.” מבחינתו, זה מה שיאפשר לחברה להרחיב את הפעילות אבל גם לא לגרום לתנודתיות בתוצאות.
- אלטשולר שחם בדרך לעסקת בעלי עניין: הפעילות הפרטית עשויה להימכר לחברה הציבורית
- רבעון שלישי בקרנות מעורבות: הפערים הגדולים, המנצחת המפתיעה והמפסידה הלא צפויה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, ההשקעות האלטרנטיביות מתקבעות כאחד התחומים שבית ההשקעות בונה עליו לשנים הקרובות. אלטשולר מציגה רצף של רווחיות במגזר הזה, בין היתר בזכות פלטפורמת iFunds, שמנגישה ללקוחות בישראל השקעות בקרנות ענק בינלאומיות דרך מודל של כרטיסי כניסה נמוכים יותר. “יש עסקאות בעשרות מיליוני דולרים, והפיזור גדל. ככל שהצבר מתרחב, השערוכים נהיים יותר ליניאריים.” לדבריו, זה אחד המהלכים שיאפשרו לחברה לבנות בסיס יציב של הכנסות שאינו תלוי רק בתנודתיות של הגמל.
