הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

דו"חות מגדל: עברה לרווח של 61 מיליון שקל - "הדו"חות קצת חלשים"

חברת הביטוח הגדולה בארץ אומנם עברה לרווח לעומת הפסד של 98 מיליון שקל אשתקד, דש ברוקראז': "התשואה על ההון עמדה על 5% בלבד"
מירון ארונוביץ | (1)
נושאים בכתבה מגדל ביטוח

חברת מגדל ביטוח פרסמה הבוקר (ד') את דו"חות הרבעון השני שלה לשנת 2013. מגדל רשמה רווח כולל בסך 61 מיליון שקל לעומת הפסד של 98 מיליון שקל אשתקד. העלייה ברווח הכולל נבעה מגביית דמי ניהול משתנים בפוליסות המשתפות ברווחים בביטוח חיים ששווקו עד שנת 2004 במחצית הראשונה של השנה ומעדכון ההפרשה לעתודה משלימה לגמלאות במחצית הראשונה של 2012.

הרווח הכולל במחצית הראשונה של 2013 (אשר כולל את השינוי בקרנות ההון), הסתכם ב-286 מיליון שקל, זאת לעומת כ-81 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. יש לציין כי מאז הרבעון המקביל אשתקד נרשמו עליות נאות בתחומי הפעילות העיקריים של החברה, אבל המומנטום הזה נעצר ברבעון הנוכחי.

למרות שיש להתחשב בתנאי השוק והמדד האפסי ברבעון הקודם השנה נרשמה ירידה משמעותית ברווח מביטוח החיים והחיסכון לטווח האחרון ל-80 מיליון שקל לעומת 241 מיליון שקל ברבעון הקודם ו-101 מיליון שקל ברבעון האחרון של 2012. בביטוח הבריאות נרשמה ירידה משמעותית גם כן כשהרווח עמד על 2.9 מיליון שקל לעומת 28.3 ברבעון הקודם ו-39.7 ברבעון הרביעי של 2012. החברה מסבירה את הירידה ברווח בגידול של תביעות ביטוחיות בתחום.

אנליסט דש ברוקראז', מאיר סלייטר, אמר בתגובה, "מדובר בדוחות קצת חלשים, עם תשואה על ההון של כ-5% בלבד. בין הסיבות שהביאו לכך נציין את ההפרשה בגלל העליה בשיעור המע"מ שהוריד 10 מיליון שקל מהרווח הנקי. הסיבות האחרות הן ירידה ברווחיות החיתומית גם בביטוח הבריאות וגם בביטוח החיים. מצד שני נרשמה צמיחה מאוד יפה בביטוח הכללי כשפה נקלט העסק של אליהו".

דו"חות מגדל שוקי הון

מגדל שוקי הון בניהולו של רונן טורם, סיימה את הרבעון השני לשנת 2013 עם הכנסות של 51 מיליון שקל, לעומת 48 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בסה"כ, הרווח לפני מס ברבעון השני של שנת 2013 עמד על כ- 3.5 מיליון שקל לעומת 3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד

הכנסות מדמי ניהול בחברת קרנות הנאמנות ובניהול התיקים עלו בכ-2 מיליון שקל ביחס לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ- 37 מיליון שקל לעומת כ-35 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בסוף הרבעון השני היקף הנכסים של קרנות MTF עמד על 6.7 מיליארד שקל לעומת 5 מיליארד שקל בתחילת השנה - עלייה של 33%, כתוצאה מכך היקף הנכסים גדל משמעותית לכ- 21.2 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות לעומת 18.7 מיליארד שקל בתחילת השנה. ההכנסות ממתן שירותי ברוקראז' הסתכמו ברבעון השני 2013 בכ- 11.6מיליון שקל לעומת 10.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תורידו מהוריד של יונל את מבטחי מתושלח ותראו תפוקות!! (ל"ת)
    המאה ה21 14/08/2013 11:58
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |
נושאים בכתבה מסחר וורן באפט בנג'מין גראהם

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

להמשך הכתבה לחץ כאן
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה אינפלציה ריבית מניות אגח תנודתיות סחורות

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

להמשך הכתבה לחץ כאן