הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

דו"חות מגדל: עברה לרווח של 61 מיליון שקל - "הדו"חות קצת חלשים"

חברת הביטוח הגדולה בארץ אומנם עברה לרווח לעומת הפסד של 98 מיליון שקל אשתקד, דש ברוקראז': "התשואה על ההון עמדה על 5% בלבד"
מירון ארונוביץ | (1)
נושאים בכתבה מגדל ביטוח

חברת מגדל ביטוח פרסמה הבוקר (ד') את דו"חות הרבעון השני שלה לשנת 2013. מגדל רשמה רווח כולל בסך 61 מיליון שקל לעומת הפסד של 98 מיליון שקל אשתקד. העלייה ברווח הכולל נבעה מגביית דמי ניהול משתנים בפוליסות המשתפות ברווחים בביטוח חיים ששווקו עד שנת 2004 במחצית הראשונה של השנה ומעדכון ההפרשה לעתודה משלימה לגמלאות במחצית הראשונה של 2012.

הרווח הכולל במחצית הראשונה של 2013 (אשר כולל את השינוי בקרנות ההון), הסתכם ב-286 מיליון שקל, זאת לעומת כ-81 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. יש לציין כי מאז הרבעון המקביל אשתקד נרשמו עליות נאות בתחומי הפעילות העיקריים של החברה, אבל המומנטום הזה נעצר ברבעון הנוכחי.

למרות שיש להתחשב בתנאי השוק והמדד האפסי ברבעון הקודם השנה נרשמה ירידה משמעותית ברווח מביטוח החיים והחיסכון לטווח האחרון ל-80 מיליון שקל לעומת 241 מיליון שקל ברבעון הקודם ו-101 מיליון שקל ברבעון האחרון של 2012. בביטוח הבריאות נרשמה ירידה משמעותית גם כן כשהרווח עמד על 2.9 מיליון שקל לעומת 28.3 ברבעון הקודם ו-39.7 ברבעון הרביעי של 2012. החברה מסבירה את הירידה ברווח בגידול של תביעות ביטוחיות בתחום.

אנליסט דש ברוקראז', מאיר סלייטר, אמר בתגובה, "מדובר בדוחות קצת חלשים, עם תשואה על ההון של כ-5% בלבד. בין הסיבות שהביאו לכך נציין את ההפרשה בגלל העליה בשיעור המע"מ שהוריד 10 מיליון שקל מהרווח הנקי. הסיבות האחרות הן ירידה ברווחיות החיתומית גם בביטוח הבריאות וגם בביטוח החיים. מצד שני נרשמה צמיחה מאוד יפה בביטוח הכללי כשפה נקלט העסק של אליהו".

דו"חות מגדל שוקי הון

מגדל שוקי הון בניהולו של רונן טורם, סיימה את הרבעון השני לשנת 2013 עם הכנסות של 51 מיליון שקל, לעומת 48 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בסה"כ, הרווח לפני מס ברבעון השני של שנת 2013 עמד על כ- 3.5 מיליון שקל לעומת 3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד

הכנסות מדמי ניהול בחברת קרנות הנאמנות ובניהול התיקים עלו בכ-2 מיליון שקל ביחס לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ- 37 מיליון שקל לעומת כ-35 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בסוף הרבעון השני היקף הנכסים של קרנות MTF עמד על 6.7 מיליארד שקל לעומת 5 מיליארד שקל בתחילת השנה - עלייה של 33%, כתוצאה מכך היקף הנכסים גדל משמעותית לכ- 21.2 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות לעומת 18.7 מיליארד שקל בתחילת השנה. ההכנסות ממתן שירותי ברוקראז' הסתכמו ברבעון השני 2013 בכ- 11.6מיליון שקל לעומת 10.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תורידו מהוריד של יונל את מבטחי מתושלח ותראו תפוקות!! (ל"ת)
    המאה ה21 14/08/2013 11:58
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית רשף טכנולוגיות

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


להמשך הכתבה לחץ כאן
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |
נושאים בכתבה טריא השקעות אלטרנטיביות

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.

להמשך הכתבה לחץ כאן