הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

דו"חות מגדל: עברה לרווח של 61 מיליון שקל - "הדו"חות קצת חלשים"

חברת הביטוח הגדולה בארץ אומנם עברה לרווח לעומת הפסד של 98 מיליון שקל אשתקד, דש ברוקראז': "התשואה על ההון עמדה על 5% בלבד"
מירון ארונוביץ | (1)
נושאים בכתבה מגדל ביטוח

חברת מגדל ביטוח פרסמה הבוקר (ד') את דו"חות הרבעון השני שלה לשנת 2013. מגדל רשמה רווח כולל בסך 61 מיליון שקל לעומת הפסד של 98 מיליון שקל אשתקד. העלייה ברווח הכולל נבעה מגביית דמי ניהול משתנים בפוליסות המשתפות ברווחים בביטוח חיים ששווקו עד שנת 2004 במחצית הראשונה של השנה ומעדכון ההפרשה לעתודה משלימה לגמלאות במחצית הראשונה של 2012.

הרווח הכולל במחצית הראשונה של 2013 (אשר כולל את השינוי בקרנות ההון), הסתכם ב-286 מיליון שקל, זאת לעומת כ-81 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. יש לציין כי מאז הרבעון המקביל אשתקד נרשמו עליות נאות בתחומי הפעילות העיקריים של החברה, אבל המומנטום הזה נעצר ברבעון הנוכחי.

למרות שיש להתחשב בתנאי השוק והמדד האפסי ברבעון הקודם השנה נרשמה ירידה משמעותית ברווח מביטוח החיים והחיסכון לטווח האחרון ל-80 מיליון שקל לעומת 241 מיליון שקל ברבעון הקודם ו-101 מיליון שקל ברבעון האחרון של 2012. בביטוח הבריאות נרשמה ירידה משמעותית גם כן כשהרווח עמד על 2.9 מיליון שקל לעומת 28.3 ברבעון הקודם ו-39.7 ברבעון הרביעי של 2012. החברה מסבירה את הירידה ברווח בגידול של תביעות ביטוחיות בתחום.

אנליסט דש ברוקראז', מאיר סלייטר, אמר בתגובה, "מדובר בדוחות קצת חלשים, עם תשואה על ההון של כ-5% בלבד. בין הסיבות שהביאו לכך נציין את ההפרשה בגלל העליה בשיעור המע"מ שהוריד 10 מיליון שקל מהרווח הנקי. הסיבות האחרות הן ירידה ברווחיות החיתומית גם בביטוח הבריאות וגם בביטוח החיים. מצד שני נרשמה צמיחה מאוד יפה בביטוח הכללי כשפה נקלט העסק של אליהו".

דו"חות מגדל שוקי הון

מגדל שוקי הון בניהולו של רונן טורם, סיימה את הרבעון השני לשנת 2013 עם הכנסות של 51 מיליון שקל, לעומת 48 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בסה"כ, הרווח לפני מס ברבעון השני של שנת 2013 עמד על כ- 3.5 מיליון שקל לעומת 3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד

הכנסות מדמי ניהול בחברת קרנות הנאמנות ובניהול התיקים עלו בכ-2 מיליון שקל ביחס לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ- 37 מיליון שקל לעומת כ-35 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בסוף הרבעון השני היקף הנכסים של קרנות MTF עמד על 6.7 מיליארד שקל לעומת 5 מיליארד שקל בתחילת השנה - עלייה של 33%, כתוצאה מכך היקף הנכסים גדל משמעותית לכ- 21.2 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות לעומת 18.7 מיליארד שקל בתחילת השנה. ההכנסות ממתן שירותי ברוקראז' הסתכמו ברבעון השני 2013 בכ- 11.6מיליון שקל לעומת 10.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תורידו מהוריד של יונל את מבטחי מתושלח ותראו תפוקות!! (ל"ת)
    המאה ה21 14/08/2013 11:58
    הגב לתגובה זו
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

מנדי הניג ותמיר חכמוף |
נושאים בכתבה עופר ינאי נופר אנרגיה

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

להמשך הכתבה לחץ כאן
בזק
צילום: לילך צור

משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק

מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת מוקד האזרחים הוותיקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד התקשורת בזק

מניית בזק בזק 1.86%   מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.


ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.

עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.

שלוש חלופות

לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.

במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.

להמשך הכתבה לחץ כאן