פרסום ראשון

סוף לסאגה: המוסדיים מאשרים את תנאי העסקת דני נווה כיו"ר כלל ביטוח

שר הבריאות לשעבר יהנה משכר בעלות שנתית של 4.3 מיליון שקל עבור 85% משרה; הצביעו בעד: מגדל ביטוח, הראל ביטוח והלמן-אלדובי
אבי שאולי | (15)

אחרי שכלל ביטוח שינתה מעט את תנאי העסקתו של המועמד לתפקיד היו"ר, דני נווה, אישרו היום בעלי המניות את שכרו המסתכם בעלות שנתית של 4.3 מיליון שקל. השינויים העיקריים שלאורם הסכימו המוסדיים להצביע בעד קשורים לתנאי הפרישה שלו (שיהיו ביחס ישיר למשך כהונתו) ולאופציות (שהוצאו מחוץ לכסף).

היום התכנסה האספה הכללית של בעלי המניות של חברת כלל ביטוח מקבוצת אידיבי לצורך אישור תנאי העסקתו של דני נוה כיו"ר דירקטוריון החברה. הרוב שנדרש לצורך האישור היה מעל 50% מקרב בעלי מניות המיעוט. הצביעו בעד: מגדל ביטוח, הראל ביטוח, הפניקס והלמן-אלדובי. הצביעו נגד: מיטב-דש, פסגות ואנליסט.

אנטרופי המליצה לאשר את תנאי העסקת נווה לאחר התיקונים

האספה התקיימה במשרדי החברה ברחוב דרך מנחם בגין בת"א ומרבית המוסדיים לא הגיעו פיסית, אלא שלחו את נציגיהם או כתבי הצבעה מוכנים מראש. אידיבי פיתוח מחזיקה ב-55% ממניות כלל ביטוח ובנק הפועלים ב-10%.

בשבוע שעבר המליצה אנטרופי, חברת הייעוץ למוסדיים, על אישור תנאי העסקתו בחברה. "נווה בוגר במשפטים מהאוניברסיטה העברית ושותף ומנהל של שתי קרנות השקעה. הוא הוביל כיו"ר ועדת ההשקעות של הקרנות בחינה פיננסית וטכנולוגית של עשרות חברות, ממיטב חברות החדשנות במכשור רפואי בישראל ובעולם", כתבו באנטרופי.

דנקנר אמור למכור את כלל ביטוח עד ה-22 לאוגוסט

כלל עסקי ביטוח, חברה בת של אידיבי פיתוח, עוסקת בביטוח חיים, ביטוח כללי וביטוח אשראי ושולטת בבית ההשקעות כלל פיננסים. מניית החברה זינקה ב-90% בתוך שנה למחיר המשקף לחברה שווי של 3.4 מיליארד שקל.

הביקורת נגד אישור תנאי העסקתו המקוריים של שר הבריאות לשעבר הגיעו על רקע מצבה של קבוצת אידיבי. לפי החלטת בית המשפט המחוזי בת"א נוחי דנקנר אמור לפעול למכירת חברת הביטוח עד ה-22 לאוגוסט ולכן המוסדיים טענו שאין זה ראוי להעניק צ'ופר גדול ליו"ר רגע לפני מכירת החברה.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    שאלה ,נבל ההפך מלבן ,וגם נבל כמו פרח , אתה לבן דני . (ל"ת)
    בא 14/07/2013 15:16
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    שופט 14/07/2013 15:07
    הגב לתגובה זו
    המוסדיים צריכים לקבל 120שנה מינימום . נקווה שהשופט יעצור את הקרקס הזה.על הציבור א"א לסמוך: הוא לא בא להפגנות ובכך נותן יד לכל הגנבים החוקיים
  • 13.
    בא 14/07/2013 14:39
    הגב לתגובה זו
    ,גרידים ,רמאים ,רשעים ,נצלנים ,אנוכיים ,יורדים למטה ,אתה מכיר מישהו כזה . אתם ממשכנים את עתידכם .
  • 12.
    טיפש ללא הפסקה 14/07/2013 14:39
    הגב לתגובה זו
    טוב שהפסקתי כל חיבור לכלל ברגע שנודע לי שהנאד מועמד.מציע חרם צרכינים
  • 11.
    עוד אוכל חינם על חשבוננו (ל"ת)
    פנסיונר 14/07/2013 14:11
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    ממש גנבה חוקית. (ל"ת)
    הפקרות. 14/07/2013 14:09
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מלאך המוות 14/07/2013 14:06
    הגב לתגובה זו
    ולא חסרים מושחתים. כולכם מריונטות של יצר הרע. העולם הזה זמני.דין וחשבון תתנו למעלה .
  • 8.
    לא יאומן מה שקורה במדינה הזו (ל"ת)
    שי 14/07/2013 14:03
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    בושה וחרפה. פוליטיקאי עם קשרים והון של עשירים.חוצפה. (ל"ת)
    אזרח מודאג 14/07/2013 13:55
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    חי במינוס 14/07/2013 13:54
    הגב לתגובה זו
    והעובדים מקבלים שכר מינימום. הנה הכסף,לפיד.
  • 5.
    ינתי פרזי 14/07/2013 13:46
    הגב לתגובה זו
    אם הייתם יודעים מה שאני יודע על התנהלות הדברים שם יסמרו שערותיכם. נסו לדמיין את הגרוע מכל ואז תכפילו בארבע.
  • 4.
    אזרח 14/07/2013 13:46
    הגב לתגובה זו
    המוסדיים נציגי הציבור יורקים בפניו של הציבור. הלזה קוראים ניהול אחראי של כספי ציבור? אוי לכם. על המדרכה מהלכים להם בשעה זו טובים ממנו בהרבה שהיו מוכנים להשתכר פחות ממחצית שכרו ובמשרה מלאה. הביטו למטה.
  • 3.
    ד 14/07/2013 13:41
    הגב לתגובה זו
    בושה .בזבוז כספי ציבור
  • 2.
    הפקרות כל המשכורות האלה. (ל"ת)
    מה זה ? ? 14/07/2013 13:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ראובן 14/07/2013 13:35
    הגב לתגובה זו
    אין עובד שראוי למשכורת כזו--יד רוחצת יד
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות -3.82%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

זהב וכסףזהב וכסף

זהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע

המתכות מטפסות לשיאים חדשים עם תמחור של שתי הורדות ריבית בארה״ב ב-2026 ועם עליית פרמיית הסיכון סביב ונצואלה, רוסיה ואוקראינה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה זהב כסף ריבית

הזהב זהב 1.89%   והכסף כסף 1.38%   מטפסים לשיאים היסטוריים, על רקע שילוב שמקבל עכשיו יותר משקל בשוק. מצד אחד, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב מקטינות את האטרקטיביות של נכסים נושאי ריבית ביחס למתכות שלא מייצרות תשואה שוטפת. מצד שני, חיכוך גיאופוליטי סביב אנרגיה ונתיבי שיט מחזיר את השפה של נכסי מקלט, כלומר נכסים שנוטים למשוך ביקוש כשעולה מפלס הסיכון בשווקים, גם אצל סוחרים שמסתכלים בעיקר על טווח קצר.

במהלך המסחר הזהב מטפס ביותר מ-1.5% ושובר את השיא הקודם שנקבע באוקטובר, כשהוא עולה מעל 4,381 דולר לאונקיה. הכסף מזנק בשיעור חד יותר ומגיע עד כ-3.4% במהלך היום, כשהוא מתקרב ל-70 דולר לאונקיה. שתי המתכות מתקדמות לעבר השנה החזקה ביותר במונחים שנתיים מאז 1979.


הפד׳ חוזר לקדמת הבמה והורדות הריבית עוברות לתמחור

הדחיפה המרכזית מגיעה מהציפיות סביב הפדרל ריזרב. סוחרים מתמחרים שתי הורדות ריבית במהלך 2026, והקו הזה מקבל רוח גבית גם מהמסר הפוליטי בוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ מקדם עמדה בעד מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, והשווקים קולטים את זה כעוד גורם שמחזק את ההסתברות לסביבת ריבית נמוכה יותר בהמשך.

הרקע המאקרו כלכלי תומך בסיפור דרך נתונים שמרככים את התמונה בארה״ב. צמיחה חלשה יותר בשוק העבודה ואינפלציה נמוכה מהצפוי בנובמבר מחזקים את הנרטיב של עוד הקלות, וברגע שהריבית הצפויה יורדת העלות האלטרנטיבית של החזקת מתכות נראית נמוכה יותר. זה בולט במיוחד מול אג״ח קצרות שמושפעות מהריבית המיידית, בעוד זהב וכסף לא משלמים ריבית.


מתיחות סביב נפט וים תיכון מחזירה לשוק את פרמיית ה״מקלט״

במקביל למדיניות הריבית, נכנס לשוק עוד גורם שמוסיף עצבים. ארה״ב מחמירה צעדים שמצמצמים בפועל את יכולת יצוא הנפט של ונצואלה, כחלק מהידוק הלחץ על ממשלת הנשיא ניקולאס מדורו. בשווקים מפרשים את זה כנקודת חיכוך שעלולה לחלחל למחירי אנרגיה, למגבלות סחר ולזעזועים במסלולי תשלום ושרשראות אספקה.