דו"חות מגדל: עברה לרווח של 61 מיליון שקל - "הדו"חות קצת חלשים"
חברת מגדל ביטוח פרסמה הבוקר (ד') את דו"חות הרבעון השני שלה לשנת 2013. מגדל רשמה רווח כולל בסך 61 מיליון שקל לעומת הפסד של 98 מיליון שקל אשתקד. העלייה ברווח הכולל נבעה מגביית דמי ניהול משתנים בפוליסות המשתפות ברווחים בביטוח חיים ששווקו עד שנת 2004 במחצית הראשונה של השנה ומעדכון ההפרשה לעתודה משלימה לגמלאות במחצית הראשונה של 2012.
הרווח הכולל במחצית הראשונה של 2013 (אשר כולל את השינוי בקרנות ההון), הסתכם ב-286 מיליון שקל, זאת לעומת כ-81 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. יש לציין כי מאז הרבעון המקביל אשתקד נרשמו עליות נאות בתחומי הפעילות העיקריים של החברה, אבל המומנטום הזה נעצר ברבעון הנוכחי.
למרות שיש להתחשב בתנאי השוק והמדד האפסי ברבעון הקודם השנה נרשמה ירידה משמעותית ברווח מביטוח החיים והחיסכון לטווח האחרון ל-80 מיליון שקל לעומת 241 מיליון שקל ברבעון הקודם ו-101 מיליון שקל ברבעון האחרון של 2012. בביטוח הבריאות נרשמה ירידה משמעותית גם כן כשהרווח עמד על 2.9 מיליון שקל לעומת 28.3 ברבעון הקודם ו-39.7 ברבעון הרביעי של 2012. החברה מסבירה את הירידה ברווח בגידול של תביעות ביטוחיות בתחום.
אנליסט דש ברוקראז', מאיר סלייטר, אמר בתגובה, "מדובר בדוחות קצת חלשים, עם תשואה על ההון של כ-5% בלבד. בין הסיבות שהביאו לכך נציין את ההפרשה בגלל העליה בשיעור המע"מ שהוריד 10 מיליון שקל מהרווח הנקי. הסיבות האחרות הן ירידה ברווחיות החיתומית גם בביטוח הבריאות וגם בביטוח החיים. מצד שני נרשמה צמיחה מאוד יפה בביטוח הכללי כשפה נקלט העסק של אליהו".
- ארז מגדלי: ״הזדמנות לקנות תזרימים עם תשואות שלא ראינו בעבר״
- מגדל נכנסת כשותפה עם אזורים ליוינג בפרויקט שכירות ארוכת טווח בירושלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דו"חות מגדל שוקי הון
מגדל שוקי הון בניהולו של רונן טורם, סיימה את הרבעון השני לשנת 2013 עם הכנסות של 51 מיליון שקל, לעומת 48 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בסה"כ, הרווח לפני מס ברבעון השני של שנת 2013 עמד על כ- 3.5 מיליון שקל לעומת 3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד
הכנסות מדמי ניהול בחברת קרנות הנאמנות ובניהול התיקים עלו בכ-2 מיליון שקל ביחס לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ- 37 מיליון שקל לעומת כ-35 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בסוף הרבעון השני היקף הנכסים של קרנות MTF עמד על 6.7 מיליארד שקל לעומת 5 מיליארד שקל בתחילת השנה - עלייה של 33%, כתוצאה מכך היקף הנכסים גדל משמעותית לכ- 21.2 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות לעומת 18.7 מיליארד שקל בתחילת השנה. ההכנסות ממתן שירותי ברוקראז' הסתכמו ברבעון השני 2013 בכ- 11.6מיליון שקל לעומת 10.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
- 285 מליון דולר: נופר אנרג׳י קונה פורטפוליו סולארי ומגדילה חשיפה לארה״ב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
- 1.תורידו מהוריד של יונל את מבטחי מתושלח ותראו תפוקות!! (ל"ת)המאה ה21 14/08/2013 11:58הגב לתגובה זו

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- השביתה ששיתקה את המשק הישראלי לשבועיים ואיך נסגר יום המסחר האחרון של 2022
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
אנשי השנה 202520 הגדולים; במי אתם בוחרים?
סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.
אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים,
יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה
הוא לא היה בשיאו.
רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה,
תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות
להם.
שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד.
אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .
- איש השנה - ישי דוידי, דנה עזריאלי או מועמד אחר?
- יצחק תשובה הוא איש החזון של ישראל: "פעם לא היה לי כסף לסרט. המסר לצעירים - תאמינו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.
